הרהורים על תשובה ועל הזדמנות שניה.

שלום הרב,
יש לי מחשבה בעניין מסויים ואשמח לשמוע את דעתך.
שמעתי מדאגלאס מארי העיתונאי הבריטי,שאנו חיים בחברה שגם אם אדם שגה ונפל אין לו כפרה ואין לו מחילה.
 
אם מישהו צייץ לפני 10 שנים משהו, ימצאו זאת וינסו להפיל ולמנוע ממנו כל התקדמות כי פעם אמר או עשה שטות כזאת או אחרת.
הדבר מתחבר לעניין שאנשים שונים שנתפסים על עברות שונות שמתאבדים.
 
ממה שאני למדתי בתנ"ך ובתפיסה של חז"ל שגם אדם שעשה עבירה חמורה ביותר, יש לו דרך חזרה אם ישוב בתשובה שלמה.
דוד.
מנשה.
נינווה. 
דברי הגמרא על "אחר".
אלעזר בן דורדיה.
 
אולי אם החברה שלנו היתה מתייחסת לאדם שטעה ואפילו טעה בדבר חמור מאוד בגישה שאומרת שאם ישוב בתשובה שלמה ויקבל עליו את עונשו הוא יקבל בחזרה כאדם חדש, האנשים השונים שנתפסים בעבירותיהם לא היו מנסים להתכחש ולהתאבד.
אלא היו מנסים לתקן עצמם.
 
מה דעתך?