התייעצות באיזה עניין‎

שלום הרב,
רציתי להתייעץ עם הרב באיזה עניין, ומתוך כך לשאול גם שאלה יותר עקרונית שקשורה להתלבטויות בכלל. מהתרשמות קלה בשאלות שנשאלו  באתר בעניין הזה נראה שהרב לא כ"כ מתעסק ומייעץ בשאלות כאלו, אבל חשבתי בכל זאת שאם אנסה להציג את השאלה באופן יותר פרטי ומדוייק תוכל לעזור לי. אציין שדעתך חשובה לי, ואני מקבל המון מהספרים של הרב והתשובות באתר, וזו הזדמנות לומר תודה.
אף שאני מניח שאתה מעדיף שישאלו אותך שאלות באתר, חשבתי שהשאלה הזו קצת יותר אישית ואני מעדיף לשאול אותה מול הרב בלבד, מקוה שזה בסדר.
אני בחור ישיבה (22), ובעקבות מספר פעמים שהציעו לי שידוכים בזמן האחרון (וסירבתי) עלתה בי השאלה האם כדאי שאתחתן, אסביר. נראה לי שבשאלה כזו הנקודה המרכזית היא עצם הרצון להתחתן. בעניין הזה אני מרגיש במקום כלשהו באמצע, מצד אחד זה לא נראה לי לא שייך (כמו אם הייתי חושב על זה לפני שנה נגיד) ומאידך אני לא מרגיש שזה בוער לי יותר מדי.
מבחינת שאר הדברים מה שעלה לי הוא כך: א. כרגע ב"ה אני לומד טוב, ואני מתכוון להמשיך בישיבה. מהתרשמות שלי לימוד כבחור יותר טוב (הרבה יותר זמן ושקיעה בלימוד). אע"פ שמן הסתם בעוד כמה זמן (שנה בערך) אני אפגש לכל המאוחר (כך נראה לי), יכול להיות שאני מפסיד תקופה של לימוד טוב יותר. ב. מאידך חשבתי שזה שלא לחוץ לי כ"כ להתחתן לא בטוח אומר הרבה, בגלל שמהיכרותי עם עצמי לא נראה לי שגם עוד הרבה זמן יהיה לי לחוץ להתחתן (ב"ה טוב לי איפה שאני). ג. יש גם צד לומר שעדיף לעשות את התהליך של הקמת בית בצורה שקולה ולא מתוך לחץ, אם כי אני משער שיש שלבי ביניים שאני מצד אחד ירגיש יותר רצון ומאידך עוד לא ירגיש לחץ. ד. יש עוד עניין שחשבתי, שאולי כדאי לנסות כדי לנסות לברר לעצמי איך אני מרגיש, להיפגש ולראות אם זה שייך או לא.
א"כ רציתי לשאול את הרב מה הוא חושב לפי הדברים האלה, עד כמה ההחלטה להתחתן צריכה להיות תלויה ברצון רציני, וכמה משקל צריך לתת ללימוד של בחור לעומת נשוי (אם בכלל). כמובן אשמח אם לרב יש שיקולים משמעותיים אחרים שאני לא חשבתי עליהם, ואולי ישפכו אור. כמו"כ חשבתי שיכול להיות שאני סתם עושה סיפור אם כל החשיבה על צדדי הצדדים, ואולי זו לא החלטה כ"כ גורלית כמו שהיא מרגיש (בפרט בצירוף מש"כ באות ד'). 
מכאן רציתי לפנות לשאלה שיותר מפריעה לי ברמה העקרונית, וקשורה להתלבטויות בכלל. הרבה פעמים בהתלבטויות בדברים גדולים (יכול להיות שכאן זה לא החלטה גדולה, אבל משום מה היא מרגישה לי משמעותית, אולי בגלל שהיא מתקשרת לחתונה שזה ודאי אירוע משמעותי) אני מרגיש חוסר אונים ביכולת לבחור. אני בודק את הצדדים השונים, ומעלה שיקולים לכאן ולכאן, אבל בסוף תמיד מרגיש לי שאני נוטה לאיזה כיוון (עוד לפני הביסוס המחשבתי) בהתחלה והוא קובע את התוצאה באופן יחסית תמידי.
השאלה היא האם לדעת הרב יכול להיות שבשיקולים כאלה שמתבססים כנראה על הרבה דברים קודמים האדם באמת פחות בוחר בשעת המעשה עצמו? ובאופן כללי (גם בהחלטות פחות גורליות) בהחלטות שאינן בין דבר חיובי לשלילי אלא בין דברים חיוביים שמתבססות על ערכים קודמים.
בין אם כן ובין אם לא, אני מרגיש קושי להחליט בדברים גדולים, ובד"כ אני מרגיש שאני נגרר אחרי האינטואיציות הראשוניות (ואני גם בד"כ מתקף את זה עם כל מיני טענות), האם לרב יש עצה בעניין?
תודה רבה, מחילה אם זה ארוך ומטריח. ניסיתי לתת תמונה מדויקת ככל הניתן של הסיטואציה.