זימון נשים ועבדים

תודה על התשובה המפורטת.

איך באמת עובד המנגנון הזה שחכמים יכולים לבטל מצוות דאורייתא? כלומר,אני מבין שהם בעצם אלו שמנחילים לנו מהי הדאורייתא ומה דרבנן,אבל מהו הכלי ההלכתי שהם משתמשים בו?
כתבת על זה איפשהו?אם כן אשמח להפנייה.תודה

המקור לעניין לא ברור, אבל זו הלכה מוסכמת שחכמים עוקרים דבר מן התורה בשב ואל תעשה. ייתכן שהבסיס לזה הוא שהמחויבות שלנו לתורה מבוססת על כך שהתחייבנו כקולקטיב לזה. כעת באים נציגי הקולקטיב ומסייגים את המחויבות. יש לזה תוקף כי על דעת כן התחייבנו מראש.

אם זה הבסיס, למה יש חילוק בין עקירת דבר בשוא"ת לבין עקירת דבר בקום עשה? ועוד שאלה,
למה עוקרים בכלל מצוות עשה בשביל להימנע מלא תעשה, אם ממילא עשה דוחה לא תעשה.

חכמים החליטו לעצמם לא לעקור בקו"ע. ואכן יש כמה וכמה דוגמאות לעקירה בקו"ע נגד הכלל הזה, כשיש צורך אקוטי. בעלי התוס' עומדים על כך בכמה מקומות וכן הראב"ד בתמים דעים ועוד.
במצבי העקירה לא מתקיים עשה דוחה ל"ת. אם תתקע בשופר בשבת ותגיע בטעות ללכת לבקיא, ההליכה לבקיא לא הותרה לצורך מצוות תקיעת שופר. זה לא בעידנא.

נכון שזה לא בעידנא, אבל אם אנחנו מסתכלים על מדרג החשיבות, מתוך הכלל של עשה דוחה לא תעשה אנחנו למדים שקיום עשה חשוב יותר לקב"ה מאשר מעבר על לאו. אם כך, למה חכמים ביטלו וודאי עשה, בשביל להימנע מספק איסור? או בניסוח אחר ביטלו לכל ישראל עשה בשביל להימנע מאיסור לאחוז קטן מישראל?

לפי זה עשה היה צריך לדחות לאו גם לא בעידנא.