ידיעה ובחירה

כתבת "אבל אז אינך יכול לומר שהוא יודע משהו "כעת" או בכל רגע אחר."
נוו, בדיוק, אתה לא יכול לומר 'שהקב"ה יודע' לפי הרמב"ם. בדיוק כמו שאינך יכול לומר שהוא חכם, מצוי ואחד וכל התארים האחרים.
לכן אם הקב"ה מסר את המידע הזה לנביא אז זה שולל את הבחירה החופשית כי 'המידע כבר קיים', ולכן בהלכות תשובה הוא שואל על 'גר יהיה זרעך' 'וקם העם הזה…' למה זה לא שולל את הבחירה החופשית, ולא סתם מפנה לשאלת ידיעה ובחירה.

זה כן שולל, כפי שהרמב"ם עצמו אומר. אבל זו לא הייתה השאלה הראשונית.

קראתי את הטורים. לא כל כך הבנתי את הטיעון נגד דעת הריב"ש (אני חושב שגם רס"ג כותב את זה), או מה שקראת לו 'הסרט'.
פרדוקס ניקומב רק מוכיח שיש סתירה אם המידע נפגש עם התנהגות האדם במצבים מסוימים. מה סותר את האפשרות באופן כללי שאלוקים יודע אך לי יש בחירה מלאה?
תודה

הוסבר שם בפירוט. אם יש לקב"ה את המידע הוא יכול תמיד לשחק את משחק הנביא.

אני שואל, שמשחק הנביא בסתירות שהצגת זה רק בסיטואציות מסוימות, למה זה סותר באופן כללי? לא הצלחתי להבין. הסברת על לוגיקה מודאלית ואז אמרת שאתה חולק ועברת ישר לדוגמאות.

אחזור שוב. אם המידע קיים אצלו הוא יכול או לא יכול לשחק את משחק הנביא? זה לא סיטואציה מסוימת. הוא תמיד יכול לשחק רת זה עם המידע שבידו.

אז הסתירה זה בסיטואציה?
ואם הוא בוחר לא לשחק? כלומר, הקב"ה יודע ולא מספר לאף אחד.
אני מנסה להבין אם יש כאן סתירה מהותית. מה רואים בגלל משחק הנביא?

לא מבין מה לא ברור. אחזור שוב. זה לא משנה אם הוא מחליט לשחק או לא. העובדה שהוא יכול לפתוח במשחק כזה יוצרת סתירה להנחה.

סליחה, אבל לא הבנתי😬
אז אלוקים 'לא יכול' לשחק את המשחק. למה זה אומר שהוא לא יודע?

הוא כן יכול. למה שלא יוכל?

כי יש סתירה לוגית במשחק.
אבל אין סתירה לוגית בזה שהוא יודע.
אז הוא לא יכול לשחק כמו שלא יכול לעבור על כל חוקי הלוגיקה.

יש לו את כל המידע. למה שלא יוכל לשחק? אין שום סיבה. זהו, מיציתי.