יושר
שאלה לי
עניין של מעשים שבכל יום
אקח את הדוגמא האחרונה שנקרתה לידי
שני סטודנטים עמיתים הציעו לי שנעשה ביחד פרויקט, שניהם חברים שלי, ובחרתי באחד שאני יכול יותר לסמוך על האחריות והיציבות שלו.
השני מתעקש לשאול אותי למה לא בחרתי אותו למה דווקא את ההוא.
לסבן אותו אי אפשר. להגיד לו לא רוצה להגיד היה לא נעים. חייב לתת לו תשובה. אז מכרתי לו לוקש שלוגיסטית לההוא יש רכב והוא הסכים לנסוע אלי ואז יהיה קל להיפגש. זאת לא הסיבה האמיתית ולמעשה אני כמעט לא מתכנן שניפגש בפועל.
לדעתי זה שקר לבן ובסדר. איש לא ניזוק, כולם יוצאים שמחים ומרוצים, חברויות לא מתערערות והכל זורם על מי מנוחות. להסביר את האמת זה מעליב. להתחמק ולעמעם זה ניכר לשומע שעימעמו לו ויבין שמשהו רקוב שם למטה. לכן אפשר או לשקר ישירות בלי למצמץ, או להגיד את האמת ולשאת בהשלכות שהן אמנם לא חמורות אבל זה לא קינוח שוקולד.
האם באמת מותר בהלכה שקרים לבנבנים כאלה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.