לא יכול להפסיק לדבר על הנושאים שלך

Question

בשנתיים האחרונות מאז שגיליתי את הרצאותיך ומאמריך, אני מאזין כמעט כל יום במשך שעות לשיעורים.

שיניתי הרבה מהתפיסות שלי בעקבות העמדות שלך.

הבעיה היא שזה כל כך מעסיק אותי שאני כל הזמן נוטה לדבר על זה עם חברים ובדייטים.

לצערי ברוב הזמן אני נתקל באנשים שלא מבינים את הטיעונים, גם אנשים שתפסתי מהם חכמים מאוד, פתאום מפתיעים אותי עם עמדות מאוד לא רציונליות ולא עקביות.

זה קורה לי גם בדייטים. פתאום כבר בדייט ראשון אני נשאב ללדבר על הטיעון הפיזיקו תאולוגי.

ולפעמים גם סתם נושאים אחרים, אני אתן דוגמה משבוע שעבר – נפגשתי עם מישהי שהיא רופאת עיניים, ומתעסקת עם טיפולים לחלק הפנימי של העין, על פניו מאוד מעניין ותפסתי אותה כחכמה. במהלך הדייט הגעתי ללדבר איתה על האפשרות שאולי אנחנו רואים צבעים אחרת. נניח האדום שלי הוא הכחול שלה ואולי זה בכלל סאונד וכו׳. לא אמרתי לה שזה מה שאני חושב (כי אני לא חושב כך, כמוך) אבל ניסיתי לדון איתה בכלל על האפשרות שזה ככה ועל העובדה שאין שום דרך מדעית לתפוס את החוויה שלנו ולהשוות אותה והיא פשוט לא הבינה את זה. היא כל הזמן המשיכה להציע ״ניסויים״ כמו לשאול אותך איזה צבע אתה רואה וכו׳ ופשוט לא הבנתי איך בן אדם כל כך משכיל לא מצליח להבין את הנקודה הזו. לצערי המשכחתי להתפס על זה ולדון בנושא במשך דקות ארוכות. ברור שבסוף הדייט היא כתבה לי שזה פחות יעבוד בינינו. אבל כנראה שגם אם היא הייתה רוצה להמשיך לא בטוח שהייתי מסוגל בידיעה שאין לה את ההבנה הפשוטה הזו כמו שלי.

לגבי חבריי, לא רק שרובם לא מסכימים איתי (אגב גם חילונים וגם דתיים) אלא שבעיקר להפתעתי רובם מוצאים את הנושאים האלו משעממים ולא מצליחים לנהל איתי שיחות של יותר מכמה דקות בנושא. זה הגיע למצב שהצעתי לאחד מחבריי להיפגש והוא התנה את זה בכך שלא אשוחח על הנושאים האלו…

אני מניח שמה שאני שואל הוא בעצם איך אתה מתמודד עם זה? אתה גם נתקל בזה בחיים האישיים? איך מתמודדים עם זה שרוב הסביבה שלך לא מבינה את התפיסות, לא מוכנה להקשיב, ובכלל בקשרים, מתחיל לחשוב שזה כבר כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהי שתבין את כל החשיבה הזו. או שאולי בנושא זוגיות עדיף לשחרר ולא להתעקש על הבנה מושלמת בנושאי פילוסופיה לוגיקה וכו׳

זה הגיע למצב שהשם שלך מוזכר בהמון אינטרקציות שלי ואני כאילו מרגיש שגיליתי את האמת על העולם (או עד כמה שאפשר להגיע לאמת ברמת הוודאות שיש לנו) וקשה לי להיות בחברת אנשים שלא רואים את זה.

תודה

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

מיכי · Accepted Answer

לגבי התמודדות עם הסביבה והחברים:אין לי עצה פלאית להציע לך – זהו פשוט העולם שבו אנחנו חיים. רוב בני האדם אינם פילוסופים, אינם מורגלים בחשיבה אנליטית, ולעיתים קרובות מונעים משיקולים רגשיים, חברתיים או פסיכולוגיים ולא מטיעונים לוגיים ענייניים. העובדה שמישהו חושב אחרת ממך או אינו מבין טיעון פילוסופי אינה אמורה להטריד אותך. פילוסופיה אינה חובת קיום עבור כל אדם, ולא כל אחד חייב להכריע את חייו דרך ניתוח מושגי מופשט. זה אפילו לא חייב להיות תנאי ליחסי חברות שלך איתו. אתה צריך לא להיות אובססיבי. יש גם נושאי דיון אחרים. מה שאתה מתאר נראה כמו בעיה שלך בראש ובראשונה ולא של הסביבה.כאשר חברים אינם מגלים עניין בנושאים הללו, אין טעם להילחם בטחנות רוח או לכפות דיונים פילוסופיים. מותר לקבל את הנתון שלא כולם בנויים לחשיבה זו, ולשמור את הדיונים הללו לפורומים ולבמות שבהן יש הקשבה ונכונות לבירור ענייני.גם אנשים אינטליגנטיים שלא מורגלים בחשיבה פילוסופית יכולים לא להבין את הטענות הללו. לפעמים זה נובע מחוסר הקשבה (אולי דווקא בגלל שהם מוכשרים וחושבים שהם כבר מבינים הכל בלי להקשיב). עם זאת, הפיכת נושא כזה למבחן קבלה בדייט ראשון היא טעות.אין שום צורך שתהיה זהות תפיסתית או פילוסופית בין בני הזוג, ולא מגיעים לזוגיות עם "מפרט טכני" של עמדות וכישורים לוגיים. החלטה על בחירת בת זוג אמנם צריכה להתקבל בשכל (הרציונליות היא שמנחה את ההכרעה), אך הנתונים שהשכל אמור לשקול בהקשר הזה הם הכימיה, הקשר הנפשי והאנושי, המידות והנכונות לבנייה משותפת. תחומי העניין לא חייבים להיות משותפים, כל עוד יש הערכה הדדית. ציפייה שבת הזוג תהיה פרטנרית לדיונים על הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי או בעיית הקוואליה היא ציפייה לא ריאלית ולא נחוצה. נישואין וזוגיות נבנים על מחויבות, יציבות, אופי וכימיה אנושית – ולא על השתתפות בסמינר לפילוסופיה. אם יש ביניכם כימיה וקשר טוב, זהו העיקר; היתר יתגבש (או לא) תוך כדי תנועה.