לימוד תורה

לא הבנתי, קראתי את הנפה’’ח הנ’’ל בעבר (לפי המלצתך) ולאורך כל הפרקים הוא מדבר על חיבור מיסטי כלשהוא, וכשאדם מדבר דברי תורה זה כאילו הקב’’ה מדבר, זה לא נראה לי הסבר רציונלי ייתכן והוא גם נכון ע’’פ הקבלה. מ’’מ אני שואל על האפשרות השנייה שהצגתי מה דעתך?.

כתבתי את דעתי. מה טעם לחזור שוב?

’’עוד זאת אמרתי לבוא במגילת ספר כתוב בגודל החיוב של עסק התורה… כי גם באותו העת שהאדם עוסק בתורה למטה, כל תיבה שמוציא מפיו הן הן הדברים יוצאים כביכול גם מפיו יתברך באותו העת ממש… כי שורשה העליון של התורה הק’ הוא בעליון שבעולמות הנקראים עולמות האין סוף, סוד המלבוש הנעלם… ’’ (נפה’’ח שער ד’) אתה רואה פה הסבר רציונלי?, אני לא זכיתי, אשמח אם תוכל לעזור.
בנוסף, "וגם אם הוא עסוק בדברי אגדה שאין בהם נפקותא לשום דין, גם כן הוא דבוק בדיבורו של הקב’’ה" להסבר הרציונלי זה ממש לא מובן, וגם כמדומני שראיתי שאתה כותב שאין טעם ללמוד את דברי האגדה.

כידוע, ההגדרה להסבר רציונלי היא: ההסבר שלי, לאפוקי מהסברים אחרים.
לא יודע לאיזה סוג הסבר אתה מצפה. הוא טוען שהלימוד הוא הוא הדבקות ברצון ה' ולכן דבקות בו עצמו. זה לא רציונלי בשבילך? אז לא.
אכן, לדעתי אין ערך לימודי בלימוד אגדה, אבל למיטב הבנתי גם לא ערך סגולי (כי איני מקבל שהאגדות הן דבר ה').

יש באגדתות גם דברי מוסר וחיזוק לשמירת התורה. זה לימוד תורה בגברא?

לדעתי דבר כזה אינו לימוד בכלל. לימוד הוא רכישת ידע. עבודת המידות ושמירת התורה אינו לימוד, ממילא הוא גם אינו לימוד תורה.