מי שברך בשבת לחיילים הלוחמים כעת

רוב הספרדים כן אומרים מי שברך לחיילים. ויש ג"כ מעט קהילות אשכנזים (יותר מודרניות).

אלו שלא, זה תוצר לוואי של המלחמות שהם נלחמו בגיוס שמהן הם יצאו עם תחושה שהצבא הוא אויב זוטא. לומר את זה בפה מלא היה מבהיר את הטמטום המודחק, אז מצאו תירוצים פסאודו-הלכתיים.

זה שונה מהלל ביום העצמאות. המוטיבציות זהות, אבל לא לומר הלל יש קייס הלכתי אמיתי. מי שברך, עקרונית אפשר לעשות לכלב שלך שחולה, אם כי בדוגמה זאת אולי אסכים שזה לא מתאים.

אולי הם מכירים עמוק פנימה בתורתו של מיכי שהברכה לא באמת עוזרת. וא"כ זה הזדהות גרידא וזה כבר ספסנישט…

אגב, לקחתי מפה טענה נגד "אנחנו שומרים על החיילים בלימוד שלנו" (כמה כבר אמרו לי שהם הוסיפו דף גמרא להספק וכדו')
אה, ללמוד שלושה סדרים למען החיילים אתם עושים, אבל לדחוף מי שברך קשה מדי?