מצות אמונה לפי דעת הרמב"ם
הרמב"ם כותב במורה נבוכים "וזה שאלכסנדר כבר באר שכל מה שלא יעמוד עליו מופת – צריך שיונחו שני קצות הסותר בענין ההוא ויראה מה יתחיב לכל אחד משני הסותרים מן הספקות ויאמן המעט בהם ספקות". ומשמע לפי דבריו שאמונה (או יותר מדויק "אעתקאד") היא אחרי שכבר הגיע למסקנה כמה ספקות יש לכל אחד מן הצדדים (כלומר איזה צד יותר סביר), ועכשיו צריך להחליט איזה צד הוא הנכון. וכבר ראיתי שיש מחלקים בין "belief" ל"acceptance". ואולי מצות האמונה בה' לדעת הרמב"ם היא במובן של "acceptance".