סוד הצמצום
בספר "שתי עגלות וכדור פורח" קבע הרב שלהגיד שה' צמצם את עצמו זה סתירה, שהרי הוא לא יכול להגביל את עצמו ולברוא אבן שהוא לא יכול להרים וכו' וכמו שהמכשף הנורא לא יכול להפוך עצמו לעכבר, מאידך בתחילת "אין אדם שליט ברוח" הסביר הרב בפשטות שלהגיד "צמצום שלא כפשוטו" זה אוקסימורון והרי אלוקים לא יכול ליצור סתירות לוגיות כמו ש… נכון מאוד, הוא לא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים. וכמו שהמכשף וכו'
ובכן יעזור לי הרב האם אני קיים, לא קיים או אולי קיים שלא כפשוטו?
לא זוכר מה כתבתי שם. כיום ברור לי שהצמצום כפשוטו. אולי תיארתי את התפיסה האחרת.
אגב, השאלה האם אתה קיים ומה אתה חושב נקבעת על ידך ולא על ידי. לכן גם אם יש בדבריי סתירה זה לא אומר מאומה לגביך כמובן.
ועדיין, למה להגיד שצמצום כפשוטו זה לא סתירה? הרי ה' לא יכול להגביל את עצמו
למה לא? הייפלא מה' דבר?
כל תורת הצמצום מבוססת על תפיסת מרחב זמן שגויה.
ביקום של מפץ גדול אין משמעות לצמצום. היקום לא מתרחב בתוך אלוהים.
כל לילה כשאתה ישן אתה מפסיק להתקיים (בזמנים שאינך חולם). מה שאומר שאנחנו לא קיימים באמת. דברים קיימים אינם נוצרים ונעלמים כתלות בזמן. מה שקיים לא תלוי בזמן. ואנחנו תלויים בזמן.
בשאלתו השנייה אוריה עמית שאל "ועדיין, למה להגיד שצמצום כפשוטו זה לא סתירה? הרי ה’ לא יכול להגביל את עצמו" וענית "למה לא? הייפלא מה’ דבר?"
ממש ממש התבלבלתי, הרי כתבת במקום אחר שה' לא יכול להגביל את עצמו, לדוגמה הוא לא יכול להפוך את עצמו לאדם, הוא לא יכול לברוא אבן ואז להגביל את יכולתו כדי לא להרים אותה וככה לברוא אבן שהוא לא יכול להריo…
לא כל תכונה של הקב"ה היא מהותית (שבלעדיה הוא לא הוא). ההימצאות בכל מקום לא נראית מהותית, והראיה לכך היא שאם כן אנחנו לא יכולנו להימצא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer