סינתטי אפריורי
בפרק ו בשער ה12 בספרו 'שתי עגלות וכדור פורח', הרב מציג את הסתירה בין הידיעה לבחירה (או בין כל צמד מושגים לא תלויים) כדוג' למשפטים הסינתטיים אפריוריים – ומדגיש את העובדה שהיחס הוא החלק הסינתטי אפריורי.
לא הבנתי את החלק הזה. לכאורה החלק הסינתטי אפריורי הוא לא היחס בין המושגים אלא ההגדרות שלהן. אחרי שיש הגדרות אפשר לכאורה להצביע על הסתירה ביניהן באופן אנליטי. לדוג':
א) בכל צומת אני יכול לבחור בכל אפשרות שארצה.
ב) אלוקים יודע מה הולך לקרות וממילא, גם מה אני אבחר.
ג) אם אני יכול לבחור הכל אני יכול לבחור גם באפשרות שאלוקים 'יודע' שאני לא אבחר. – ממילא או שהוא טועה או שאני לא יכול לבחור בה. בכל מקרה הגענו לסתירה.
ולכן נראה שדווקא הגדרת המושג היא המשפט הסינתטי אפריורי- כי היא נובעת מתצפית ב'עיני השכל', (ולא הצגת הסתירה שנראית דווקא כמו השלב בטיעון שאנו עושים באמצעות החלק האנליטי שלנו). וממילא לא הבנתי למה הרב מדגיש דווקא את הסתירה..?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer