סליחות

אני מבין את הצורך בחשבון נפש, אני מבין את הצורך בקבלת תיקוני התנהגות וכו'.
אני רק לא מצליח להבין איפה ריבונו של עולם נכנס בכל הסיפור הזה, כלומר, אם פגעתי בחבר שלי אני אבקש ממנו סליחה ואקבל על עצמי להיזהר יותר ביחס לחבריי, איך הקב"ה קשור לעניין?
לגבי אורות התשובה, שמעתי יותר מדי שיעורים מיותר מדי רבנים בחודש האחרון על אותם המילים וזה מרשים ביותר לראות עד כמה כל אחד מצליח להוציא מהספר דברים שלא שיערום אף אחד. הספר מלא במושגים ערטאליים ומוזרים שאני לא מבין ואני בספק אם מישהו באמת מבין.

ולגבי אמירת סליחות, אין חובה הלכתית אפילו באמירת יג מידות?

הקב"ה ציווה לא לפגוע בחבר, אז אם פגעת חבר פגעת גם בקב"ה. לכן מעבר לפיוס החבר דרושה גם תשובה כלפי הקב"ה.
לגבי אורות התשובה וכתבי הראי"ה אני נוטה להסכים. לכן כתבתי מסויג. בפשטות, כפי שכתבתי אין שום צורך בהסברים. אם חטאת עליך לעשות את ארבעת שלבי התשובה: עזיבת החטא, חרטה, קבלה להבא ווידוי בפה. זה הכל, ואידך פירושא הוא (או המצאה היא).

למה סליחות אינם חובה? האם מנהג איננו בעל תוקף הלכתי מחייב?

כן, תוקף של מנהג. אבל ברור שאין ערך לדיבור בעלמא.