סמכות בעובדות ובמעשה
ידוע מה שהרב טוען שאין סמכות לחכמים בעניינים של מחשבה או עובדות. פשוט ברובד הלןגי לא שייך לחשוב מה שאני לא חושב, ופשוט.
כמו כן, ידוע שכן גם כתב הרמב"ם בפירוש המשניות. מאידך, כבר הנשקה הראה במאמרו שהרמב"ם עצמו פסק כן למעשה. אחד התירוצים הוא שהרמב"ם פסק לגבי ההשלכות של המעשה. נמצא מכך שאף שהאדם לא סבור בעניין ההשקפתי מ"מ לגבי המעשה עליו להתנהג כפי השקפת חכמים.
זה מעניין, ובוודאי לא מוסכם על כולם, מה הרב אומר? בעצם יומא מכאן שיש ערך למעשה גם אם בבסיס המעשה, בהשקפה, האדם לא סבור כן. דעתך?
אני מכיר את מאמרו של הנשקה ואיני מסכים. ייתכן שהרמב"ם חזר בו, אבל לדעתי ברור שאין משמעות לסמכות בתחומים עובדתיים. אגב, לדעתי זו לא בהכרח דעת הרמב"ם ולכן איני אומר זאת בהכרח בשיטתו. אבל זו האמת.
ולגבי ההשלכות המעשיות שיוצא מהעובדות?
איזה מאמר של הנשקה?
הובא בקבוצת הוואוצפ
ולא תגלה לי?
מספיק שם המאמר או כתב העת ומספר הגיליון….
אברהם, אם העובדות לא נכונות אז גם ההשלכות העולות מהן אינן רלוונטיות. אם כינה לא נוצרת מהעיפוש אז אסור להרוג אותה בשבת.
ישי, המאמר הוא ב"דעת" מלפני כמה שנים.
אז למה לדעתך הרמבם פסק במשנ"ת?
מישהו אמר לי שנכון שאין סמכות בעובדות. אבל במקרים אלו הרמב"ם נקט שכך הכרע ההיגון הברור. ולכן הוא כתב כן כיון שלדעתו מי שחושב אחרת הוא פשוט שוטה
כפי שכתבתי, או שהרמב"ם עצמו חזר בו או שהנשקה צודק אבל אני לא מסכים לרמב"ם בזה.
ייתכן שתשובתו של חיים כאן מעליי נכונה. למרות שבשלוש הדוגמאות הללו לא נראה שיש שיקול הגיוני מוחץ יותר מאשר בהקשרים אחרים. זה אולי יכול להסביר את הפסיקה לגבי 13 העיקרים שגם היא לכאורה סותרת את העיקרון שלו שאין הלכה בנושאים מחשבתיים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer