שאלות
שבוע טוב הרב, מספר שאלות :
1) כאשר מקיימים מעשה טוב אבל חוץ הלכתי, כגון להיות נחמד או ענוותן, אנחנו אמנם מקיימים מעשה טוב אבל לא מעשה הלכתי שיש לו ערך דתי. מה ההבדל בעצם ביניהם ? שניהם מעשים טובים, על שניהם אני אקבל שכר, ועל שניהם אני מקיים רצון ה׳ !
2) אני לא רואה את ההבדל בין כאשר הקב״ה אומר ״אני רוצה שתעשה כך״ לבין ״תעשה כך״. בעצם ״אני רוצה שתעשה כך״=״תעשה כך״ אבל ביותר עדינות. כעבדי ה׳ אנו מחוייבים לקיים את כל רצונותיו, הן שהביע אותם והן שלא.
3) אתה כותב שוב ושוב שמקור התוקף והמחויבות שלנו הוא הציווי (בסיני), או בניסוח כזה: הנורמה הבסיסית של מערכת חוק הישראלי (למשל) היא החיוב לציית לה. אבל לא הבנתי, זאת גופא השאלה, מי אמר שיש תוקף לציווי בסיני, או בניסוח האחר הנורמה הבסיסית צריכה להיות ההצדקה לזה שאנחנו מצייתים למערכת, ולא את העובדה שאנו צריכים לציית לה !?!?
4) א: בספר השלישי דף 89 אתה כותב ״השאלה איך התורה מצווה ציווים לא מוסריים מקבלת מענה: יש לה מטרות נוספות מעבר למוסר כלמור מטרות דתיות״. אבל לא הבנתי זאת גופא השאלה, איך יכול להיות מטרות דתיות אנטי מוסריות ?? עוד כתבת, למשל, שפרשת אשת יפת תואר לא מלמדת על יחסה של התורה להיבט המוסרי בגלל שהיא כלל לא עוסקת בו; אבל שוב השאלה היא גופא שהתורה הייתה צריכה לעסוק בהיבט המוסרי כיון שהאל הוא מוסרי !
ב: ובפרט לגבי חובה הלכתית לא מוסרית, ראשית לא הבנתי עדיין איך יכול להיות שתורה מוסרית מצווה משהו כזה, ושנית כתבת שכשיש קונפליקט בין הלכה למוסר בדכ מכריעים לטובת ההלכה כי האל שכבר יודע מה מוסרי ועדיין מצווה הלכתית ההיפך ודאי שיש לו סיבה טובה ולכן יש לשמוע לו. אבל יש כאן בעיה, האל (כלומר הציווי ההלכתי שלו) לא יכול גופא להגיד לי לציית יותר להלכה מאשר למוסר, כאילו זה לא fare, ההלכה עצמה לא יכולה להגיד לי לשמוע לה יותר מלמוסר כאשר יש קונפליקט בינה לבין המוסר.
4) מה זאת אומרת מס שפתיים? ?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1-2. הבנתי תודה
3. אז הנורמה הבסיסית לכל מערכת נורמטיבית היא ״צריך לציית למערכת״, נכון ?
4. ב. יש כאן בעיה קשה. התורה אומרת הלכה (שאשת כהן שנאנסה צריכה להיפרד מבעלה למשל) המתנגדת למוסר, ואתה כותב שכיון שהתורה אמרה אז צריך לשמוע לה. אבל זאת הדיוק הבעיה, שהתורה אומרת א והמוסר אומר ב. זה כמו בדילמת השוקולד הבריאות מול הטעים, יש כאן קונפליקט ואני כמשהו חיצוני צריך להכריע, אני לא יכול להכריע בגלל שהבריאות אומרת לי ״תכריע בעדי״, וכמו כן בדילמה הלכה מול מוסר אני לא יכול להכריע בגלל שההלכה אומרת לי ״תכריע בעדי״. בקיצור המכריע בדילמה בין x לy צריך להיות חיצוני לx ולy. עוד למשל, ההלכה אומרת שאסור להציל גוי במחיר של חילול שבת. אז גם כאן יש קונפליקט בין המוסר להלכה. אבל לפי מה שאתה כותב שוב אין בכלל קונפליקט, כי אפשר לומר שהתורה אומרת שהחשיבות של שמירת השבת גוברת על כללי המוסר. אבל אפשר לומר את זה לגבי כל קונפליקט, ויוצא ששוב אן קונפליקט בין הלכה למוסר. כי תמיד ההלכה תאמר שהיא גוברת על המוסר, וכן להיפך תמיד המוסר יאמר שהוא גובר על ההלכה, זה גופא הקונפליקט, ומי שצריך להכריע עליו אכ להיות חיצוני.
נכון מאד, ואף כתבתי זאת. אז מה הבעיה? ההכרעה אכן נעשית מחוץ לשתי המערכות.
לא בדיוק. כדאי להכניס תוכן לחובה לציית: יש לציית להלכה כי היא ציווי אלוקי. יש לציית לחוקי המדינה כי כל אזרח שותף לקביעתם וחתום על חוזה מכללא לקיימם. וכן על זו הדרך.
הבעיה היא שהיא לא נעשית מחוץ לשתי המערכות משום שזאת התורה שהכריע, כלומר ההלכה (שהיא אחת משתי המערכות), דהיינו התורה כתבה ״יש הלכה שאשת כהן שנאנסת תיפרד מבעלה״
1. לא נכון. אתה מזהה תורה עם הלכה, אבל התורה היא כלל דבר ה' (כולל "ועשית הישר והטוב", וכל ספר בראשית – ראה רש"י הראשון ועוד).
2. המכריע הוא אתה ולא התורה ולא ההלכה. במקום שבו ההתנגשות היא מהותית ולא מקרית, החשבון מראה לך שרצון ה' הוא שההלכה תגבר.
לדוגמה, כשהתורה כותבת לאסור ממזר, הרי תמיד זה כרוך בבעיה מוסרית. אם המוסר היה גובר כאן לא היה קיום בשום מצב לאיסור על ממזר (זה המצב בהתנגשות מהותית), ולכן ברור שכאן ההלכה גוברת (למעט מקרים של עבירה לשמה).
כתבת את הראשון (הלכה) חייבים ואת השני (התנהגות מוסרית) רק מצופה מאיתנו מה זאת אומרת רק מצופה מאיתנו זה לא חובה? זה עצמו שהקב"ה ברא אותנו עם נטייה להתנהגות מוסרית זה לא בעצם קריאה וצווי אלוקי לנהוג בטוב וביושר?
על מוסר אין ציווי אלא ציפייה. אבל עדיין, מכיוון שזה מצופה מאיתנו יש חובה (מוסרית) לעשות זאת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer