מילים יווניות (?) בתנ”ך‎

שו”תקטגוריה: כללימילים יווניות (?) בתנ”ך‎
ש' שאל לפני 4 שנים

לכבוד הרב מיכאל אברהם
שמי ש’, אתה בוודאי מכיר אותי מבית הכנסת בפ”ת.
תוך כדי שיחה והתכתבות עם ד”ר יוסי גלובינסקי על נושאים לשוניים
צף ועלה הנושא של אפשרות של מציאת מילים שאולות מיוונית בתנ”ך,
כגון השם לפיד שמוצאו, עפ”י הבלשנים, מהשם היווני למפידו ועוד.
אמרתי לדוקטור שאיני מוכן אפילו להתייחס לנושא, עד שאשמע (או אקרא)
על כך חוות דעת של רב.
שנינו הסכמנו שאתה הוא הרב המתאים ביותר להשיב על הנושא.
אשמח מאד אם תואיל להתייחס לעניין (במייל או בטלפון, כרצונך).
בכל הכבוד הראוי

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

ד”ר ש’ שלום רב.
אני בהחלט זוכר את כבודו מביהכ”נ. קטונתי מלהיות בר סמכא בעניין זה, ולו מפני שאני מן התלמודיים ולא מאנשי המקרא, ואיך אכניס ראשי בין ההרים עד שיאמרו לי כדאמרו לר”ע: כלך לך אצל נגעים ואהלות.
בכל אופן, לשאלתכם ולכבודכם לא אותיר הגיליון חלק, ואענה חלקי בקצרה.
 
ראשית, אקדים ואומר שלענ”ד לא נכון להתנות חוות דעת ושיקול דעת בנושא עיוני כלשהו בהיתר רבני. האמת תורה דרכה, וחותמו של הקב”ה אמת. נכון יותר לבחון את הטיעונים לגופם, ומה שתעלה בחינה כזאת תעלה. ואם הדברים נראים תמוהים, יש לבחון אותם ואת המסורת שסותרת אותם אל נכון. וכך למדנו גם מדברי הרמב”ם במו”נ לגבי הגשמות והקדמות שאמר שאם היה משתכנע מדעית ופילוסופית בגשמות או בקדמות היה מכניס זאת לתוך המקראות בפרשנות יצירתית. וכן בפרק השישי משמונה פרקים הוא מקשה מדברי הפילוסופים (שגדול הישר מכובש את יצרו) לדברי חז”ל (שעדיף לומר אפשי ואפשי). חזינן שמבחינתו דברי הפילוסופים לא נדחים אוטומטית מפני דברי חז”ל והמסורת, אלא דורשים יישוב. ולענ”ד הוא הדין הכא.

לעצם העניין, דומני שכבר חז”ל העלו טענות דומות על מילות לעז במקרא. לא מיבעיא בארמית, שמופיע בפירוש יגר סהדותא (שלא  לדבר על ספר דניאל שכתוב בחלקו הגדול ארמית), אלא גם בשפות אחרות. לדוגמה, טט בכתפי ופת באפריקי (בבלי סנהדרין ד ע”ב).
להסבר קצר מהשל”ה ועוד כמה מקורות ראו כאן: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=11602 
 
כעת ראיתי גם כאן (קוטשר): http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8680
 
כל טוב וחילכם לאורייתא,

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 3 שנים

יש מאמר מעניין של קנט קיטשן שמבסס את ההשערה שדניאל כתוב ב”ארמית אימפריאלית”, הדיאלקט המתבקש אילו נכתב הספר בסביבות המאה ה-5 לפנה”ס ובניגוד לדוגמה המקובלת שאומרת שמקורו בתקופה החשמונאית.

https://biblicalstudies.org.uk/pdf/tp/notes-daniel/daniel_kitchen.pdf

בלעדי האפשרות לחקור דברים מסוג זה ללא מניעות כיצד היינו יודעים שהדוגמה המקובלת נשענת על בסיס רעוע?

וכדברי שד”ל (דברים כח, כג):

” ולפי האמת דבר זה המיוחס לאביי אין לו על מה שיסמוך, שהרי בפסוק כ׳ כתוב מפני רוע מעלליך אשר עזבתני, ולא אשר עזבת את ה׳. ומכל מקום מכאן יש ללמוד איך היתה החקירה חפשית אצל קדמונינו, שאף על פי שחכמי המשנה אמרו בברייתא (סנהדרין צ״ט.): כי דבר ה׳ בזה זה האומר אין תורה מן השמים, ואפילו כל התורה כלה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב״ה, אלא משה מפי עצמו זה הוא כי דבר ה׳ בזה; אע״פ כן לא נמנעו חכמי התלמוד לומר כי קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן.”

השאר תגובה