הקב＂ה והעולם – שיעור 10

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו מתקרבים לסיום הסדרה הזאת. דיברתי בפעם הקודמת על שאלת הרוע, ואמרתי שהבחנתי בין רוע אנושי לרוע טבעי. והרוע האנושי הסברתי את זה דרך כנראה החלטה של הקדוש ברוך הוא לאפשר לנו בחירה חופשית. בעצם מכתיבה לו שהוא לא יתערב כדי למנוע החלטות רעות, כי ברגע שכל החלטה רעה הוא ימנע, אז גם הבחירות הטובות שלנו מאבדות משמעות, כי אנחנו אנוסים לבחור בהם. כל בחירה אחרת שלנו לא הייתה יוצאת אל הפועל כי הקדוש ברוך הוא היה מנטרל אותה. והמדרון החלקלק כן איפה בדיוק הוא צריך להתערב ואיפה לא, ודיברתי על המישור של הרוע האנושי, נדמה לי שההסבר הזה הוא הסבר סביר. עוד פעם אמרתי במקרים קיצוניים עדיין בהחלט אפשר לשאול למה הקדוש ברוך הוא לא התערב כדי למנוע את השואה, למנוע צונאמי שנהרגים שמה עשרות ומאות אלפי אנשים. אבל יכול אדם בודד שסובל הוא סובל באותה מידה גם אם יש עוד מאה אלף לידו וגם אם אין. לכן אני חושב ששמה זה הסבר סביר. בהקשר של הרוע הטבעי המצב קצת יותר מסובך, כי הרוע הטבעי לכאורה מסור בידיו של הקדוש ברוך הוא ואין לו עניין לא להתערב שם. בפרט כשמסתכלים גם על המקורות אז נראה שהתפיסה המקובלת במקורות תלמודיים אצל הפרשנים, התפיסה המקובלת היא שגם אם דברים שמסורים לבחירתו של אדם משם הקדוש ברוך הוא כן משך את ידיו, זאת אומרת השאיר את זה לבני האדם לנהל, באירועים הטבעיים הם כן מסורים בידי הקדוש ברוך הוא. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. דיברנו ראינו את זה בכל מיני מקומות עם הרוצח בשגגה ועוד. ולכן שמה הבעיה נראית קשה יותר. ואני הצגתי בפעם הקודמת הצעה לפתור את העניין ומה שאמרתי בעצם זה שההנחה הראשונה היא שהקדוש ברוך הוא החליט שהעולם יתנהל על פי חוקים קבועים, חוקים קשיחים. קודם כל אנחנו רואים את זה עובדתית זאת אומרת העולם הזה מתנהל על פי חוקי טבע. אמרתי יש פרוטוקולים איך העסק הזה עובד. זה לא מציאות קפריזית כזאת שכל רגע קורה משהו בלתי צפוי. אנחנו בסך הכל מכירים את הסבירויות והיום במחקר מדעי אנחנו אפילו מכירים אותם טוב יותר. ולכן קודם כל זה נתון עובדתי. אפשר אפילו להציע לו הסבר מסוים וההסבר הוא שאם העולם לא היה מתנהל לפי חוקים קבועים אז אי אפשר היה באמת להתנהל בתוכו, כיוון שאתה לא יכול לצפות דברים שיקרו ואתה גם לא יודע איך להגיב להם. יש לך חום אז אתה היום יודע אם תיקח אקמול החום ירד. אבל בעולם כאוטי שאין חוקי טבע יש לך חום מה תעשה? יכול שאם תיקח אקמול החום יעלה. אתה לא יודע כי אין חוקים. איך מתנהלים בעולם כזה? אתה לא יודע אתה צריך ללכת לעבוד כדי להרוויח כסף להתפרנס, אבל בעולם בלי חוקים יכול שכשאתה הולך לעבוד דווקא תפסיד כסף. כל היכולת שלנו להתמודד עם המציאות להתנהל בתוכה נובעת מזה שיש חוקי טבע, שהעולם מתנהל על פי איזה שהם חוקים שאנחנו פחות או יותר מכירים אותם אנחנו יודעים איך מתנהלים בתוך העניין. אז זאת הנחה ראשונה. הנחה ראשונה היא שהקדוש ברוך הוא רוצה לנהל את העולם לפי חוקים. אם זה כך אז ברור שמעורבות של הקדוש ברוך הוא כל פעם שקורה משהו בעייתי היא בעצם מחזירה אותנו למצב שבו אין באמת חוקי טבע קשיחים אלא הקדוש ברוך הוא בעצם מנהל את העניינים. אז זה משהו שהוא נוגד את מדיניותו הבסיסית. אם הוא רוצה שהעסק יתנהל על פי חוקי טבע אז הוא אומר אוקיי שהעולם יתנהל על פי חוקי הטבע כולל הברוטו שלהם, כולל האספקטים הפחות נעימים שלהם. כי אחרת אם כל פעם שקורה משהו לא נעים הקדוש ברוך הוא יתערב זה בעצם אומר שאין כאן חוקי טבע. אנחנו לא באמת יכולים לתאר את העולם כמתנהל על פי כללים קשיחים. עדיין עולה פה השאלה ואמרתי גם פעם קודמת עולה פה השאלה אז למה הוא לא ייצר עולם עם חוקים קשיחים לגמרי אבל אחרים? מערכת חוקי טבע אחרת שגם היא קשיחה ששם לא יהיו האלמנטים של הסבל של הרוע הלא מוצדק? מה הבעיה הרי הקדוש ברוך הוא כל יכול אז הוא יכול לייצר מערכת, הוא יצר את מערכת חוקי הטבע הזאת הוא יכול לייצר מערכת. מערכת של חוקי טבע אחרים. אז כאן הטענה שלי זה שקודם כל ברור שאם הוא בחר את חוקי הטבע, סביר שאם הוא בחר את חוקי הטבע האלה, אז כנראה ההתנהלות הזאת זה מה שהוא רוצה. זאת אומרת זה כנראה האופן שבו הוא רוצה שהעולם יתנהל. אלא מאי? יש לנו איזושהי בעיה עם תופעות מסוימות שהן סבל או רוע לא מוצדק, צונאמי, מגפות וכולי. אז מה? אז בעצם מה שאנחנו אמורים להציע לקדוש ברוך הוא, תעשה מערכת חוקים אחרת שתעשה את הכול אותו דבר כמו המערכת החוקים העכשווית, חוץ מאשר האלמנטים של הסבל ושל הרוע. בלי צונאמי, בלי מגפות, בלי רעידות אדמה, בלי כל מיני דברים מהסוג הזה. אבל חוץ מזה זה אמור להתנהל כמו שמתנהל העולם שלנו היום, כי בסך הכול כנראה שאם הקדוש ברוך הוא עשה את זה אז זה מה שהוא רוצה שיקרה. אז אנחנו אומרים אוקיי, אם זה מה שאתה רוצה שזה יקרה, כנראה סיבותיך איתך, אז תעשה את זה לפי הכללים האלה, אבל תשנה אותם קצת באופן כזה שהדברים הרעים לא יקרו. אוקיי? זה בעצם זאת בעצם הטענה. וכאן אמרתי והצעתי השערה אני אקרא לזה, שיכול להיות שאין מערכת חוקים כזאת. לא קיימת מערכת חוקים שתהיה שקולה למערכת החוקים העכשווית, רק בלי האלמנטים של הסבל ושל כן של המצוקות שהן גורמות. השאלה אם יש בכלל מערכת חוקים כזאת. עכשיו פה אפשר לטעון את הטענה הזאת בשני מישורים. במישור הראשון רציתי לומר שאיכשהו אינטואיטיבית מתוך ההבנה המתמטית הפיזיקלית שיש לי, אני מהמר שאין מערכת חוקים כזאת. אין מערכת חוקים קשיחה, זאת אומרת לא שאני אומר שאני לא יודע, אני נוטה לחשוב שאין, כי אתה בעצם מנסה לייצר פונקציה שהיא נראית בדיוק כמו הפונקציה האחרת חוץ משלוש נקודות מסוימות או כמה נקודות מסוימות שבהן זה ייראה אחרת. זאת בעצם איזושהי פונקציה לא רציפה, מין משהו כזה שמשתולל, והשאלה אם אפשר לייצר התנהלות כזאת באמצעות מערכת של חוקים קשיחים שיהיו רציפים וגזירים וכדומה כמו שחוקי הטבע שלנו. אז א' אני משער ועוד פעם אני נוטה לחשוב אינטואיטיבית שאין מערכת חוקים כזאת. אבל אני אומר מעבר לזה, נגיד שזה לא נכון, נגיד שאני לא יכול לדעת, אז אני בחמישים חמישים, או שיש או שאין, אני לא יודע. עדיין הטענה שלי שהמי שמקשה את הקושיה על הקדוש ברוך הוא, נטל הראיה הוא עליו. זאת אומרת אם אתה אומר למה אתה הקדוש ברוך הוא לא יצר את העולם עם מערכת חוקים אחרת שתהיה אותו דבר חוץ מהבעיות של הסבל, כדי להקשות את הקושיה הזאת אתה בעצם צריך להראות שיש מערכת כזאת. נטל הראיה הוא עליך. נגיד אז גם אם אנחנו בספק, אם אני בספק אני לא יכול להקשות קושיה מכוח ספק. ספק מספיק כדי לתרץ תירוצים. כן? כשאני נגיד שאני עושה קל וחומר, אז אני מעלה פירכא. הפירכא אומרת יכול להיות שהמלמד יותר חמור מהלמד ויכול להיות שלא. מספיק לי להראות שיכול להיות שכן ויכול להיות שלא כדי לפרוך את הקל וחומר. אוקיי? זאת אומרת השאלה אם אתה בא ליישב או אתה בא להקשות, אתה בא להוכיח משהו חדש או אתה רק בא להראות שלא הרמת את נטל הראיה, לא הוכחת. כן? כמו שאפילו במשפט, אם אתה רוצה להרשיע מישהו במשפט פלילי אתה צריך להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהוא עשה את המעשה. המגננה לא צריכה להוכיח שהוא לא עשה, המגננה מספיקה לה להראות שהתביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שהוא עשה את זה. זאת אומרת יש אסימטריה בין התוקף לנתקף. מי שתוקף נטל הראיה הוא עליו. עכשיו הטענה שלי זה שבהנחה שהגעתי למסקנה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, אז עכשיו כשמישהו בא ושואל את השאלה אז למה הוא ברא את מערכת אותו עם מערכת החוקים הזאת ולא עם מערכת חוקים אחרת שתעשה את העסק יותר טוב בלי הנקודות של הסבל, אני אומר תוכיח שיש מערכת חוקים כזאת. אתה בא להקשות קושיה, אם אתה בא להקשות קושיה אתה צריך להראות לי שיש מערכת כזאת. אחרי שתראה לי שיש מערכת כזאת תהיה לך קושיה מצוינת על הקדוש ברוך הוא למה הוא לא יצר את העולם עם המערכת ההיא אלא עם המערכת שקיימת עכשיו. אבל בשביל להקשות את הקושיה הזאת אתה צריך להראות שיש מערכת כזאת. ונדמה לי שזה די קשה להראות שיש מערכת כזאת. גם אם אני לא בטוח שאין, אמרתי אני נוטה לחשוב שאין אני לא בטוח, אבל להראות שיש זאת משימה מאוד מאוד לא פשוטה ואני לא מכיר מישהו שהראה את זה ולכן. לכן הטענה שלי זה שהתשובה לשאלת הרוע הטבעי, להבדיל מהרוע האנושי, היא שפשוט אי אפשר להיפטר מהרוע הטבעי. הרוע הטבעי הוא סייד אפקט הכרחי לחוקי הטבע שמנהלים את העולם וחוקי הטבע האלה מחייבים שיהיו גם אלמנטים מסוימים שיוצרו סבל, מצוקה, ודברים רעים, בלי הצדקה. אוקיי? זאת אומרת, זה אין מה לעשות, זה חלק מהמחיר שצריך לשלם על ההחלטה שהעולם יתנהל לפי חוקים קשיחים, שחוקי הטבע יהיו חוקים קשיחים. וזה נדמה לי ההסבר היחיד שאני לפחות מצליח לחשוב עליו לגבי רוע טבעי. זאת אומרת, אם אתה כמובן חושב שהרוע הטבעי מנוהל באופן כזה שכל מי שסובל באמת מגיע לו לסבול, אז אין בעיה, אז אין שאלה. אבל אם כמו שאני טוען שיש נספה בלא משפט, כן, שיש אנשים לפעמים סובלים למרות שלא מגיע להם לסבול. טוב, יש נספה בלא משפט, זה הרא"ח אומר רק על פעולות בחירה, ואני טוען שגם בלי זה. אני חושב שאם יש, לא יודע מה, מיליון הרוגים באיזשהו צונאמי בדרום מזרח אסיה, לא נראה לי שהקדוש ברוך הוא ליקט בפינצטה בדיוק מיליון אנשים שהיו צריכים למות באותו רגע ושם את כולם שם. מכל העולם איכשהו משום מה גם כולם שייכים כנראה לעם אחד. זה קצת מוזר, כן, לא נשמע לי סביר. ולכן נראה לי שגם רוע טבעי יכול לפגוע באנשים בלא משפט. בניגוד למה שהרא"ח אומר, שיש נספה בלא משפט זה כאשר נעשית פה פעולה מתוך בחירה, כשמישהו רצח את השני, אני רוצה להרחיב את העניין הזה לאור הסדרה שדיברנו כאן ולטעון לא, יש נספה בלא משפט גם ברוע טבעי, לא רק ברוע בחירי. ואז באמת עולה השאלה למה. למה הקדוש ברוך הוא מאפשר לדבר כזה לקרות? והטענה היא, וכאן יש באמת שאלה לא פשוטה, אני לא מכיר תשובה טובה אליה. אם אתה חושב שהכל מוצדק אז אין בעיה, אין שאלה. אבל זה נשמע לי בלתי סביר. אם זה לא מוצדק, אז יש שאלה טובה, למה הקדוש ברוך הוא מאפשר לדבר כזה לקרות? לא רק מאפשר אלא בעצם יצר את זה, הוא ברא את חוקי הטבע האלה. הטענה שלי זה שלא הייתה לו ברירה. הוא לא יכול לעשות אחרת. כי אין מערכת חוקים אחרת שתעשה את כל העבודה חוץ מהבעיות של הסבל והמצוקה. וכיוון שכך, אז לא הייתה לו אופציה אחרת. זה המחיר שאותו משלמים כדי שהעולם יתנהל על פי חוקים קשיחים, שחוקי הטבע יהיו חוקים קשיחים. וזו נדמה לי התשובה שאני לפחות מצליח לתת לשאלה הזאת של הרוע. ובמובן הזה, מצד אחד התזה הזאת שהקדוש ברוך הוא לא מעורב יכולה להיתפס כמשהו שמעורר את השאלה ביתר שאת. אם הוא לא מעורב, אז למה לא? שיתערב כדי למנוע. זה בעצם מה שאני אומר הוא לכאורה מוקשה במובן התיאולוגי. מצד שני נדמה לי שזה רק באיזשהו מישור תיאורטי, אבל במישור הפרקטי זה רק משפר את המצב מבחינת התהיות על כן על הרוע, על צדיק ורע לו. למה? כי כמו שאמרתי קודם, בגלל שבסופו של דבר קשה להתכחש לזה שאנשים סובלים, גם אנשים שלא מגיע להם לסבול, סובלים. אז אפשר כמובן לטמון את הראש בחול ולהגיד אנחנו לא יודעים אבל בעצם כל מי שסובל היה מגיע לו לסבול. אז מי שמוכן לקנות את הלוקש הזה, אז בסדר. אבל מי שאומר לא, אני לא מוכן להתפשר על השכל הישר, והשכל הישר והתצפיות שלי אומרות שאנשים סובלים לא בהכרח בגלל שמגיע להם לסבול. אז פה השאלה קיימת לא משנה מה התיאולוגיה שתציג. השאלה היא לפנינו כי זה תוצאה של עובדות. עובדות ופרשנות כמובן, פרשנות בעיניי מאוד סבירה לעובדות האלה, שזה לא נכון שכל מי שסובל זה מישהו שהיה מגיע לו לסבול. העובדות הן שהסבל מגיע לאנשים לא תמיד באופן שמחושבן עם החובות והזכויות הרוחניות שלהם או המוסריות שלהם. ואז השאלה הזאת, זה לא יעזור להסביר שלקדוש ברוך הוא יש כל מיני נימוקים כאלה ונימוקים אחרים. בסופו של דבר אנשים שלא מגיע להם סובלים. למה הוא לא עושה את זה אחרת, שישיג את התוצאות שלו באופן שהוא באופן אחר שהוא יבחר להשיג אותם? למה אנשים חפים מפשע צריכים לשלם את המחיר? לכן אני חושב שהמוצא שאני מציע הוא המוצא היחידי האפשרי. הקדוש ברוך הוא עושה רוע, בהנחה שהוא לא סתם רע, אז למה הוא עושה רוע? כי אין לו ברירה. כיוון שהוא לא יכול היה למנוע את הרוע הזה. למה לא? כי כנראה אין דרך לברוא את העולם באופן כזה שיתנהל באופן שהקדוש ברוך הוא רוצה רק בלי האלמנטים של הרוע. אין דבר כזה. ולכן בעיניי הדבר הזה הוא תירוץ ולא קושיה. זאת אומרת, התזה הזאת שהקדוש ברוך הוא לא מעורב נדמה לי שמשפרת את המצב שלנו ביחס לשאלת הרוע ולא מראה את המצב. עכשיו אני רוצה להמשיך קצת הלאה. האמירה הזאת שאמרתי עכשיו שבעצם לקדוש ברוך הוא אין ברירה, הוא לא יכול, לא יכול לברוא עולם שלא יהיו בו האלמנטים האלה של הסבל והמצוקה. זה נשמע בעצמו משפט בעייתי. מה זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לא יכול? הוא כל יכול, זאת אומרת הוא מעל כל הכללים והחוקים והוא בעצם יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא ברא את החוקים והכללים. אז מה פירוש הוא לא יכול? מי יאמר לך מה תפעל? זאת אומרת איך יכול להיות שאני אומר על הקדוש ברוך הוא שהוא לא יכול? אז פה זה נקודה מעניינת שראיתי רק אתמול, דיברתי על זה באיזה שיעור. יש קטע מאוד מפורסם של הרב קוק בכרך השני של אורות הקודש שהוא מדבר על הבעיה של השלמות וההשתלמות. והטענה בעצם זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואותנו כי הוא צריך אותנו, מה שנקרא סוד עבודה צורך גבוה. זאת אומרת שהעבודה שלנו, עבודת המצוות, עבודת השם שלנו, היא נחוצה לקדוש ברוך הוא. אנחנו עושים דברים עבורו, זאת אומרת הוא לא היה מסתדר בלעדינו. בדרך כלל אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו יצורים מוגבלים, אנחנו כמובן צריכים אותו, לא יכולים להסתדר בלעדיו. אבל הוא, הוא כל יכול, הוא מושלם, הוא לא צריך אותנו. אבל יש מה שהראשונים קוראים סוד העבודה צורך גבוה, הקדוש ברוך הוא כן צריך אותנו. הבאתי פעם דוגמה לעניין הזה מהקל וחומר של ספר יונה. כן, ששמה הרי הקדוש ברוך הוא בסוף הספר, הקדוש ברוך הוא מצמיח לו קיקיון שיעשה עליו צל, ואז שולח תולעת והקיקיון מתייבש ורוח קדים וכולי. ואז הקדוש ברוך הוא אומר ליונה, יונה שואלת נפשו למות, והקדוש ברוך הוא אומר ליונה, ההיטב חרה לך על הקיקיון? אומר לו, כן, היטב חרה לי עד מוות. אומר, אתה חסת על הקיקיון שלא עמלת בו ולא גידלתו ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה עם שתים עשרה ריבוא אנשים ובהמה רבה? אז הקל וחומר הוא כאילו אתה חסת על הקיקיון אז אני לא אחוס על עיר שלמה מלאה באנשים, בעלי חיים? אז מה אתה רוצה? כאילו יונה ביקש מהקדוש ברוך הוא לא לחוס על נינווה. כן, הוויכוח לאורך הספר הוא בעצם השאלה אם לחוס על נינווה ולאפשר להם לחזור בתשובה או לא. אז השאלה היא כמובן איזה מן קל וחומר זה. יונה לא חס על הקיקיון, יונה חס על עצמו. זה כמו הדייג והדגים של הגששים. כן, הדייג אוהב דגים, אם הוא אוהב דגים אז למה הוא דג אותם? זאת אומרת הוא אוהב את עצמו, לא אוהב את הדגים, הוא רוצה את הדגים בשבילו. אז גם יונה היה צריך את הקיקיון כדי שיעשה לו צל. הוא לא באמת חס על הקיקיון, הוא לא ריחם על הקיקיון כקיקיון מסכן. הקיקיון חסר לו כי הוא רוצה צל וחם לו. אז מה הקל וחומר לעומת הקדוש ברוך הוא על נינווה שהקדוש ברוך הוא לא צריך את נינווה? הוא חס על נינווה. אז איזה מן קל וחומר זה אתה חסת על הקיקיון ואני לא אחוס על נינווה? יונה לא חס על הקיקיון. אז דיברתי על זה פעם אני חושב, אמרתי שדיברתי על זה פעם בירוחם בישיבה, זה היה למחרת יום כיפור, אנחנו תמיד הלכנו להתפלל בנץ בהר אבנון שמה מעל המכתש הגדול. אז שמה אחרי התפילה אז דיברתי קצת עם החבר'ה, אז אמרתי להם שיש לי שני תירוצים לקושיה הזאת. תירוץ אחד הוא מאוד אקטואלי לימינו, זה שליונה היה אינטרס לא אומר שהוא לא חס על הקיקיון. זה רק הראש הקרימינלי שלנו. אנחנו כשאנחנו רואים מישהו שעושה פעולה שמניבה עבורו איזה שהן תוצאות טובות, אז ברור לנו שהוא עשה את הפעולה הזאת בשביל התוצאות, מסיבות אינטרסנטיות. אוקיי? אבל זה לא חייב להיות. יכול להיות שבן אדם עושה פעולה בגלל שזאת פעולה טובה והוא רוצה לעשות את הטוב, במקרה הוא גם מרוויח מזה. אבל זה לא חייב להיות שהוא עושה את הפעולה בשביל הרווח כמניע לא טהור. כן, עיין ערך חנן קריסטל וכל מיני פרשנויות פוליטיות, שכל פעם שאתה רואה שיש לאיזה פוליטיקאי אינטרס אז ברור לך שמה שהוא עשה זה בשביל האינטרס. אבל לא בטוח. יכול להיות שהוא עושה את זה כי הוא באמת חושב שכך ראוי לנהוג, נכון שזה גם מועיל לאינטרסים שלו. טוב, בואו נהיה עם עיניים אופטימיות. בכל אופן אז גם בעניין הזה יכול להיות שיונה אמנם היה לו אינטרס, הוא היה צריך את הקיקיון, אבל זה לא אומר, אם הקדוש ברוך הוא אומר שיונה חס על הקיקיון הוא כנראה רואה שיונה באמת חס על הקיקיון. זה שהיה לו אינטרס נכון, אבל חוץ מזה הוא באמת חס על הקיקיון. ואז הקל וחומר הוא קל וחומר טוב, אתה חסת על הקיקיון אז אני לא אחוס על עיר שלמה, שלא עמלת בו ולא גידלתו, לילה היה ולילה אבד, יום היה ויום אבד. שבן לילה היה ובן לילה חלף, זאת אומרת הוא חי רק לילה אחד והתייבש. ביג דיל, בסדר. ואני לא אחוס על נינוה? עם מאה עשרים אלף איש ובהמות ועיר שלמה שקיימת כבר הרבה שנים וכולי. אז זה תירוץ אחד. זה יש עליו, התירוץ הזה זה לקח גדול להסתכלות על העולם. אנחנו, זה הסתכלות מרקסיסטית הרי. כל פעם כשמישהו עושה משהו, אז המרקסיסט מסתכל מה הוא מרוויח מזה. למה הוא עושה את זה? מה האינטרס שבשבילו? כן, זה פרשנות מרקסיסטית למציאות. המרקסיסטים תמיד מחפשים את המזימות, את האינטרס, את הכוחניות שעומדת מאחורי ההתרחשויות, מאחורי הפעילויות של אנשים, של קבוצות וכדומה. ולא תמיד זה נכון. לפעמים אנשים עושים דברים כי הם באמת חושבים שהם נכונים, שכך ראוי לעשות. אפילו במקרים שהם מרוויחים מהדברים האלה, זה עדיין לא אומר שהם עושים את זה בשביל הרווח. הזכרתי פעם את העגלי טל שאומר שאין שום פגימה, אין שום בעיה בללמוד תורה וליהנות. להיפך, זה אפילו משפר את הלימוד אם אתה נהנה. אבל ללמוד בשביל ליהנות זה באמת לימוד לא לשמה. זאת אומרת מה שמצופה מאיתנו זה ללמוד ולהפיק הנאה מהלימוד, אבל לא לעשות את הלימוד בשביל ההנאה. בדיוק אותה הבחנה שאני מדבר כאן. אוקיי? התירוץ השני על הקל וחומר של יונה הוא תירוץ הפוך. זאת אומרת קודם הסברתי שיונה לא עשה את זה בגלל שהוא צריך את הקיקיון ולכן העמדתי אותו באותו מישור כמו הקדוש ברוך הוא ביחס לנינוה. עכשיו אני אומר את הטענה ההפוכה, הטעות לא הייתה בפרשנות ליונה, הטעות היא בפרשנות לקדוש ברוך הוא. אנחנו מניחים שהקדוש ברוך הוא לא צריך את נינוה, הוא חס עליהם. אבל לא נכון, יכול להיות שהקדוש ברוך הוא צריך את נינוה, בדיוק כמו שיונה היה צריך את הקיקיון. ושוב פעם הקל וחומר הוא בסדר גמור כי שניהם עובדים באותו מישור. שניהם אינטרסנטים. יונה אינטרסנט לקיקיון והקדוש ברוך הוא אינטרסנט לאנשי נינוה. הוא צריך אותם. הם עושים, עובדים עבורו, בשביל זה הוא ברא אותם. כי כנראה הוא צריך שהם יעשו בשבילו דברים. ואם זה ככה, אז גם הקדוש ברוך הוא אינטרסנט, לא רק יונה. אז אפשר להפעיל את חנן קריסטל גם בתחום התיאולוגיה. בכל אופן, אז מה אני בעצם רוצה לומר? שהקדוש ברוך הוא צריך אותנו. עכשיו השאלה שעולה איך זה יכול להיות? הרי הוא מושלם, הוא יכול לעשות הכל בעצמו. איך זה יכול להיות שהוא צריך מישהו או משהו חוץ ממנו שיוכל לעשות עבורו דברים שהוא לא יכול לעשות? ובפרט יצורים יושבי בתי חומר כמונו, כן, קרוצי חומר, שאנחנו מוגבלים וחלשים ואותנו הוא צריך? יש דברים שאנחנו יכולים לעשות והוא לא? אז פה יש איזה חאפ מעניין של הרב קוק באורות הקודש, שהוא מדבר על בעיית השלמות וההשתלמות. והוא אומר שיש משהו אחד שיצור שלם לא יכול לעשות. בהגדרה. וזה להשתלם. יצור שלם, בעצם היותו שלם, הוא כנראה לא יכול להשתלם, כי אם הוא מושלם, אז הוא לא יכול להפוך להיות יותר שלם ממה שהוא עכשיו. להשתלם פירושו להפוך ליותר שלם ממה שאני עכשיו, להשתפר, אוקיי? אבל יצור שהוא מושלם לא יכול להשתפר. אז מה? בסדר, פה צריך להאריך, אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל הטענה היא שההשתפרות יש לה ערך מצד עצמה. אחת השלמויות זה היותך משתלם. כך כותב הרב קוק. כמו כן, בעל תשובה עדיף מצדיק גמור, חז"ל אומרים. למה בעל תשובה עדיף? לכאורה, אם הוא הצליח להיות בעל תשובה שלם, אז הוא הגיע להיות צדיק גמור, אז עכשיו הם אותו דבר? לא, בעל תשובה עדיף. למה הוא עדיף? כי הבעל תשובה הוא לא רק צדיק גמור, הוא גם מצטדק, כן, הוא משתפר, הוא עושה תהליך, הוא מתקדם. לא רק שהוא צדיק גמור. ויש ערך להתקדמות לא רק בזה שהיא מביאה אותך לרמה של צדיק גמור, אלא עצם העובדה שהיית במצב שמתקדם, זה בעצמו נותן לך נקודות. זאת אומרת יש ערך לתהליך, יש ערך להשתלמות, לא רק בגלל שהיא מביאה אותך לכלל שלמות, אלא עצם העובדה שאתה משתלם זה בעצמו דבר בעל ערך. אוקיי, זאת הטענה. ואז יוצא פה דבר מאוד מעניין. יוצא פה שדווקא השלמות של הקדוש ברוך הוא הופכת אותו לבעל חיסרון. כי אם הוא מושלם, אז הוא לא יכול להשתלם, יש משהו שהוא לא יכול לעשות. והקדוש ברוך הוא ברא אותנו, כדי שאנחנו כיצורים חסרים נשתלם. וברגע שאנחנו נשתלם, זה מוציא מן הכוח אל הפועל את פוטנציאל ההשתלמות שקיים גם אצלו. כך כותב שם הרב קוק. כתבתי על זה פעם מאמר. לוקח לכל מיני תחומים מדעיים ופילוסופיים אבל אני לא אכנס לזה כאן. בכל אופן אני רוצה רק להראות שלפעמים הטענות האלה שאם הקדוש ברוך הוא הוא מושלם, אז לא, אז… לא יכול להיות שיש דברים שהוא לא יכול לעשות, הם לא נכונים. לפעמים דווקא זה שהוא מושלם לא מאפשר לו לעשות דברים, למשל כמו להשתלם.

[Speaker B] זה לא כמו האבן שהקדוש ברוך הוא לא יכול להרים?

[הרב מיכאל אברהם] כן, נכון, זה אותו דבר. האבן שהקדוש ברוך הוא לא יכול להרים, בגלל שהוא יכול לעשות הכל, אז יש לו איזושהי מגבלה שנובעת דווקא מהיותו כל יכול, והמגבלה היא שהוא לא יכול לייצר אבן שהוא עצמו לא יכול להרים, אין אבן כזאת. או בדוגמה אחרת. זה יבוא,

[Speaker B] זה יבוא.

[הרב מיכאל אברהם] כן, לא, אבל זה צריך לבוא עכשיו, שנייה אחת. טוב, אני כבר לא זוכר, היה לי שם עוד משהו. כן, יש כבר אנשים שמכירים את הדוגמאות הקנוניות שלי, אני רואה אותם פה בצ'אט. כן, אז בעצם הטענה היא שלא, הדוגמאות האלה לכל הדוגמאות האלה ל… כן, אז אולי ניקח, אני כבר לא זוכר אפילו אם זאת הדוגמה שברחה לי או לא. הדוגמה של החתול במגפיים, כן, עוד אחת מרשימת הדוגמאות הקנוניות שלי לעניין הזה. החתול במגפיים, כולם אני מניח מכירים את הסיפור הזה, הטוחן מת והותיר את רכושו לשלושת בניו. לאחד הוא נתן את טחנת הקמח, הטוחן בת' כן, הוא נותן לו את טחנת הקמח, לאחר הוא נותן איזשהו רכוש אחר, ולילד הקטן הוא נותן את החתול. הבחור לא יודע מה לעשות, איך הוא יתפרנס מחתול? אז החתול אומר לו אל תדאג, אני אסדר אותך, הכל יהיה בסדר, רק תקנה לי מגפיים. קונה לו מגפיים, הבחור הולך, הבן של הטוחן הולך להתרחץ בנהר, מוריד את הבגדים. כמובן החתול מחביא את הבגדים ובדיוק עובר שם המלך עם בתו היפהפייה, והחתול הולך למלך, אומר אדוני הרוזן פה רוחץ בנהר וגנבו לו את הבגדים, אולי למלך יש איזה בגדים לתת לו? אי אפשר להשאיר את הרוזן בלי בגדים. המלך כמובן נותן לו בגדים ואז הוא מזמין את המלך לארמונו. אז החתול רץ ל… אין לו ארמון ולא שום דבר כמובן. אז אומר לו החתול תמשיך על הכביש הזה, בקצה יש ארמון, זה הארמון של האדון הרוזן שלי. כמובן זה ארמונו של הקוסם הנורא. אז החתול מגיע לארמון של הקוסם הנורא וכשהוא נכנס לארמון שם, אז הקוסם הופך את עצמו לאריה ככה להבהיל את החתול. החתול אומר לו שנייה שנייה, רק רגע. אומר לו תראה, אני רואה שאתה יכול להפוך את עצמך לאריה, אתה יכול להפוך את עצמך גם לעכבר? אומר בוודאי, הופ! הפך את עצמו לעכבר ואז החתול טרף אותו והזמין את המלך ומאז הם חיים באושר עד היום הזה. השאלה המעניינת לענייננו זה האם באמת הקוסם הנורא יכול להפוך את עצמו לעכבר. אז בנמשל אני אשאל כך, האם הקדוש ברוך הוא יכול להפוך את עצמו לאדם. לכאורה הוא כל יכול, הוא יכול לעשות הכל. ואם הוא יהפוך את עצמו לאדם, אני אירה לו בראש, אני אהרוג אותו. אז מה תגידו? שזה יהיה אדם כזה שכשאני יורה לו בראש הוא לא מת? אז זה לא אדם. הוא לא הפך את עצמו לאדם, כי אדם כשיורים לו בראש הוא מת. אז האם הקדוש ברוך הוא יכול להפוך את עצמו לאדם או לא יכול להפוך את עצמו לאדם? התשובה היא לא, הוא לא יכול להפוך את עצמו לאדם. למה לא? זאת שוב פעם מגבלה שנובעת מכל יכולתו, מהמושלמות שלו. כי אחת השלמויות שלו זה שהוא הכרח המציאות. ואם הוא הופך את עצמו לאדם, אדם הוא בהגדרה לא משהו שמציאותו הכרחית. אפשר לירות לו בראש ולחסל אותו. אבל הקדוש ברוך הוא לא יכול להפוך את עצמו למישהו שלא קיים, הוא לא יכול להעלים את עצמו מהמציאות, גם את זה הוא לא יכול לעשות. אז הוא גם לא יכול להפוך את עצמו למישהו שקיומו לא הכרחי, למישהו שאפשר לחסל אותו. אוקיי? גם החסרונות האלה שיש אצל הקדוש ברוך הוא הם חסרונות שנובעים דווקא מהמושלמות שלו. זה לא חסרונות למרות. המושלמות שלו. זה חסרונות שנובעות מתוך המושלמות שלו. אוקיי? דווקא המושלמות שלו מייצרת את החסרונות האלה. ולכן בעצם הקדוש ברוך הוא צריך אותנו, יצורים לא מושלמים, כדי לייצר את האפשרות לכסות את ה זאת אומרת, לעשות דברים שהוא לא יכול לעשות, שהוא כיצור מושלם לא יכול לעשות. אז זה בעצם אומר שישנם בהחלט גם זה שהקדוש ברוך הוא מושלם זה לא אומר שאין לו חסרונות. נשמע רע כשאני אומר משפט כזה, אבל זאת המציאות. יש חסרונות שנובעים מעצם היותך מושלם, ואתה לא יכול לעשות דברים למרות היותך מושלם. עכשיו במקרה שלנו, אוקיי, הזכירו פה את הפגז ואת הקיר, כי השאלה אם מישהו יכול לייצר פגז שחודר כל קיר וקיר שעומד בפני כל פגז. האם הכל יכול יוכל לעשות את זה? התשובה היא כמובן לא, הוא לא יכול לעשות את זה. כי אם הקיר הזה עומד בפני כל פגז, אז לא יהיה שום פגז שיחדור אותו. אז אין פגז שחודר את כל הקירות ולהפך. אוקיי? זה לא יכול להיות, או האבן שהקדוש ברוך הוא לא יכול להרים או כל מיני דברים מהסוג הזה. אבל אצלנו זה כמו לרבע את המעגל.

[Speaker B] מה? זה כמו לרבע את המעגל.

[הרב מיכאל אברהם] כן נכון, כמו לרבע את המעגל. לרבע את המעגל הוא דוגמה יותר טובה. למה? כי באמת השאלה האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות משולש עגול או לרבע את המעגל, או כמו שהרמב"ם כותב במורה נבוכים, האם הוא יכול לייצר ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו? בריבוע האלכסון יותר ארוך מהצלע, נכון? האם הקדוש ברוך הוא יכול לייצר ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו? התשובה היא כמובן לא, לא יכול.

[Speaker B] אבל זה בהגדרה, לא ב בדיוק.

[הרב מיכאל אברהם] פה זה שונה מהדוגמאות הקודמות כי פה זה לא מוגבלות שנובעת מכל יכולתו של הקדוש ברוך הוא. להיות מוגבל הוא לא יכול לעשות בגלל שהוא מושלם. המושלמות שלו היא זו שיוצרת את רשימת החסרונות שהבאתי קודם. כאן אני מדבר על משהו אחר. כאן אני מדבר על חוסר יכולת לעשות משהו לא בגלל המושלמות שלך אלא למרות המושלמות שלך. וזאת כבר אמירה קשה יותר. השאלה האם אפשר להגיד שהקדוש ברוך הוא מוגבל לא בגלל השלמות שלו, אלא למרות שהוא שלם עדיין יש עליו איזה שהן מגבלות שאותן אפילו הוא לא יכול לצלוח. והתשובה שלי היא שכן, מגבלות לוגיות. הוא יכול לעשות ניסים, הוא יכול לעבוד נגד חוקי הטבע, הוא יכול להשאיר דברים באוויר שלא יפלו לקרקע או לא יודע מה לעשות כל מיני דברים נגד חוקי הטבע. הוא לא יכול לעקוף את חוקי הלוגיקה. זה מגבלה. ואז הטענה בעצם שאם אני רוצה שהוא ירבע את המעגל או יעשה ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, התשובה היא שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות את זה כי אין ריבוע כזה, כי אין מושג של ריבוע כזה. לא שלא קיים במציאות ריבוע כזה אלא המושג הזה כולל בתוכו סתירה פנימית. לכן המושג כמושג לא קיים. לא רק שהוא לא ממומש בעולם שלנו אלא המושג הזה לא קיים גם בעולם האידיאות. אין מושג כזה. אז כשאני שואל האם הקדוש ברוך הוא יכול לממש אידיאה לא קיימת? אי אפשר לממש אידיאה לא קיימת. אם האידיאה לא קיימת אז גם אי אפשר לממש אותה. אי אפשר לא כי אתה לא מספיק מתוחכם או חזק או בעל כוחות, אי אפשר כי זה לא מוגדר. אין דבר כזה, לא יכול להיות משולש כזה, משולש שהוא עגול. עיגול הוא לא משולש. או ריבוע תמיד אלכסונו ארוך מצלעו. אי אפשר לייצר ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו כי אחרת זה לא יהיה ריבוע. אוקיי? יש צורות אחרות שיכול להיות אלכסון שקצר מהצלע, במעוין למשל אז יכול להיות אלכסון שקצר מהצלע, אחד האלכסונים הוא קצר מהצלע. בסדר, אבל בריבוע לא. אז הנקודה היא שיש פה איזשהו סוג אחר של מוגבלות, נקרא לזה כך, שהוא לא מוגבלות שנובעת מתוך השלמות אלא הוא מוגבלות למרות השלמות. זאת אומרת יש סוג מסוים של מגבלות שאותן לא יכול לפצח אפילו מישהו שהוא מושלם וכל יכול, והמגבלות האלה זה מגבלות הלוגיקה. הקדוש ברוך הוא לא יכול לייצר ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, הוא לא יכול לרבע את המעגל, הוא לא יכול. עכשיו פה זה באמת שאלה איך זה יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מוגבל. אם אני מוכן לקנות את המוגבלות שנובעת מעצם המושלמות שלו, זאת אלה היו הדוגמאות הקודמות. אבל איך תיתכן מוגבלות שהיא למרות המושלמות? זאת אומרת השאלה במילים אחרות, מה שאמרתי קודם, הקדוש ברוך הוא לא יכול לייצר מערכת חוקי פיזיקה בעולם שתעשה את כל העבודה שעושה המערכת עכשיו בלי הסבל. למה? הטענה שלי כי אין מערכת חוקים כזאת. בדיוק כמו המשולש העגול או הריבוע שאלכסונו קצר מצלעו. המוגבלות הזאת נובעת לא מהמושלמות של הקדוש ברוך הוא אלא למרות המושלמות, כי את חוקי הלוגיקה גם יצור מושלם לא יכול לצלוח או לא יכול לעקוף. זאת בעצם הטענה. עכשיו למה זה נכון, או איך אפשר להגיד דבר כזה? כי בעצם אני חושב שלהגיד ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, אנחנו מרגישים שיש פה אנחנו מתארים איזשהו סוג של אובייקט שאולי לא קיים במציאות אבל אנחנו מתארים משהו. אבל זה סתם אשליה. המושג הזה, ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, זה פשוט אוסף מילים חסר פשר. כי אם הוא ריבוע אז אלכסונו לא קצר מצלעו. אם אלכסונו קצר מצלעו אז הוא לא ריבוע. אתה לא יכול להגיד שאתה לא יכול לדבר על ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, אוסף המילים האלה הוא חסר פשר. אז כשאני שואל אם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, אני קודם כל כשמישהו ישאל אותי את השאלה הזאת אני אגיד לו קודם כל תסביר לי את השאלה שלך, זאת אומרת אני לא מבין את המושגים שמופיעים בשאלה שלך. אם תוכל להסביר לי את השאלה אני אוכל לנסות לחשוב על תשובה. אבל אתה משתמש בשאלה, זה כמו לשאול אותי האם הקדוש ברוך הוא בלה בלה בלה בלה בלה. מה אני אמור לענות על שאלה כזאת? אתה בעצם אומר לי אוסף מילים שאין מאחוריהם שום אצבע, שום משמעות, אז לכן אי אפשר לענות על שאלה כזאת. זה לא שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, אלא ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו זה אוסף מילים חסר פשר. זה הכל. לכן לא נכון להגיד שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות את זה ולא נכון להגיד שהוא לא יכול לעשות דבר כזה. כשאומרים משפט שכולל בתוכו את אוסף המילים הזה, לא אמרנו כלום.

[Speaker B] איך אפשר אז לדבר על חיסרון? מה? אז איך אפשר לדבר על חיסרון?

[הרב מיכאל אברהם] כן אני אומר זה לא חיסרון. בניגוד לדברים הקודמים, פה הנגיד החוסר יכולת שלו להשתלם זה חיסרון. אבל פה זה באמת לא חיסרון בקדוש ברוך הוא. זה לא נכון שהוא לא יכול לעשות את זה אלא שאין את מה לעשות. לא הצגת לפניי את העצם שלגביו אתה שואל האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות אותו. אני לא מבין על מה אתה מדבר. מה אתה רוצה שאני אענה לך? אני לא יכול לענות על שאלה שאני לא מבין מה היא אומרת, היא לא אומרת כלום. אז לכן פה זה אפילו לא מוגבלות של הקדוש ברוך הוא. זו לא מוגבלות. אני לא אומר שאתם יודעים זה כמו שכתבתי באחד הטורים האחרונים, אמרתי אנשים חושבים שנקודה זה האורך שלה הוא אפס. אבל בתפיסה המקובלת, אלא אם כן הולכים לפלפולים של תורת המידה, אבל בתפיסה המקובלת לנקודה האורך שלה הוא לא אפס. לנקודה אין אורך. זה משהו אחר מאשר להגיד שהאורך שלה הוא אפס. כשדבר יש לו אורך אפס פירוש הדבר יש לו אורך והאורך שלו הוא אפס. הנקודה אין לה אורך במובן הזה שאי אפשר לתאר אותה במונחי אורך. כי אורך מתאר דברים שיש להם לפחות מימד אחד והנקודה מימדה הוא אפס. לכן המושג אורך לא שייך לגבי הנקודה, לא שהנקודה אורכה הוא אפס. המושג אורך לא רלוונטי. זה כמו להגיד שהמידה הטובה היא משולשת. התואר משולש לא רלוונטי ביחס למידה טובה. זה לא אתה מחבר פה מין בשאינו מינו. גם פה כשאתה מדבר על אורך של נקודה זה לא נכון להגיד שהאורך הוא אפס אלא אין לה אורך. זאת המשמעות של העניין. אז גם בהקשר הזה כשאני אומר שהקדוש אני לא אומר שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, אני טוען שאין ריבוע כזה. ברגע שתראה לי מה זה הריבוע הזה אני אוכל לחשוב האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות אותו או לא יכול לעשות אותו. אוקיי? אבל אין דבר כזה. אז מה פשר. מה שמבלבל פה, נגיד לכם מה אני חושב שמבלבל את האנשים, שמתעקשים שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות גם אחדות הניגודים וכל שאר הפטפוטים חסרי הפשר האלה. מה מבלבל את האנשים כשהם אומרים דברים כאלה? אנחנו רגילים דווקא היום, או לא היום אלא כבר מאז אריסטו, אבל היום זה עוד הרבה יותר חזק, אנחנו רגילים לזה שבכל תחום יש את החוקים שלו, יש את חוקי איגוד הכדורסל, איגוד השחמט, יש את חוקי התעבורה, יש את חוקי הפיזיקה, יש את חוקי מדינת ישראל, יש את חוקי הלוגיקה. זאת אומרת לכל תחום יש מערכת חוקים ששולטת על אותו תחום. אוקיי? ויש הרבה מערכות חוקים בהרבה תחומים. וגם בתחום הלוגיקה יש מערכת חוקים שנקראת חוקי הלוגיקה. אבל זה מינוח מבלבל, אין דבר כזה חוקי לוגיקה. חוקי פיזיקה הם חוקים, או חוקי מדינת ישראל הם חוקים, כי מישהו חוקק אותם. הוא יכול היה לחוקק אחרת והוא בחר לחוקק דווקא אותם ולא חוקים אחרים. אז נקרא שיש פה חוקים כי מישהו חוקק אותם. את חוקי הלוגיקה אף אחד לא חוקק. חוקי הלוגיקה אין מערכת אחרת של חוקי לוגיקה אחרים שהיו יכולים להיות פה ומישהו החליט לקבוע את חוקי הלוגיקה האלה ולא את החוקים האחרים. זה לא עבר חקיקה. חקיקה זה בחירה של מערכת אחת מתוך כמה מערכות אפשריות. אבל חוקי הלוגיקה זה לא מערכת אחת מתוך כמה אפשרויות, אין אפשרויות אחרות. זה חוקים שהם טבועים מעצם ההיגיון. אין אלטרנטיבה, אין מערכת חוקי לוגיקה אחרת. וכיוון שכך, כשאני אומר שהקדוש ברוך הוא כפוף במרכאות לחוקי הלוגיקה, אז אנשים נעים בחוסר נוחות. זה כמו להגיד שהוא כפוף לחוקי הטבע, והקדוש ברוך הוא כל יכול, הוא לא כפוף לשום דבר. נכון, הוא לא כפוף לחוקי הפיזיקה כי חוקי הפיזיקה הם חוקים, כמו שהוא לא כפוף לחוקי מדינת ישראל. אבל הוא כן כפוף לחוקי הלוגיקה, כי להיות כפוף לחוקי הלוגיקה זאת לא כפיפות. והחוקים האלה הם לא חוקים, זה לא משהו שמישהו החליט עליהם, ואיך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא כפוף למשהו שמישהו החליט עליו. זה פשוט עצם הדברים. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא כפוף במובן הזה שכל דבר שהוא מחוץ ללוגיקה הוא לא רלוונטי, הוא לא רלוונטי גם ביחס לקדוש ברוך הוא כי הוא לא קיים, הוא חסר פשר. במובן הזה הוא כפוף במרכאות לחוקי הלוגיקה, אבל זה לא באמת כפיפות, כמו שאמרתי קודם. זה לא באמת כפיפות, אלא הכוונה שמערכת לוגית אחרת פשוט לא קיימת, ממילא הקדוש ברוך הוא לא יכול לייצר עולם עם מערכת לוגית שונה. הטענה שלי, זה שחוסר היכולת ביחס למערכת חוקים פיזיקליים אלטרנטיבית, שתעשה את כל מה שעושה המערכת העכשווית חוץ מהתופעות הרעות, אני טוען אם אין באמת מערכת כזאת, זה אמירה מתמטית, אין מערכת כזאת, אז זה בדיוק כמו להגיד שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו. כיוון שיש פה חוסר יכולת לוגי, או חוסר מוגדרות, לא חוסר יכולת, חוסר מוגדרות לוגי. ולכן זאת לא מגבלה על הקדוש ברוך הוא. להגיד שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות משהו שהוא נמנע במישור הלוגי, זה שימוש מושאל במונח לא יכול. זה לא נכון שהוא לא יכול, פשוט אין דבר כזה. אם אין דבר כזה, אז אני לא יכול להגיד שהוא יכול ולא יכול להגיד שהוא לא יכול, זה פשוט לא מוגדר. זאת הטענה. שאתה שואל אותי למה הקדוש ברוך הוא לא עושה מערכת חוקים כזאת שתעשה את כל מה שעושה המערכת העכשווית אבל בלי הרוע, האוסף המילים הזה חסר פשר. אין מערכת כזאת. כמו ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו. כל יכול, כשאני אומר שהקדוש ברוך הוא כל יכול, מה אני בעצם אומר? שכל מה שניתן להעלות על הדעת, כל מה שייתכן להיעשות, הקדוש ברוך הוא יכול לעשות אותו. זה נקרא להיות כל יכול. אבל אם משהו לא עולה על הדעת, הוא לא מוגדר, לא ייתכן להיעשות אותו, אז כשהקדוש ברוך הוא גם הוא לא יכול לעשות את זה, זה לא מגבלה על יכולתו. זה לא פוגע בהיותו כל יכול. מה שפוגע בהיותו כל יכול זה רק דבר שעקרונית יכול להיעשות ובכל זאת הוא לא יכול לעשות את זה. אז אני אומר רגע, אבל זה חיסרון. אבל אם יש משהו שברמה העקרונית לא יכול להיעשות, אז זה שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות את זה, זה לא שהוא לא יכול, זה לא מגבלה ביכולתו. זה לא בגלל שהוא לא מספיק חזק או מתוחכם או חכם או משהו כזה, אלא פשוט בגלל שאין את מה לעשות. ולכן זה לא פוגע בכל יכולתו. אגב ה… נגיד החוסר יכולת להשתלם כן יכול לפגוע בכל יכולתו. הקדוש ברוך הוא הוא לא כל יכול, כי להשתלם הוא לא יכול, ושם זה באמת חוסר יכולת, כי אני למשל כן יכול להשתלם בתור יצור חסר. הקדוש ברוך הוא לא יכול להשתלם. אז במובן הזה באמת דווקא סט הדוגמאות הראשון שהבאתי הוא בהחלט מאתגר את האמירה שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול, כי בדוגמאות האלה רואים שיש דברים שעקרונית ניתנים להיעשות והקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות אותם, אז הוא לא כל יכול. הדוגמאות האחרות שהבאתי, כמו הדוגמאות הלוגיות, ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, להרבע את העיגול, או לא יודע מה, או לייצר מערכת חוקים בהנחה שאין מערכת כזאת, מערכת חוקים שתעשה את הכל אותו דבר חוץ מהדברים הרעים, כל הדברים האלה זה חוסר מוגדרות לוגי ולכן אין פה מגבלה על כל יכולתו של הקדוש ברוך הוא. אז במובן הזה זה דווקא מצד אחד זה היה נראה יותר מחודש מאשר הדוגמאות הראשונות, מצד שני זה פחות מחודש, כי פה זה באמת אין פה שום מגבלה על כל יכולתו, אנחנו סתם מפטפטים מילים שאין להם משמעות. לעומת זאת בדוגמאות הראשונות, המוגבלות הזאת שנובעת מהיותו כל יכול, זאת מוגבלות אמיתית. הוא באמת מוגבל, הוא באמת לא כל יכול. יש דברים שהוא לא יכול לעשות. בגלל שהוא כל יכול הוא לא יכול לעשות אותם, הוא לא יכול להעלים את עצמו מהעולם. אוקיי, אז זה לגבי רק להשלים את התמונה לגבי בעיית הרוע. ותוך כדי זה גם דיברתי על השאלה האם אנחנו יכולים לדבר על איזה שהם מגבלות או דברים שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות. עכשיו אני רוצה להשתמש בדיון הזה לצורך הסעיף האחרון שאני רוצה לגעת בו עכשיו וזה השאלה של ידיעה ובחירה. מה שהמהלך שבעצם סרטטתי עד עכשיו מבחין בין השגחה פסיבית להשגחה אקטיבית. השגחה פסיבית פירושו שהקדוש ברוך הוא יודע מה קורה בעולם. אז על זה אין ערעור, הוא יכול, הוא יודע הכל והכל בסדר הכל גלוי לפניו. מה שערערתי לאורך הסדרה הזאת זה על התזה של מעורבות אקטיבית, בזה שהקדוש ברוך הוא לא פועל בעולם. הוא יודע, הוא עוקב אחרי מה שקורה בעולם, אבל הוא לא פועל בעולם, השגחה פסיבית מול השגחה אקטיבית. עכשיו אני רוצה לטעון טענה שמרחיבה את הצמצום עוד יותר. אם אתם זוכרים אז הרי הכל בא בהקשר של הצמצום. התחלתי מדיון על הצמצום ואז אמרתי מה פירוש שהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו, הסתלק מהעולם. אז אמרתי למשל שהוא מפסיק להיות מעורב בו, השגחה שלו כבר מפסיקה להיות אקטיבית, זה חלק מההסתלקות. הוא משאיר לנו את ניהול העולם, את ניהול ההיסטוריה והוא כבר לא מעורב. אבל ההשגחה הפסיבית היא בעינה עומדת. הקדוש ברוך הוא עדיין עוקב אחרי מה שקורה פה ויודע את כל מה שקורה. ועכשיו אני רוצה לנגוס אפילו בהשגחה הפסיבית, זאת אומרת ללכת עוד צעד, להעמיק עוד יותר את הצמצום כפשוטו, את ההסתלקות של הקדוש ברוך הוא מהעולם. זאת אומרת יש דברים מסוימים, זאת אומרת הקדוש ברוך הוא כבר לא מעורב בעולם, הוא לא פועל בעולם, זאת הייתה הטענה הראשונה שלי. עכשיו אני רוצה לטעון שיש דברים מסוימים שאותם הקדוש ברוך הוא גם לא יודע על העולם, לא רק שהוא לא פועל בו, וזה כבר נגיסה בתזה של השגחה פסיבית, השגחה של הידיעה גם אם הוא לא מעורב. וכאן אני כמובן מדבר על אירועים שתלויים בבחירה של אדם. ומגיעים לשאלת הידיעה והבחירה, ועסקתי בזה כבר בעבר, אבל פה אני מביא את זה רק לסיום התמונה הזאת של היחס בין הקדוש ברוך הוא לבין העולם. אני מביא את זה בתור הדובדבן שבקצפת של ההסתלקות, של הצמצום כפשוטו. אני רוצה לטעון שיש פה עוד מימד של הסתלקות, הסתלקות מהידיעה על מה שיקרה בעתיד או מה שיבחרו בני אדם לעשות בעתיד. והטענה היא בעצם מה שהרמב"ם שואל בפרק ה מהלכות תשובה. הרמב"ם שואל אם הקדוש ברוך הוא יודע את הכל מראש אז איך יתכן שיש לנו חופש לבחור? הרי אם הקדוש ברוך הוא יודע היום מה שאני אעשה מחר, אז אין לי אופציה לעשות מחר משהו אחר כי אז יתברר שהקדוש ברוך הוא היום לא ידע נכון. זה הרי לא יכול להיות כי הוא כל יכול, הוא יודע הכל. אז כיוון שכך אם הקדוש ברוך הוא יודע היום מה אני אבחר מחר. זאת בעצם השאלה ששואל הרמב"ם ועוד כמובן הרבה שואלים את זה ונשפכו על זה הרבה קולמוסים ונשתברו על זה הרבה קולמוסים. עכשיו בהקשר הזה עוד פעם ההנחה של כולם זה ששני הצדדים של הדילמה הזאת חייבים להיות נכונים. כי מצד אחד הקדוש ברוך הוא כל יכול, אז הוא יודע הכל גם על ההווה גם על העתיד גם על העבר, הכל הוא יודע כי הוא כל יכול. מצד שני יש לנו בחירה חופשית, והטענה היא ששני הדברים האלה לא מתיישבים. עכשיו יש כמה ניסיונות הרואיים יותר או פחות ליישב את שתי הדוגמות האלה, כן "הכל צפוי והרשות נתונה" תמיד נתלים במשנה הזאת בפרקי אבות למרות שאני לא חושב שזה מה שהיא אומרת, חלק מפרשני המשנה כן חושבים ככה אבל לי נדמה שהמשנה לא אומרת את זה. בכל אופן הטענה היא שאי אפשר ליישב את ה… מצד אחד שני הצדדים נכונים מצד שני הם לא מתיישבים אחד עם השני. כן, יש פה פרדוקס פרדוקס אמיתי. עכשיו יש כמובן מיד הטענות האלה שאומרות נכון, אבל הקדוש ברוך הוא מעל הלוגיקה ולכן הוא גם יכול לדעת מראש מה שיקרה וגם לנו יש בחירה חופשית מחר לעשות מה שאנחנו רוצים. אבל כמו שאמרתי קודם, בהנחה שיש סתירה לוגית בין הידיעה של הקדוש ברוך הוא היום מה אני אעשה לבין היכולת שלי לבחור מחר באופן חופשי את מה שאני אעשה, אז סתירות לוגיות גם הקדוש ברוך הוא בתור כל יכול מדופלם לא מצליח לצלוח או לעקוף, ולכן להגיד את זה זה כמו להגיד שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות משולש עגול. זאת אומרת בעצם זאת איזושהי טענה שהקדוש ברוך הוא מעל הלוגיקה, כי הסתירה פה לכאורה היא סתירה לוגית. וכיוון שכך אין דבר כזה, הקדוש ברוך הוא לא מעל הלוגיקה, ואז צריך לחפש הסברים, אז איך בכל זאת הוא מצד אחד הוא כל יכול מצד שני יש לנו בחירה חופשית, אז מה עושים? אז הרמב"ם כידוע אומר לפי שאין ידיעתו כידיעתנו וכולי ושזאת שאלה קשה והתשובה עליה היא עמוקה ואנחנו לא יכולים להבין וכולי וכולי. והראב"ד משיג עליו שמה ואומר לא נהג זה המחבר מנהג החכמים. כן חכמים לא שואלים שאלות שאין להם תשובות עליהם. חכמים זה שם לעורכי דין. כן עורכי דין כידוע לא שואלים שאלה שהם לא יודעים מראש את התשובה שהם יקבלו. בבית המשפט ההמלצה היא לא לשאול אף פעם שאלה שאתה לא יודע מראש את התשובה עליה אחרת אתה יכול למצוא את עצמך בפני הפתעות. אז הטענה היא של הראב"ד שגם הרמב"ם לא היה עורך דין, הוא לא נהג את מנהג החכמים כי הוא שאל שאלה שאין לו עליה תשובה, וזו לא שואלים שאלות כאלה, זה מבלבל את הציבור. אני אישית אם תשאלו אותי אני לגמרי עם הרמב"ם במחלוקת הזאת. אני חושב שגם אם יש שאלות שאין עליהן תשובה צריך לשים אותם על השולחן ולהודות ביושר שאין עליהן תשובה ואז להחליט מה לעשות איתם. אבל יש הצעות שונות שבכל זאת הוצעו כדי ליישב את שני העקרונות האלו, ואני הייתי מחלק אותם לשלושה סוגים. כאשר אנחנו בונים את ה… או מציגים את הסתירה הזאת בין הידיעה של הקדוש ברוך הוא מראש לבין הבחירה החופשית אז יש פה שלושה מרכיבים. מרכיב אחד זה הכל-יכולות של הקדוש ברוך הוא שהוא יודע הכל כולל העתיד. המרכיב השני זה ההנחה שיש לנו בחירה חופשית. אבל זה לא מספיק, צריך גם ציר הזמן. זאת אומרת צריך שגם הידיעה של הקדוש ברוך הוא אמורה להיות בידו עוד לפני שאני בחרתי. בלי ההנחה הזאת עדיין אנחנו לא בסתירה, אנחנו לא בפרדוקס נכון? בשביל להגיע לפרדוקס צריך את שלושת המרכיבים: את הידיעה האלוקית, את הבחירה החופשית שלנו ואת יחס הזמנים, זאת אומרת שהידיעה האלוקית מופיעה לפני שאנחנו בוחרים באופן חופשי. כי אם הקדוש ברוך הוא יודע אחרי שבחרנו זה לא מעורר שום בעיה, גם אני יודע את מה שעשית אחרי שבחרת זה לא בעיה. הבעיה שמתעוררת זה בגלל שההנחה שלנו זה שהקדוש ברוך הוא יודע לפני שבחרנו. זאת אומרת ציר הזמן הוא מרכיב מהותי ביצירת הסתירה הזאת או הפרדוקס הזה. עכשיו מה שהתשובות לשאלה הזאת מחולקות בעצם לפי שלושת הרכיבים האלה של הבעיה. יש כאלה שנתלים בזה בבחירה החופשית שלנו ואומרים אם הקדוש ברוך הוא יודע מראש אז לנו אין בחירה חופשית, טעות, לאנשים אין בחירה חופשית. יש כאלה שתולים את זה ברבי חסדאי קרשקש באור השם. יש שמה ניסוחים בחלק הראשון של הספר, בחלק השני של הספר ניסוחים קצת שונים, אבל הוא לכאורה מציג תפיסה דטרמיניסטית. וגם בכל מיני מקומות אצל רב צדוק יש כאלה שרוצים לטעון שדבר כזה מופיע, למרות ששמה יש מלא סתירות כדרכם של חסידים, לך תבנה מזה מדינה. אז הטענה, האפשרות הראשונה זה להגיד אוקיי, המרכיב הזה של בחירה חופשית אני מוותר עליו. יש פה איזה פרדוקס, צריך איך שהוא להתמודד איתו. שלושת הדברים האלה ביחד זה לא הולך, אז אני מוותר על המרכיב של הבחירה החופשית. אחרים מוותרים על המרכיב של הזמן. מה זאת אומרת? הקדוש ברוך הוא מעל הזמן, הוא לא מעל הלוגיקה, הוא מעל הזמן. וכיוון שהוא מעל הזמן, אז הוא יכול לדעת מראש גם בחירה שאדם עדיין לא נעשתה. לא כמו בני אדם שלא יכולים לדעת את הדבר לפני שזה קרה, הקדוש ברוך הוא יכול. עכשיו צריך להבין שזה לא נגיד כשאנחנו מדברים על אירוע טבעי עתידי אפשר להגיד דבר כזה. למה? כי אירוע טבעי עתידי, זה שאני לא יודע אותו זה לא עניין מהותי, אלא זה רק בגלל שאין לי יכולת חישובית מספיק חזקה. אם הייתה לי יכולת חישובית מספיק חזקה והיית נותן לי את המצב הפיזיקלי המלא של העולם עכשיו, הייתי יכול לחשב מה יהיה מצבו הפיזיקלי גם בעוד חמש דקות או עוד שנה. אוקיי? זה רק שאלה של כוח חישוב, כמו שלפלס אמר, תנו לי את המצב של העולם כיום, את כל הנתונים, אני אגיד לכם את כל ההיסטוריה עד אחרית הימים באופן עקרוני. אז זה רק בעיה בכוח חישוב, ולקדוש ברוך הוא אין בעיות בכוח חישוב, אז הוא יכול לחשב את זה והוא יכול לדעת כל מה שיקרה בעתיד. זה הכל ביחס לאירועים טבעיים. אבל אירועים של בחירה, הבעיה היא לא בעיה של כוח חישוב. הבעיה היא שאתה בעצם מדבר על מידע שעדיין לא קיים. או במילים אחרות אני אנסח את זה ככה, נגיד שהקדוש ברוך הוא יכול להשיג מידע מהעתיד, לשלוח יד כן על פני ציר הזמן קדימה, לשלוף מידע ולהביא את המידע הזה אליו, מה שבני אדם לא יכולים לעשות. אז התזה הזאת שהקדוש ברוך הוא מעל הזמן ויכול לשלוף מידע מהעתיד היא עונה על השאלה איך יש בידי הקדוש ברוך הוא את המידע לפני שהדבר קרה. אבל שאלת ידיעה ובחירה זו בכלל לא השאלה הזאת. השאלה של ידיעה ובחירה זו שאלה הפוכה. בהנחה שיש בידי הקדוש ברוך הוא עכשיו את המידע, איך ייתכן שלי מחר יש בחירה חופשית? מה התשובה לזה? נגיד שהקדוש ברוך הוא שלח יד לעתיד, שלף את המידע והביא אותו אליו, הוא כל יכול, הוא יודע, הוא יכול לשלוף מידע מהעתיד. אז עכשיו הוא יודע מה אני אעשה מחר. נו, אז אם הוא יודע עכשיו מה שאני אעשה מחר, אז אין לי אופציה מחר לא לעשות את זה. זאת אומרת אין לי בעיה, אתה יכול להגיד שהוא שולף מידע מהעתיד לעבר, אבל עדיין אתה צריך להסביר לי בהנחה שהמידע מצוי בידיו איך לי מחר יש בחירה חופשית? התזה הזאת על ציר הזמן לא עונה על השאלה הנכונה, היא עונה על שאלה אחרת, היא עונה על השאלה איך הקדוש ברוך הוא משיג מידע על העתיד. אז אומרים הוא מעל ציר הזמן, הוא יכול לשלוף מידע מהעתיד ולייבא אותו אליו. אבל השאלה שאני שואל בסדר, יש לו את המידע, עכשיו אני שואל בהנחה שיש לו את המידע איך ייתכן שלי מחר יש בחירה חופשית? אני לא כל יכול, אני כן כפוף לציר הזמן ולכל האילוצים הלוגיים והכל, אז איך אני יכול לבחור באופן חופשי? נגיד שבחרתי לבחור ההפך ממה שהקדוש ברוך הוא ידע אתמול. אז מה, איך זה יכול להיות? אז מה יתברר שהוא לא ידע טוב אתמול? זאת אומרת התשובה הזאת שנתלית בסדר הזמנים היא תשובה שלכאורה עונה על השאלה הלא נכונה, היא לא עונה על השאלה של ידיעה ובחירה אלא על השאלה איך הקדוש ברוך הוא משיג מידע על העתיד. אז הוא משיג מידע על העתיד כי הוא כל יכול. אבל השאלה איך אני יכול לבחור באופן חופשי אחרי שיש בידיו את המידע זו שאלה אחרת. ולכן המוצא המתבקש הוא מוצא שלישי, לוותר על המרכיב השלישי בפרוצדורה, וזה המרכיב של הידיעה האלוקית. הקדוש ברוך הוא לא יודע מראש מה שאנשים יבחרו בעתיד. באמת לא יודע. למה? בגלל שאי אפשר גם לדעת מראש וגם להשאיר לבן אדם בחירה חופשית. בהנחה שיש סתירה לוגית בין שני הדברים האלה, אז ברור שלא יכול להיות שניהם. הקדוש ברוך הוא לא מעל הלוגיקה כמו שאמרתי קודם, לכן אני צריך גם כאן את ההקדמה שנתתי קודם. יש א, הדברים האלה מופיעים בשל"ה. בהקדמה שלו לספר יש עשרה בתים, אחד מהם נקרא בית הבחירה, ושמה השל"ה כותב את זה, שמידע על אירועים שתלויים בבחירה של אדם בעתיד אין לקדוש ברוך הוא. הוא לא יודע מה שיקרה בעתיד. יש אבל הערה מעניינת של האור החיים. האור החיים בפרק ו' בספר בראשית, "כי ניחמתי על אשר עשיתים" שמה, אז האור החיים מדבר שמה על השאלה של ידיעה ובחירה, והוא רוצה לטעון שהקדוש ברוך הוא מונע מעצמו מלדעת את העתיד כדי להשאיר לנו בחירה. ככה הוא מיישב את הסתירה בין הידיעה של הקדוש ברוך הוא לבין חופש הבחירה שלנו. אבל זה כמובן לא עונה על השאלה. למה? כי נגיד שהמידע הקדוש ברוך הוא מונע מעצמו את המידע, אבל המידע קיים באיזושהי צורה. רק הקדוש ברוך הוא עוצם עיניים ולא מסתכל עליו? אם המידע קיים, עדיין אין לי מחר בחירה חופשית, כי המידע על מה שאני אעשה קיים. זה שהקדוש ברוך הוא עוצם עיניים ולא מסתכל על המידע הזה, זה לא פותר שום בעיה. הבאתי בהקשר הזה את הסיפור של ריצ'רד טיילור בספר שלו מטאפיזיקה, אז כשהוא מדבר על פטליזם, אז הוא אומר הוא מביא את הסיפור על איזה מורה במערב התיכון בארצות הברית, אוסמו, שמגיע יום אחד לספרייה בעיירה שלו, ובספרייה שם הוא רואה על אחד המדפים ספר שכתוב בו, כתוב עליו "סיפורו של אוסמו". זה שם הספר. מעניין, בדיוק השם שלי. פותח את הספר, מתחיל לקרוא. בספר מתואר איך שאוסמו נולד בתאריך זה וזה להורים אלה ואלה במקום זה וזה. הכל מדויק בדיוק מה שהוא. ואז הוא הלך לגן והיו לו חברים כאלה, והלך לבית הספר והייתה לו מורה כזאת, והציונים שלו היו כאלה, והכול ממש מתאים לביוגרפיה שלו. זה פשוט ספר עליו. ואז כמובן הוא מתקדם וקורא עוד והוא התחתן והוא נהיה מורה בעיירה כפרית כזאת בעיירה במערב התיכון וכולי. ואז יום אחד הוא נכנס לספרייה, כך כתוב בספר, הכול כתוב בספר, כן? יום אחד הוא נכנס לספרייה והוא רואה על המדף ספר שכתוב בו "סיפורו של אוסמו", והוא שולף את הספר ומתחיל לקרוא. וכל זה כתוב בספר. אוקיי? עכשיו אוסמו כבר היה בהיסטריה. איך יכול להיות שבספר הזה יש את המידע על כל מה שהוא עבר, כל מה שהוא עשה? הוא לא העז להסתכל על העמוד הבא, כי בעמוד הבא כבר יתואר מה יהיה עם אוסמו מחר, מחרתיים, ובעוד שנה, ובעוד עשר שנים. אבל בסוף הוא לא התאפק והוא המשיך לקרוא את הספר הלאה, ושמה היה כתוב שאחרי לא יודע שלושה חודשים, סתם אני זורק, אחרי שלושה חודשים אוסמו יתרסק בטיסה מעל ניו יורק. הוא היה בהיסטריה מטורפת כי הספר דייק לחלוטין בכל השלבים עד כאן. אז כנראה שגם את ההמשך הספר יודע, ובעצם הוא הולך למות תוך שלושה חודשים. בקיצור עברו שלושה חודשים, אוסמו היה צריך לטוס, אבל הוא החליט שהוא הולך לטוס הפוך בדיוק מכיוון ניו יורק. הוא לא רוצה לטוס לכיוון ניו יורק, הוא רוצה לטוס לכיוון אחר. ואז הוא עולה על המטוס, הם טסים לכיוון ההפוך. מתחילה סערה, והקברניט מודיע ברמקולים אין ברירה, אני מסובב את המטוס בגלל הסערה ואנחנו ניסע צפונה, כן לכיוון ניו יורק. אוסמו בהיסטריה מטורפת. הוא נכנס לחדר, לקוקפיט של הקברניט ומתחיל להילחם איתו כדי שלא יסובב את ההגה. וכמובן בגלל המאבק הזה המטוס התרסק מעל ניו יורק. כן? כמו הפגישה בסמרה אם תרצו, או פיגמליון, לא פיגמליון, איך קוראים לזה? שכחתי. סיפור המיתולוגי גם כן על הפטליזם. אדיפוס? הא? אדיפוס. אדיפוס. אדיפוס בדיוק. אגב, בפגישה בסמרה נדמה לי שאחד המוטואים זה היה האדיפוס. טוב, בכל אופן, אז השאלה המעניינת פה זה מה היה קורה אם אוסמו לא היה קורא את הספר? עדיין הרי המידע נמצא בספר שם בספרייה על המדף. באופן עקרוני בהנחה שהמידע הזה הוא מידע מדויק, אז זה לא קשור לשאלה אם אוסמו קרא את המידע או לא קרא את המידע. המידע שם. ומה שכתוב בספר זה כנראה מה שהולך לקרות לאוסמו, רק גם אם הוא קורא את הספר הוא לא יכול להימנע מזה כי המידע הוא מדויק, הוא מוחלט, הספר הזה יודע. זאת אומרת במילים אחרות עתידו של אוסמו לא תלוי בשאלה אם הוא הסתכל בספר או לא הסתכל בספר. יותר מזה, זה לא. לא תלוי בשאלה אם מישהו אי פעם קרא את הספר. כל עוד יש ספר כזה שבתוכו יש את כל המידע, בהנחה שהמידע הזה הוא מידע נכון, אז זה מה שהולך לקרות לאוסמו בעתיד. או במילים אחרות, אם יש מידע על מה שיקרה בעתיד, אירועים שאני הולך לבחור מה לעשות, אז גם אם הקדוש ברוך הוא יעצום עיניים וימנע מעצמו את המידע הזה, לא יסתכל על המידע הזה, עדיין לי אין בחירה חופשית. הסתירה היא לא בין הידיעה של הקדוש ברוך הוא לבין חופש הבחירה שלי. הסתירה היא בין קיומו של המידע עכשיו לבין חופש הבחירה שלי מחר. גם אם אף אחד לא יודע את המידע הזה, אבל אם המידע קיים באופן עקרוני, אז לי מחר אין בחירה חופשית. ולכן התירוץ הזה של האור החיים שאומר שהקדוש ברוך הוא מנע מעצמו את המידע הזה לא פותר את הבעיה. זה כמו להגיד שאוסמו לא יפתח את הספר. אז אם הוא לא יפתח את הספר הוא לא יתרסק עוד שלושה חודשים? הוא גם יתרסק. אלא מאי? אני לא יודע אם זו הכוונה של האור החיים, אבל על פי עקרון החסד אני אתלה את זה בו. ומה שאני רוצה לטעון זו הטענה הבאה: הקדוש ברוך הוא מנע מעצמו את המידע, פירוש הדבר, הקדוש ברוך הוא החליט לתת לנו בחירה חופשית. בכך הוא מנע מעצמו את המידע. זאת אומרת הוא היה יכול לברוא אותנו בלי בחירה חופשית, ואז היה לו את המידע המלא גם על מה שיקרה בעתיד. אבל ברגע שהוא החליט לברוא אותנו עם בחירה חופשית, בכך הוא מנע מעצמו את המידע על מה שאנחנו נעשה בעתיד. זה לא שהמידע קיים רק הוא לא מסתכל עליו, אלא מעצם העובדה שהוא נתן לנו בחירה, זו גופא הייתה מניעת המידע ממנו. הוא בעצם מנע מהמידע מלהיות קיים, לא שהמידע קיים והוא רק לא מסתכל עליו. בזה שהוא נתן לנו בחירה חופשית הוא מנע מהמידע להיות קיים. זו הטענה. או במילים אחרות, אם המעשה שלי הוא תוצאה של בחירה חופשית, אז לא ייתכן שהמידע על מה שבחרתי יהיה קיים עוד לפני שבחרתי. ולכן הקדוש ברוך הוא היה צריך להחליט בין שתי אפשרויות: או לדעת את העתיד אבל אז לאף אחד אין בחירה, לדעת באופן מלא את העתיד, אבל אז לאף אחד אין בחירה, או לתת לאנשים בחירה אבל אז ברור שהוא לא ידע חלק מהעתיד, את החלק שתלוי בבחירות של אנשים. אין אופציה גם לתת לנו בחירה חופשית וגם לדעת מראש. זו סתירה לוגית. הוא יכול לבחור או בזה או בזה. הקדוש ברוך הוא בחר לתת לנו בחירה חופשית ובכך למנוע מעצמו ידיעה לפחות על חלק ממה שעומד לקרות. ואולי זה מה שמתכוון האור החיים, שהקדוש ברוך הוא מנע מעצמו את הידיעה, הכוונה מעצם זה שהוא נתן לנו בחירה חופשית, נמנעת ממנו הידיעה. לא שהמידע קיים רק הוא לא מסתכל עליו. אם יש לנו בחירה חופשית אז המידע לא קיים. ובעצם אם זה ככה, אז גם האור החיים בעצם זה מה שהוא אומר, שהקדוש ברוך הוא לא יודע. אגב, גם ברמב"ם שהבאתי קודם, כשהרמב"ם אומר לפי שאין ידיעתו כידיעתנו וכולי, אז כולם מבינים שהרמב"ם מתכוון לומר שהקדוש ברוך הוא מעל הלוגיקה ומעל הזמן ולכן הוא גם יודע וגם לנו יש בחירה חופשית. אני חושב שהרמב"ם מתכוון לומר שהקדוש ברוך הוא לא יודע. זה מה שהוא אומר. יש לו, כשאנחנו מדברים על זה שהקדוש ברוך הוא יודע את העתיד, אנחנו מתכוונים לא לידיעה במובן שאנחנו מדברים עליו אלא למשהו אחר, לא יודע בדיוק מה. אבל את הידיעה, את המידע באופן הפשוט שאנחנו משתמשים במושג הזה על העתיד, אין לו. כי אחרת לנו לא הייתה בחירה חופשית. אין ידיעתו כידיעתנו, משמע שהידיעה שלנו, אותה אין לו. מה שיש לו זו ידיעה אחרת, לא את הידיעה שאנחנו קוראים לה ידיעה. בסדר, אז זה משהו אחר, מה זה מעניין אותי. אבל את הידיעה הזאת אין לו. ולכן אני חושב שגם הרמב"ם בעצם הולך בכיוון הזה. אבל לענייננו, כאן אני מסיים בעצם את הסדרה, לענייננו מה שאני רק רוצה לסכם ולומר שבהקשר של ידיעת העתיד על מעשים שתלויים בבחירה, שם הצמצום מגיע הכי רחוק. כי שם לא רק שהקדוש ברוך הוא לא מעורב במה שאני אעשה כי יש לי בחירה חופשית, אז זה דיברנו בשיעורים הקודמים, אלא כאן אני רוצה לטעון שהקדוש ברוך הוא אפילו לא יודע מה שאני אעשה, לא רק שהוא לא מעורב, זו גם השגחה פסיבית אין על זה, לא רק השגחה אקטיבית. יש השגחה פסיבית אחרי שעשיתי. אחרי שעשיתי הקדוש ברוך הוא כמובן יודע ומשגיח באופן פסיבי אחרי שזה קרה. אבל לדעת מראש את מה שהולך לקרות הוא לא יודע. ואם זה ככה, אז זה עוד פלח שנוגס כן בקדוש ברוך הוא או מרחיב את הצמצום, את המרחב שממנו הקדוש ברוך הוא מצטמצם. מצמצם או מסתלק. לא רק המעורבות בעולם, אלא אפילו ידיעה על מה שקורה בעולם, ידיעה, חלק ממה שקורה בעולם אין לו. על אירועים עתידיים שתלויים בבחירה, אפילו את הידיעה, אפילו את הידיעה לגבי זה אין לקדוש ברוך הוא. ושוב פעם, לא צריך להיות מוטרדים יותר מדי מהשאלה איך זה יכול להיות, איך יש מגבלה עליו, כי כמו שאמרתי בדיון הקודם, זה שבמקום שבו המגבלה היא מגבלה לוגית, לא ייתכן שגם תדע מראש וגם תהיה בחירה חופשית, מגבלות לוגיות חלות גם על הקדוש ברוך הוא, לא רק עלינו. ולכן זה לא פגיעה בכל יכולתו, כי אי אפשר לדעת מידע לא קיים. כמו שאי אפשר לברוא ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו, כי אין ריבוע כזה, כך גם אי אפשר לדעת מידע לא קיים. ומידע על בחירות עתידיות הוא מידע לא קיים. איך אפשר לדעת מידע כזה? אין, המידע לא קיים. אוקיי, אנחנו נעצור כאן, אם מישהו רוצה להעיר או לשאול, ומבחינתי זה סוף הסדרה.

[Speaker B] הודעות לקבוצה על הסדרה הבאה.

[הרב מיכאל אברהם] מה יהיה בסדרה הבאה?

[Speaker B] מה הכותרת של הסדרה הבאה?

[הרב מיכאל אברהם] אני אני אשלח. בדרך לפעמים אתה צריך להזכיר לי כשאני שוכח, אז תזכיר לי, אבל אני אשתדל לזכור ולשלוח.

[Speaker B] טוב, יישר כוח.

[הרב מיכאל אברהם] עוד מישהו רוצה להעיר, לשאול, אז אפשר. אוקיי, אז להתראות, לילה טוב.