מיסטיקה – שיעור 1

טוב, בואו נתחיל. הסדרה שאני רוצה לפתוח היום עוסקת במיסטיקה, וכרגיל כמו בכל הסדרות, אני אתחיל עם איזה דיון, דיון כללי יותר על המושג הזה, על הנושא הזה, ואחר כך נבדוק או נדון בהשלכות הלכתיות תורניות שלו, כמו בכל הסדרות שאנחנו עושים. אז אני אתחיל עם הנושא הזה מיסטיקה, וכאן יש, אולי אני אתחיל, אתחיל דרך סיפור, סיפרתי את זה כבר כמה פעמים, אני מניח שלפחות חלק מכירים. כשהייתי בישיבה בגוש, אז היה שם איזה בחור שהיום הוא איש ידוע, והוא היה חולה בצהבת הרבה זמן. איזה חצי שנה העסק הזה לא עבר לו, הוא קצת אושפז בבתי חולים, חזר הביתה, אבל לא הגיע לישיבה משהו כמו חצי שנה. עכשיו איזה חבר משותף שלנו סיפר לי שהוא היה אצלו בבית חולים בביקור, והגיעה שמה איזה מכשפת כזאת בחורה חרדית צעירה עם יונים, שמה לו על הפופיק יונים אחת אחרי השנייה, כל פעם היא שמה אחת, היונה מתה, היא שמה עוד אחת, היונה מתה, וככה הן מתו אחת אחרי השנייה, ואחרי כמה ימים הבחור חזר לישיבה. זאת אומרת, בקיצור העסק הזה עובד, עבד. באותה תקופה גם משום מה בזמן האחרון אני פחות שומע על זה, אבל באותה תקופה דיברו על זה די הרבה, מישהו אמר לי פעם שאפילו בבית חולים מאיר עשו שימוש בעניין הזה של היונים כדי לטפל בחבר'ה עם צהבת, לא יודע עד כמה זה בדוק, מישהו פעם אמר לי את זה. בכל מקרה, זה היה סיפור די נפוץ באותו זמן או קצת אחרי זה. אז זה עוד פעם ראשונה ששמעתי על זה, אבל אחרי זה התברר שזה כנראה היה מאוד נפוץ. יש כל מיני אנשים שיש להם יונים בבית, הם מומחים, מכשפים מומחים לענייני טיפול בצהבת. וזהו, ככה זה היה הסיפור. אולי עוד משפט, אני אחרי שנים אחרי זה קראתי איזה שהוא, לא את המאמר של הרב טאו אלא תיאור על בדיקה שעשה הרב טאו לעניין הזה, והוא טוען שזה הכל שטויות. הוא טען שהכל שטויות, היונים מתות כי יש להן איזה שהוא פתח נשימה גם מאחורה. זאת אומרת, אם שמים אותן על הפופיק ולוחצים, זה סותם להן את הפתח האחורי ולכן הן מתות. לא יודע, לא בדקתי את זה, אבל זאת הייתה הטענה שלו, ולכן הוא אומר שזה שהיונים מתות לא אומר כלום. טוב, אז זה שהיונים מתות אולי לא אומר כלום, אבל תכל'ס הבחור חזר לישיבה אחרי כמה ימים. זאת אומרת, מבחינת התוצאות היה נראה שהעסק הזה עובד. אני לא, אולי אעיר בהמשך על חוק המספרים הקטנים, גם אחד החוקים החביבים עליי. בכל אופן אז זה, חזרתי הביתה להורים שלי מהישיבה, סיפרתי להם את הסיפור. הם שניהם ספקו כפיים, אוי ואבוי, מה שעושים לך בישיבה הזאת, דופקים לך את המוח כל הפרימיטיבים האלה, איפה החשיבה הרציונלית, ככה חינכנו אותך, בסוף כנראה בכל זאת הצליח להם יותר. אבל אז, אז בכל מקרה הם היו ממש נראה שהיו מאוכזבים מהנפילה שלי למיסטיקה הפרימיטיבית הזאת. וכן, דחו את זה על הסף. אז אמרתי להם שאם הם מדברים בשם הרציונליות, אז נדמה לי שרציונליות אין פירושה לא לקבל משהו שלדעתי אינו נכון או כרגע נראה לי שהוא לא נכון. זה לא מה שנקרא רציונליות, זה נקרא שמרנות. רציונליות פירושו לנסות ולהבין את אותם דברים שאתה נוכח בזה שהם נכונים. אם יש לך מישהו שמוסר לך מידע והבן אדם הזה הוא אמין, מוסר לך את המידע הזה, אז כנראה שהמידע הזה נכון. אתה לא מבין אותו? אוקיי, אז תחשוב, אולי יש איזה שהוא הסבר ש. שתצליח להשיג אותו אם תחשוב או שלא תגיע להסבר, לא משנה. אבל אם העדות היא אמינה אז סביר להניח שצריך לקבל את זה כעובדה. לנסות להבין או שאני אצליח או שאני לא אצליח, אבל לדחות עדות כי אין לי דרך להבין אותה או כי כרגע לפחות היא לא מובנת לי, זאת לא התנהלות רציונלית, זאת התנהלות אנטי-רציונלית בעליל. פעם אמרתי להם את זה אבל אחרי זה זה תמיד עולה לי, שאם כל אנשי המדע לאורך הדורות היו רציונליים במובן הזה שההורים שלי הציגו שם בשיחה בינינו, אז היום היינו עם המדע של אדם הראשון. זאת אומרת, כן, אדם הראשון היה לו איזושהי תפיסה. כל עובדה שהייתה סותרת את התפיסה שלו הוא לא היה מקבל אותה. נכון? כי הוא אדם רציונלי. הוא מקבל רק את אותם דברים שנראים לו שמתיישבים לו עם תמונת העולם העכשווית שלו. ואם זה כך, אז הוא לעולם לא ישנה את תפיסת העולם שלו, כי כל עובדה שלא תסתדר איתו הוא פשוט לא יקבל אותה. זה ממש ההפך ממה שמחנכים בדרך כלל לרציונליות בהקשר המדעי. ההפך, בהקשר המדעי אתה אמור להיות פתוח לכל אופציה, גם אם היא סותרת את תמונת העולם שאתה מחזיק בה כרגע. אם יש עובדות מוצקות שסותרות אותה, צריך לבדוק את התמונה הזאת, להחליף אותה במקרה צורך. אבל מה פתאום לדחות את העובדות כי הן לא מתאימות לתמונת העולם שלי? לכן אמרתי להם שם שבעיניי ההתייחסות הזאת היא ממש לא התייחסות רציונלית. נכון שאתה יכול להיות לא רציונלי ולרקוד הורה סביב היונים האלה כל הזמן וזהו. אדם רציונלי אמור לבדוק א' אם זה נכון, לנסות לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם כדי לראות שזה הדיר, שאפשר לחזור על הניסוי ולקבל את אותן תוצאות. ואחרי זה לנסות ולחפש הסבר לתופעה הזאת. זה אדם רציונלי. אני מסכים שאתה לא צריך סתם לקבל דברים וזהו, אבל האלטרנטיבה היא לא לא לקבל אותם, אלא לקבל אותם ואז להכניס גם אותם לתוך תמונת העולם שלך או לעדכן את תמונת העולם שלך כך שהיא תכלול גם את העובדות החדשות האלה. זה נדמה לי התייחסות רציונלית. עכשיו אני מביא את הדוגמה הזאת בגלל שהיא מעוררת שאלה א' מה זאת רציונליות, וב' מה זאת מיסטיקה. האם יש קשר או ניגוד בין שני הדברים האלה? וכן, בדוגמה הזאת איך היינו ממיינים את הסיפור הזה? בא אליכם מישהו ומספר את הסיפור שאני סיפרתי. מה תגידו על זה? טוב, זה מיסטיקה, או טוב, זה לא נכון, או טוב, זה לא רציונלי, או מה, איזו התייחסות ראוי לתת לסיפור כזה? אני חושב שהרבה מאוד אנשים כשישמעו סיפור כזה יסווגו אותו תחת הכותרת מיסטיקה. נדמה לי שזאת התייחסות רווחת. הרבה אנשים אני חושב יכניסו אותו תחת הכותרת מיסטיקה. אבל הסיווג של הדבר הזה תחת הכותרת מיסטיקה הוא די בעייתי. זאת אומרת, נגיד שהתופעה הזאת הייתה נכונה, חזרנו עליה וזה כל פעם זה עבד, זה עובד עובדתית. עכשיו ישבו אנשי מדע, בדקו והגיעו למסקנה, יש להם הסבר למה הדבר הזה עובד. אז עכשיו זה מפסיק להיות מיסטיקה כי יש לנו הסבר? זאת אומרת מה זה מיסטיקה? כל דבר שאין לנו הסבר עבורו? מיסטיקנים גם הם מוצאים הסברים. הם תמיד נראים לנו איזה שהם הסברים מסוג אחר אולי, אבל גם שמה יש הסברים. אז עוד פעם אנחנו לא פטורים מלנסות ולהבין, אז מה ההבדל בין מיסטיקה ולא מיסטיקה? או האם רציונליות זה ניגוד למיסטיקה? וגם אם כן, אז מה זה ומה זה? הסיפור הזה אני חושב ממחיש טוב את הדילמה הזאת, כי ההגדרה של המושג לפני השאלה אם אני מקבל את זה או לא מקבל את זה, אמין, זה לא אמין, למה אנשים משתמשים במיסטיקה, קודם כל מה זה? מה ההגדרה של המושג? אני חושב שמאוד קשה להגדיר את המושג הזה. מאוד קשה. האם כל דבר שאני לא מבין זאת מיסטיקה? זאת אומרת, תורת הקוונטים לפני מאה חמישים שנה הייתה מיסטיקה? האלקטרומגנטיות לפני מאתיים שנה הייתה מיסטיקה? לא יודע, אולי כן, אבל זה נשמע קצת מוזר. אנחנו בדרך כלל רגילים להתייחס לקטגוריה הזאת של מיסטיקה כמשהו שהוא לא תלוי בזמן. יש קטגוריה כזאת, קטגוריה עוד פעם בלי קשר לשאלה אם אני מאמין בזה או לא, אבל קודם כל מה ההגדרה? הטענה היא שיש קטגוריה כזאת שנקראת מיסטיקה. יש לה את החוקים שלה, את הכללים שלה, את הדרכים לטפל בו. או להיווכח בה או מה שלא יהיה אבל יש קטגוריה כזאת. אז לזהות תמיד מיסטיקה עם דברים שאותם אני לא מבין זה זיהוי שבעצם לא באמת מכיר בקיומה של קטגוריה כזאת. כי ההבנה שלי וההיכרות שלי עם מידע ועם הסברים מדעיים תומכת לאורך ההיסטוריה שלי כן של כל האנושות. אז כל הזמן המיסטיקה מצטמצמת והמדע או הרציונליות נוגס בתחום המיסטי. יש איזשהו משחק סכום אפס כזה, זאת אומרת שכל פעם שאנחנו מגלים עוד משהו אז המיסטיקה מצטמצמת והמדע או הרציונליות מתרחבת. וככה אנחנו בעצם משחקים את המשחק הזה עד שבסוף נסלק את המיסטיקה מחיינו לגמרי. יש הרבה אנשים שהיו חותמים על האמירה הזאת. אבל אני דווקא לא אגב, אם יש כאלה שחושבים שגם אני כן אז אני לא. אבל השאלה של מה איך להגדיר מיסטיקה היא באמת שאלה לא פשוטה. וזה אני חושב דוגמה טובה כדי להבהיר את העניין הזה. אפשר אולי לשאול לפני שאני שואל מה זה מיסטיקה, אפשר אולי לשאול מה זה רציונליות ומה זה מדע. כן הרבה פעמים רציונליות ומדע זה המושגים שמנגידים אותם למיסטיקה, הם המושגים הנגדיים. באיזשהו מובן עוד פעם זה גישושים ראשוניים אני לא מתחייב לאף אחת מהאמירות האלה, אני מתחיל לגשש כדי לנסות ולמשש את המושג הזה. מה המושג הזה אומר? הרב? כן. פעם אמרת לי לא זוכר יש הבדל בין רציונליות לרציונליזם, האם זה רציונליסטי? רציונליסטיות כן. נכון. רציונליסטיות זה הגישה שההורים שלי ביטאו בשיחה איתי, ורציונליזם זה הגישה שאני ביטאתי, ככה נדמה לי לפחות. רציונליסטיות זה היצמדות לאוסף דברים שהם מה שנקראים רציונליים וחוסר מוכנות להיפתח לאופקים אחרים. כן אתה מביא עדויות על דברים מיסטיים אז הרציונליסטים דוחים את זה על הסף. הרציונלי מנסה להבין. אולי יש לזה הסבר, אולי לא. אם אני לא אמצא הסבר גם כן לא בטוח שאני אדחה את זה, אבל קודם כל בוא נבדוק. למה כל דבר שלא מסתדר עם הקטגוריות שלי אני מיד דוחה אותו? זה מה שנקרא רציונליסטיות, אוקיי? אז נחזור רגע למושגים המשיקים, מדע רציונליות וכולי. בוא ננסה להגדיר אותם קצת, אולי נתקדם שם קצת יותר ומתוך זה נוכל להבין אולי מה זאת מיסטיקה. הרב זה לא אולי מקביל? הרב אולי זה אולי מקביל לרפואה אלטרנטיבית מול הרפואה המדעית? אולי. אני חושב שזה פגיעה במיסטיקה לעשות את ההשוואה האנלוגיה הזאת. אני נעלב בשם המיסטיקנים. טוב. כי רפואה אלטרנטיבית זה סתם משהו שלא עובד, מיסטיקה אפשר להתווכח זאת אומרת אולי כן ואולי לא. מה? הדוגמה עם היונים זה די מתאים. מה? הדוגמה עם היונים זה די מתאים. אולי אם זה עובד או לא לא מכיר מחקר שעשה בדיקה שיטתית. דוגמה אחת היא לא דוגמה לכלום. זה רפואה אלטרנטיבית גם כן, זה על זה זה בנוי, על דוגמה אחת שבה משהו עבד, על זה בנוי כל העולם הזה. אבל אולי זה בדיוק ההבדל, אולי בדיוק זה ההבדל בין אם אתה לוקח מיסטיקה ומתחיל לשים אותה במבחנים מדעיים אז אתה תקבל כבר משהו מדעי. מיסטיקה בדרך כלל מה שאני מכיר זה בדיוק כמו שאמרת, איזה מקרה אחד בודד, מניח איזשהו קשר רגשי כזה רוחני ומשם משליך את זה לתמיד. זה לא נבחן באיזה משהו מדעי. עניין רגשי רוחני, לדבר על זה שאני פוחד אני לא יודע מה מגובה זה עניין רגשי רוחני או זה עובדה? זה מיסטיקה? אין לי בסיס אמיתי לפחד כי יש מעקה אני לא אפול, אבל הרבה אנשים יש להם פחד גבהים. זה מיסטיקה? זו לא מיסטיקה. זו לא מיסטיקה, זה פסיכולוגיה. לא דברים שהם פסיכולוגים זה לא בהכרח מיסטיקה, מיסטיקה זה משהו שונה. טוב, בוא נתקדם עוד קצת אולי. עכשיו יש פרסומת של אשבת בנחל. מה? יש פרסומת עכשיו של ברסלב אם אתה קונה ספר של איקס אז כל הדברים יסתדרו לך צ'יק צ'ק. עזר לרב לוי לא לא, דברים שהם פסיכולוגיים זה לא בהכרח מיסטיקה. מיסטיקה זה משהו שונה. טוב, בואו נתקדם עוד קצת אולי. עכשיו יש פרסומת של אש דת בנחל, כן? יש פרסומת עכשיו של ברסלב שאם אתה קונה ספר של איקס, אז כל הדברים יסתדרו לך צ'יק צ'אק. תנו לרב להתקדם. זה לא מיסטיקה, זה סתם שטויות. זאת אומרת, אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה להעליב את המיסטיקה. זאת אומרת, יש דברים שהם שטויות ויש דברים שהם מיסטיקה. עכשיו מיסטיקה אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אני לא רוצה ל- אני עוד אחזור לזה, לזיהוי הזה בין מיסטיקה לבין שטויות. או בין מיסטיקה לבין דבר שלא עובד או לא נכון. אני לא מקבל את הזיהוי הזה. או לפחות לא כזיהוי ברור. אוקיי? לא זיהוי מושגי. טוב, אז בואו נראה. מה זה רציונליות? אז רציונליות, גם גם שמה יש הרבה הרבה קושי בלהגדיר את המושג הזה. בדרך כלל שיש את ההגדרה המקובלת לרציונליות או התנהלות רציונלית של בן אדם, זה לנקוט בצעדים המיטביים כדי להשיג את המטרה שאותה הצבת בפני עצמך. אתה רוצה להשיג מטרה איקס, לא משנה איזה מטרה, כלכלית, חברתית, ערכית, מה שלא יהיה, לא משנה מה. אם אתה מציב מטרה בפני עצמך, אתה בוחר את הדרכים היעילות, האופטימליות, כדי להשיג את המטרה הזאת. אם אתה עושה את זה, אז אתה אדם רציונלי. אם אתה בוחר דרכים לא אופטימליות, אז אתה לא אדם רציונלי. כן, זה קצת מחזיר אותנו לתורת המשחקים, כן? בתורת המשחקים הרבה פעמים מתייחסים לבן אדם או לסוכן, קוראים לזה שמה, כן? כמישהו שהוא לא רציונלי אם הוא בוחר בדרך שהיא לא אופטימלית להשגת מטרתו. עכשיו יש שם ויכוחים פילוסופיים מאוד מעניינים, כי הטענה היא ש- שאם הוא בחר בדרך הזאת, אז בהגדרה זאת הדרך האופטימלית להשגת מטרתו. רק פשוט לא הבנת טוב את המטרה שלו. אתן לכם דוגמה: מישהו קונה כרטיס לא יודע מה, פיס בחמישה שקלים, אין לי מושג כמה זה עולה, נגיד חמישה שקלים, וזה נותן לו איזשהו סיכוי להרוויח מיליון שקל. אוקיי? אבל הסיכוי שלו הוא אני לא יודע מה, אחד לעשרה מיליון. נגיד לצורך הדיון. האם זה רציונלי לקנות את הכרטיס הזה? אז הרבה פעמים יגידו לכם כתורת המשחקים בשלביה הראשונים, הנאיבית, הייתה אומרת מה פתאום, זאת התנהלות לא רציונלית, אתה משקיע יותר כסף מאשר תוחלת הרווח שלך מהעסקה. כן? תוחלת הרווח שלך זה מיליון שקל כפול אחד חלקי עשרה מיליון, תוחלת הרווח שלך זה עשר אגורות. אל תשקיע חמישה שקלים בדבר שתוחלת הרווח שלו היא עשר אגורות. אבל אחרי זה העסק השתכלל ועכשיו כבר מדברים על פונקציית תועלת. פונקציית תועלת פירושה יכול להיות שלמשל הבן אדם, האופציה להשיג מיליון שקל שווה הרבה כסף למרות שהיא אופציה עם סיכוי נמוך. לדוגמה: בן אדם חולה במחלה חסוכת מרפא. ויש לו את הדרך היחידה- הדרך היחידה שלו להתרפא זה ללכת לאיזשהו רופא, לשלם לו מיליון שקל שיעשה לו איזה ניתוח ויציל אותו. אין לו כסף. בסדר? עכשיו הוא מציעים לו כרטיס הגרלה. הסיכוי הוא אחד לעשרה מיליון להרוויח מיליון שקל. הוא משקיע את כל רכושו בכרטיס הזה. למרות שאין לו כמעט סיכוי להרוויח. אפשר להגיד בצורה ברורה שהוא איש לא רציונלי? מה, עדיף היה לא לקנות את זה ולמות? זה נותן לו איזשהו סיכוי להישאר בחיים. טוב, אבל בדוגמה שלך אין לו אופציה אחרת, או שהוא ימות או שהוא ישקיע. אבל במקרה אחר אם זה- יש לי כסף אבל אני משקיע חמישה שקלים. אני אומר, על זה לא חשוב, אני מביא את הדוגמה הזאת כי עליה יותר קל לי להדגים את זה. ומה שהם אומרים שם זה שבעצם פונקציית התועלת של הבן אדם היא לא רק כספית. המטרה שאותה הוא רוצה להשיג זה לא רק כסף. במקרה ההוא למשל זה בריאות. יש אחרים למשל שמבחינתם זה אהבת הסיכון או האתגר. הסיכוי להרוויח, גם אם הוא קטן, שווה לו המון כסף. כי עיוור עכשיו כמה ימים הוא חי במתח, יש לו איזשהו סיכוי להפוך למיליונר עוד שלושה ימים. על השלושה ימים האלה שיש לו תקווה להפוך למיליונר שווה לו לשלם חמישים שקל. תקווה זה משהו שנעים מאוד לבן אדם. זה לא רציונלי לשלם על זה חמישים שקל? למה? בעצם אם תמשיכו עם הדבר הזה, אז אפשר באופן פורמלי לפחות לכל אופן שבן אדם פועל להצמיד פונקציית תועלת שתיתן לזה בסיס רציונלי. אתם יודעים אפילו בן אדם שמשקיע בבורסה ואין לו שום מצוקה כלכלית. הוא משקיע כסף במשהו שיש לו סיכוי מאוד קטן להביא הרבה כסף, הוא משקיע יותר כסף מתוחלת הרווח. בסדר? אבל הוא לא יודע שזאת תוחלת הרווח. אבל הוא יכול היה לבדוק. בסדר. העלות של לבדוק כל אפיק השקעה, להיכנס לעובי הקורה, לבדוק את הנתונים, להתעניין בכלכלה, להבין מה משמעות הנתונים, לא שווה לו. גם זה מחיר. גם זאת איזושהי תועלת שהוא מוכן לשלם עליה כסף, לחסוך את הבדיקה. זאת התנהלות לא רציונלית? למה? בן אדם מציב בפני עצמו איזושהי מטרה, כל עוד הוא פועל באופן אופטימלי כדי להשיג את המטרה הזאת, הוא אדם רציונלי. או אם אני אתרגם את זה ללוגיקה, אז אין מסקנות רציונליות ומסקנות לא רציונליות. אם יש לי טיעון לוגי שמוביל אותי אל המסקנה הזאת, אז הגעתי אל המסקנה בדרך רציונלית. אגב, זה לא אומר שהיא נכונה. יכול להיות שההנחות שגויות ולכן המסקנה שגויה או הטיעון כושל, לא תקף. אוקיי? אבל הגעתי אל המסקנה בדרך רציונלית. הרציונליות זה לא משהו אובייקטיבי. אני לא יכול לבדוק את המסקנה אם היא רציונלית או לא. מי שהגיע אל המסקנה הזאת על ידי טיעון לוגי או פילוסופי הוא אדם רציונלי. מי שהגיע לזה, לא יודע מה, על ידי גילוי אליהו הוא אדם לא רציונלי. גילוי אליהו מדומה או לא מדומה בעצם, לא משנה. אז הוא לא רציונלי. אותה מסקנה, שניהם מחזיקים באותה מסקנה. זה תמונת ראי של מה שתיארתי קודם בדרך התנהלות של בן אדם. המושג רציונליות הוא מושג יחסי. יחסית למטרה שאותה הצבת בפני עצמך, אפשר לבדוק אותך אם אתה רציונלי או לא. יחסית להנחות ולמסקנה שלך, או יחסית להנחות שלך, אפשר לבדוק האם המסקנה שלך זה רציונלי לאמץ אותה או לא. אבל זה הכל ביחס להנחות שלך, או שמא ביחס למטרות שהצבת בפני עצמך. אין דרך אובייקטיבית לקבוע האם המסקנה הזאת רציונלית או האם דרך ההתנהלות הזאת היא רציונלית. זה רק מול ההנחות שלך או המטרות שאתה מציב בפני עצמך. האם יש מטרות רציונליות להציב בפני עצמי? או הנחות רציונליות להניח? לא יודע. מה יכולה להיות האינדיקציה לזה? בן אדם א' מניח איקס, בן אדם ב' מניח וואי. על סמך מה אני אקבע שזה רציונלי וזה לא רציונלי? הוא חושב שאיקס נכון והוא חושב שוואי נכון. אז המושג רציונליות הוא בדרך כלל מוגדר כ… עוד פעם, בשפת היומיום זה לא משמש כך, אבל מי שמטפל בזה בצורה שיטתית, מושגית, פילוסופית, הרבה פעמים מגיע בסופו של דבר למסקנה שמדובר במושג יחסי, תלוי הקשר. ותן לי את ההקשר, אני אגיד לך האם ההתנהלות הזאת היא רציונלית או לא, או אם החשיבה הזאת היא חשיבה רציונלית או לא, אבל אתה צריך לתת לי את ההקשר. אני לא יכול להגיד לך משהו שאינו תלוי הקשר. אז לכן המושג רציונליות בעצם, אם אני ארצה להשתמש במושג רציונליות כדי להגדיר מולו את המושג מיסטיקה, כאילו מיסטיקה תהיה פשוט מה שלא רציונלי, אז המושג מיסטיקה בעצם הופך להיות לא מושג שמתאר טענות, אלא מושג שמתאר דרך להגיע לטענות. או מושג שלא מתאר מטרות, יעדים, אמונות, אלא דרכים איך לממש את היעדים האלה. כמי שרוצה להביא את המשיח. אז הוא יכול להביא את המשיח על ידי לקיים מצוות, להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. הוא יכול להביא את המשיח על ידי כל מיני כישופים וקמיעות קבליים. הדרך הראשונה היא רציונלית, הדרך השנייה היא מיסטית. שימו לב, המטרה, אני חושב שרוב האנשים היו מגדירים אותה כמטרה מיסטית, הבאת המשיח. אבל לפי ההגדרה שלי עכשיו, מה פתאום? הבאת המשיח, מטרות בכלל אי אפשר למיין אותם על הציר הזה של כן מיסטי או לא מיסטי. זה לא רלוונטי למטרות. וונס יש לך את המטרה שהצבת בפני עצמך, השאלה איך אתה מממש אותה, איך אתה חותר אליה. זה אפשר אולי להגדיר בדרך מיסטית או בדרך רציונלית. אוקיי? קצת יהיו אנשים שדי ייבהלו לשמוע שיש דרך רציונלית להביא את המשיח, לקיים מצוות. כן, אז זה תלוי הקשר. בהקשר שבו מאמינים בכל המערכת הזאת, אז כן, זאת הדרך הרציונלית להביא את המשיח. הכל תלוי הקשר. למה בעצם? מה? למה לעשות מצווה להביא את המשיח זה דרך רציונלית ולעשות כמה מיני דברים מיסטיים ו- בדיוק, אז בדיוק זה הטענה שלי. זאת אומרת לעשות דברים קבליים מיסטיים כדי להביא את המשיח זה אולי נראה בעיניי לא רציונלי, אם ההנחות שלי הן הנחות רציונליות, מה שקוראים הנחות רציונליות. אני לא מאמין בקמעות ובכישופים הקבליים. אבל מי שחושב שאלה באמת הדרכים המוסמכות, כן, הבדוקות להביא את המשיח, אז הוא רציונלי כמוני. ההבדל בינינו זה רק בהקשר או במסגרת. לכן אני אומר שיש בעיה להגדיר כך מיסטיקה או רציונליות. להגדיר את המיסטיקה מול רציונליות נשמע לא סביר. אתה מגיע למצב שבו מיסטיקן זה רק מישהו שעושה כישופים כדי להביא את המשיח למרות שהוא לא מאמין שכישופים מועילים. טוב, אז זה הקבוצה הריקה. זאת אומרת, אם הוא לא מאמין שהכישופים מועילים, אז הוא כנראה גם לא יעשה את זה. מי שעושה את זה כנראה מאמין שכישופים מועילים. אתם מבינים שזה בדיוק אותו דרך כמו שהראיתי לגבי תורת המשחקים? זאת אומרת, אם אתה עושה את זה, כנראה שאתה מאמין שזאת הדרך הנכונה להשיג את המטרות שלך, אחרת לא היית עושה את זה. ואם אני חושב שזאת לא הדרך הנכונה, אז כנראה שאני לא מבין את המטרות שלך עד הסוף או את המסגרת שבתוכה אתה פועל. אלא אם כן אתה סתם מבולבל או סתם אני לא יודע, אבל זה הופך את ההתנהלות הלא רציונלית או את ההתנהלות המיסטית לנחלתו של מיעוט כמעט הייתי אומר לא שפוי או הזוי, כן? זה לא, זה עוד פעם לפגוע במיסטיקה, זאת אומרת, כן, להעליב את המיסטיקה. אז יש פה משהו שהוא מאוד מאוד קשה להגדרה. בוא נעבור למושג השני, מדע. האם כל מה שלא מדעי הוא מיסטי? המדע, בניגוד למה שתיארתי עד כאן, עד כאן בעצם עסקתי בלוגיקה או רציונליות או חשיבה שזה בעצם דרך הסקת המסקנות. מדע מטפל בדברים שאני מגיע אליהם באמצעות תצפית. אחרי זה אני גם עושה הכללות, מסיג מסקנות, אבל בראש ובראשונה הכלי המדעי הבסיסי זה התצפית. אז יש כאלה שיגידו שכל אמירה שלך על העולם שלא מבוססת על תצפית זה מיסטיקה. עכשיו אני מגדיר את המיסטיקה מול מדע, כן, לא מול רציונליות. אבל גם כאן נדמה לי שקשה לקבל הגדרה כזאת למיסטיקה. אתם יודעים מה, בואו לא נדבר אפילו על מדע במובן החמור של המילה, אלא נדבר על תצפית בכלל. כי יש דברים שהם תצפית, אבל זה לא משהו נגיד אני פוגש מישהו ברחוב, שואל אותו מה השעה, אומר לי שהשעה שתיים ועשרה. אז אני מקבל את זה. על סמך מה? בדקתי שהוא איש אמין? על סמך מה אני מקבל את זה? אז האם לקבל דבר כזה זאת מיסטיקה? אין לי בסיס תצפיתי או בסיס אמפירי לזה שאני מקבל את מה שהוא אומר לי. אז כאן אפשר להתחכם קצת, לא להתחכם בעצם, אלא זה כנראה באמת ההסבר, ולהגיד שההערכה ההיכרות שלנו עם האופי של בני אדם, לאורך יש לנו כבר ניסיון שצברנו, ההיכרות שלנו עם האופי של בני אדם אומרת שבדרך כלל בני אדם כששואלים אותם מה השעה לא ישקרו. א, כי רוב בני אדם הם ישרים וב, כי פה גם אין לו אינטרס לשקר, למה שלא יגיד לי את האמת? אז לכן אני מגיע למסקנה שמה שהוא אומר זה כנראה נכון. אני לא חושב שלדבר כזה הייתי קורא מיסטי. למרות שזה אולי לא תוצאה של תצפית ישירה, אבל זה כן תוצאה של הכללה על בסיס תצפיות קודמות, ניסיון מצטבר. זה כל דבר מדעי מבוסס על זה. לא בדקתי קבוצת אנשים, קבוצת מדגם וקבוצת ביקורת ושאלתי מה השעה ובדקתי האם הם משקרים או לא משקרים, אבל עדיין אני חושב שזה כן תוצאה של ניסיון מצטבר ביחס לאופי האנושי, ניסיון תצפיתי מצטבר ביחס לאופי האנושי. אז זה רק יותר עקיף. כן, מישהו העיר קודם משהו? חזקה. מה? כמו שהרב אמר יש חזקה שאנשים לא יעשו דברים. כך בעצם נוצרות חזקות, גם בהלכה, גם במשפט, כך בעצם נוצרות חזקות. בעולם המודרני אנחנו רגילים לא לקבוע חזקות בלי שעשינו קודם כל איזשהו סוג של מחקר, סקר, כן, איזשהו סוג של אלמנט תצפיתי אמפירי. אבל זאת אשליה מי שחושב שאנחנו את כל החזקות שלנו קובעים כך. ברור שיש הרבה מאוד חזקות שאיכשהו נוצרות אצלנו גם בלי. גם אם עקיף. יש לנו איזשהו הכירות עם האופי האנושי, דיברנו עם הרבה אנשים, את חלקם בדקנו, גיבשנו איזשהו הבנה מתי אם בכלל בן אדם משקר, ולכן אנחנו יכולים לטעון שבן אדם שואלים אותו מה השעה בדרך כלל הוא לא ישקר. יכול להיות שהוא יטעה, אבל כחזקה, כהנחה כנקודת מוצא, אני מעריך שהוא לא משקר לי. וזה בעיני אמירה שהיא לגמרי לא מיסטית. אוקיי? אז אני לכן ארחיב קצת יותר את היריעה ואני לא אדבר דווקא על מדע אלא על כל דבר שבבסיסו מבוסס, בבסיסו יושב על תצפית. ובמובן הזה גם אמירה מהסוג, גם האמון במי שאומר לי מה השעה, אני אקרא לזה צעד שמבוסס על תצפית. לא תצפית ישירה אבל על ניסיון מצטבר לאורך החיים שלי. אז גם זה, בסדר? אז גם זה לא מיסטיקה. אז מה נשאר? מה הבעיה בהגדרה שהגדרת קודם שאמרת שלא אהבת? מה? הגדרת מקודם מה זה מיסטיקה, אמרת שאתה לא אוהב אותה ואז נכנסת להגדרה הזאת לדוגמה הזאת שגם היא בסופו של דבר ראינו שהיא תצפית מסוימת, בין אם עקיפה. לא, אין בעיה, זה לא מיסטיקה, אז מה הבעיה של להגדיר מיסטיקה כמו שהגדרת שזה משהו… מה הגדרתי? מקודם הגדרת מיסטיקה שאמרת שזה דבר שהוא לא בתצפית ואמרת שאתה לא אוהב את ההגדרה ואז חזרת לדוגמה הזאת. לא, לא הבנתי. עכשיו אני רוצה לבדוק את ההגדרה הזאת. קודם בדקתי איך אני מגדיר מיסטיקה מול רציונליות. אמרתי זה לא סביר. עכשיו אני אומר אני אגדיר מיסטיקה מול תצפית, לא מול מדע אלא מול תצפית. אני בודק את זה, עכשיו אנחנו בשלב הזה. אולי זה מה שייקרא מיסטיקה? זאת אומרת לאמץ דברים שהם לא תוצאה של תצפית גם לא בעקיפין, אלא לא יודע, משהו, גילוי אליהו, לא יודע בדיוק מה. אוקיי? יכול להיות שזה מה שראוי לכותרת מיסטיקה. זה כבר יותר מתקרב נדמה לי למה שבני אדם בדרך כלל מגדירים כמיסטיקה. למה גילוי אליהו זה מיסטיקה? הגמרא, הגמרא מביאה דוגמה של רבי יוסי שהתפלל בחורבה ובא אליו אליהו וגוזר מזה שלוש הלכות. זה ולכן? זה דוגמה נהדרת לטיעון. אוקיי. הגמרא מביאה את זה ולכן מה? ולכן גילוי, לא, גילוי אליהו על הדוגמה של גילוי אליהו יכול להיות שזה יכול להיות אמיתי ממש. פה. ולכן? אז זה לא מיסטיקה. מיסטיקה, מה שמה שאמיתי זה לא מיסטיקה? אז אתה כבר אומר פה משהו מאוד מהפכני. אני עד עכשיו כל הזמן חתרתי לא לא להגיע לכיוון הזה. אחרת יש לנו הגדרה נורא קלה למה זה מיסטיקה, אבל זאת הגדרה מזולזלת מדי. מה שלא נכון זה מיסטיקה. מה שלא נכון בעיני זה מיסטיקה, מה שנכון בעיני זה רציונליות, ובעיניך ההפך. אז אם יש לנו ויכוח אז אני מיסטיקן בעיניך ואתה מיסטיקן בעיני. אתה מבין שזה לא סביר? אני לא מזהה מיסטיקה עם מה שלא נכון. זה בדיוק הנקודה. אני לא רוצה להגיע לפינה הזאת. לא רק לא רוצה, אלא אני לא חושב שזה נכון להגיע לפינה הזאת. לא אינטרס, אלא אני לא חושב שזה נכון. עכשיו אתה מנסה להגדיר מיסטיקה בדרך של מה היא לא, למה אתה לא מנסה להגדיר מיסטיקה כדרך של מה היא כן? בבקשה, תגיד לי מה זה כן. לא יודע, לא חשבתי מספיק אבל… אז אני קצת חשבתי ואני לא התקדמתי כל כך, אז הרבה פעמים כשאני לא מצליח להתקדם בהגדרה של מושג, אגב זה עצה לחיים או למחשבה בכלל, לא רק לחיים, עצה בפילוסופיה, בכל תחום שאתם מנסים להגדיר מושג. הרבה פעמים יהיה קשה להגדיר את המושג, תנסו לחשוב מה המושגים המנוגדים או המשיקים, תנסו להגדיר אותם ולהבין מה ההבדל בינו לבינם, וככה תוכלו להתקדם. זה עצה טובה מאוד. בהרבה מקרים העצה הזאת עבדה. אני חמשב שפעם אפילו בסדרה כשניסיתי להגדיר מה זאת שירה, הייתה לי סדרת טורים באתר, מאה שבע והלאה, אז שמה דיברתי בדיוק על המתודולוגיה הזאת של איך להגדיר מושגים עמומים דרך מושגים הפוכים, דרך לבנות איזשהו ספקטרום, שמה עשיתי את זה בצורה יותר סיסטמטית. אז אפשר להסתכל שמה מי שרוצה. בכל מקרה, אז אנחנו כרגע בודקים את האפשרות להגדיר מיסטיקה כמשהו שהוא לא תוצאה של תצפית אפילו לא בעקיפין. אבל גם כאן יש לי בעיה עם זה. הבעיה היא הייתי אומר כפולה. קודם כל, אני חושב שאם מיסטיקה זה ההיפך ממדע או אפילו ממדע פלוס עוד משהו, זאת אומרת אם הרחבתי את המושג מדע לכל מה שהוא תצפיתי ואמרתי שמיסטיקה זה ההיפך מזה, אז זה ודאי יותר רחוק ממדע צרוף, ממה שהוא רק מדע, נכון? אפילו קבוצה יותר גדולה גם שמה היא כולה מחוץ למושג מיסטיקה, אז תת קבוצה של הקבוצה היא ודאי יותר רחוקה מהמושג מיסטיקה. עכשיו אני אראה לכם שבעולם המדע נטו, מה שאנחנו קוראים מדע בדרך כלל, גם שמה יש צעדים כאלה שהם לא תוצאה של תצפית. עיקרון האינדוקציה, עיקרון הסיבתיות, הנה דוגמאות של דייוויד יום. עיקרון הסיבתיות, לכל דבר יש סיבה. העיקרון שבו מה שהיה הוא שיהיה, אם מצאתי חוק טבע אז הוא ימשיך לעבוד גם הלאה. כל הדברים האלה זה איזה שהן הנחות, ויש עוד הרבה, איזה שהן הנחות שאין להן בסיס תצפיתי ואני בכל זאת מניח אותן. האם זה מיסטיקה? יותר מזה, אפילו הכללה מדעית שאני עושה, הרי הכללה המדעית היא אחת מתוך הרבה הכללות אפשריות. יש לי סט מסוים של עובדות שיצאו לי מתצפית. אני יכול עכשיו לעשות להן הרבה מאוד הכללות. אני בוחר את ההכללה הפשוטה ביותר, כן, התער של אוקאם, דיברתי על זה בטור האחרון או לפני האחרון, לא זוכר כבר. אז אני בוחר את ההכללה הפשוטה ביותר. למה? איזה שיקול תצפיתי? כל ההכללות מתאימות לעובדות התצפיתיות. אז הבחירה באחת מהן זה לא משהו שנעשה על בסיס תצפיתי, אלא על בסיס איזושהי חשיבה אפריורית, כי ככה נראה לי שמה שיותר פשוט כנראה יותר נכון. אז זו מיסטיקה לפי ההגדרה הזאת? לא, יכול להיות שזה מבוסס על תצפית עקיפה, שראינו בכל התיאוריות שבדרך כלל התיאוריה הפשוטה ביותר היא זו שעובדת ולכן כאן זה… אני לא חושב שזה נכון. מה שראינו זה שבדרך כלל תיאוריות פשוטות לא עובדות. התער של אוקאם זה היה דיון בטוקבקים, גם כתבתי קצת בטור גם על העניין הזה. התער של אוקאם לא אומר שהתיאוריה הנכונה היא פשוטה. אומר שמבין התיאוריות האפשריות, תיאוריה שהיא יותר פשוטה כנראה יותר נכונה. עכשיו זה אני לא חושב שאפשר לאשש אמפירית. בדקת את התיאוריות המסובכות וראית שהן לא נכונות? לא בדקתי אותן בכלל. להיפך, כל התיאוריות שאימצתי היו בדרך כלל התיאוריות הפשוטות ביותר האפשריות באותה נקודת זמן. וכל פעם הרי אני מפריך את התיאוריה הזאת ומחליף אותה בתיאוריה טובה יותר. אז בעצם כל התיאוריות שאימצתי עד עכשיו הופרכו. בחרתי את הפשוטה ביותר והיא תמיד הופרכה, ואז נאלצתי להגיע לתיאוריה מסובכת יותר. היה ניוטון, עברנו לאיינשטיין, או לקוונטים, או לתיאוריות מסובכות יותר. אני לא חושב שאפשר להציע אישוש אמפירי לטענה שנכונות היא פשוטה בדרך כלל. אז יש בקיצור יש הרבה מאוד דוגמאות גם בתחום המדעי פרופר לעקרונות שאין להם בסיס אמפירי. אז מה תגידו, זאת מיסטיקה? אז גם בבסיס המדע יש מיסטיקה? אז שוב פעם אני כבר לא מבין, אז אני לא חושב שככה אפשר להתקדם ברצינות עם ההגדרה. יותר מזה אני אשאל אתכם, האם פילוסופיה זאת מיסטיקה? פילוסופיה בהגדרתה, על זה דיברתי בקורסים שנתתי על פילוסופיה, פילוסופיה בהגדרתה עוסקת בטענות שלא ניתנות להכרעה תצפיתית. כי אם הן היו ניתנות להכרעה תצפיתית זה טענות מדעיות, זה לא טענות בפילוסופיה. אז פילוסופיה זה מיסטיקה? רוב האנשים לא יגידו ככה. פילוסופים הם אנשים רציונליים או רציונליסטים אם תרצו, הם לא מיסטיקנים. יש כאלה שאולי יגדירו מיסטיקנים גם כאיזשהו סוג של פילוסופיה, יכול להיות, אפשר להתווכח, זה עניין סמנטי. אבל לזהות את כל הפילוסופיה עם מיסטיקה זה נדמה לי לא באמת מחזיק מים. אני מנסה להבין על מה אנחנו… בן אדם לא מתייחסים לפילוסופיה כמיסטיקה. יש אגב בפילוסופיה של המדע ישנה גישה שמדברת על נומינליזם או אקטואליזם, מדגישה שאומרת שמה שנכון במדע זה רק העובדות. ההכללות הם על אחריותי הפרטית. ואז הגישה הזאת בעצם אומרת אני לא מוכנה להתייחס ברצינות להכללות מדעיות כי זה בעצם איזשהו סוג של מיסטיקה. כי הכללה אין לה בסיס תצפיתי, הכללה זה משהו שאני עושה. התצפית נותנת לי את העובדות. ההכללה שאני עושה על בסיס העובדות זה לא צעד תצפיתי, זה צעד שאותו אני עושה. אז באמת הגישה המאוד נקרא לה מצמצמת הזאת, יש כאלו שיגידו רציונליסטית הזאת, לפי הגישה הזאת באמת הם כנראה יסווגו את התיאוריות המדעיות כמיסטיקה. אם אתה תטען אותם כטענה על העולם אתה מיסטיקן. אם אתה משתמש בהם כי זה עוזר לך לטפל בעובדות אין בעיה, זה מתודולוגי בסך הכל, זה לא אמירה. אני לא טוען שיש כוח גרביטציה בעולם, אבל נוח לי לחשוב על חוק הגרביטציה דרך המחשבה שיש כוח גרביטציה שאחראי על החוק הזה. לא בגלל שאני טוען שבאמת יש כוח כזה, אין, כי זה מיסטיקה לחשוב שיש. אבל נוח לי, בגלל שככה אני בנוי. אז אני משתמש במונח כוח גרביטציה למרות שאני לא באמת מאמין שקיים דבר כזה, אין לי אינדיקציה שקיים דבר כזה. אז מי שיגיד שזה קיים הוא מיסטיקן. מי שישתמש במושג בלי להגיד שהוא קיים אז בסדר, הוא משתמש במושג כי זה נוח לו. הרבה פעמים אגב אנחנו משתמשים במושגים בלי להאמין שהם באמת קיימים. אתם יכולים לשמוע אתאיסטים שמדברים על צלם אלוקים או על צלם האדם. מה זה צלם של מה? יש אתם יודעים בהונגריה יש חסידות צעלם. כן, זה צעלם זה עיר בהונגריה שהשם שלה היה כנראה משהו כמו צלב בהונגרית, לא יודע איך אומרים את זה. התרגום של זה אצל היהודים זה היה צעלם. אז אחרי זה בשלב כלשהו, כן, בהגייה הונגרית, כן, במבטא הונגרי. באיזשהו שלב אתם יודעים יש הרבי מצעלם. בהונגריה היה רבי מצעלם, אולי עדיין יש לו איזה צאצאים לכו תדעו. כי הוא היה פשוט רבה של קהילה מאותה עיר, אז הוא הרבי מצעלם. וישו, כן, הרבי ישו היה הרבי מצעלם הראשון. או שלוחיו. טוב, בכל אופן, אז כשהבנאדם כשהאתאיסטים מדברים על צלם האדם או על צלם אלוקים הם משתמשים בזה כאיזשהו סוג של מטאפורה נוחה. הם לא מתכוונים באמת לומר שיש דמיון בין אדם לבין אלוקים כי אין דבר כזה אלוקים לשיטתם. אוקיי, אז לפעמים אנחנו משתמשים במושגים כאלו, הרבה פעמים אתאיסט יגיד הו ברוך השם הכל הסתדר. מה ברוך השם, מי זה השם? טוב, זו צורת ביטוי, זה לא שהוא באמת מתכוון למשמעותה המילולית של המשפט הזה. אתה משתמש בדברים כי זה נוח לך, כי ככה אתה רגיל, כי זה מבטא הכי טוב את מה שאתה רוצה לבטא. האקטואליסטים משתמשים בתיאוריות מדעיות, בישים תיאורטיים במובן הזה. מבחינתם זה איזשהו סוג של מטאפורות נוחות כי באמצעותן נוח לנו לטפל בעובדות. אבל הם לא טוענים שבעולם עצמו באמת קיימים המושגים האלו, פונקציית גל, שדה, פוטנציאל, כל מיני מושגים מופשטים מהסוג הזה, אפילו חלקיקים אלמנטריים שאי אפשר לצפות בהם. אז אבל זה אקטואליזם, הגישה הרווחת במדע היא לא כזו. אומנם אקטואליזם ואינפורמטיביזם זה עניין לפילוסופים, מדענים נדמה לי שאין אקטואליסטים בכלל. הם כמעט כולם אינפורמטיביסטים. זאת אומרת, הם לוקחים את הטענות התיאורטיות כטענות על העולם, לא כביטויים מתודולוגיים נוחים, אלא זו טענה על העולם. טוענים שיש בעולם אלקטרון, כוח גרביטציה, פונקציית גל, אלו ישים או דברים, תופעות שקיימות בעולם עצמו. האם אנחנו נגדיר אותם כמיסטיקנים? האקטואליסטים אולי יגדירו אותם כמיסטיקנים ואני לא. אבל גם שם מערכת המושגים הזאת היא מערכת מושגים שאנחנו יצרנו, אף אחד לא ראה את זה באופן אמפירי ישיר. זה אפילו בתור הסבר לעובדות האמפיריות שבהן, העובדות שבהן צפינו אמפירית, זה הסבר אחד מתוך כמה וכמה אפשריים. אז אפילו העובדות שבהן צפינו לא יכולות להיות בסיס לטענה האינפורמטיביסטית, כן, לטענה שהישים התיאורטיים או העקרונות התיאורטיים האלה באמת מתארים את העולם. אז זה מיסטיקה, אז גם מדע הוא מיסטיקה, אז הוקענו את המושג מיסטיקה מתוכן. אם הכל מיסטיקה אז אין דבר כזה מיסטיקה. וזה גם לא עובד. יש, בקיצור, מה שאני רוצה בעצם לטעון, שאם הגדרתי את המיסטיקה מול רציונליזם, אמרתי, זה לא סביר, כי זה בעצם אומר שבן אדם עושה היסק למרות שהוא לא מאמין בו, או משתמש בהנחות שהוא לא מקבל אותן. זה נשמע מאוד מוזר, לא יודע, זה בן אדם שדורש אשפוז, לא מיסטיקן. ההגדרה של מיסטיקה למדע, או לדברים שיוצאים מתצפית, גם היא לא מקדמת אותנו כל כך, כי העובדה היא שבתחומים שהם לחלוטין לא מוגדרים כמיסטיים, גם שם אנחנו משתמשים בעקרונות ובמושגים שאין להם בסיס תצפיתי, בפילוסופיה ואפילו במדע. אז עם מה נשארנו? נשארנו עם ואקום, זאת אומרת אז מה כן? אז מדע ורציונליות זה לא מיסטיקה, וסליחה, מדע ורציונליות זה לא ההיפך ממיסטיקה, זאת אומרת זה לא סתירה למיסטיקה. אז מה כן? מה לא ייחשב מיסטיקה? מה? בוא, למה לא להחשיב, אולי דיברת עליהם בנפרד, אבל למה לדוגמה לא לקחת, דיברת על פילוסופיה, למה זה אולי זה מיסטיקה בעצמה, אבל הפילוסופיה, כל מה שדיברנו, תלויים על חוקים לוגיים, אתה דיברת רק על דברים תצפיתיים. למה לא לקחת את הקבוצה גם של התצפיתיים, גם חוקים לוגיים שעליהם אנחנו מבססים בפילוסופיה וכן הלאה, לעשות קבוצה והמשלים שלה זה יהיה המיסטיקה? זאת הרציונליות, מה שדיברתי בהתחלה, גם לא עובד. אבל אז לא נסמכת גם על תצפית. זה לא הגיוני לשיטתו, הוא לא היה עושה את זה. אני דווקא חושב שזאת הגדרה טובה, כי אז אותם יונים, ניקח את הזאת עם היונים, אומרת לשיטתי זה חוק הגיוני כמו שאתה טוען, אם א' גורר ב' ואז לא גורר א', בשבילי זה אותו דבר. בדיוק שזה מה שאני אומר לך, אתה חושב שזה לא הגיוני והיא חושבת שזה כן הגיוני. אז היא מיסטיקנית ואתה לא? לא הבנתי. לא, אתה מיסטיקן בעיניה והיא מיסטיקנית בעיניך. אתה שוב חוזר לזהות הזאת בין מיסטיקה לבין מה שלא נכון. אוקיי, אז זאת לא הגדרה טובה. מה אתה אומר? זאת אני לא מסכים שזה לא מה שלא נכון, כי בשבילך זה לא נכון אבל בשבילה זה נכון. שוב פעם, אני לא יודע, אם היונים לא עובדות אז הן לא עובדות, מה זה בשבילך? או שזה עובד או שזה לא עובד, זאת עובדה. זה לא עניין לדעות. יכול להיות שאנחנו לא יודעים עדיין את העובדה, צריך לבדוק אותה. אבל בסוף בסוף, בשורה התחתונה, או שזה עובד או שזה לא עובד, אחת משתיים. אין פה לא שניהם צודקים. אוקיי, אז בסופו של דבר נראה שאנחנו קצת נמצאים פה בשוקת שבורה. אפשר אולי לדבר על מיסטיקה כאיזשהו סוג של רצף, כן, אם משהו לא ניתן להפרכה, כן, זו ההגדרה בדרך כלל של מדע, טענה שניתנת להפרכה. או אם המרחק בין הטענה לבין העובדות הוא גדול, זה נקרא מיסטיקה. במדע, נכון שהתיאוריה לא יוצאת ישירות מהעובדות, אבל המרחק בין התיאוריה לבין העובדות הוא מרחק קצר, זאת אומרת מהעובדות אני מגיע די מהר לתיאוריה הזאת. אוקיי, למרות שעוד פעם אפשר היה להציג גם תיאוריות אחרות. מיסטיקה זה משהו שהוא הרבה יותר, נראה הרבה יותר, הרבה פחות קשור לעובדות, יותר רחוק. לא כבר שאלה קצת כמותית, כן, זה משהו שהוא לא באמת יעזור לנו, אבל מעבר לכל זה, אז לפי זה גם פילוסופיה שהיא לא קשורה בכלל לעובדות תיחשב כמיסטיקה, כן, אנחנו עדיין עם אותה אבל מעבר לכל זה, אז לפי זה גם פילוסופיה שהיא לא קשורה בכלל לעובדות תיחשב כמיסטיקה, כן? אנחנו עדיין עם אותה, עם אותו קושי, אז זה לא יציל אותנו העניין הזה. אז אני רוצה להציע את ההגדרה הבאה. אגב, כל הדיון שעשיתי עכשיו, אנחנו נגיע לקראת סוף הסדרה או בהמשך, כל הדיון הזה מתרחש גם בתוך ההלכה. כל האופציות שהצעתי כאן והשלילה שלהם והבעייתיות בהגדרה, זה בתוך ההלכה, בהלכה יש איסור להיזקק למיסטיקה במובן מסוים, לא תעוננו, לא תנחשו, כל מיני דברים מהסוג הזה. השאלה היא מה זאת מיסטיקה שמה. יש מחלוקת ראשונים וכל הבעיות שתיארתי כאן עולות בשיטות הראשונים השונות שמה. ולכן גם פה כמו שאמרתי אנחנו מתחילים עם איזה מבוא מושגי כללי יותר אבל בסוף אנחנו נראה את זה גם בהקשר התורני וההלכתי. אז אני רוצה עכשיו להציע איזושהי הגדרה שאולי מתקרבת יותר, אדרבה, אתם מוזמנים להסכים או לחלוק או להעיר. כאשר מישהו מציע טענה מדעית או פילוסופית, ששניהם ההנחה שלי שזה לא מיסטיקה, אני רק רוצה להבין מה כן, כן? שניהם לא מיסטיקה. אם מישהו מנסה להציע טענה מדעית או פילוסופית, תצפיתית או פילוסופית, גם אם אני לבד לא יכולתי להגיע לטענה הזאת או למסקנה הזאת, אחרי שהוא אומר את זה, גם אני מסכים או אני לפחות מבין למה הוא הגיע לטענה הזאת. נגיד, ניקח כדוגמה את הגאומטריה, בסדר? אז כמו שכבר הרבה פעמים אמרתי, את האקסיומות של הגאומטריה כל ילד נבון בכיתה ה', ו', יודע. תשאלו ילד נבון ותראו לו מה זה שני קווים מקבילים, הוא יגיד לכם זה לא ייפגש אף פעם. או תראו לו שתי נקודות תשאלו אותו כמה קווים ישרים עוברים ביניהם, ילד נבון יגיד לכם אחד, לא יותר מאחד. הוא יודע את האקסיומות של הגאומטריה. אבל הוא לא יודע את סכום הזוויות במשולש, או את המשפטים של הגאומטריה, משפט פיתגורס, מה שלא יהיה. את זה הוא לא יודע. עכשיו, המורה לגאומטריה או המורה לגאומטריה שמלמדים אותו את המשפטים, בעצם מגלים לו משהו שהוא לא ידע קודם. אבל, וזו הנקודה חשובה פה, אחרי שהם לוקחים אותו יד ביד וצועדים איתו את כל הדרך עד המסקנה, גם הוא יכול להגיע אל המסקנה הזאת. גם אם הוא לא הצליח לעשות את זה לבד, אבל אם הוא יעשה את זה בליווי של המורה, אז הוא יצליח, אז הוא יגיע. אם הוא לא יגיע, אז באופן עקרוני הוא יכול להגיע, אולי לא מספיק חכם. מישהו אחר. אבל יש הרבה אנשים שיגיעו גם כן. אז אני אולי לא מספיק מוכשר ואני לא אצליח להבין את ההוכחה, אבל אנשים באופן כללי יכולים, גם אלה שלא עלו על ההוכחה הזאת לבד, יכולים לעקוב אחרי דרכי ההוכחה או דרכי ההנמקה ולהגיע למסקנה. לעומת זאת, אני אגיד יותר מזה, לא רק למסקנה. עקרון הסיבתיות. זאת הנחה, זה לא מסקנה. הוא לא תוצר של תצפית. הוא בעצם עיקרון פילוסופי. אבל גם אם מישהו לא ניסח את זה לעצמו, ברגע שאני אנסח לך את זה, אתה תסכים. אתה תמצא גם בתוך עצמך את ההבנה או את ההזדהות הזאת עם עקרון הסיבתיות. גם אתה תסכים שעקרון הסיבתיות הוא נכון. לכן אני לא מדבר רק על היסק מדעי או היסק לוגי, אלא אני מדבר על טענה שגם אם מישהו לבד לא הצליח לדעת אותה או להגיע אליה, אחרי שאני מציג את זה בפניו, הוא יודע להגיע אליה או שהוא מסכים שהיא נכונה. זו טענה לא מיסטית. טענה מיסטית, ואני מציע עכשיו הגדרה, זאת הצעה. טענה מיסטית פירושה טענה שגם אחרי שאתה אומר לי אותה, אין לי מושג למה זה נכון. אני לא מוצא את זה בתוך עצמי, אני לא, אתה לא מציג בפניי איזושהי הוכחה על בסיס הנחות יסוד שאני יכול לעקוב אחריה. ולהגיע יחד איתך למסקנה ולכן בסוף בסוף אני נשאר עם זה שיש לי אמון במה שאתה אמרת. עכשיו תבינו שזאת הגדרה שהיא קשורה למושג אני לא יודע מי המציא אותו. עוד פעם אני חשבתי על זה פשוט לקראת הסדרה הזאת ולכן אני מציע לכם את ההגדרה הזאת אבל זה בינתיים זמני. מה זה סוג של אינטואיציה? אה? סוג של אינטואיציה שאתה- לא לא, אינטואיציה זה בדיוק לא זה. כי אינטואיציה זה כמו עקרון הסיבתיות. אחרי שאני אנסח לך את עקרון הסיבתיות אתה תמצא את האינטואיציה הזאת גם בתוכך. מה זה שונה ממה שאמרתי קודם? זאת אומרת אם הרי פה אתה אומר אתה לא מוצא כלים תצפיתיים לוגיים פילוסופיים להגיע למסקנה ולכן אתה רק נשאר על אמון, וזה בעצם הקבוצה המשלימה של כל הכלים שעליהם אנחנו מתבססים לתוצאות שאנחנו מגיעים אליהם. כן זה מה שאמרתי. אוקיי בסדר מעולה אז אני מסכים לגמרי הכי לגמרי. וזה אומר שמיסטיקה זה ההיפך ממדע וההיפך מרציונליות במובן מסוים אבל לא במובנים שטיפלתי בהם קודם אלא זה ההיפך למה שמשותף בין מדע ורציונליות. כן. למה? לזה שיש פה משהו שהוא אובייקטיבי, משהו שכל אדם סביר יכול לשמוע ולקבל או לעקוב אחרי ההנמקות ולהגיע למסקנה. מיסטיקה היא לא כזאת. נגיד יבוא בן אדם ויגיד תשמע התגלה אליי בחלום אליהו ואמר לי שהמשיח יגיע, בסדר? שיבוא משיח. גם אחרי שהוא אומר את זה אני לא מוצא בתוכי את התובנה שיבוא משיח, אין לי תצפית אמפירית או טיעון לוגי שיוביל אותי למסקנה שיבוא משיח ולכן בעצם מה שנשאר לי זה או לקבל את זה כי יש לי אמון בו או לא. עכשיו שימו לב אני לא טוען שהוא לא צודק. אני לא מזהה מיסטיקה עם מה שלא נכון. אני מזהה מיסטיקה עם מה שלא אובייקטיבי. משהו שהוא סובייקטיבי. הסובייקטיבי יכול להיות נכון, זאת אומרת אם בסוף יבוא המשיח אז יתברר שהוא צדק ואם אני לא קיבלתי את זה אז יתברר שאני טעיתי. אני לא טוען שזה לא נכון, רק אין לי מושג. למה שאני אחשוב שזה כן נכון? לא יודע. אני נשאר לא יודע גם אחרי שאמרת לי את זה. אז שימו לב זאת לא טענה שזה מיסטי כי זה לא נכון. לא, זה מיסטי כי לא הצלחת לשכנע אותי שזה נכון או אין דרך אובייקטיבית להגיע למסקנה שזה נכון. יכול להיות- רגע עוד שנייה אחת, אני רוצה ללכת צעד אחד הלאה ולהגיד מה עם המיסטיקן עצמו? הוא פגש את אליהו והגיע למסקנה שהמשיח יגיע, הוא עצמו כן משוכנע שזה נכון. אני כשאני שומע את זה ממנו אני לא מוצא את זה בתוכי, הוא לא מציע דרך שאני יכול לעקוב אחריה, מבחינתי זאת מיסטיקה. מה קורה מבחינתו? יכול להיות שלא. אני חושב שגם מבחינתו זה מיסטיקה וזה מה שאני רוצה להגיד. על מה הוא מתבסס? כי אני טוען שמיסטיקה זאת קטגוריה, זה לא סטטוס שיכול להיות תלוי בי או תלוי בך. זאת קטגוריה, זה תחום מסוים של המציאות או של המבטים על המציאות שאני קורא לו מיסטיקה. האינדיקציה לזה שאמירה מסוימת שייכת לתחום הזה היא אם כאשר מישהו חושב את זה או מגיע למסקנה שזה נכון הוא מצליח להעביר את זה לאחרים ולשכנע אותם באיזושהי דרך סיסטמטית או אינטואיטיבית כזאת או אחרת. אם לא, אז מדובר במיסטיקה גם מבחינתו. גם הוא מבין שהדרך שבה הוא הגיע אל המסקנה הזאת היא איזושהי דרך שהיא סובייקטיבית אליו. גם הוא מבין שאחרים לא רואים את הדרך הזאת כמוהו ולא יכולים לעקוב אחרי המהלך שהוא עשה ולכן גם הוא צריך לקבל את זה שמדובר במיסטיקה. ושוב אני לא מזהה מיסטיקה עם לא נכון, וזה החידוד הגדול. כי מבחינתי אני יכול אולי לזלזל במיסטיקה ולהגיד אין לי שום אינדיקציה ולכן זה שטויות ואז אני אשאר עם הזיהוי הזה שמיסטיקה זה מה שלא נכון. אבל לא, אני טוען את זה גם על המיסטיקן עצמו. והמיסטיקן עצמו ודאי חושב שזה נכון ועדיין הוא צריך להודות שמדובר במיסטיקה, כי כשהוא ינסה, האינדיקציה היא שכשוא ינסה להעביר את זה לאנשים אחרים הוא ייתקל באיזשהו סוג של קיר אטום. אין לו דרך להעביר להם את זה. אגב זה נקודה. נקודה מאוד מעניינת כי זאת הגדרה שאני לא לגמרי שלם איתה. יש יש גרשום שלום כותב בדברים בגו, בספר שלו דברים בגו אסופת מאמרים שלו, ראיתי שם פעם, הוא מביא איזה סיפור מספר המעשים של עגנון. ועגנון שם מספר על מישהו שפגש, אני כבר לא זוכר איזה מסטיקן, וכל מה שהמסטיקן הזה אמר פתאום נשמע לו כל כך הגיוני ונכון ומתקבל על הדעת, זאת אומרת הוא מצא בתוך עצמו את אותם דברים שהמסטיקן אמר. וגרשום שלום טוען שמסטיקן משמעותי זה מסטיקן שכשהוא חוצב דברים מתוך העולם הסובייקטיבי שלו, הדברים שיוצאים, גם אנשים אחרים מוצאים את זה בתוכם. זה אולי לא אובייקטיבי אבל זה בין-סובייקטיבי, זה נכון לכל הסובייקטים. לעומת זאת אם מישהו מבלבל ת'מוח עם כל מיני מושגים ואמירות ועקרונות ולאף אחד זה לא אומר כלום, אז הוא סתם פטפטן, אז הוא לא מסטיקן משמעותי. עוד פעם, פטפטן אין פירושו שהוא לא צודק, אלא שהוא לא מסטיקן משמעותי, הוא לא מלמד אותנו כלום, הוא לא תורם שום דבר לחברה, לציבור, לרשות הרבים. אז הוא עצמו אולי חי באיזשהו עולם שיש לו משמעות ויכול להיות שהוא גם גילה את האמת הצרופה, אבל גרשום שלום טוען זאת לא, זה לא מה שנקרא הגות מיסטית. הגות מיסטית יש דבר כזה, אבל בשביל שהיא תהיה הגות צריך להיות באיזשהו ממד אובייקטיבי. אז מצד אחד אני חוצב את זה מתוכי פנימה, אבל מצד שני אחרי שחצבתי את זה, הרבה אנשים אחרים גם מוצאים את זה בתוכם, הם מזהים משהו, טו מייק סנס, הוא מוכר, הוא נמצא גם בתוכם. זאת מיסטיקה משמעותית. עכשיו אתם צריכים להבין שלפי ההגדרה שאני הגדרתי קודם, הדבר הזה בכלל לא נקרא מיסטיקה, כי אם בסוף אחרי שהוא אמר את זה אני מוצא את זה גם בתוכי, אז מה זה שונה מעקרון הסיבתיות? אני אומר לך את עקרון הסיבתיות, אין לי דרך להוכיח לך אותו כמו שלעצמי אין לי דרך להוכיח אותו, אבל כיוון שכשאני אומר לך שיש עיקרון כזה בדרך כלל אתה תקבל, אתה תסכים, אז את זה לא הגדרתי כמיסטיקה. מבחינת ההגדרה של גרשום שלום זה נכנס שם היטב. זה אפילו מדע. למה מדע? כי זה ניתן להפרכה אמפירית. למה הייתי מגדיר את זה כמדע? אז אני לא יכול להסביר כל תיאוריה מדעית זאת אומרת, אבל זה כן עמד במבחן הפרכה. התיאוריות המיסטיות אף אחד לא יכול להעמיד למבחן הפרכה, לכן הן כל כך משגשגות, אף אחד אף פעם לא הפריך אותן. הרב, לדעתך קופרניקוס בזמנו היה מסטיקן? הוא בא וטען ואמר לאנשים שהארץ מסתובבת מסביב לשמש, אבל אנחנו רואים בתצפית שהשמש מסתובבת והלבנה הירח מסתובב סביב לארץ. אז הוא מסטיקן קופרניקוס לדעתך בזמן הזה? לא מבין למה הוא מסטיקן, תסביר לי עוד פעם. כי בזמנו איך אנשים היו יכולים להבין שהארץ מסתובבת סביב לשמש? התובנה הפשוטה הייתה שהשמש מסתובבת סביב לארץ. הוא אמר להם שלא והם פתאום הבינו שהוא צודק, עובדה שקיבלו את זה. לא, הם קיבלו את זה אחר זמן. נו נו, אז זה אומר שקיבלו את זה בסוף, לא הגדרתי על ציר הזמן כמה זמן צריך לקחת. אבל אם בסוף באמת אתה מצליח לשכנע את הסביבה שלך וגם הם מבינים שזה נכון, זה בדיוק מה שלא נקרא מיסטיקה. אז גם גילוי אליהו יכול אדם אחד לשכנע אותי ש… לא, הוא לא ישכנע אותך שאליהו התגלה או שמה שאליהו אמר זה נכון, אלא יש לך אמון בו, אתה עצמך לא תצליח להיווכח בזה שזה נכון. גם לקופרניקוס בזמנו… נכון, יכול להיות שיש לי אמון בו ולכן אני אקבל את זה, אבל אין לי דרך ישירה בלתי אמצעית להגיע לתובנה הזאת בעצמי. זה מה שהגדרתי כמיסטיקה, אני לא מזהה מיסטיקה עם לא נכון, אני חוזר שוב. לא, זה לא לא נכון, אני הבנתי את זה, אבל בזמנו קופרניקוס איך אפשר להתווכח איתו? הוא אמר דברים שהם כאילו לא נכונים שאנחנו רואים בעיניים שלנו שהארץ… לא רואים בעיניים שלנו כלום, מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו זה בדיוק את מה שקופרניקוס אמר. מה שעשו עד קופרניקוס, התעלמו ממה שהעיניים מראות לנו ונצמדו לתפיסה של עיגולים, כי עיגולים זה הדבר הכי יפה. אז הכניסו שמה אפיציקלים ודיפרנטים, וכל מיני עיגול בתוך עיגול ועוד עיגול בתוך עוד עיגול וזה, רק כדי להישאר בשפה של העיגולים. עד שבא קופרניקוס ואמר להם חבר'ה, מה אתם מדברים שטויות? זה אליפסות. הכל בסדר. פתאום כולם הבינו שהוא צודק וככה חיינו בשטות במשך אלפי שנים. להיפך, המצב הוא בדיוק הפוך. מה שאתה אמרת, אני לא יודע מה גרם לקופרניקוס לגלות את התזה שלו, אבל יש, זה מבחינים בפילוסופיה של המדע בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק. הקשר הגילוי זה בשאלה איך חשבתי על התיאוריה. והקשר הצידוק זה שאני מעמיד אותה למבחן הפרכה ורואה האם היא עומדת או לא עומדת בזה. עכשיו, בפילוסופיה של המדע מקובל שהקשר הגילוי לא מעניין את אף אחד. אם יבוא מישהו עם תיאוריה מדעית בגלל שסבתא שלו התגלתה אליו בחלום הלילה ואמרה לו שקבוע הגרביטציה ערכו אחד נקודה לא יודע כמה כך וכך, אין שום בעיה. נעמיד את זה למבחן הפרכה ונראה. אם זה עומד למבחן הפרכה מצוין, לא מפריע לי שזה בא מסבתא שלו. אם זה לא עומד למבחן הפרכה, אז אני דוחה את זה, אבל אני דוחה את זה לא בגלל שזה בא מסבתא שלו, אני דוחה את זה כי זה לא נכון. אז לא אכפת לי מה מקורה של התיאוריה. חשבתי שזה מה שאתה רוצה לטעון, שכיוון שקופרניקוס בנה את התיאוריה שלו על בסיס דברים מיסטיים, אז אולי הוא היה מיסטיקן. יכול להיות שיש פה באמת מימד מיסטי, אבל זה כבר לא מדע, זה קופרניקוס. כי האמירה המדעית של קופרניקוס אנחנו אימצנו אותה פשוט בגלל שהיא באמת הסבירה טוב את העובדות, לא כי השתכנענו שסבתא שלו התגלתה אליו. לכן מבחינתנו זה לא מיסטיקה. אבל גם גילוי אליהו עכשיו בזמן הזה אין לך כלים להתווכח עם זה ואין לך כלים לדעת האם זה באמת לא נכון או לא נכון? נכון, אם יהיו לי כלים כאלו אז יכול להיות שבאמת זה לא יהיה מיסטיקה, לא יודע. אבל לפחות בנסיבות בעולם שלנו, בנסיבות שאני מכיר, זה כן מיסטיקה. אז יכול להיות שעכשיו זה מיסטיקה ואחרי זמן זה נהפוך ללא מיסטיקה? אחרי זמן יתברר למפרע שזה אף פעם לא היה מיסטיקה אולי. זה פשוט לא היו לנו את הכלים. זה כמו בתורת היחסות. פעם לא ידעו את תורת היחסות, היום יודעים. אז מי שהיה אומר אמירה יחסותית לפני מאה חמישים שנה הוא היה מיסטיקן? אולי היו מחשיבים אותו כמיסטיקן, אבל היום מתברר לנו למפרע שהוא אף פעם לא היה כזה. זה לא אותו דבר, המושג צריך להיות אמיתי גם מבחינת הזמן, שבכל הזמן המושג הזה מוגדר ככה. אם אתה מגדיר את המיסטיקה ככה אבל בעוד מאה שנה זה יהיה לא נכון? לא, לא שההגדרה תהיה לא נכונה, אלא מה שחשבתי היום שהוא מיסטיקה טעיתי, הוא לא מיסטיקה, אבל ההגדרה עדיין נשארת נכונה. אז הרב כל מה שהוא לא ניתן להפרכה הוא לא מדעי מצד אחד ומאידך גיסא אפשר להגדיר אותו כמיסטיקה? לא, לא מסכים. דברים שלא ניתנים להפרכה כמו עיקרון הסיבתיות, הוא לא ניתן להפרכה ואני לא מגדיר אותו כמיסטיקה. למה? כי זאת אינטואיציה שנמצאת בתוך כולנו. אז אין לה בסיס אמפירי אבל היא כן אובייקטיבית במובן הזה שכל אחד שאתה אומר לו את זה יסכים איתך. או מה זה כל אחד? כל אדם סביר שאתה אומר לו את זה יסכים איתך. עוד פעם, אני לא מדבר על שוליים או על כמה אחוזים של בני אדם שלא יסכימו, יש ויכוחים על המובן… למשל ויכוחים בפילוסופיה. אז גם אם משנה פילוסופית שאני לא מסכים לה, אבל אני מבין את המהלך שעושה הפילוסוף הזה מההנחות שלו אל המסקנה, אז מבחינתי זאת לא מיסטיקה כי אני יכול לעקוב אחרי מה שהוא אומר. רק אני אגיד תשמע אבל פה את ההנחה הזאת שלך אני לא מקבל. זה עדיין לא מיסטיקה. אתם מבינים? מיסטיקה מבחינתי זה משהו שהוא פשוט לא נגיש אליי. אני יכול להאמין לבן אדם שאומר לי את זה או לא להאמין לו, אבל הוא לא נגיש אליי. אין לי דרך ישירה ובלתי אמצעית להיווכח בזה בעצמי. בלי קשר ל… כן, יש לי דמיון לנבואה כמובן. נבואה זה פסגת המיסטיקה, זה המהות של מיסטיקה וזה כמעט מילים נרדפות. מיסטיקן בעצם זה איזשהו סוג של נביא. אולי זה לא פגישה עם הקדוש ברוך הוא, לפחות לא באופן ישיר, אלא פגישה עם דברים אחרים, מימדים בהוויה שלא נגישים לציבור הרחב. רק מי שמאמין לו יקבל את זה ממנו. אבל זה תלוי באמון שאני נותן בבן אדם. זה לא תלוי בזה שהוא ישכנע אותי או בזה שאני אצליח להיווכח בעצמי בכך שהדבר הזה הוא נכון. אוקיי? זה נדמה לי שזה אולי מתקרב להגדרה של מיסטיקה. טוב, אני אעצור כאן. מישהו רוצה להעיר או לשאול? אז אפשר. מתמטיקה מה זה? זה לא מדע כי זה לא תצפיתי, זה לא פילוסופיה כי זה לא פילוסופיה. בסדר, אבל מתמטיקה היא אובייקטיבית לחלוטין. אם תיתן הנחות תוכיח לי את המסקנה גם אני אקבל. כן כן, בסדר, אבל באיזה קטגוריה זה נכנס? לא במדע ולא בפילוסופיה, מה נשאר? זה בדרך כלל נכנס בפילוסופיה. מתמטיקה זה הענף הפורמלי של הפילוסופיה. מתמטיקה זה תת קטגוריה של הפילוסופיה? ברור. כן, מתמטיקה זה ענף של הפילוסופיה, זה ברור. מה קשה לך בהגדרה הזאת? ענף, ענף פורמלי של הפילוסופיה. זה ענף שבו אפשר לבנות טיעונים מדויקים עם הנחות מוגדרות היטב ולהגיע למסקנות מוגדרות היטב. גם בפילוסופיה מנסים לעשות את זה, גם מצרינים, כן, עושים פורמליזציה של טיעונים. הבנתי. בפילוסופיה זה בדרך כלל יותר קשה, הדברים פחות ניתנים להגדרה חדה. המתמטיקה זה אותם אגפים של הפילוסופיה שניתן לעשות להם פורמליזציה במובן המלא. חזק. ובבית ספר לימדו אותנו שזה מדע, יש מתמטיקה, יש פיזיקה ויש מדעי הטבע. לא, עוד פעם, מתמטיקה זה ענף של פילוסופיה. מבחינת הקטגוריה, אני אומר עוד פעם, באוניברסיטה יש מחלוקות. מחלקה לפילוסופיה לא נמצאת תחת מתמטיקה ומתמטיקה לא נמצאת תחת פילוסופיה. בדיוק. בדרך כלל היא תחת מדעי הטבע. בדיוק. זה משיקולים מתודולוגיים, זה לא משיקולים מהותיים. מתמטיקה זה ענף של פילוסופיה. הבנתי. אוקיי. שאלה, עוד שאלה קטנה, מה גורם לך אי נוחות בהגדרה הזאת למיסטיקה? אמרת שמתקרב אבל משהו, משהו חסר לך. כי כפי שגרשום שלום אמר, אז מיסטיקן זה תמיד מישהו שבעצם אני לא אאמין לו? כי אם הוא מצליח לגרום לי למצוא את זה גם בתוכי, את זה הגדרתי לא כמיסטיקה. נכון. אז מה נשאר? רק הזוי זה מיסטיקן? אז אני אומר יש לי איזה קנייטש, כן, איזה חילוק. מה זאת אומרת? אם אני משתכנע כי אני מאמין לבן אדם, זה עדיין מיסטיקה. אם אני מוצא את זה בתוכי, זה לא מיסטיקה. נכון. זה הכי קרוב. אין לך דוגמה כאילו שמפריעה לך? מה? אין לך דוגמה ממשית שמפריעה לך? כאילו שאתה אומר הנה דוגמה ולכן אני לא מרגיש עם זה בנוח לפי ההגדרה שלך? תראה, הרבה מאוד תורות מיסטיות מוצאות חסידים לתורה הזאת בגלל שהם באמת משתכנעים שהרבי שלהם אומר את האמת. נכון. לא כי יש להם אמון בזה שהוא נביא טוב. קח את גורדייף, נדבר עליו בהמשך. כן, זה מלומד מבוכרה שאחרי זה בשלב מסוים עבר למערב, לא משנה, אז יש לו איזושהי תיאוריה מיסטית, קרן הבריאה, מחולקת לשבע ספירות, מה שהיינו קוראים בקבלה ספירות, לא משנה. יש לו תלמידים מכל רחבי העולם, היו לו תלמידים מכל רחבי העולם. תלמידיו השתכנעו שהוא צודק ואימצו את נקודת המבט שלו. וכל אחד שיסתכל על זה יגיד לך שזאת מיסטיקה. אבל למה בעצם? אם הם מצאו את זה גם בתוכם, אז מה תגיד, שהם בעצם לא מצאו את זה בתוכם, הם רק נשארו עם האמון ברבי? רק בגלל זה הם קיבלו את זה? אני לא מתרשם שזה המצב שם. אני מתרשם שאחרי שהוא סרטט בפניהם את המפה המיסטית שלו, הם הרגישו שיש בזה אמת כלשהי, שזה נכון. אחרת למה הם הלכו אחריו? על סמך מה הם האמינו לו? למה? מה? אולי לא יודע, יופי מסוים, משהו דווקא לא רציונלי? לא כזה. עדיין, היופי הזה, אסתטיות זה קריטריון אינטלקטואלי. תיאוריה מדעית, תער של אוקאם אומר לי שאם התיאוריה אסתטית, איינשטיין אמר את זה לא פעם, תיאוריה אסתטית זו אינדיקציה לזה שהיא נכונה. אז כל שטות שאדם יגיד ואיש ציבור שיתחבר אליו אז מה, נגדיר את זה כלא הזיה? זה בדיוק העמימות שעליה אני מדבר. אני חושב שזה אמור להיות משהו שהוא אוניברסלי. אבל מה זה אוניברסלי? הרי קניבליזם זה בסדר, קניבליזם… לא לא, תן להסביר. יש שיטות חלוקות בפילוסופיה. עכשיו אז אם יש מחלוקת אז אף אחת מהן היא לא אוניברסלית. מצד… הגבול הוא עדין, אני לא יודע אם זאת הגדרה לגמרי חדה, אבל זה הכי קרוב שאני מצליח להגיע. זה לא, זה אוניברסלי ברמה העקרונית, או אוניברסלי במובן שאפשר לעקוב אחריו. אם יש איזה חמישה משוגעים שהולכים אחריך, זה לא קרוי אוניברסלי. עכשיו, כמה משוגעים צריכים להיות בשביל שאני אקרא לזה כן אוניברסלי? ממאה? מאלף? מכמה? לא יודע, אין לי מושג. הרב, קבלה זה מיסטיקה? נגיע, נגיע, זה אחד הנושאים בהמשך. הרב? כן. הרב? כן כן. מה שהרב אמר שהרב לא מזהה את המיסטיקה עם דבר לא נכון, כן? אבל אין דברים מיסטיים שמוכחים כלא נכונים? אז איך כאילו, איפה הרב מכניס אותם? מי שיגיד אמירה מיסטית סתירתית, אז זה לא נכון, כן? אבל אמירות מיסטיות לא עומדות למבחן הפרכה, אחרת זו הייתה אמירה מדעית. לא עומדות למבחן הפרכה? אבל אדם מסוים או מיסטיקה מסוימת אפשר להפריך, אפשר פשוט ללכת ולהפריך אותה. איך להפריך? אמפירית? מה? איך להפריך? אמפירית? עושים ניסוי כזה או אחר, נגיד. אז אמפירית, אז זה לא מיסטיקה, זה מדע. לא, אני אומר, יש מיסטיקות שניתן לראות שהן לא אמת. אם ניתן להוכיח שהן לא אמת. מה? אם ניתן לראות שהן לא אמת, זה מדע. לא, ניתן לראות שהן לא אמת ועדיין המיסטיקן מאמין בהן. זה מדע, זה לא מיסטיקה. מבחינה קטגוריאלית זה מדע, זה תיאוריה מדעית לא נכונה. אבל זה תיאוריה מדעית, לא תיאוריה מיסטית. מבחינתי יש תיאוריות מדעיות נכונות ולא נכונות, וטענות מיסטיות נכונות ולא נכונות. ואני לא רוצה לזהות מיסטיקה עם מה שלא נכון, אבל אני כמובן גם לא מזהה מיסטיקה עם מה שכן נכון. זה לא שמיסטיקה חייבת להיות נכונה. מיסטיקה זאת קטגוריה כמו שמדע זאת קטגוריה. מדע זאת קטגוריה של טענות שניתן להעמיד אותן למבחן הפרכה. אלו שעמדו במבחן הפרכה הן נכונות, אלו שלא עמדו למבחן הפרכה הן לא נכונות, אבל שתיהן מדע מבחינת הקטגוריה. גם במיסטיקה אותו דבר. בסדר? מה אמרת? אוקיי, תודה רבה, להתראות, שבת שלום. שבת שלום, שבת שלום.