ההוכחה של אריסטו לקיומו של אלוהים

שלום הרב,
לאחרונה נתקלתי בהוכחה של אריסטו לקיומו של אלוהים שמשום מה לא זכור לי שדיברת עליה:

עיקרי הטיעון של אריסטו

1. כל מה שנמצא בתנועה – מונע על ידי משהו אחר.
   “תנועה” אצל אריסטו היא שינוי מכל סוג: פיזי, מהותי, כמותי או איכותי.
   עיקרון היסוד: אין דבר שמניע את עצמו לגמרי; כל תנועה נובעת מסיבה קודמת.
2. לא ניתן ללכת אחורה בשרשרת הסיבות ללא סוף.
   אם כל תנועה נגרמת ע"י תנועה אחרת לפניה, והולכים כך אחורה עד אינסוף – שום דבר לא היה מתחיל לנוע.
   אריסטו טוען שהסבר אינסופי אינו פתרון אמיתי.
3. לכן חייב להיות “מניע ראשון” שאינו זקוק למניע אחר.
   משהו שאינו מונע בעצמו, אבל מניע את הכל.
   מניע זה אינו חומרי, אינו משתנה ואינו תלוי בכלום בעולם.
4. המניע הראשון = “שכל טהור”
   אריסטו לא תיאר אותו כאל אישי שעוזר, שופט או מתערב.
   זהו ישות מושלמת שמושכת את העולם אליה כאל מושא תשוקה ושלמות.
   היא פועלת לא מכוח רצון אלא מכוח היותה השלמות העליונה.

 
הייתי שמח לשמוע מה דעתך על ההוכחה שלו.