שם המפורש בספר של דוקינס

שלום.

מותר להכניס את הספר לשירותים, וזאת מכמה סיבות:

ראשית, הכלל הוא ששם השם שנכתב ללא כוונה לקדשו אינו מתקדש. כאשר מדובר באתאיסט כמו דוקינס, ודאי שלא הייתה לו כל כוונה לקדש את השם, וכן אין זו כתיבה לשם מצווה. ההלכה קובעת לגבי כופר ש"ספר תורה שכתבו מין יישרף" (שבת קטז ע"א), שכן השם לא נכתב לשם קדושה ולכן אינו מקודש. קל וחומר כשמדובר בספר חול מודפס כזה, שהשם שנכתב בו אינו מקבל קדושה כלל.

שנית, לגבי הכנסת ספרי חול שיש בהם אזכרות במקרה (ולא ספרי קודש), הדין קל יותר. מאחר שה"חפצא" של הספר עצמו אינו קודש, דפי הספר והכריכה שלו נחשבים ככיסוי. הכנסת דבר קדוש למבואות המטונפים מותרת כאשר הוא מכוסה, ולכן עצם ההכנסה מותרת (אך הקריאה עצמה בשירותים היא בעייתית יותר).

לבסוף, אם הכוונה היא למילה "אלוהים" שנכתבה עם האות וי"ו, לדעתי זהו כלל אינו שם קדוש אלא כינוי. בפרט כשבספרים מסוג זה לא מתכוונים לאלוהים במובן הדתי שלו, אין במילה זו קדושה כלל. אך גם אם הוא אכן השתמש בשם המפורש ממש (שם העצם), מאחר שנכתב בספר חול וללא כוונת קידוש, כאמור לעיל אין בו קדושה. ואם הוא כתוב עם וא"ו אז בכלל אין לו קדושה.