(המשך לשאלה הקודמת)
ג. ההיסטוריה הלאומית המודרנית: קשה להבין כיצד אדם שמסתכל על המציאות בעיניים רציונליות וריאליסטיות יכול לפטור את פלאי הדורות האחרונים כ״טבע״ בלבד.
השיבה הניסית של עם ישראל לארצו, הניצחונות במלחמות שהיו בניגוד להיגיון צבאי ואסטרטגי יבש, ומטחי הטילים במלחמות האחרונות שהסתיימו בניסים גלויים של הגנה על טבעית – כל אלו הן עובדות היסטוריות קשיחות, שזועקות השגחה פרטית אקטיבית בהווה.
ד. האינטואיציה האנושית: לרוב המוחלט של המאמינים בדורנו (ובהם אנשים רציונליים וביקורתיים) ישנה אינטואיציה קיומית חזקה, עמוקה ובלתי ניתנת להכחשה לגבי קיומה של השגחה פרטית בחייהם, מי יותר ומי פחות.
הרב – כמי שמרבה בצדק להגן על מעמדה של האינטואיציה ככלי הכרתי תקף ויסודי לפגישה עם האמת – תמוה כיצד בנושא זה אתה בוחר לבטל כלאחר יד אינטואיציה כה רחבה ומשותפת של אנשים. הטיעונים הלוגיים שאתה מציע נגד ההשגחה והתפילה פשוט אינם מספיק משכנעים – אחר המחילה – כדי לגבור על האינטואיציה הנ״ל.
בשורה התחתונה, הכלים שאתה משתמש בהם בגאון הפכו מ״מכשירי מצווה״ שמגלים את המציאות העובדתית – למסך שמסתיר אותה. הם מאלצים את הרב להתעלם מעדויות מפורשות ועובדתיות של חכם יהודה פתיה, ולשים פס על אינטואיציות של דורות דורות של חכמים ומאמינים שחוו וממשיכים לחוות השגחה חיה ונושמת.
על אף שברור לי שהטענה השלישית והרביעית פחות חזקות ביחס לראשונה והדנייה, הרי שהן בהחלט חזי לאצטרופי לטענות הראשונות.
לענ"ד, שתי הטענות הראשונות חזקות ואיתנות כשלעצמן כדי להוכיח את כשלו של המודל הרציונליסטי המנתק, והאינטואיציה הרחבה לגבי השגחה משמשת להן כסניף המשלים את תמונת המציאות העובדתית כפי שהיא.
בברכה מרובה ובהערכה
משה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אם קשה להבין צריך קצת להתאמץ. הסברתי זאת לא פעם. איני כופר בייחודיות של העם היהודי ובהישרדותו הפלאית, אך חריג ונס אינם מילים נרדפות. השרידות שלנו והשיבה לארץ אינן בהכרח תוצאה של מעורבות אלוקית אקטיבית החורגת מחוקי הטבע, אלא יכולות להיות מוסברות היטב על ידי התרבות הייחודית והערכים שהתורה הנחילה לנו, ששמרו עלינו לאורך הדורות. מעבר לכך, המיתוסים על "מעטים מול רבים" זקוקים לפרופורציה; במלחמת העצמאות, למשל, מנקודה מסוימת היה לנו יתרון מספרי וטכנולוגי על אויבינו (כפי שמציין אורי מילשטיין). לגבי הטילים, יירוט טילים אינו נס אלא תוצר של פיתוח טכנולוגי והנדסי של מערכות כיפת ברזל, ומי שמכריז על כך כנס פשוט מתעלם מהסטטיסטיקה של היירוטים ומעבודת המהנדסים. משום מה אתה מתעלם מהטילים שכן פגעו ומהתבוסות שלנו במלחמות ובמבצעים. מה שטוב זה מהקב"ה ומה שרע זה כנראה מקרה. זה מה שמכונה צ'רי פיקינג |(קטיף דובדבנים).
לגבי האינטואיציה: אתה צודק שאני רואה באינטואיציה כלי הכרתי בסיסי וחשוב מאין כמותו, שכן כל טיעון לוגי נשען בסופו של דבר על הנחות יסוד אינטואיטיביות. עם זאת, חובה להבחין בין אינטואיציה הכרתית אמיתית לבין רגש, הרגל או הבניה חינוכית. התחושה של אנשים בדבר "השגחה פרטית" אינה אינטואיציה טהורה, אלא היא תוצר של חינוך אינטנסיבי, דוגמות דתיות ופסיכולוגיה. מעבר לזה, אינטואיציות אינן חסינות מטעות. לכן חשוב לבקר אותן מול עובדות ומול אינטואיציות אחרות.
ישנו הבדל תהומי בין אינטואיציה כמו בחירה חופשית, שאותה אני חווה באופן בלתי אמצעי בתוכי פנימה על עצמי, לבין קביעת עובדות על אופן התנהלותו של העולם החיצוני. כאשר אנו בוחנים את העולם ביושר, אנו רואים שהוא מתנהל על פי חוקי טבע קשיחים; אקמול מוריד חום בלי קשר לרמת הצדקות או לאיכות התפילה של האדם. אם אכן הייתה השגחה פעילה, לא היינו נזקקים להמציא תירוצים אפולוגטיים דחוקים על כך שהקב"ה "משחק איתנו מחבואים" ומסתיר את פועלו. להמציא תזות מופרכות כמו "חובת ההשתדלות" וכדומה. כשיש התנגשות חזיתית בין מה שאתה קורא לו "אינטואיציה" לבין המציאות האמפירית הנצפית, המציאות היא שמנצחת.
באשר לסמכותם ועדויותיהם של חכמים ומקובלים (כדוגמת חכם יהודה פתיה ואחרים שציינת בשאלתך הקודמת): העובדה שאנשים היו תלמידי חכמים וצדיקים אינה הופכת אותם למומחים במדע, בהיסטוריה או במטאפיזיקה. חז"ל והראשונים חיו בתקופה שבה חוקי הטבע לא היו מובנים כפי שהם מובנים כיום, ולכן נטו יותר לראות התערבות אלוקית בכל תופעה שגרתית. לגבי סיפורי מופתים והתגלויות בדורות האחרונים, הניסיון מראה שרובם המוחלט מבוסס על אשליות, פרשנות נאיבית לאירועים, חוסר הבנה בסטטיסטיקה, ולעיתים גם על "שקרים קדושים" שנועדו לעורר יראת שמיים אצל ההמונים. עדות על עובדות נמדדת בכלים עובדתיים, ובשאלות של מציאות (כמו האם יש או אין השגחה אקטיבית) אין שום משמעות ל"סמכות" רבנית או לרוב דעות של מאמינים.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer