מחקרים שמראים שהפלסטינים צאצאי כנענים

אקדים שאני לא כל כך מאמין למחקרים הללו. יש עובדות היסטוריות, ולפיהן רוב מי שמגדיר עצמו כפלסטיני הוא מהגר ממקומות אחרים. אלא אם יש שורש גנטי משותף לכל מיליארד הערבים. אבל לצורך הדיון נניח שזה נכון.

יש להבחין הבחנה חדה ויסודית בין שני מושגים שלעיתים קרובות מבלבלים ביניהם בדיונים האלה: בעלות לעומת ריבונות. בעלות על קרקע היא עניין של קניין פרטי. אם אדם או משפחה החזיקו בקרקע מסוימת כדין, בעלותם הפרטית שרירה וקיימת (ולאורך כל השנים הציונות הקפידה לקנות קרקעות כדין ובכסף מלא, ולא גירשה אנשים מבתיהם). לעומת זאת, ריבונות היא מושג פוליטי-קולקטיבי השייך למדינה או לעם מאורגן. בחבל הארץ הזה, טרם העלייה הציונית, ישב אוסף של אנשים אינדיבידואלים שלא היו מאוגדים בשום צורה לאומית, ולא הייתה להם שום שאיפה או מסגרת של ריבונות. היה כאן ואקום ריבוני (וחלל ריק מבחינת שלטון עצמי של התושבים). לתוך הוואקום הזה נכנס עם ישראל – קולקטיב היסטורי בעל תודעה לאומית חזקה ורציפה – קנה קרקעות, התיישב, וכאשר נוצר רוב הייתה לו זכות מלאה להכריז על ריבונותו.

גנטיקה אינה מייצרת לאום. גם אם נניח שיש לפלסטיני ממוצע כיום אבות גנטיים שחיו כאן בתקופת הכנענים (וחלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית בכלל היגר לכאן ממדינות ערב השכנות בעקבות הפיתוח הכלכלי שהביאו איתם היהודים), הגנים הללו אינם הופכים אותם ל"עם הכנעני". הכנענים כקולקטיב לאומי-תרבותי נכחדו מזמן, ואין שום רצף של זהות או תודעה לאומית כנענית בקרב הערבים בארץ. לטעון כיום לזכויות לאומיות בשם הכנענים זו פיקציה בדיונית, בדיוק כמו הניסיון שלהם לקשור את עצמם לפלישתים המקראיים. הפלסטינים הם "קהילה מדומיינת" אולטימטיבית, שזהותה המשותפת היחידה התגבשה כמעט יש מאין במאה ה-20, ובעיקר כהגדרה נגטיבית שכל כולה מבוססת על המאבק נגדנו.

הציונות שלי אינה מבוססת על אידאות מוסריות מופשטות או על הבטחה אלוהית כמקור טיעון כלפי חוץ (שהרי הבטחה אלוהית אינה טענה קבילה כלפי מי שאינו מאמין בה). היא מבוססת על עובדות פשוטות: אני שייך לעם שלי, וכמו שהמשפחה שלי צריכה בית – כך גם העם שלי צריך בית. באנו לכאן, התיישבנו בוואקום הריבוני, והקמנו בית. מעבר לזה, קדמנו כאן מבחינה היסטורית כקולקטיב ריבוני והוגלינו מכאן בכוח.

ואם כבר מדברים על מוסר והיסטוריה – אנחנו היינו מוכנים להתפשר ולחלק את הארץ (בתוכנית החלוקה של האו"ם). הערבים הם שסירבו, פתחו במלחמה מוצהרת להשמדתנו, והפסידו. מי שפותח במלחמה ומפסיד בה – נושא בתוצאות, והנכבה היא פרי בישולם שלהם. לכן, ליילל בדיעבד על "זכויות היסטוריות כנעניות" זו פשוט פסגת הציניות והאבסורד.

כפי שאמרתי בעבר בבדיחותא, האדמה הגיעה אלינו בכיבוש, וכשיבוא הגרגשי או הכנעני האמיתי לתבוע את הארץ – נדבר איתו. עד אז, אין שום קשר בין בדיקות DNA לבין זכויות ריבוניות על הארץ הזו.