חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

להניח מהעיון

שו"ת › קטגוריה: כללי › להניח מהעיון
ישראל שאל לפני יום 1 (02/10/2026 14:13)

הרב, אני רוצה לשאול שאלה מאוד מעשית על עצם הטעם להמשיך ללמוד גמרא בעיון בעידן ה-AI.

אני עושה לאחרונה ניסויים ממש שיטתיים: אני לוקח סוגיה, עושה עליה את העיון שלי, ואחר כך נותן אותה למודלי AI חזקים ומבקש מהם לעשות עיון עצמאי ולהתמודד עם הסוגיה. בפועל, פעם אחר פעם, התוצאה היא שה-AI פשוט קורע אותי. לא רק שהוא מוצא עוד ראיות או עוד תירוץ, אלא הוא בונה מהלכים שלמים, מבחין בחילוקים שלא חשבתי עליהם, מבקר את המהלך שלי ומציע מהלכים חלופיים ברמה שלעניות דעתי דומה לרמה של גדולי ראשי הישיבות.

אני משתמש בכוונה לא רק במודלים רגילים של שיחה, אלא גם במודלים ובכלים שמיועדים לכתיבת קוד, כמו Codex ו-Cursor, שמסוגלים לעבוד הרבה יותר לעומק, לכתוב ולהתמודד עם בעיה במשך זמן רב. יש כאן גם דמיון מסוים בין כתיבת קוד לבין לימוד עיון: פירוק בעיה, שמירה על עקביות פנימית, בדיקת מקרי קצה, מציאת סתירות ובניית מבנה מופשט. ובתחום הזה הם חזקים במיוחד.

עכשיו, אני מבין שאפשר לומר שה-AI אינו "חושב", שהוא רק מעבד טקסט, ושאפשר גם לומר — כפי שהרב הסביר במקומות אחרים — שעצם העיון אינו רק אמצעי להגיע לתוצאה אלא יש ערך בלימוד שמביא את האדם להבין את רצון ה', את מערכת ההלכה וכו'. אני מוכן אפילו לקבל את כל ההנחות האלה לצורך הדיון.

אבל עדיין נשארת לי בעיה שלא הצלחתי לפתור:

עובדתית, תוצאתית, כשאני יושב מול הסוגיה ומול ה-AI — הוא מביא הרבה יותר ממני. אני מרגיש שלא הבאתי כמעט כלום על השולחן. אם המטרה של העיון היא גם לפתח הבנה, לחדש, להבחין הבחנות ולבנות מהלך אמיתי בסוגיה, אז גם אם כל הערך האנושי של הלימוד נשאר בעינו, לכאורה יש כאן החלפה של היכולת האינטלקטואלית עצמה.

לכן אני לא שואל כאן על פלפולים פילוסופיים של "האם AI באמת חושב", וגם לא על השאלה האם יש ערך לעצם העמל. אני שואל את השאלה התוצאתית הפשוטה:

אם מכונה מסוגלת לעשות את העיון טוב ממני בפער גדול, ובפרט כאשר אני בודק את עצמי שוב ושוב והיא שוב ושוב מביאה מהלכים שאני לא מגיע אליהם — למה לי להמשיך להשקיע שנים בלימוד עיון כדי להגיע לרמה שבה היא נמצאת כבר עכשיו?

אני אם כבר הייתי אומר שהערך הרב ביותר בימינו זה המצוות המעשיות. דברים שאין להם תחליף בעולם הAI. לתת צדקה לדוגמא אף רובוט לא יוכל לעשות כי לרובוט אין נכסים ועצמאות. בעולם הרגשגם כן שבין אדם לחברו זה משהו שAI נמצא הכי רחוק משם.

אם הרב מגדיר את עצמו כפרקטיקן אז למה לא להיות פרקטי טהור? רואים עובדתית מה נותן יותר תשואה ואם הAI נותן יותר אז אין טעם שאנסה להחליף אותו…


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני יום 1 (02/10/2026 15:03)

לא הצלחתי להבין את כל דבריך. אתה טוען דבר והיפוכו. מניח שיש ערך לעצם הלימוד ואז תוהה מה טעם ללימוד אם התוצאה אינה בת השוואה למודל AI, כלומר מניח שכרעו של הלימוד הוא התוצאה.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

ישראל הגיב לפני יום 1 (02/10/2026 15:47)

הרב צודק, ואני רוצה לדייק יותר את השאלה לנקודה ספציפית.

כשאני מדבר על ערך הלימוד, אני מתכוון גם לערך הרוחני של ידיעת רצון ה'. אבל גם אם אני מקבל את זה לגמרי, עדיין יש לי קושי מעשי. אם הגעתי בעצמי להבנה אמיתית של רצון ה', היא אמיתית מבחינתי כי ביררתי אותה בשכל שלי, אבל שאר העם עדיין מקבל את רצון ה' מהרבנים שלו. אז שוב אין כאן כמעט משהו משותף בפועל, ובטח לא משהו שמתחבר לחיי היום יום ולבין אדם לחברו.

לגבי לימוד שמוביל לפסיקת הלכה אני מבין את הרלוונטיות לפוסקי הלכה, אבל אני שואל על האדם הממוצע מהשורה. איפה הוא יזכיר ביום יום את מחלוקת הקצות ורעק"א?

אני מרגיש שזה יוצר פיצול, ראש אחד לגמרא וראש אחר לחיים. גם אם יש ללימוד אמת רוחנית, הוא עלול לנתק את האדם מהעולם שבו הוא חי, ואפילו לגרום לנשירה כי הוא מרגיש שהלימוד לא רק לא מועיל לו בחיים אלא גם מרחיק אותו מהם.

ומכאן אני רוצה לחדד את הטענה שלי: אם יש אמת שלמה יותר שאני יכול להגיע אליה דרך העיון, אבל עצם העיסוק בה פוגע בחיבור שלי לחיים, למה בכלל שאעדיף אותה? אולי עדיף לאדם באופן עקרוני תורה בגברא, שבה הוא דבק בתורה כל החיים, מסתמך על רבנים בבירור רצון ה', ויכול לחיות חיים שלמים ומחוברים, גם אם הוא לא עושה בעצמו את החקירה השלמה.

כלומר, למה שהאדם הממוצע מהשורה יעדיף אמת שלמה יותר שמפרקת את החיבור שלו לחיים, על פני אמת פחות שלמה אינטלקטואלית שמאפשרת לו לדבוק בתורה ולהישאר מחובר לאנשים ולמציאות?

מיכי צוות הגיב לפני יום 1 (02/10/2026 15:52)

לא דייקת את השאלה אלא הצגת אוסף שך שאלות שונות לגמרי. כעת אתה סתם שואל למה ללמוד עיון? איך זה קשור לבינה מלאכותית ולכל מה שכתבת למעלה? אז אני מ ציע שתחליט מה אתה רוצה לשאול ואז אולי נוכל לדון.

לישראל הגיב לפני יום 1 (02/10/2026 16:00)

לישראל היקר,
ניכר שהרב לא ממש מבין את השאלה שלך ואת מה שמסתתר מאחוריה, אז תרשה לי להוסיף על תשובתו.
כמו שאתה מבין בעצמך, בשביל להשיג מטרות כמו להבין כיצד לחיות, לשפר את הרמה הרוחנית, או לקיים מצוות תלמוד תורה, אתה ממש לא צריך גמרא בעיון, ובטח לא להשקיע את מיטב שנותיך בישיבות. כנראה שבלימוד עיון יש לך מטרה אחרת – להגיע להישגים אינטלקטואלים בבירור רצון ה', באותו אופן שלאנשים יש דחף לחקור את המתמטיקה והמדע להבדיל. בזה כמו שציינת בעצמך, הAI עוקף את כולנו, כי הוא מותאם בדיוק לדברים שהמבנה שלהם לוגי טהור. בגלל זה הוא כל כך מוצלח בתכנות, מתמטיקה, וגם בגמרא.
אם אתה מפנים את הדבר הזה באמת, האמת המרה היא שאתה צודק – כבר לא צריך אותך בשביל להגיע ל"גילויים אינטלקטואליים" בגמרא, הAI עושה את זה יותר טוב. ותחשוב טוב, אם זאת באמת המטרה שלך בלימוד תורה, אז עזוב אותך – במקום להישאר שיעור ו' בישיבה תלך ללמוד משהו שבו עדיין צריך את השכל והכישרון שלך ויתרום יותר לאנושות, במקומות שהAI עדיין לא הגיע אליהם. תורה והלכה תוכל תמיד ללמוד בזמנך הפנוי אם תחפוץ.

יוסי כהן הגיב לפני יום 1 (02/10/2026 17:56)

@לישראל, עקרונית אתה צודק, אבל הרי הזמן לקבל את "הראש התלמודי" הוא בזמן הישיבה, ולכן מי אמר שעדיף לו לוותר על מיטב שנותיו האלה בשביל דברים אחרים? גם אם מיטב שנותיו האלה לא ישמשו אותו הרבה בעתיד, בהחלט יש ערך בקניית הראש התלמודי.
אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך על הדברים.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה