אישה שזינתה בהסכמת בעלה
שלום הרב.
שאלה שמעניינת אותי, ואף על פי שניסיתי למצוא לה מקורות עיון נחלתי אכזבה לראות שאין כמעט מקורות לעיין בזה.
אשה שזינתה מרצון ובהסכמת בעלה (כפי שעושים היום בהחלפת זוגות) האם זה נקרא ניאוף?
מצד אחד ראיתי שאכן הגמ' בחגיגה (ט:) אומרת איזהו המעוות ולא יוכל לתקון וכו' הבא על אשת איש ואסרה על בעלה. ומצד שני הפסוקים בפרשת סוטה אומרים "ומעלה בו מעל" שהדבר נעשה שלא בהסכמתו של הבעל ותחתיו ובסתר. "ונעלם מעיני אישה" "והיא לא נתפשה".
וכן ראיתי שעיין בזה קצת הגאון בעל האגרות משה (אבן העזר חלק ד', סימן מד, אות ו') בדין אשה שנבעלה לגוי ברצון בעלה והעלה שהיה מקום להגיד שאם עשתה זאת בשוגג מוחלט שחשבה שמוכרחת לזנות כדי לרצות את בעלה שמא יש לומר שאינה נאסרת עליו.
וראיתי שאמנם יש לחלק במקרים של ניאוף, אחד שהוא חטא כלפי שמיים כפרשת קדושים "ואיש אשר יאנף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת", שאינו תלוי במעילה בבעל אלא בעצם החטא עצמו. ומצד שני עצם "האיסור" שנאסרת על הבעל האם זה תלוי אם "מעלה בו מעל" ואם הדבר היה בהסכמתו אין כאן מעילה ואינה נאסרת עליו.
וגם עצם האיסור שנאסרת לבעל אינו נלמד בצורה מפורשת אלא מדרשה של "כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל". אבל האם היא אסורה מכך שהיא פשוט אסורה או כי מלאו הכי במצב רגיל הבעל יגרש אישה כזו כשיגלה שנאפה, אך במקרה כזה שרצה בדבר מה הדין?
ויש גם להעיר מהתוספות בזבחים (ב:) סתם אשה לאו לגירושין עומדת – "ואפילו זינתה תחת בעלה" ומעלים שם שיכול להשאיר אותה ולא לגרשה רק שלא תשמשנו.
אשמח לדעת הרחבה בנושא.
מאיר שלום. לא ממש הבנתי את שאלתך. לעניין האיסור ברור שהיא ובועלה עברו איסור ושניהם חייבים מיתה. אני מניח שאתה שואל רק גבי האיסור לבעלה אם מדובר במזיד היא חייבת מיתה והשאלה היא היפותטית. אם מדובר בשוגג לגבי האיסור אבל מזידה לגבי הניאוף ובהסכמת הבעל, שם אולי יש לדון. להלכה נראה לי ברור שזנות אוסרת, בלי שום קשר אם הבעל מסכים או לא. היכן מצאנו שכשהבעל מסכים זה אחרת? המהרי"ק לגבי ומעלה מעל באישה דורש מדעתו שלו הבדל בין אישה ששגגה באיסור לבין אישה ששגגה בעצם המעשה. זהו הבדל רק לגבי האיסור לבעל ולבועל ולא לגבי עצם האיסור או העונש. זהו חידוש שלו ומדעתו. אתה רוצה להרחיב זאת לאישה שבעלה מסכים לניאוף. אם זו סברא – היא לא נראית לי. אם אתה טוען שלא מצאת מישהו ששולל זאת – אני מניח שזה מפני שאף אחד לא העלה בדעתו סיטואציה כזאת. אבל ראיה ברורה או מקור שדן בזה איני מכיר
יש שני מקורות שאני זוכר ואולי יעזרו לך :
1.האיסור לבעל נלמד מ"לא יוכל בעלה הראשון…אחרי אשר הוטמאה" שבפשט מדבר על מחזיר גרושתו משנישאת.אבל נדמה לי שיש דרשה שאומרת שמכאן לומדים גם אישתו שנטמאה.אני לא זוכר מאיזו גמרא זו אבל ברמב"ם זה נמצא. תסתכל בספר המצוות.
2. יש סיפור מוזר מאוד ששמעתי שהרב וואזנר (שו"ת שבט הלוי) התיר לבעליהן איזה 17 כלות צעירות ששכבו אחרי נישואיהן עם המדריך כלות (או מה שזה לא היה) כי הוא שכנע אותן בתמימותן שזה משהוא שצריך לעשות (אולי כחלק מההכנה לחיי נישואין) ואין איסור בדבר (רק אצל חרדים חסידים זה יכול לקרות).והוא טען שאין בזה ו"מעלה מעל באישה"ולכן הן לא אסורות,אולי על סמך המהרי"ק שהרב הביא.זה אמנם לא היה המקרה שאותך מעניין כי כמובן זה היה מבלי ידיעת בעליהן ,אבל אם תמצא את הפסק הזה אני משוכנע שתוכל לקבל הרבה חומר בנושא ואולי אף התייחסות ישירה
לגבי 2, ראה מאמרו של הרב דייכובסקי בתחומין (האחרון או זה שלפניו) לגבי הנשים שקיימו יחסים עם עזרא שיינברג בצפת כי חשבו שזהו תיקון לנשמתם או משהו כזה. הוא מעלה שם טיעון דומה. אבל זהו דיון בשאלה מהו אונס ולא דיון בשאלה מה קורה אם הבעל מסכים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer