דרגות בעבודת השם

שלום רב,
שמעתי את את הרצאתך בנושא תורה ומצוות .
שם את ה מסביר כי הדרגה הראשונה, ההכרחית, הבסיסית לעבודת השם (קיום תו”מ) היא זו הנובעת מעצם הציווי של השם נטו. הבחירה לקיים את המצווה מתוך מחויבות שאין בצידה שיקולי רווח או הפסד.
מאידך, אתה מוסיף ומסביר שמדרגה נעלה יותר זו המדרגה של קיום המצווה מתוך “אהבה או יראה”, שמשמעותן, לדבריך, שיקולי תועלת או רווחים כאלה ואחרים (“לא לשמה”).
ככל שאני מבין, הסדר אמור להיות הפוך. כלומר, אדם המקיים את המצווה מתוך שיקולי תועלת (פרנסה, בטחון, זוגיות וכו’) , הוא עובד את עצמו. לא את השם.
בעוד שאדם שבוחר לעבוד את השם רק מתוך מחוייבות טהורה , הוא זה המקיים את המצווה לשמה , כי שכר מצווה – מצווה.
האם המושג “אהבה או יראה” (הייתי מדגיש דווקא את האהבה בניגוד ליראה) אם כן, אין כוונתו דווקא לקומה רוחנית /תובנה נשגבת יותר שאין בינה ובין שיקולי תועלת או רווח ולא כלום ?
אחרת אני לא מצליח להבין את סדר החשיבות עליו הצבעת…
תודה