נבואה ע"פ הרמב"ם בצירוף השכל הפועל.

תודה על המענה המהיר,
אך אני רוצה לחדד טיפה, מדוע הרמבם לא יכול לדעת איך נבואה עובדת, כל כך פשוט ש שהוא בדה את הדברים מליבו תוך שימוש בתיאוריות של אריסטו? כי הרבה פעמים הוא מסתמך על מקורות ביהדות לדבריו. ואם זה כך מדוע עלי לסמוך על דברים אחרים שהוא אמר? והאם אין טעם להבדיל בין המכניזם הטכני שמשתנה עם התפתחות המדע למהות/המסר של הדברים שהוא כותב לגבי הבסיס האמוני. ?

מאיפה שהוא יידע זאת? תראה לי מאלו "מקורות ביהדות" (מה זה?) ניתן להוציא איך עובדת נבואה?
מדובר בהבנות שלו ששאובות מעולמו המחשבתי. ככאלו איני רואה בהן קביעות סמכותיות מחייבות, וגם לא קביעות שבהכרח נכונות. אני מוסמך לזה כמוהו. אל תסמוך על שום דבר שהוא אמר. למעט בהלכה ששם יש לו מעמד (וגם הוא לא מוחלט), וזה לא בגלל שהוא בהכרח צודק אלא מפני שהוא התקבל. מכניזם של קבלה יכול להועיל ביחס לנורמות אבל לא ביחס לעובדות (וקביעות מחשבתיות הן עובדות). פירטתי זאת כאן באתר כבר כמה פעמים.

אם יורשה לי להוסיף
הרמב"ם כלל בשאלה איך עוברת הנבואה
כל הדיון שלו בעניין זה רק בכדי להבחין בין נביאים לבין חולמים וקוסמים
שהרי מושג השפע בו הוא משתמש הוא עסק בהגדרתו בחלק ב, פרק יב, ושם הודגש שאין לנו דרך
לעמוד על הדברים אלא בדרך דימוי למעיין הנובע מכל עבר