חיוב נשים במצוות עשה שהזמן גרמן

תודה.

זה אכן לא מבוסס, ובאמת המקורות לכך הם האבודרהם, הרב משה פיינשטיין וגם לפי פניני הלכה ה"חפץ חיים", כלומר מקורות יחסית מאוחרים וכנראה מבוססי סברא.

אם אני פוסק מסדר שני, האם ,לדעתך, אוכל להוכיח שכיום המצב שונה ולכן ניתן יהיה לחייב נשים או שחסר לי עוד משהו?

השאלה כמובן היא כדי להבין קצת יותר את עניין הפסיקה מסדר שני

רוב הפוסקים (מסדר שני) יתייחסו לפסיקה שלך כרפורמה ולא תכנס לקונצנזוס של כל חכמי הסדר שני. אין דבר כזה רפורמה בסדר שני. אז חבל לך לנסות זה לא משחק זה פשוט טעות לפסוק בצורה הזו.

כוונתך לפוסק מסדר ראשון. כפי שכתבתי, עקרונית זה שיקול של סדר ראשון, אבל לא כל שיקול כזה הוא נכון. סדר ראשון מאפשר שיקולים כאלה ולא מכריח אותם. הטיעון צריך להחזיק מים, ואני בספק רב אם זה היה הנימוק לפטור נשים.
העובדה שהנימוק מבוסס סברא לא פוסלת אותו. אני רק חושב שהסברא לא ממש משכנעת.

הרמב״ם למשל סובר שמדובר בכלל מתאר ולא כלל מכונן. בעיקר בגלל שיש לו לא מעט יוצאי דופן. ולכן זה אפילו לא כלל נכון בכל המקרים, אלא פשוט ייצוג נוח לאוסף מקרים גדול. אם ככ בכלל לא שייכת שם סברא, וממילא גם סברתך

אני לא זוכר אמירה כזאת של הרמב"ם, ולא סביר בעיניי שיש. אודה לך על מקור.

פיה"מ לרמבם, קידושין א ז:

וכבר ידעת שהעיקר אצלנו אין למדין מן הכללות ומה שאמר כל אמנם רוצה לומר הרוב ואמנם מה שהנשים מחוייבות ממצות עשה ומה שאינן מחוייבות ממה שמגיע אליהן אינו תלוי בכלל ואמנם נמסרים על פה והם דברים שבאו בקבלה הלא ידעת שאכילת מצה בלילי פסחים ושמחה במועדים והקהל ותפלה מקרא מגילה ונר חנוכה ונר שבת וקידוש היום אלו כולם מצות עשה שהזמן גרמא וכל אחד מהם מחוייבות על הנשים כמו שהם מחוייבות לאנשים וכמו כן מצות פריה ורביה ות"ת ופדיון הבן כל אחד מהם מצות עשה שלא הזמן גרמא ואע"פ כן אין הנשים חייבות בהן ואמנם נמסרים על פה כמו שזכרנו

בס"ד ערב חנוכה פ"א

אם היה השמן שבפך דולק ביום הראשון בדרך הטבע – היה השמן כלה לגמרי ולא היתה אפשרות שיידלק בימים הבאים..

כפי שרואים בנס אסוך השמן של אלישע – גם בדרך נס אין בריאה 'יש מאין'. היה צריך מעט שמן קיים, שבו ניתנה ברכה וממנו התמלאו כל הכלים, אבל חייב היה להיות משהו שכבר קיים שעליו תחול הברכה הניסית.

נפיכך בהכרח שנשאר גם ביום הראשון שמן בנר לצורך הימים הבאים. אי כליון חצי הלוג שבפך – הוא נס גדול.

בברכה, ירון שפיגל-קרניאלי

לירון, נראלי הגבת במקום הלא נכון בטעות.
לע, האם זה התרגום של הרב קאפח? לפי מה שהבנתי התרגום הנפוץ של פיהמ"ש לרמב"ם נעשה על ידי בור ועם הארץ.

התרגום של הרב קפאח (שמובא בפרויקט השות) אומר אותו דבר בניסוח קצת שונה:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת קידושין פרק א משנה ז
ומצות עשה שלא הזמן גרמה הן המצות שחובתן חלה בכל הזמנים כגון המזוזה והמעקה והצדקה, וכבר ידעת שכלל הוא אצלינו אין למדים מן הכללות, ואמרו כל רוצה לומר על הרוב, אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים, הלא ידעת שאכילת מצה ליל פסח, ושמחה במועדים, והקהל, ותפלה, ומקרא מגלה, ונר חנוכה, ונר שבת, וקדוש היום, כל אלו מצות עשה שהזמן גרמה וכל אחת מהן חיובה לנשים כחיובה לאנשים. וכך גם מצות פריה ורביה, ותלמוד תורה, ופדיון הבן, ומלחמת עמלק, כל אחת מהן מצות עשה שלא הזמן גרמה ואין הנשים חייבות בהן, אלא כולן קבלה כמו שביארנו.

בס"ד נר ראשון דחנוכה פ"א

לפי הסברא שכאשר אין יש לנשים זמן אינן פטורות ממצ"ע שהז"ג, לא היה צריך לנמק את חיוב הנשים בנר חנוכה בכך ש'אף הן היו באותו הנס', שהרי בזמן הדלקת הנר דרכה של אישה להימצא בבית (שמשום כך מסרו בידן את הדלקת נר שבת).

מתוך שהוצרכו לטעם של 'אף הן היו באותו הנס' – נראה שאע"פ שהנשים בבית בעת ההדלרה היה חל עליהן הפטור של מצ"ע שהז"ג.

בברכה, ירון פישל קורינאלדי

ע, היכן ראית ברמב"ם שהכלל הוא מתאר. אני רואה שם רק הבהרה שלכלל יש יוצאי דופן (וזה מוסכם הרי על כולם, ועדיין הכלל יכול להיות מכונן במקום שפועל וביוצאי דופן יש לימוד או שיקול אחר שגבר עליו).

כתוב במפורש "אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים". אין כלל (מהותית), הכל במסורת.

למה אתה מבין אין כלל מהותית ולא אין כלל תיאורית. גם אם הכלל של מעשהז"ג הוא מכונן (בתור רכיב אחד אבל לא יחיד, כמו שלא תגנובו הוא מכונן ועדיין ב"ד גובים בכח קנס מפלוני) הוא עדיין לא תיאור מספיק ולכן דה פקטו אין כלל אלא מה שנמסר בעל פה. ?

עוד יש להעיר שלטעמו של הר"ד אבודרהם שנשים נפטרו ממצ"ע שהז"ג משום שעוסקות בצרכי הבית – בזמננו יש יותר מקום לפוטרון, שהרי מלבד שעדיין הנשים ממלאות את התפקיד המרכזי בגידול הילדים – הן עובדות מחוץ לבית ומקדישות גם זמן להשתלמויות ולימודים אקדמיים וכו, כך שזמנן של הנשים בימינו לחוץ לא פחות מאשר בעבר.

ועכ"פ גם בעבר היו 'נשים חשובות' שהיו פטורות מעבודות הבית (ומשום כך נתחייבו בהסבה בליל הפסח) ובכל זאת לא שמענו שום דיעה בראשונים שתחוייבנה בצעשהז"ג, שכן טעם ההלכה לא בהכרח חופף לגדריה, וכשהתורה או חכמים פטרו את הנשים – פטרו את כולן ולא דנו לגבי כל אחת בנפרד.

בברכה, יפ"ק

אכן חשדתי שזה מה שתביא. אין כאן שום אמירה שזה כלל מתאר, כפי שכתב כאן יפה פ'.
לגבי הלוגיקה הזאת, ראה מאמרי על האוקימתות.