חב לאחריני בשליחות

שלום הרב,
 
לדעת רש"י בבבא מציעא י' ע"א ד"ה לא קנה, המסקנה שאין אפשרות לזכות למען צד ג' במקרה של חב לאחריני, חלה רק במקרה שהזוכה לא מונה לשליח. והתוספות ד"ה תופס לבע"ח, וכן הרבה ראשונים, חולקים וסוברים שהמסקנה תקפה גם במקרה של מינוי שליחות. הקושיה היא מהסוגיה בכתובות פ"ד ע"א, שם מונה שליח ובכל זאת נאמר שאסור לתפוס במקרה של חב לאחריני.
הב"ח בחו"מ סימן ק"ה אות א' מנסה ליישב את רש"י, ואומר שהסוגיה בכתובות מדברת כשלא מונה שליח בכתב, ואז יכול השולח לחזור בו. ואילו רש"י מתכוון רק למקרה שיש מינוי בכתב.
ואני שואל: אם השולח ביטל את השליחות והשליח לא ידע, אז התברר למפרע שהתפיסה לא הייתה כדין. זה נכון לגבי כל שליחות, ובכל זאת שליחות כזו מותרת. במאי שנא תופס לבע"ח?