תפילה

אתה שואל למה חז"ל תיקנו זאת? או בגלל שבזמנם זה היה יותר אפקטיבי (בזמן המקרא היו ניסים), או בגלל שהם טעו בקריאת המציאות וחשבו שזה אפקטיבי (יש טעויות די ברורות של חז"ל בתחום הזה).
השאלה החשובה יותר היא מה עושים היום ולמה. מחד, יש תקנה מחייבת של חז"ל שכוללת גם בקשות (כמו בעמידה. לא רק על חולים). מאידך, הגעתי למסקנה שזה כנראה לא עוזר. אם הייתי משוכנע שזה לא עוזר לא הייתי אומר זאת, כפי שעולה מהגמרא ביומא סט ע"ב:
דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר האל הגדל הגבר והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו: .
רואים שלמרות ההעזה והחריגה מהנוסח שנקבע בתורה עצמה (!!!) אדם לא אמור לומר דברים שאינו מאמין בהם. הקב"ה מצפה מאיתנו להיות אמיתיים. בווודאי כאשר הנוסח נקבע על ידי חכמים ולא בתורה. חכמים היו בני אדם ויכלו גם לטעות, בוודאי שיכלו לומר משהו שיהיה אמיתי לזמנם וישתנה.
אבל איני יכול להיות משוכנע לגמרי שזה לא עובד בשום מקום ולאף אחד. זה אכן המצב הרגיל, אבל ייתכנו חריגות ספורדיות. לכן אני מתכוון בבקשות הללו שהקב"ה יסייע למי שצריך מאד ואין לו פתרון אחר (טבעי). או שזה יעזור או שלא. בכל אופן, אני לא נוהג לבקש מעבר למה שחייבים בנוסח התפילה. אני מבין שייתכן שאם אקלע למצב ללא מוצא טבעי אתנהג אחרת (טרם הייתי במצב כזה).
הסברתי את כל זה בהרחבה בספר השני בטרילוגיה שלי.