על אפשרות הלכתית להחיל קדושת מקדש על כיפת הסלע (בתורת קודש וקודש הקודשים)
לכבוד הרב מיכאל אברהם שלום רב,
שאלה לי,
הרבה פעמים צר לי לשמוע את קריאות "יבנה המקדש, ישרף המסגד." בריקוד דגלים. זו לכאורה התנהגות ברברית, אך מצד שני אפשר לחשוב כי מבחינה הלכתית אין דרך אחרת וזה "או אנחנו או הם". רציתי לשאול דווקא במחשבה מקורית – האם אפשר שזה יהיה אנחנו והם ביחד – כלומר, לעבוד את אלוהים במקדש שלא יסתור את כיפת הסלע אלא דווקא יהיה מכונן על ידה.
אם כן השאלה שלי היא – האם אפשר לראות בכיפת הסלע כמקיימת את עיקר ציווי בניית קודש וקודש קודשים למקדש שלישי?
לכאורה בית המקדש של יחזקאל אינו בהכרח אמור להתקיים הן מתוך הניסיון ההלכתי שלנו שעזרא ונחמיה לא בנו כמותו וגם לא הורדוס. כמו כן, יחזקאל הוא נביא שלא עומד בקריטריונים הלכתיים, מכיוון שהלכות הקורבנות שלו סותרים את אלו שבספר במדבר.
יש המנסים להבין את עניין מידותיו של המקדש שלעתיד לבוא לפי המידות שבמסכת מידות שבמשנה. אך המשנה במסכת מידות מדבר על העבר ובלשון עבר, ולא בהכרח מתיימרת לתאר את העתיד לבוא. כשהיא כן מדברת על העתיד, היא מציינת זאת במפורש, ומפנה לחזון של יחזקאל לכאורה מתוך הבנה שאין אפשרות להחליט מה מידות המקדש שלעתיד לבוא (היא בעצם מפנה למקור לא כשיר הלכתית) –
"עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות, שנאמר (יחזקאל, מ"ו) "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות". [ואין קטורות] אלא שאינן מקורות." (מסכת מידות, פרק ב', משנה ה')
והרמב"ם מסביר את עיקר מצוות המקדש בהלכות בית הבחירה פרק א' –
"ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו קודש, וקודש הקודשים, ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם; ושלושתן נקראין היכל. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה. והכול נקרא מקדש."
והבניין הזה מצוי גם בכיפת הסלע שיש מחיצה סביב אבן השתיה ומסביב לה יש את מבנה הכיפה. ורק צריך לעשות מחיצה לעזרת ישראל סביב כיפת הסלע ולכאורה זהו כבר מקדש.
בקשר לשאלה אם חפצי מצווה שעשו גוים מותרים לשמש בהם למצווה – נראה מהסוגיה בגיטין מ"ה ע"ב שהבעיה היא רק במינים ולא במוסלמים שאינם "נגועים" באמונת השיתוף (כמו הכנסיה הנוצרית), ועוד שיש דעות היסטוריות שיהודים בנו את כיפת הסלע וגם נניח שעשיית גדר לעזרת ישראל היא השלמת המלאכה שאפשר שתעשה על ידי יהודים וממילא המלאכה תקרא על שם גומרה.
זוהי תמצית השאלה.
מה דעתך?
בברכה,
אופיר
נ.ב. יש דעות במחקר שבית המקדש לא היה מונח היכן שכיפת הסלע, אך נניח להן לצורך העניין.
לא הבנתי את השאלה. אתה שואל אם ניתן יהיה להשתמש בכיפת הסלע כבית מקדש לכשיכשר הזמן והדור? אני מניח שלא. יש כללים לבניין המקדש ובלי קשר למידות הספציפיות זה לא מתקיים בכיפת הסלע.
אכן זה מה שאני שואל. אילו כללים לבניין המקדש לא יכולים להתקיים בהנחה שאנו משתמשים במבנה הקיים של כיפת הסלע עבור קודש וקודש הקודשים? מה הסתירה שאתה מתכוון אליה שקיימת מלבד המידות? (אשמח למקורות.)
תשתמש במה שאתה רוצה. אתה יכול להשתמש בכיפת הסלע כאבנים לבניין בית המקדש, אבל כיפת הסלע אינה בית המקדש. אני ממש לא מבין את הפלפול המוזר הזה.
ספרי הלכה מלאים בפלפולים, והם חלק מהפסיקה. כתבתי דברים ברורים. אמרת שיש כללים נוספים לבניין המקדש. מה הם? אם אין כאלו, אני לא מבין מה מפריע לך להכיר בכית הסלע כחלק מבית המקדש העתידי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer