הפיגוע בת״א
אני לא מבין מדוע יש כל-כך הרבה כוח ואנשים בכלל, באזור קטן בו יש חשד שמתבצר מחבל אחד.
מה מפריע למחבל/למחבל חיצוני (חלילה) להיטמע בתוך הכוח/האנשים וחלילה לעשות אירוע רע יותר?
ובכלל, האם הסיקור הדרמתי בערוצי התקשורת לא רע במצבים כגון אלה?
כמות הכוחות לא פרופורציונית לעוצמת הכוח המפע אלא לשטח שבו הוא מתחבא. צריך לסרוק ולהשגיח על לא מעט בתים.
הסיקור הוא עניין של רייטינג ומשיכת זמן (מה שנקרא 'גל פתוח'). מי שצופה באוסף ההבלים ובזבוז הזמן הזה זו בעיה שלו. במקום זה היה אפשר לראות משחק מעולה של מכבי ת"א נגד ברצלונה. תענוג.
אין בצפיה במשחקים בשעת פיגוע נוראי מידת האכזריות [דברי הרמב"ם]??
אני לא חושב. בטח לא פחות טוב מלבזבז זמן על גלים פתוחים ועדכונים. מדובר בצרה של כמה אנשים, ולבי לבי להם, אבל יש כאלה כל יום. זה שעושים יותר רעש מפיגועים מאשר מתאונות או מחלות זה עניין תקשורתי בעלמא.
לצפות במשחק זה לא בזבוז זמן?
למה? אסור ליהנות? לאכול ארוחה טובה זה בזבוז זמן? ולקרוא ספר?
הטענה שלי היא כזו:
כתבת: "הסיקור הוא עניין של רייטינג ומשיכת זמן (מה שנקרא ‘גל פתוח’). מי שצופה באוסף ההבלים ובזבוז הזמן הזה זו בעיה שלו".
וזאת למרות שניתן לכאורה לשאוב הנאה ממעקב אחרי ה'גל הפתוח'.
מן הסתם לדעתך יש מקום לשחרר ולהנות במשך היום, ועדיין פעולות שיש בהן נטו הנאה וחוסר תועלת מעשית או אינטליגנטית הן בגדר 'בזבוז זמן'.
ולכן אני שואל מה בין הנאה ממעקב אחרי גל פתוח והנאה ממעקב אחרי משחק? בשני המקרים ניתן לקבל את התוצאות הסופיות למחרת בבוקר בשניות בודדות. שתי ההנאות לא תורמות לכושר הגופני, לאינטליגנציה או למיומנות כל שהיא. שתיהן דומות בעיניי לקריאת מדורי רכילות בעיתון. האין זה כך?
אתה באמת חושב שאין הבדל בין פיגועים לתאונת דרכים? הרי פיגוע זה רצח שמכוון כנגד יהודים, אתה לא רואה בזה דבר שראוי לסיקור תקשורתי?
נ.ב. הסיקור התקשורתי היה מאוד רע במקרה הזה כי צילמו את האירוע עצמו בשידור חי ובלי צנזור או טשטוש. אני מניח שכבר ראיתם את התלונה של כוחות הביטחון…
חיים, מה הקשר? הנאה ממשחק אינה מהתוצאה אלא מההתנהלות עצמה. ובהחלט יש בה אינטליגנציה ויכולות אנושיות מרשימות. מי שנהנה ממעקב אחרי ברבורים חסרי שחר שלא אומרים כלום – שיהיה לו לבריאות.
ישי, היכן אמרתי שזה לא ראוי לסיקור. אמרתי שמה שנעשה שם אינו סיקור אלא ברבור למוות ללא פתית מידע רלוונטי לאורך שעות.
אני לא חושב שההנאה בצפייה היא מההתנהלות שמלמדת על אינטליגנציה ויכולות אנושיות מרשימות.
אם אמנם כך היה, אנשים היו יכולים להנות מצפייה ממשחק גם כאשר הם יודעים מראש מה התוצאות, וגם במנותק ממצבה של הקבוצה.
נניח שבמשחק כל השחקנים שמים מסכות, ואין שום פרט שמסגיר מיהי הקבוצה, מה מצבה בליגה והאם היא תעלה או תרד וכו'. האם ללא כל ההקשר הסביבתי היית צופה במשחקים בתדירות דומה?
אם לא, זה סימן שעיקר ההנאה אינה מההתנהלות עצמה.
אתה מזכיר לי את הרבנים ששאלו את ההלצה הידועה של לייבוביץ (בלי ידיעתם שהוא המקור): למה 22 שחקנים רודפים אחרי כדור אחד. שייתנו להם עוד 21 כדורים ויעזבו אותנו במנוחה.
איני רואה טעם לפלפל עם מישהו שלא יודע על מה הוא מדבר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer