ציווי והכרעה
לא כל כך מבין את היחס ביניהם. אתה כותב למשל בפרק השני של מהלכין, שציווי מעצם טבעו מחייב. אבל עדיין צריכה ההכרעה שלי כדי להיות מוייב. לא הבנתי, אם ציווי מחייב מעצם טבעו זה אומר שאני מחוייב מעצם טבעו של ציווי. נכון שיש לי הכרעה האם לציית לציווי הזה, אבל זו טענה טריוויאלית, ברור שכאדם חופשי אני בוחר מה אני רוצה לעשות, אבל זה לא אומר שאני לא מחוייב. זה בדיוק כמו המוסר, מעצם זה שX לא מוסרי זה מחייב אותו (=אני מחוייב לציית לזה), אבל פרקטית אני בוחר מה אני עושה.
ובכתביך הרגשתי שלא רק זה שאני בוחר מה אני עושה, אלא אני גם בוחר למה אני מחוייב. וזו בדיוק הנקודה של הבנתי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
תשובות 1
ההגדרה של טוב ורע היא אובייקטיבית וכפויה עלינו. אבל ההחלטה להיות מחויב למערכת הזאת היא שלנו. המשמעות של ההחלטה היא הבאה: אם אנחנו מצייתים לה בלי להחליט להיות מחויבים אליה אזי ערכו המוסרי של המעשה שלנו פוחת. ערך מוסרי מלא הוא כשאנחנו מקיימים את צו המוסר מתוך מחויבות למוסר. ראה בטור 457.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
