פרו ורבו

זהו חילוק אפשרי, אם כי איני רואה הסבר מדוע זה כך. אפשר היה לומר עוד מאה חילוקים אחרים בלי טעם.תוס' עצמו שם מסביר שבאמת לומדים זאת מכך שלא נמנתה בשבע מצוות בני נוח (ויש בה גם חיוב שוא"ת). איני רואה מדוע החילוק שלך עדיף. אני גם לא בטוח שהדיוק שלך בשאילתות נכון. ייתכן שהוא לא מתכוון לדבר על גדר המצווה אלא דיבר בהווה: בפועל אדם עוסק בפו"ר ולא מקיים אותה שהרי היא באה אליו באקראי ולא תלויה בו. וכך מצינו עוד לשונות כמו בגמרא שאדם יישאל "עסקת בפו"ר?". מעבר לזה, בשאילתות לא משמע שמחלק בין ישראל לבני נוח. להיפך, הוא מוסיף את בני נוח כמו ישראל ולדעתו הם חייבים בפו"ר. כל הדיון הזה הוא רק על השלב הזה בגמרא שהניחו שבאמת היא לא שייכת בבני נוח. בפועל יש לזכור שבבסיס מצווה זו נאמרה לפני מתן תורה ודומני שלא חזרה אחריו. הגמרא שם אומרת שבזה הצטוו רק ישראל. אמנם הגמרא אומרת שמצאנו רק גיד הנשה לרבי יהודה, אבל בע"ב שם הגמרא עצמה עומדת על כך, וכותבת שמצווה זו לא חזרה לישראל בגלל ששובו לאהליכם נאמר לעניין אחר. לגופו של עניין, אפשר לומר שגויים לא הצטוו כי זוהי סברא ולמה לי קרא?!. אמנם בפשטות גם בישראל יש סברא מדין לשבת יצרה, והוא משהו אחר מפו"ר. ואולי בני נוח חייבים בשבת אבל לא בפו"ר.