על "מחקרים" ומשמעותם (טור 23)

בס"ד

אני יודע שכבר כתבתי השבוע פוסט, ובאמת אין לי זמן. אבל פשוט ראיתי כעת משהו שאיני מצליח לעבור עליו לסדר היום. תופעת הדיווח על "מחקרים" שונים (בעיקר כאלה ממדעי החרתא, אבל לא רק הם) בעיתונות משעשעת אותי כבר מזה זמן רב. מה שהייתי צריך לעשות זה להביא כמה דוגמאות (כמעט כל יום יש דוגמאות), לדבר על התופעה ולנתח אותה. אבל לצערי אין לי זמן כעת. אולי אעשה זאת בהמשך. אז בינתיים אסתפק בדוגמה של היום, ודומני שהיא מדברת בעד עצמה. תיהנו.

"מחקר" על פסיכופתים חיים ומתים

היום (ג) התפרסם "מחקר" מרעיש שמעמיד את דונלד טראמפ לפני היטלר במדד הפסיכופתיה. הנה שני הקטעים המרכזיים מהדיווח:

מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת אוקספורד קובע כי לדונלד טראמפ יש יותר מאפיינים פסיכופתיים מאשר לאדולף היטלר. ד"ר קווין דאטון דירג את המועמד הרפובליקני ואת יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון לצד שורת מנהיגים היסטוריים, לאחר שמומחים שיערו כיצד אותם פוליטיקאים היו עונים לסדרת שאלות מסוימת.

המיליארדר קיבל 171 נקודות, שתיים יותר ממנהיג גרמניה הנאצית. הרודן העיראקי לשעבר סדאם חוסיין דורג במקום הראשון עם 189 בעוד קלינטון קיבלה 152 נקודות, שהציבו אותה ב-20% העליונים. השיטה בוחנת שמונה תכונות אופי המאפיינות פסיכופתים, כמו חוסר פחד והשפעה על החברה.

אני חייב  לומר שלא ראיתי את המקור אלא רק את הדיווח הקצר והתמציתי הזה, ולכן ייתכן שביקורתי כאן רלוונטית יותר לעיתונאי מאשר ל"חוקר" (להערכתי יש סיכוי לא רע שמדובר בבדיחה שהסתובבה במסדרונות אוקספורד ולא פורסמה בשום מקום, או שאין לדיווח הזה שום קשר למה שפורסם שם בפועל). ובכל זאת, אני מוצא את עצמי צובט את עצמי בעצבנות לוודא שאיני הוזה (או פסיכופת). יש באמת כתבה כזאת? ההיה או חלמתי חלום?

הבה נבחן שתי שאלות פשוטות למקרא הדברים: 1. באיזה מובן מדובר כאן ב"מחקר"? (רמז: ממש על לא עוול בכפו) 2. מה אומרות תוצאותיו? (רמז: מאומה)

בסוף בעצם עולות כאן השאלות החשובות באמת: מי מממן בטלנים שעורכים "מחקרים" כאלה? מי מחזיק עיתונאים שוטים שמפרסמים אותם? (אולי אנשי יחסי הציבור של הילארי? או גבלס?), ומי קורא אותם ולוקח אתם ברצינות?

למה הדבר הזה מוגדר כ"מחקר"?

לפחות לפי התיאור שמובא כאן, ה"מדענים" שלנו לקחו כמה "מומחים" (מיהו מומחה לעניין זה: מומחה לטראמפ? מומחה לפסיכופתולוגיה? מומחה לסקרים?) ששיערו כיצד היו עונים טראמפ ועוד אחרים לשורת שאלות. נתנו להם ניקוד ואז דירגו אותם בסולם הפסיכופתולוגי.

הפנמתי כבר מזמן שבימינו כדי להיחשב חוקר בתחומי החרתא המדוברים (ע"ע מגדר, ממשל ומדיניות, קבלה מעשית) אתה לא צריך לתת ניבוי אמין (לא בודקים אותך לאור התוצאות). מומלץ יותר במקום זה לתת ניבוי סנסציוני ותקין פוליטית (כלומר להיות בצד של ה"טובים", כלומר השמאל). ה"מחקר" בתחומים אלו לא אמור לעמוד בשום מדד מדעי. אבל לתומי חשבתי שלפחות צריך להיעשות משהו עם מראית עין של מחקר שטח, שלפחות מנסה לנבא בצורה זהירה ושיטתית את התוצאות (שכמובן לא יעמדו ולא צריכות לעמוד בשום מבחן אמפירי כמובן). איזו נאיביות! טעות היתה בידי. זה ממש אנכרוניזם. "חוקרינו" הנועזים מאוקספורד כלל לא טרחו לשאול את טראמפ וחבריו מאומה. למה צריך לעשות שטות כזאת? המדע בן ימינו יכול להחליט מה התשובות שטראמפ ייתן ואז לעשות לו על פיהן דיאגנוזה מדוייקת (שכמובן גם היא לא תעמוד בשום מבחן אמפירי). מי צריך לאסוף עובדות? תחשבו, אם אריסטו היה מתייחס לעובדות במקום לכתוב מהרהורי ליבו (שגוף צונח ארצה במהירות שפרופורציונית למסתו), הוא עלול היה להתדרדר ולהניב תיאוריה שעומדת במבחנים אמפיריים, רחמנא ליצלן.

אנשי אוקספורד המדוברים כנראה שייכים לאסכולה האנטי אמפירית האריסטוטלית, ולכן הם מנהלים מחקרים ללא עובדות, או בעצם מתבססים על עובדות שמיוצרות על ידי החוקר עצמו. כל כך זול ויעיל. איך אף אחד לא חשב על כך עד עתה?! אחרי שהגענו למה שמכונה במדעי החרתא "מחקר איכותני" (שם עכשווי ל"מחקר" שאינו מבוסס על עובדות אלא על התרשמויות), הגיעה העת להרחיב את המתודולוגיה הזולה והיעילה הזאת לכל תחומי המחקר. עלינו לאמץ זאת בפיסיקה וכימיה. לדוגמה, רוצים לדעת האם יש היגס בוזון ומה זמן החיים שלו? אין בעיה. הושיבו עשרה ילדי גנון, קראו להם "מומחים", ושאלו אותם מה היה עושה ההיגס בוזון אחרי 3 פיקו שניות. אם הם היו אומרים שהוא היה נעלם, הרי לכם חסם עליון על זמן החיים שלו. מי צריך מאיצי חלקיקים שעולים מיליארדים?

אני חייב לומר שבעין לא משוחדת יש למתודולוגיה החדשנית-עתיקה הזאת המון יתרונות. לדוגמה, אפשר לחקור גם אנשים מתים (כמו היטלר) ולהשוות אותם לאנשים חיים (כמו טראמפ). למה לתת לאלו החיים את היתרון ולשאול אותם ישירות את השאלות? במה אשמים אלו שכבר מתו שאי אפשר לשאול אותם? יתר על כן, הרי לגבי המתים ה"מומחים" יכולים לנבא את תשובותיהם על בסיס מה שהם עשו בפועל (זה כבר ידוע). ואילו לגבי טראמפ, הוא הרי רוצח המונים ידוע, בעתיד כמובן. אז טוב שלא בודקים את העובדות אלא רק משערים מה יקרה. זה מאפשר מחקר הרבה יותר מקיף. למה להעדיף את המתים על החיים? תודו שמתודולוגיה אנטי אמפירית כזאת יוצרת מדע צודק ושוויוני הרבה יותר. זהו מדע על-זמני ועל-עובדתי.

בהיסטוריה, למשל, המתודולוגיה הזאת כבר מקובלת מזמן. נניח שאתה מעוניין להוכיח שהפלמ"ח היה ארגון גזעני ורצחני. אין לך אלא להושיב כמה "חוקרים" או "מומחים" שיאמרו זאת, והרי לך עובדות שמוכיחות שהפלמ"ח היה ארגון כזה. חבל שהיסטוריונים רציניים ומיושנים נוברים סתם בארכיונים. למה בכלל שומרים ארכיונים? הרבה יותר זול לשרוף את כל הארכיונים ולהושיב מומחים שיאמרו לנו מה היה עושה דדו או מה היתה עושה גולדה אילו פרצה מלחמת יום הכיפורים בהפתעה, ואז לתת לנו ישר את תוצאות ועדת אגרנט.

אפשר כמובן להרחיב זאת גם לתחרויות ספורט. רק כעת הסתיימה האולימפיאדה בעלות של מיליארדים. איזה אידיוטים! היו יכולים פשוט לשאול את ה"מומחים" מי יגיע ראשון במירוץ ל-400 מטר משוכות ולדעת את כל התוצאות ולחלק מדליות בלי שאדם אחד, לא עיתונאי ולא ספורטאי, אפילו יזוז לכיוון ריו. אפשר אפילו לעשות שידורים ישירים של המומחים כשהם יושבים על כורסאותיהם ומנתחים מה היה יכול להיות אילו היתה אולימפיאדה. חשבו על כך שבצורה זאת יכולנו לחלק מדליות לאנשים מתים ולא רק לאלו החיים. יכולנו אפילו לחלק מדליות לאנשים בדיוניים, או לשדים ורוחות.

כך גם חוקרי ההיסטוריה והפסיכולוגיה של הדור הבא באוקספורד יישבו על הכורסה עם המקטרת ויחליטו מה יוליוס קיסר היה עושה או מרגיש במקרה בדיוני כזה או אחר, ואז יוכלו להכריז עליו שהוא סובל ממניה דיפרסיה. לחילופין, הפסיכולוג יוכל לטפל בכל אחד מאיתנו בלי לפגוש אותו ובלי לשאול אותו מאומה. עליו רק להחליט מה הייתי עונה ולרשום לי תרופות שאם הייתי לוקח אותן כנראה הייתי מבריא. אין צורך לקחת אותן בפועל, אגב (למען האמת, אני מעריך שהתוצאות לא היו גרועות יותר מטיפול ממשי).

בעצם זה מה שמכונה בפי העם הנחת המבוקש. הנח את תוצאת המחקר, הושב "מומחים" שמניחים אותו דבר כמוך, והרי לך עובדות שתומכות ב"מחקר" שלך. כך עשו ה"מומחים" שהחליטו שטראמפ הוא פסיכופת, מתוך כך גזרו מה התשובות שהוא ייתן לשאלות שונות, ואז הכריזו על תוצאות המחקר: טראמפ הוא פסיכופת גדול מהיטלר. יש שיגדירו הנחת המבוקש ככשל, אבל הם פשוט לא מעודכנים בשינויי המתודולוגיה העכשוויים.

מה בדיוק אומר "מחקר" כזה?

אבל הבה נניח אפילו שה"חוקרים" החרוצים שלנו במקום לשבת בכורסה ולהגות בעצמם את העובדות, היו הולכים ושואלים את טראמפ בכבודו ובעצמו ואת שאר החברים הנדונים בעצמם (מעשה מחפיר מבחינה מתודולוגית כמובן. ראה סעיף קודם). ונניח שהיטלר היה אומר שהוא נגד הרג יהודים. האם כעת ניתן להסיק שהוא לא פסיכופת? האם הגדרת פסיכופת תלויה במה שהוא עונה לשאלות, או במה שהוא עושה בפועל? כששואלים שני אנשים האם אתה בעד רצח יהודים ושניהם עונים באופן חיובי, האם שניהם פסיכופתים באותה מידה? האם שניהם בכלל פסיכופתים? האם זה לא תלוי למשל עד כמה כל אחד מהם יממש את מחשבותיו האציליות ומרחיקות הראות? או עד כמה הוא מתכוון אליהן ברצינות? אם מישהו אומר שהוא חסר פחד מהחברה – האם זה אומר שהוא באמת חסר פחד? גם אני יכול לומר שאין לי שום חשש מכניסה ישירה לאש. האם אני פסיכופת או סתם מנותק מהמציאות? או שמא אני משקר כי יש לי מטרות שיווקיות או תעמולתיות? או שבכלל לא אמרתי זאת, אלא רק היו "מומחים" ששמו את הדברים בפי? אגב, האם אתם בטוחים שטראמפ באמת חסר פחד מהחברה, או שמא הוא מעריך שמה שהוא אומר זה מה שהחברה תאהב? לפחות בשלבים מסוימים היה נראה שזה באמת המצב.

לחלופין, נניח שהיטלר היה מאד מפוחד וחסר השפעה על החברה, אבל בנושא אחד הוא היה מאד נחרץ: רצח יהודים וצוענים. אז על כל השאלות הוא היה מקבל ניקוד נמוך (וחייב להיבחן במועד ב' בקורס פסיכופתולוגיה למתקדמים), אבל עדיין הוא בהחלט ראוי להיחשב רוצח המונים. לעומת זאת, מישהו אחר עונה כמו היטלר שצריך לרצוח יהודים אבל בטון מינורי יותר (או שבתרגול המעשי של הקורס בפסיכופתולוגיה רצחנית הוא היה קצת חלש ממנו), אבל עונה בחיוב גם על עוד כמה שאלות (חסר פחד מהחברה. הוא עושה טוב וחסד ללא מורא מאף אחד). הוא כמובן היה עומד גבוה מהיטלר בניקוד היוקרתי של אוקספורד. ובצדק, סוף סוף היטלר אמר שהוא בעד רצח יהודים (וגם רצח בפועל כמה מיליונים מהם בתאי הגזים, מוטט את ארצו ורצח עשרות מיליונים מעמו ועמים אחרים) וגם ידידנו השני הביע תמיכה תיאורטית ברדיפה כלשהי של כמה אנשים ממוצא יהודי (לא למימוש כמובן). האם אין זה אומר שהשני הוא פסיכופת גדול יותר מהיטלר?

מסקנות

כאמור, יש לי חשד כבד שמחקר כזה לא היה ולא נברא. אולי כן היה שם משהו אחר שאין לו הרבה קשר לדיווח שנמסר כאן. מאידך, כבר ראיתי לא מעט "מחקרים" כאלה במדעי החרתא, ולכן אני לא מצליח להתעלם מהאפשרות שאולי בכל זאת ה"מחקר" הזה היה, ולא חלמתי חלום. לפחות אני יכול לומר בבטחה שהעיתונאי (וכנראה גם חלק מהציבור) חושבים שה"מחקר" הזה אכן נערך ושתוצאותיו משמעותיות.

התופעה הזאת כוללת כמה אלמנטים שחוזרים ונשנים כל העת במחוזותינו: א. האקדמיה חסרת הערך (בתחומי החרתא) מייצרת "מחקרים" לא אמפיריים בשירות הפוליטיקה. כידוע, יש תחומים אקדמיים שאין בהם שום בשר פרט לקידום אג'נדה פוליטית זו או אחרת, ואלו רוב ה"מחקרים" שהם מייצרים. ב. רדיפת סנסציות של אקדמאים משועממים מביאה אותם לעסוק בכותרות חסרות ערך מחקרי. ג. עיתונות חסרת הבנה ואינטליגנציה שהולכת שולל אחרי ה"מחקרים" הללו, או שמוסרת את עצמה לידיהם מרצון מתוך רדיפת רייטינג או אג'נדה פוליטית (איני יודע איזו משתי האפשרויות טובה יותר, שוטים או שקרנים). ד. ולבסוף, ציבור קוראים שלצערי לא מאתגר במיוחד את האינטליגנציה הירודה של העיתונאים ואולי גם ה"חוקרים" הללו.

קישור לטור ההמשך