עקרון הסיבתיות
שלום מיכי,
רציתי לשאול בנוגע לעקרון הסיבתיות.
פילוסופים רבים כידוע טענו שעיקרון הסיבתיות לא נובע מהניסיון אלא מהתבונה ולכן אמור להיות שייך בכל מצב ומקום ואם כך משליכים זאת על הסיבה הראשונית ליקום וחוקי הטבע וכד' ומגיעים לאלוקים…
אך מניין לנו באמת לדעת שהסיבתיות היא אינטואיציה הנובעת מהתבונה ולא נלמדה מהניסיון? איפה הראיות לכך?
ואולי ניתן לומר שבמציאות הנורמלית אנחנו תמיד מחפשים את הסיבתיות אך ברגע שהמציאות חורגת מהנורמה (קוונטים\בריאת העולם וכד') עקרון הסיבתיות כבר נשבר ולא בהכרח קיים ולכן ניתן לשער שלא בהכרח יש סיבה לכל דבר, אולי בבריאת העולם נוצרה מציאות שמחזיקה את חוקי הטבע ללא סיבתיות…
אם בפיזיקת הקוונטים למשל הסיבתיות לא מופיעה, רואים מכאן ראיה שיש דברים החורגים מהמציאות הנורמאלית ואין להם סיבה אז למה אנחנו צריכים להניח שבמצב של בריאת העולם (מציאות חריגה וללא חוקים הידועים לנו כלל) היה את עקרון הסיבתיות?!
ושאלה לסיום להבנת הנושא: בעולם המדע\פילוסופיה מקובל שבפיזיקת הקוונטים יש סיבה אלא שלא זיהינו אותה עדיין?
בתודה מראש, אשמח מאוד שתעשה לי סדר בנושא המבלבל הזה!
שאלה מוזרה. מניין לנו לדעת שהעיקרון X לא נובע מהניסיון? פשוט מפני שהוא לא נובע מהניסיון. אין דרך ללמוד אותו מהניסיון. השאלה צריכה להיות מניין לנו שהוא כן נלמד מהניסיון?
בתורת הקוונטים יש סיבתיות, אבל היא שונה. גם אם מקבלים את הפרשנויות שאין שם סיבתיות של משתנים חבויים, האופי הקוונטי של היקום הוא עצמו סיבה לאירועים הקוונטיים. בעולם ריק ונטול מבנה וחוקים לא היה קורה שום דבר כזה.
במחילה על חוסר ההבנה אבל איך באמת ניתן לדעת שזה לא נובע מהניסיון, לא מצליח להבין…
בנוגע לקוונטים, מה הכוונה "האופי הכוונתי הוא עצמו סיבה"?
מה יש כאן להבין. אתה זה שצריך להסביר כיצד זה נובע מהניסיון. לא תצליח לעשות זאת.
גם לגבי האופי הקוונטי הסברתי. מה לא ברור?
לכאורה אי אפשר להוכיח שזה נובע מהניסיון ואי אפשר להוכיח שזה לא נובע מהניסיון, ניסיון יכול ללמד אותנו רק על כך שאירועים מסוימים קורים בסמיכות לאירועים אחרים. את הסיבתיות עצמה אנחנו לא רואים ישירות אף פעם, אלא רק מסיקים אותה, ולפי זה כביכול אנחנו לא יכולים לדעת אם היא באמת קיימת – לא רק בבריאת העולם או בתחום הקוונטי אלא גם בעולם שלנו. ואם כך מה בררת המחדל?
אתה כותב דבר והיפוכו. כרגע הראית שזה לא נובע מהניסיון אבל אתה פותח בכך שאי אפשר להוכיח את זה ולא את זה.
האינטואיציה של כל אחד מאיתנו מורה לנו על עקרון הסיבתיות. מה הבסיס לאינטואיציה הוא שאלה רחבה וכתבתי עליה לא מעט. אבל מה שלא יהיה, עליך לשאול את עצמך האם אתה מקבל את האינטואיציה הזאת או לא. אם כן – אז מבחינתך עקרון הסיבתיות נכון למרות שהוא לא עולה מתצפית אמפירית. זו נקודת המוצא של מי שמקבל את האינטואיציה הזאת, וזה כולנו כמובן. מי שמכחיש את זהה הוא בד"כ שקרן או מישהו שלא מודע לעצמו. זה הכל. לגבי הקוונטים הסברתי למעלה.
אני סיימתי ולא אענה יותר, אלא אם יהיה כאן משהו חדש. בינתיים אנחנו חוזרים על עצמנו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer