עיסוק בהגדרת אומנות

קשה לצטט הכל. אבל זה חלק נכבד במסקנות שבסוף המאמר "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם".

שוב עשיתי את הטעות והסכמתי לוותר לשואל על עצלותו. ביקשתי ציטוט ולא הבאת, אלא הסתפקת בהצהרה שחלק ניכר מהמאמר שלי אומר את זה. עברתי שוב על כולו ולא מצאתי אפילו בדל אמירה כזאת. יש הערה אחת וגם היא לא בדיוק זה.
אז כעת לא אענה עד שתביא ציטוט עם הקשרו ותגדיר היטב את השאלה.
סליחה על החריפות, אבל זה קורה לא מעט וזה מאד מרגיז.

נפגעתי. לתומי הבנתי זאת משני העמודים האחרונים של המאמר וההערה האחרונה. באמת קשה לי לצטט שני עמודים שלמים, לגיטימי, לא? (חבל באמת שלא ניתן להכניס צילומי עמודים) . אז כנראה שלא חילקתי היטב בין הדברים. אבל התוקפנות מקוממת. טוב אני מבין אבל שיש הרבה טרחנים ועצלניםוף ועל כך הקצף. בסדר. בכל אופן אעין בזה במהלך היום. אקווה למצוא לבד את הטעות שלי. אם לא אצליח – אשאל.

תודה על הכל!

שלום
הוא לא כעס שהבנת את זה לתומך. הוא ביקש ממך הפניה למקום מדויק שבו הוא אמר את זה, אז במקום ללכת לקרוא שוב ולחפש אם זה באמת כתוב או לא, אמרת בערך כך: "הבנתי את זה באופן כללי מהמאמר, אז אני לא הולך לטרוח לחפש, עכשיו לך חפש אתה בשבילי". כשבאים למישהו ומבקשים ממנו לפנות זמן בשביל לענות, צריך לנסות ולהוריד ממנו את הטרחה כמה שאפשר. כשהוא מבקש ממך במפורש לחפש משהו, אל תשאיר את זה לו. זאת חוצפה. אז כן הוא נתן לך משהו שקצת מאתגר אותך – למצוא האם מה שחשבת שכתוב בטקסט אכן כתוב שם, כלומר לקרוא אותו טוב ולבדוק אם הבנת נכון או אולי טעית. אתה יכול לוותר על השאלה כי אין לך כוח לזה, ואתה יכול לבדוק, אבל להטיל את זה עליו זו פשוט חוצפה.