הנחות המבוקש באמונה

שלום רב,
לעניות דעתי ובכבוד רב, אטען כי הטיעון שלך "שמבוסס על הנחה כללית שמסכימים לה רוב בני האדם" כבר מתחיל ברגל שמאל…

ההיסטוריה האנושית מציגה לנו תמונה מאוד לא מחמיאה, בלשון המעטה, להסכמות רווחות….

דווקא הרעיונות והתובנות המשמעותיים והמועילים ביותר למין האנושי היו והינם אלו שחתרו, חותרים ויחתרו נגד התפיסות המקובלות בכל דור ודור.

חובת ההוכחה אינה מוטלת על מי שחולק על הטענה המאוד "לא הגיונית" או על ההנחה שאלהים חולק עם בני האדם תכונות אנושיות כגון: רצון, מניע או ציפייה.

נהפוך הוא, הגיון בריא הוא להניח שכל תכונה אנושית בהכרח אינה אלהית.
וזה עוד לפני שדברתי בכלל על היהירות של האדם לטעון כי הוא יודע מה "מניע" את אלהים, מה "הוא רוצה", למה "הוא מצפה"…
אני מדבר רק על ההאנשה שלו.
להשליך על אלהים הגיון אנושי שמתבסס על הנחה שאם לבני האדם היוצרים יש ציפיות כך גם לאלהים הבורא זה לא שונה מלאמר שלפני שברא את העולם היה אלהים קצת לחוץ בטח, כמונו, ואולי היןם בכלל הוא משועמם, ובכלל , אם יש לו ציפייה מאתנו זה אומר שאין לו מושג מה יקרה מחר, או שנעמוד בציפיותיו או שלא, מי יודע….

כמו כן, בתורה שבכתב לא מצוין מה אחהים רוצה, מה הוא מצפה ומה המניע שלו.. מצוין רק מה אנו מצווים ומהן ההשלכות אם נעשה ואם לא נעשה. לא מה הסיבה לכך אן המניע, הרצון או הציפייה.

אי לכך, טענתי היא שנטל ההוכחה היא על המצודד בעמדה כי לאלהים יש רצון או מניע או ציפייה.