אין למדין מן הכללות

שבוע טוב הרב,
תודה רבה על השיעורים. בכמה מקומות אתה מזכיר את הלימוד ש׳אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ׳ (קדושין לד.), ביחס למשנה שם. אולם הקושיא בגמרא היא ממצוות עשה שהזמן גרמא ואעפ״כ נשים חייבות, וממ״ע שלא הזמן גרמא ואעפ״כ נשים פטורות, כלומר היא מוסבת על שני הכללים המופיעים ברישא של המשנה שלגביהם לא מובאות החרגות (ההחרגות הן בסיפא, לגבי מצוות ל״ת שנשים חייבות חוץ מבל תשחית בל תקיף ובל תטמא למתים). לכן נראה לי שסוף התירוץ ׳אין למדין מן הכללות *ואפילו במקום שנאמר בו חוץ*׳, אינו נצרך ולא נאמר עבור המשנה שלנו אלא ביחס למשנה שמובאת עמו בסמוך: ׳דתנן: בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח [ותו ליכא והאיכא כמהין ופטריות אלא אין למדין וכו׳]׳.