קוגיטו ולוגיקה
שלום,
אני לומד עכשיו הגיונות של רנה דקארט, והמורה שלנו טען בשיעור שבין היתר דקארט מערער גם על הלוגיקה ושטיעון הקוגיטו אינו תלוי בלוגיקה.
זה הזכיר לי את טענתך לחוסר היכולת לטעון דברים בעלי תוקף ללא לוגיקה והעלה לי שאלה.
איך שאני מבין את זה, אפשר לערער על הלוגיקה הקלאסית בארבעה אופנים –
- לערער על כך שאמת ושקר הם ערכי האמת היחידים לכל טענה (לערעור הזה אני לא אתייחס)
- לערער על אופן פעולתם של הקשרים הלוגים (למשל לטעון ש-false וגם true זה true)
- לערער על הדרך לקבוע תקפות של טיעון (ולהציע דרך שונה מכאשר ההנחות נכונות אז המסקנה נכונה בהכרח).
- לערער שאין דבר כזה בכלל קשרים לוגים ודרך להסיק תקפות (וארצה להציע שאולי בדרך הזאת יהיה ניתן לטעון דברים בעלי משמעות על העולם).
לגבי מי שמערער על אופן פעולתם של הקשרים הלוגיים והדרך לקבוע תקפות, אני מבין את טענתך לחוסר ערך בטיעוניו. למשל אדם שטוען ש-P וגם לא P זה אמת, טוען הכל ולא טוען כלום. אך אדם זה לא מערער על הקיום של הלוגיקה, אלא רק על איך נראית טבלת האמת של הקשר הלוגי של שלילה או של וגם (ואולי על טבלאות האמת של קשרים לוגיים נוספים).
מה בנוגע לאדם שלא מאמין בכלל בקיום של קשרים לוגיים ותקפות של טיעונים, וכל טענותיו יהיו אינטואיציות/התבוננויות עצמאיות שלא קשורות לטענות נוספות.
אדם כזה לדוגמא יטען שערך האמת של – השמש ירוקה- הוא שקר. ואם תשאל אותו – אם כך, אז גם ערך האמת של השמש לא ירוקה הוא אמת? הוא ישאל אותך מזה וגם? ומזה לא? משום שאינו משתמש בכלל בקשרים לוגים. הוא לא טוען ל-P וגם לא P, טיעונו של אדם זה אומנם מצומצם יותר, אך לא קיימת אצלו סתירה וטיעונו אינו נונסנס, הוא פשוט לא משתמש בלוגיקה בכלל(לא משנה אותה, אלא לא משתמש בה).
אם כך, יהיה אפשר לטעון שהטיעון של דקארט בספרו הגיונות – הנני (החושב) קיים הוא באמת מחוסר לוגיקה. הוא פשוט אינטואיציה/התבוננות בכך שהוא החושב קיים. משמע, כאשר אתה מוותר לחלוטין על הלוגיקה(ולא משנה אותה), אפשר לטעון על העולם דברים מבלי שיהיו נונסנס?
מקווה שהייתי ברור,
ותודה גדולה מראש 🙂