כופר בפיו וחשוד שמאמין בליבו
מעשה מוזר נתגלגל לפתחי. מישהו ממכריי שנתרגשו עליו גלי צרות טוען בפיו שאינו מאמין במאומה, לא הקב"ה לא תורה ולא שכרה. אבל אני חושד מאד שהוא כן מאמין וגם בחדרי חדרים מקיים מצוות. אמנם הוא דתי מהקבוצה היותר חפפנית בבית הכנסת, אבל לא משהו שממש בולט. מסיבה כלשהי אני חושד שהוא כופר רק מן השפה ולחוץ. האם אני יכול לספור אותו למניין? האם שחיטתו כשרה? חשבתי לעצמי שאין עלי חובה הלכתית להאמין לו כי אין אדם משים עצמו רשע. האם נכון?
אין קשר. אין אדם משים עצמו רשע הוא דין בבי"ד לגבי עונש. באיסור והיתר כל אחד נאמן כל עוד אתה באמת מאמין לו. אין כאן דיני ראיות. לכן עליך לבדוק איתו את הדבר וללבן האם בתוכו יש משהו אחר. בלי שביררת איתו, אזי אם אתה עצמך סבור שבתוכו הוא מאמין אולי מותר לך לסמוך על כך, אבל זה רק אם אתה באמת חושב שזה המצב, ולא מספק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer