חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

גרמא בנזיקין

שו"תגרמא בנזיקין
בחור נחמד שאל לפני שנה 1

יום/חג עצמאות שמח (זו כבר השאלה הראשונה, ובפשטות תוכן השאלה האם אתה רואה ביום זה תוכן דתי או רק לאומי).
ראיתי שרשור של הרב כאן לפני שש שנים (אני חייב לציין שנראה שפעם הייתה לרב יותר סבלנות לענות לאנשים, אולי זה ירידת הדורות של השואלים ואולי זה ייאוש מהם, וצ"ע) שם הרב אמר שהפטור בגרמא בממונות זה ערך דתי. לפ"ז האם חייבים לומר שזה נלמד מפס' כגון "מכה בהמה ישלמנה" ולומר דווקא מכה שמשמע ישירות ולא גורם (ראה סנהדרין עו:-עז.), או שעדיין ניתן לומר שנלמד מסברה, והסברא היא שמשום שמצאנו בערכים דתיים כגון שבת וכו' פטור מפס' "עשייה הוא דאסור הא גרמא שרי" הבינו יסוד שכל פעם שיש ניתוק בין העושה למעשה ע"י גרמא כבר א"א לחייב. אשמח לתשובה העקרונית, וכן מה הרב סובר שהפטור.
כמו"כ, לא כ"כ הבנתי מה הכוונה 'ערך דתי' בדיני ממונות שהבאת שם, האם לא יותר נכון ומדויק לומר 'ערך משפטי', והיינו שכפי שציינת כמה פעמים שיש אידאות וכו' ויש בעלות אמתית וממשית וכו' אזי ממילא חז"ל הבינו שכאשר יש ייאוש יש ניתוק בין אותה בעלות ממשית וכו' וא"כ אין זה בדיוק 'ערך דתי' אם אני מבין נכון, וממילא מעין זה בחיוב נזק. אשמח לחידוד.
יום טוב/חג שמח.
נ.ב.
יש לרב מאמר על קריאת הלל עם ברכה ואם בכלל?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני שנה 1
יש לזה תוכן דתי כמו בעשיית צרכיך בשירותים. גם על הצלחה בעשיית צרכיך אתה מודה לקב"ה ב'אשר יצר'. כך גם לגבי ארוחת בוקר והקמת מדינה. יש סברות שעוסקות בעניינים משפטיים ולא רק לוגיים או מוסריים. הארכתי בזה בקונטרס שבסוף החוברת שלי על מיגו (יש כאן באתר). כשאני מדבר בהקשר זה על ערך דתי, כוונתי שזה מיועד להשגת מטרות דתיות. מבחינת הסדר החברתי אין בזה צורך ולכן מערכת משפט רגילה לא תיזקק לזה. גם אם אתה מבין את הבעלות כסוג של מציאות, ללא השיקול הדתי אין סיבה לפעול לפי זה.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה