על הניתוק בין מוסר והלכה

האמירה הליבוביצינית שההלכה והמוסר מנותקים היא ללא שום מקור (אשמח לשמוע עם יש לך ) ולעניות דעתי זה לא פחות ממגלומניה (שלו ) לטעון כזאת טענה כנגד כל תורת ישראל ללא חכם אחד(לפחות בעל שיעור קומה מקובל על כלל ישראל) לאורך כל הדורות שחשב כך ופתאום קם אדם ? ועוד שגם הנפש מזדעקת מולה ומול חוסר ההתאמה בין מוסר הכליות של האדם לתורת ה' שכביכול האלוקים בא בטרוניה עם בריותיו – לא הבנתי מה הטענה גם מהרבצר אייל קרים שהוא לימד שיעור על יפת תואר מה הוא לא הבין? הוא לא דיבר מוסרי או לא ,גם לשטתך הוא דיבר רק הלכה , ובוודאי כפי שמביא החזון איש לגביי קראים שהיום לא הורגים אותם כי זה יביא קלקול ופרצה בניגוד לדברי הרמבם בתקופתו שאז זה היה מציאות אחרת שזה היה מועיל כך גם ענה הרבצר – מה שגם מישב את ההיבט המוסרי שכאשר יש הבנה של חוקי המוסר היטב בהמון זה שייך ושלא לא וזה נתון בידי חכמים לתקן ולגזור או שהקבה מזמן שאי אפשר יהיה לתקן כמו שהיום לא מתאים סקילה וכך זימן הקבה שלא יהיה סנהדרין – והכל מתיישב עם המוסריות ללא צורך לדבר על ניתוק – מה גם שמוסר אנושי הוא מוגבל בתפיסתו בהבנתו ובתוצאותיו ובהחלט יכול להיות מוסר עליון אלוקי תורני שאינו מוגבל בכל אלו ולכן הוא גם יכול להיות שיראה בתחילתו לפני ההסברים כסותר את המוסר האנושי אבל עם בירור מעמיק הוא לא יסתור ויש לכך דוגמאות – אשמח לשמוע את תגובת כבודו לדברים