הרב יהושע יגל הלך לעולמו

הודעת פתיחה של הרב

הרב יהושע יגל הלך לעולמו

נשלח ב-17/12/2006

| |

הרב יהושע יגל הלך לעולמו

הרב יגל, מנהל חינוכי (מה שקרוי 'ראש ישיבה', במקומות אחרים) של 'מדרשיית נועם' (=המדרשיה) בפרדס חנה, הלך הלילה לעולמו.

הלוויה היום (יום א) בשעה 11:30 במדרשיה, ואח"כ בשעה 14:30 בבית הלוויות שמגר בי-ם, להר הזיתים.

יהי זכרו ברוך.

יש הרבה מה לדון באיש היקר הזה, שזכיתי להיות קשור אליו בקשר אישי הדוק למדיי (לצערי רק אחרי שסיימתי את שהותי במדרשייה), ועוד לאלוה מילין.

שמעתי מקרובה של הרב שולמן זצ"ל (ר"י סלובודקא) ששמעה מפיו שראש הישיבה האמיתי היחיד שחי בדורנו הוא הרב יגל. האהבה והדאגה שלו לתלמידיו היתה כמו של (חלק מ)ראשי הישיבות של פעם. הוא התעניין לגבי כל תלמיד (והיו לו כמה וכמה אלפים) כיצד הוא מסתדר בהמשך דרכו (בישיבה, בצבא, באקדמיה וכדו'), או בשבוע ישיבה תוך כדי לימודיו. לשם כך אף כיתת רגליים יחד עם כל שאר המשימות שהיו לו כמנהל של המדרשייה.

שלא לדבר על כך הוא הלך לכל שמחה של מישהו מתלמידיו (מדובר כבר על בר מצוה של נכדים. ובדידי הוי עובדא, שממש בשנים האחרונות הוא כבר ממש לא הרגיש טוב, ונכדיו אמרו לי שהוא מתכונן להגיע לבר-המצווה של בני בבני-ברק). בסוף לא הצליח להגיע.

בגיל שבו בד"כ אנשים אחרים עושים קרעכצן, הרב יגל נלחם על עמדותיו (שבד"כ לא הסכמתי עמהן, ואף התכתשנו על כך לא מעט. מייד אחרי הישיבה הוא היה ניגש אליי לשאול מה נשמע בבית וכו') בהנהלת המדרשייה, על כל אספקט שלדעתו השתנה לרעה, ועל כל עמדה שנינטשה (יציאה בימי ה לשבתות, חופשות והתערערות הלימוד).

אהבת התורה שלו היתה יחידה בדור. אני לא הכרתי מישהו עם אהבת תורה כשלו. כידוע, כשהיה מוטרד מקושיא היה לוקח את האוטו שלו ונוסע ב 1:00 בלילה לבני ברק (בד"כ לר' אשר דויטש, שהיה חברותא של בנו מוטי יבדל"א), ולא שם לב שאולי הוא מפריע או זה לא נוח. אני עצמי זכיתי לכמה ביקורים כאלה, שבד"כ אמנם פתחו בשאלות של 'מה נשמע', אבל היה ברור שהמגמה היא קושיא בסוגיית פלגינן דיבורא (אותה למדנו יחד באריכות).

יש סיפור ידוע (עליי לא מספרים אותו), שבוקר אחד הוא הגיע לתפילה במדרשייה עם שתי עניבות, אחת מקדימה ואחת זרוקה לאחור. התברר שהוא למד בלילה והשליך את העניבה אחורה, ובבוקר קם מהשולחן וראה שהוא ללא עניבה, אז הוא שם עוד אחת.

חבר שלי שהיה ר"מ במדרשייה סיפר לי שהוא וחברו (שגם היה ר"מ חדש) למדו ביחד עם הרב יגל, שניסה להכין אותם לקראת השיעור, ווידא שהם מוכנים גם מבחינת אופן ההעברה וכו' (!), ולאחר מכן, בשעה מאד מאוחרת, הלך הרב יגל לביתו. אחרי כשעה (כבר אמצע הלילה) נשמעה דפיקה בדלת, והרב יגל נכנס בלי לומר מילה החל 'לגבי הרשב"א, מצאתי תשובה'. לאחר מכן התברר שהוא לא העלה בדעתו שמישהו שמתחבט בקושיא הולך עם זה לישון. הוא היה בטוח שהם עדיין עוסקים בעניין.

אני יודע שזה נשמע כמו סיפורי גדוילים מפעם, ולכן לא ממש מעורר אמון (ואולי גם לא תמיד אמפתיה, לפחות כאן). אבל אני יכול לומר שאמנם אינני מכיר את כל הסיפורים מכלי ראשון, אבל את האיש הכרתי היטב, והם בהחלט יכלו להתרחש.

הזהות הפוליטית-אידיאולוגית שלו היא חידה בפני עצמה (לדעתי לא ממש היתה לו. הזהות שלו היתה תורה, וחוץ מזה הוא לא ראה מאומה), אך נותיר זאת לפעם אחרת.

תנצב"ה

_________________

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2108085&forum_id=1364