על הביקורתיות לאור משבר הקורונה (טור 290)
בס"ד
שאלו אותי אתמול או שלשום האם הרדיקליזציה של השקפותיי היא תוצאה של עיון נקי או של מגמתיות (נסתרת?). עניתי שאני לא יכול לענות על כך בוודאות, אבל אני מקווה ומנסה להיות נקי ככל האפשר, ומעבר לזה לא ניתנה תורה למלאכי השרת. בימים האחרונים, לאור אירועי הקורונה, התחדדה אצלי נקודה ביחס לחשיבות של יצירת המשנה הרדיקלית ופרסומה ברבים, ומכאן יצא שרשורון ואטסאפ שהוא אביו מולידו של הטור הכואב, הארוך, העצבני והלא ערוך הזה.
היחס למסורת: על הביקורתיות
כיהודים אנחנו מתחנכים לתת אמון במה שלימדו אותנו. המסורת נראית לנו משהו נעלה ובעצם במידה רבה חיינו נקבעים על פיה. זה חלק בלתי נפרד מהיותנו דתיים. מבט ביקורתי הוא כמעט מילה נרדפת לכפירה ("ביקורת המקרא", "ביקורת התלמוד", ואולי גם "תיאוריה וביקורת"?). כמובן תמיד משלמים מס שפתיים לאלוהי הביקורתיות, חשוב מאד לשאול שאלות (רק שיסתיימו בסימן שאלה ולא בסימן קריאה. לא שאלות שהן תשובות), ויש המון מחלוקות בהלכה ו"אלו ואלו" ואנחנו בכלל המצאנו את כל זה וכו' וכו'. אבל בסוף בסוף, כל זה לא באמת. המסורת נעלה מכל ביקורת, ואין אפשרות לחלוק על דברים מקובלים ומוסכמים (לכל היותר אם מצאת עמדה שכתובה כבר במקום כלשהו, כלומר שמישהו במאה החמש עשרה כבר עשה עבורך את העבודה וחטף את הצעקות, וגם אז אין לך חסינות). גם נגד עמדותיי הרדיקליות מעלים תמיד את הטענה הניצחת שהמסורת אומרת אחרת (ראו לדוגמה אחת מיני רבות, טור 284), כאשר המחמירים דוחים מכוח זה את טענותיי על הסף, והמקילים רק מטילים עליי את נטל הראייה (וכמובן לא מקבלים שום ראיה, טובה ככל שתהיה, כקבילה).
מה שהעלה אצלי את העניין הוא התנהלותו של הציבור החרדי בימי הקורונה. מדובר באירועים היסטריים ממש, שמדגימים היטב עד כמה היצמדות למסורת ללא ביקורתיות עולה במחיר כבד. אני חושב שבדיון כאן תוכלו למצוא גם הסבר לחשיבותו של המבט הביקורתי ה"הרסני" שאני מציג שוב ושוב ולנחיצותו הרבה.
הקדמה: על החרדים והקורונה
הנושא של התנהלות החרדים בימי הקורונה הללו כבר לעוס וחבוט, אבל לא מפסיק להרגיז. העיתונות והרשת מלאות בגינוי ותיעוב כלפי האוכלוסייה הזאת (הרבה יותר מתמיד), תיעוב שמלווה בחוסר הבנה וחוסר אמפתיה מוחלט. אבל הדבר מופיע גם בקבוצות שבדרך כלל לא התייחסו כך לחרדים, ובעצם גם אצלם בפנים. כולם מבינים שיש בציבור החרדי אילוצים לא פשוטים: משפחות גדולות בבתים קטנים. מצב כלכלי קשה. היעדר אמצעי תקשורת זמינים (אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, סמארטפון), שלא לדבר על כלי ואמצעי בידור לגיטימיים (בעיניהם). עקב חוסר החשיפה לתקשורת יש גם חוסר מודעות למצב הכללי, וכנראה גם חוסר יכולת להתייחס באופן ביקורתי למה שמתפרסם (השמועות הן תורה למשה מסיני). כתוצאה מכך בימים האחרונים אני רואה תגובות ממש היסטריות ברשת שבאות ממקורות חרדיים. הן מביעות תחושות של מגפה נוראה ושל אנשים שמתים ברעב. כולל כמובן גינוי לשלטונות, אבל גם למנהיגות החרדית עצמה.
כל המגבלות הידועות הללו לא מתחילות אפילו להצדיק את הזוועה שמתרחשת בימים הללו במחוזות החרדיים. גדולי אוהביהם של החרדים ואנשים מתונים להפליא, מתבטאים באופנים חריפים ביותר כלפיהם. אני חושב שחילול השם כמו שהיה כאן, לא היה בישראל מאז נוסדה. הדברים הגיעו גם לעיתונות בחו"ל (גם שם יש בעיות קשות בריכוזים חרדיים, בעיקר בארה"ב ולונדון). החרדים, ודרכם גם האמונה היהודית ונושאי דגלה (המנהיגות הרבנית) בכלל, מוצגים בעולם ככלי ריק.
מה באמת קורה שם? ראשית, ההוראה הידועה ברוח הקודש של הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין, "שר התורה" ו"ראש הישיבה" שהנוטל מהם עצה כידוע אינו נכשל, לא לסגור את מוסדות הלימוד השונים, בניגוד להוראות. מעבר לזה, ההתפרעויות של האינטלקטואלים במאה שערים ובפלג הירושלמי שזורקים אבנים ומעסיקים את הצבא והמשטרה בימים אלו באינתיפאדה משלהם. האידיאולוגיה והבועה החרדית מופיעה כאן במלוא העוצמה. מחיריה כעת נגבים במזומן, ואם לא היו אנשים שפויים מסביב שיצילו אותם מעצמם, כמו תמיד, לא היה נותר משונאיהם של ישראל (כפשוטו) הרבה. כעת כבר יש התפכחות מסוימת, והרב קנייבסקי שינה את טעמו. כעת כבר כדאי לירות במי שיוצא החוצה כי דינו כרודף. אני מניח שההתפכחות הזאת באה אחרי התייעצות לימוד מעמיק של המצב, עם כמה מיסודות האפידמיולוגיה, והבנה של כיצד מתנהלים תהליכים גדולים כאלה. ברוב פקחותו, תוכלו לראות כיצד הוא הצליח ללמוד את כל זה בעשר שניות, מרגע שהנכד שלו בא ושאל ועד שהוא הוציא את ההוראה להשאיר את המוסדות פתוחים. את שכר הלימוד תושבי בני ברק וכולנו משלמים עד היום וכנראה נשלם עוד זמן רב הלאה. אלא שלהם זה לגמרי מגיע, אבל מה אנחנו אשמים? למה אנחנו צריכים להידבק ולמות, ויחד עם זה גם לשאת בכל המחירים ולשאת אותם על כתפינו? הסינים מארגנים משלוחי מסכות וציוד לישראל, גם מטעם מייסד עלי בבא, וגם של איציק ויעל הסינים (למי שלא מכיר את התופעה משובבת הלב הזאת, כדאי לעקוב), אבל בני ברק לא על המפה. היא על כוכב מאדים ולא נוטלת חלק במאמץ הכללי. להיפך, הכל עושים עבורה, אבל כולנו בעצם חייבים להם את עצם קיומנו. בהתנשאות הילדותית שלהם, כולם צריכים להבין שהעולם קיים בזכותם ויושב על כתפיהם.
כתוצאה מההתנהלות המופקרת והאינפנטילית הזאת, אנחנו מתבשרים בימים האחרונים שבבני ברק עיר התורה, הצדקות והחסידות, איבדו שליטה לחלוטין על העניינים. אני רואה כעת הודעות היסטריות שבאות ממשתמשי רשת חרדים שמדברים על אנשים שמתים ברעב, מגפה נוראה, אבדן שליטה וחוסר מנהיגות, פחד גדול וייאוש גמור. אני חושב שהדברים הללו אינם פרופורציוניים אפילו ביחס למצב בבני ברק, ואולי חלק מהם הם הטרלות, אבל הם בהחלט מצביעים על התחושה שנוצרה שם, ואך צפוי בעיניי שכך יהיה. אין פלא שצבא הרשע הציוני מתגייס לחלק מזון לבתים בבני ברק (וגם לאכיפת ההוראות), כנראה כדי להעביר את כולם על דתם ודעתם. ההידבקות בבני ברק היא כידוע עצומה, בגלל הצפיפות, חוסר שמירה על הוראות והבנה שלהן ושל המצב, וכמובן גם הוראות מנוגדות של המנהיגות החרדית. אין פלא שהממשלה הציונית המרושעת שוכרת מקומות כדי לבודד אנשים מבני ברק שדורשים בידוד (הכל כדי להעביר אותם על דתם וכו') ועוד. כעת התבשרנו שהעירייה שם גייסה את האלוף במילואים רוני נומה, הוא ולא מלאך ולא שרף, לא ראש ישיבה, לא עסקן ולא משגיח, כדי שיסייע וירכז את המאמצים הנואשים לעשות משהו בתוהו ובוהו שנוצר שם.
כמה טוב שהתורה מגנא ומצלא ושבבני ברק לא יקרה מאומה (לפחות לאלו שתרמו לקופת העיר ולא התגייסו לצבא השמד והלכו עם גרביים של X דנייר – מלא את החסר), וברור שכל זה קורה אך ורק בזכות התורה ולומדיה בטהרה, ובזכות רבותינו הקדושים וההישמעות הקפדנית להוראותיהם שניתנו בעיני הבדולח דילהון. אי אפשר כאן שלא להיזכר ביגאל אלון שאמר שצפת במלחמת השחרור ניצלה בזכות המעשה ובזכות הנס. המעשה הוא שזקני צפת קרעו שערי שמים בתפילתם, והנס שמחלקת הפלמ"ח הגיעה בזמן ועשתה את העבודה. אני מניח שאחר כך היא חטפה אבנים וזעקות שבר "נאצים, נאצים" מהמקומיים, ובצדק. חזקה שכל מה שעשו לא עשו אלא בשבילם.
התמונה שמצטיירת בעולם (כפשוטו, לא רק בארץ) היא זוועתית. חילול השם שלא היה כמוהו. אנשים בארץ ובעולם ממש מתפוצצים למשמע ומראה הדברים. הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית. אוסף של ילדים קטנים וחסרי אחריות שמפריחים סיסמאות שהם עצמם לא מאמינים בהן וגם חיים על פיהן (עד שמגיע רגע המבחן ואז מתברר במה הם באמת מאמינים). אין פלא שאנשים חשים שהחברה הזאת תקועה אי שם בעידן הפרהיסטורי, והבעיה העיקרית היא שהם עצמם עושים מזה אידיאולוגיה.
צריך להבין שבעידן התקשורת הגלובלית הכל מצולם והכל ידוע. אנשים חשים שיש כאן אוכלוסייה מרושעת, מטומטמת וכפוית טובה, למרות ההתחשבות והעזרה הבלתי נתפסת של החברה הכללית לתופעות הללו. לכן קשה לי לומר שהם טועים טעות גדולה מדיי. הדברים נשמעים כמעט אנטישמיים (למעט העובדה שהם לגמרי מוצדקים), אבל נדמה לי שתמונה ויראלית אחת שווה אלף מילים:
נדמה לי שגם במקרה הזה ההומור ברשת מהווה קתרזיס שמונע אלימות.
הסנגורים החרדיים מספרים לנו כמובן שההתנהגות הזאת היא נחלתו של מיעוט קטן. רובם שומרים על ההוראות ונוהגים כראוי. אלו הן שטויות. אכן יש מיעוטים מטורפים שמשתוללים, אבל אני לא מדבר עליהם אלא על המיין סטרים הליטאי ה"שפוי", כמו הכת בראשות ר' חיים קנייבסקי. גם ההתנהגות שלהם היא למטה מכל ביקורת, וגם אצלם הייתה חריגה קשה מההוראות לאורך רוב הזמן. בימים אלו כולם מאד מתלהבים מהחזרה לתלם ומההנחיות הקפדניות שיצאו לא להתפלל במניין, לסגור חיידרים, כוללים וישיבות וכדומה, ולהישמע להוראות של הציונים הרשעים, שהפכו בעיתונות החרדית מביטויים אנטגוניסטיים כמו "השלטונות", לתיאורים נייטרליים יותר כמו "הרופאים" או "משרד הבריאות". כזכור, בעקבות שיקול הדעת המעמיק והשקול של הרבנים, היום כבר חל על מפירי ההוראות, הצדיקים ומוסרי הנפש מאתמול, דין רודף. אבל החזרה להוראות ההיסטריות הללו אינה בעייתית פחות מההוראות הקודמות שסתרו אותן חזיתית. גם התוכן ההיסטרי ולא שקול, וגם דרך קבלת ההחלטות לכאן ולכאן.
הבעיה שמתעוררת כאן היא לא רק תוכן ההוראות. אפשר להתווכח בשאלה האם נכון להטיל סגר או לא. השאלה היא כיצד התקבלו ההנחיות ההן, הישנות? וכיצד הייתה החזרה מהן? מה הייתה דרך קבלת ההחלטות? על סמך איזה מידע ואלו שיקולים הן התקבלו? האם הרבנים הללו שנטלו לעצמם סמכות להחליט עבור כלל הציבור (לא רק החרדי), לקחו בחשבון שהם חבים לאחריניה (ראו טור 284)? כיצד ייתכן שההמונים נשמעים להוראות כל כך מטופשות שמתקבלות בצורה כל כך לא אחראית וילדותית, וממשיכים לראות אותם כרבנים מורמים מעם שחובה לציית להוראותיהם קלה כבחמורה?
אני שואל מי ייתן את הדין על כל אלו שימותו (וכבר מתו) בגלל האיחור של השבועות שבמהלכם נדבקו רבים, חרדים ולא חרדים, שממשיכים וימשיכו להדביק גם אחרים בקצב אקספוננציאלי (הם לא יודעים מה זה כמובן)? מה על הנזקים העקיפים של ההיסטריה שנוצרת שם? ומה על העומס בבתי החולים (אי שיטוח העקומה) שנגרם וייגרם כתוצאה מההתנהלות השערורייתית הזאת? מי ייתן את הדין על החלטות קלות דעת לגבי דיני נפשות שהתקבלו בקלות בלתי נסבלת, מתוך תפיסת עולם מטומטמת ובטיפשות הרת אסון? ומי ייתן את הדין על חילול השם הנורא (והמוצדק, הפעם) שנוצר כאן בעקבות זה? מי ייתן את הדין על האומללים שסגורים מפוחדים בבתים צפופים ונטולי תקשורת בבני ברק?
אבל הפלא הגדול בעיניי שההכאה על חטא לא נפוצה כל כך בעולם החרדי עצמו. יש ניצנים מסוימים, אבל בחינה עצמית של שורשי תפיסת העולם ודרך החיים שלהם, כמעט לא מתרחשת (אם כי להערכתי יש סיכוי לא רע לשבר מבורך בעולם הזה בעקבות האירועים, אחרי שקצת נירגע). זה בטח לא קורה באופן ציבורי ומסודר. המנטרות על "שר התורה" ו"ככל אשר יורוך" ממשיכות להיכרז ברחובות העיר במלוא הפתוס האינפנטילי כדאשתקד. אין פלא שבשולי הדרך פראי האדם ממאה שערים ומהפלג הירושלמי ממשיכים בהשתוללותם (אם כי בפלג הירושלמי ניכרת התמתנות מה. כנראה גם לטירוף ולטמטום קיצוני כמו שמצוי אצלם יש גבולות כלשהם).
שוב ושוב אני משתאה מול התופעה כיצד חברה הגיונית במאה העשרים ואחת, שרבים מחבריה למדנים משובחים עם כישרון אנליטי מרשים ושתי רגליים על הקרקע, מצייתת לשתי דמויות מנותקות כמו הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין, שהוכח קבל עם ועולם שאין להם מושג ירוק מימינם ומשמאלם על העולם בו הם חיים. זאת במקום לשלוח אותם לעשות תשובה בגלות עד סוף ימיהם. שני הרבנים האלה אחראים ישירות ובמו פיהם למוות ותחלואה של אנשים (בשוגג כמובן) ועל חילול השם נורא ואיום שלא היה כמוהו. היש בתורה עבירות יותר חמורות מרצח (בשוגג קרוב למזיד) וחילול השם המוני?
אז מכיון שהחבר'ה הללו לא שמעו על המושג הפקת לקחים וביקורת עצמית, אטול על עצמי את התפקיד ואעשה זאת עבורם (כן כן, אני מכה על החזה שלהם. חסכו לעצמכם את ההטפות). אם על זה לא נאמר מאמר חז"ל "במקום שיש חילול השם לא חולקים כבוד לרב", אני לא יודע על מה הוא כן נאמר.
שורשי התופעה
בימים האחרונים ראיתי שני מאמרים שסוקרים את התופעה ואת שורשיה (ואני מניח שיש ויהיו עוד כמה וכמה). אחד מהם, "לעמוד על נפשנו", פרי מקלדתו של הרב משה יצחק פרקש בכתב העת האינטרנטי צריך עיון, מבקר באומץ את התופעה ואת שורשיה מבפנים. השני הוא של ד"ר שוקי פרידמן, "כיצד מתמודד הציבור החרדי עם נגיף הקורונה?", בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מי שיצליח לקרוא את המאמר הראשון, שכתוב באומץ וביושר ראויים להערכה, יוכל לראות שבניגוד לדברי הסנגוריה החרדית, התופעה ממש אינה בשוליים. מדובר על שכבות נרחבות של הציבור החרדי מכל הסוגים והמינים. הטענות כאילו מדובר בשוליים הן כדרכה של האפולוגטיקה המקובלת שם (הוא עצמו כותב זאת). בתשובתי אליו נזכרתי בבדיחה שמספרים על ניקסון: מהי האינדיקציה לכך שניקסון משקר? כשהוא מניע את שפתיו. דובר חרדי שפונה כלפי חוץ, כך יש להתייחס לדבריו. הכל בחזקת שקר עד שיוכח אחרת. זה אינו רשע, אלא תוצאה של אתוס שיש חובת הגנה על החברה כלפי הרשעים בחוץ, וכביסה מלוכלכת מכבסים רק בפנים (בעצם גם שם לא).
תגובת הציבור
כאמור, הציבור הרחב מתפלץ למראה תופעות הללו. ראו למשל במסגרת כאן למטה מאמר שכתב פרופ' מני מאוטנר (אני מכיר אותו, אדם מתון להפליא), ותוכלו להתרשם ממה שמחוללת ההתנהגות הזאת.
| על חוסר הסולידריות של החרדים
מני מאוטנר, "הארץ", יום שלישי, 2020.3.31
אי אפשר היה שלא להתפלץ (כן, ממש כך) למראה הכתבה בטלוויזיה, שהראתה כיצד החליט הרב חיים קנייבסקי, מנהיג הזרם הליטאי בציבור החרדי, שלא לסגור את הישיבות עם תחילת המגפה. ניגש אליו שמש צעיר ואמר לו: "סבא, הממשלה החליטה שבגלל המגפה צריך לסגור את הישיבות. לסגור?" "לא", פסק הרב בן ה–92 בתוך פחות משנייה. השמש הסתובב לאחור והעביר את הוראת הרב הלאה. יש הרבה בעיות בתהליך שבו התקבלה ההחלטה הגורלית (כן, גורלית) הזאת. במהירות, בלי לשקול, או להתלבט, מתוך פנאטיות עמוקה, המגולמת באמונה בערך אחד, לימוד התורה, ובחוסר יכולת להכיל ערכים אחרים ולהביאם בחשבון. אבל הבעיה העיקרית עם ההחלטה הזאת היא חוסר הסולידריות שגלומה בה כלפי כל שאר אזרחי המדינה. שהרי, בגלל התנהגותם המופקרת של החרדים, בסופו של דבר הם, שאינם ממלאים כראוי אחר הוראות משרד הבריאות, ימלאו בהמוניהם את בתי החולים ויסתמו אותם באופן שימנע טיפול מהלא־חרדים שצייתו להוראות. בכך יהיה לא רק חוסר סולידריות, אלא גם חוסר צדק. הרבה נכתב בעשורים האחרונים על חוסר הסולידריות של החרדים שאינם מתגייסים לצבא. חוסר הסולידריות הזה מתבטא בהימנעות, במחדל. אבל חרדים שאינם מקיימים את הוראות משרד הבריאות ומתגודדים בהמוניהם מגלים חוסר סולידריות אקטיבי, במעשה. התנהגותם הפעילה מסכנת את חייהם של רבים אחרים שאינם חרדים — לא בגלל חשש ההדבקה, אלא בגלל הסתימה האפשרית של בתי החולים. נכון, תמיד צריך להיזהר בהכללות, וצריך לזכור שהחרדים, כמו כל קבוצה אנושית, נחלקים להרבה קבוצות משנה, והרוב הגדול של קבוצות המשנה האלה ציית להוראות הבידוד. אבל אי אפשר להימנע מלחשוב על האופן המופקר שבו פעל מנהיג הציבור הליטאי, הרב קנייבסקי, ואי אפשר שלא לחשוב גם על קבוצות המשנה שבין החרדים, גם אם הן קבוצות מיעוט, שגם בשלב המאוחר יחסית הזה עדיין ממשיכות לפעול באופן שמפר את ההוראות. אסור, כמובן, שהאירועים האלה יפגעו בהמשך התהליכים המבורכים של שילוב החרדים במוסדות החברה האזרחית והפוליטיקה. התהליכים האלה החלו לפני המגפה, וחשוב שהם יימשכו גם לאחר סיומה. ועדיין, כשתבוא אל קצה התקופה הקשה הזאת, לא נוכל שלא לשאול עצמנו פעם נוספת שאלות הנוגעות למידה שבה החרדים מהווים חלק מהחברה הישראלית ומגלים כלפיה אחריות וסולידריות. וגם לא נוכל שלא להשוות את התנהגות החרדים להתנהגותה של קבוצת מיעוט אחרת, שאף היא מצויה בתהליכים מואצים של השתלבות בחברה האזרחית ובפוליטיקה — האזרחים הערבים. אלו מתנהגים בימים הקשים האלה ממש ההיפך מהחרדים. רבים מהם, בבתי החולים, מגלים סולידריות אקטיבית, במעשה, ואפילו מסכנים את חייהם, כשהם מאיישים את הצוותים הרפואיים והמינהליים. להשוואה הזאת מוכרחות להיות גם השלכות פוליטיות כלפי כל אחת משתי הקבוצות. |
כשקיבלתי את המאמר כתבתי בתשובה שלדעתי מאוטנר טועה טעות מרה בדיאגנוזה שלו. ברוב המקרים לא מדובר בחוסר סולידריות, אלא בשילובים במינונים שונים של טיפשות ורשעות. הפנאטים של מאה שערים הם בעיקר רשעים וחסרי סולדריות, אבל הזרם המרכזי (של הרב קנייבסקי) הם בעיקר טיפשים. הפלג הירושלמי שניצב בתווך, הם שילוב מנצח של השניים. כמובן שבכל אחד יש משהו מהטיפשות, אבל באופן סכמטי זה תיאור לא רע. אגב, טיפשות היא מאפיין כללי שם, אבל רשעות להערכתי לא קיימת אצל כולם. ובכל זאת, יש רמות מסוימות של טיפשות שאי אפשר לא לראות בהן ביטוי למידה של רשעות. אנשים אינטליגנטיים לא יכולים להיקלע לסיטואציות כה טיפשיות, לפעול ולקבל החלטות ברשלנות כזאת, ובסוף לא לקבל אחריות על כך.
שורשי הבעיה
אין כאן המקום להיכנס לכל שורשי הבעיה. אבל בכל זאת אצביע על כמה מהם. האוכלוסייה החרדית שומרת על עניות אידיאולוגית, על ניתוק אידיאולוגי מאמצעי התקשורת (אינטרנט רדיו וטלוויזיה) ומהציבור הכללי. היא לא נותנת לחבריה השכלה מינימלית והבנה מינימלית של העולם, ובעיקר היא נשמעת למנהיגות שאין לה שום כישורים לקבל החלטות מושכלות בתחומים שמעבר לנ"ט בר נ"ט דחד יומא. המנהיגות הזאת ספונה בד' אמות של הלכה ולמדנות (זה מוצג כאידאל כמובן), וניזונה משמועות שאין לה את הכלים להבין את משמעותן. הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין לא יכולים להבין מהי השטחת עקומה, מהי התקדמות אקספוננציאלית, יסודות מתמטיים של תהליכים אפידמיולוגיים, ולכן גם לא את השיקולים שמובילים להחלטות בנסיבות בהן אנחנו מצויים. כל זה לא מפריע לציבור החרדי לראות בהם חכמי-על שלא טועים ושיש להישמע להוראותיהם מכוח "לא תסור", משל הייתה זו סנהדרין הגדולה. הם ומקבלי ההחלטות שלהם לא יודעים מתמטיקה ולא חשופים לחדשות. אבל כל זה לא צריך להביא לחשבון נפש ולשינוי של ממש, לא בהשקפת העולם שירדה כמובן כולה מסיני, ולא בהתנהלות המעשית שיסודה בדעת תורה של המנהיגות היודעת כל (אם כי בתהליכים ארוכי טווח אני מעריך שכן תהיה לזה תרומה).
גם בעולם החילוני לא כולם מתמטיקאים גדולים, אבל מי שמקבל את ההחלטות לפחות נעזר בגורמים מקצועיים שאמורים להבין בחומר ולקבל החלטה מושכלת. נתניהו, עם כל הביקורת שיש לי עליו, מבין היטב מתמטיקה, ואני בטוח שגם הוא לא מקבל החלטות על ידי שאלה של הנכד שלו שמקבלת תשובה תוך שנייה, כמתואר בסרטון שלונקק למעלה ובמאמר של מאוטנר. הוא נעזר באנשי מקצוע, שיכולים כמובן לטעות, אבל לפחות עושים את המיטב במסגרת מה שידוע. שם לפחות מקיימים את חובת ה"השתדלות".
ואם כבר הגענו לזה, הוסיפו לזה תפיסה הזויה שלפיה הקב"ה מנהל את הכל, ואנחנו אין לנו אלא חובת ההשתדלות (ראו בטור 280 ובטוקבקים שאחריו). צריך להבין שהתפיסה המעוותת והסתירתית הזאת אינה רק טיפשית. הבעיה אינה רק במישור האינטלקטואלי (ואני האחרון שיזלזל בבעיות במישור ההוא). היא מביאה אנשים לבלבול גדול במישור המעשי. הסיבה לכך שהיא פשוט לא עובדת, וכולם מבינים שהיא לא עובדת, אבל כמובן חייבים להגן על הדוגמה שהרי היא ירדה מסיני (דרך השופרות התורניים הנ"ל). זה מביא את האנשים להוסיף לתיאוריה אפיציקלים ודיפרנטים (ראו בטור 281), אבל בסוף בסוף, הם מרשים לעצמם להתנהג כאילו שלמעשיהם אין השלכות. מבחינתם ללמוד תורה ולהתפלל במניין זו ההשתדלות האולטימטיבית, ואם זה לא ימנע את הקורונה מה ימנע אותה?! לכן אם מישהו "גוזר" עליהם לא לעשות זאת, הרי הוא ודאי צורר, לא?!
על הביקורתיות
אף אחד שם לא מעלה בדעתו את האפשרות לחשוב באופן ביקורתי על "יסודות האמונה" הללו. החיוב לחיות בעוני הוא חיוב מקודש (והמדינה היא שאחראית להוציא אותם מזה ולסייע להם לתפקד). החיוב להיות בער ונטול השכלה מינימלית הוא גם מקודש (והמדינה היא שצריכה לתת להם שירותי רפואה, הגנה וביטחון, משטרה, פסיכולוגיה, מדע וטכנולוגיה, ואפילו שירותי תשובות לשאלות הגותיות במקום שה"השקפה" האינפנטילית שלהם נכשלת). ועוד לא דיברתי על העוני והמשפחות הגדולות שלא מאפשרים בידוד כראוי, כפי שתיארתי למעלה, וחוסר ההבנה במתמטיקה שלא מאפשר להם להבין את המציאות סביבם (ראו מאמר שראיתי במקרה רק היום בעניין). ומה על האמון הבלתי מוגבל בהנהגה חסרת היכולות שלהם? מישהו מעלה בדעתו, אם כבר משאירים אותם בהנהגה הציבורית החרדית, להקים גוף מייעץ מסודר על בסיס מידע מקצועי רלוונטי כדי לסייע להם בקבלת החלטות? נראה שהציבור הזה נדון להתנהל עד סוף ימיו על פי רוח הקודש המפוקפקת של האישים הללו.
החרדים לא מוכנים כמובן להשתמש באינטרנט ובטלפונים ניידים "לא כשרים", ומתוך כך כמובן אין להם סמ"ס וגם לא אפשרות להתעדכן בהוראות ובחדשות לגבי המצב (למעט דרך הצינורות המגמתיים שלהם), אבל אלו בעיות שלנו כמובן. מי שרוצה לקבוע פגישה או להודיע משהו לאדם חרדי מכיר זאת היטב. אין לו אמצעי תקשורת מינימליים, אבל כולנו צריכים כמובן להתחשב בו (הוא לא אמור להתחשב בך ולהחזיק אמצעי תקשורת מקובלים). גם אצלי באתר יש כאלה שהסינונים לא מאפשרים להם לגלוש, ואז צריך לשלוח להם מאמרים ותשובות בדרכים אחרות. לכן אם משרד הבריאות רוצה לעדכן אותם בהוראות או להודיע להם להיות בבידוד כי הם עברו ליד חולה מאומת, זו בעיה שלו והאחריות היא עליו.[1]
כל זה מתאפשר, בין היתר, בגלל הכבוד המוגזם למסורת וראיית הביקורתיות כשלילית. הם באמת תקועים במאה העשירית, וגם לא מודעים לכך. להיפך, זו האידיאולוגיה שלהם. אף אחד לא יכול לנער אבק מההשקפה המקודשת (שהיא, אגב, בחלקה, תוצר של המאה העשרים). אני חושב שאם לא נפסיק לכבד את התפיסה המעוותת והאינפנטילית הזאת ונשים את הדברים ביושר על השולחן, אנחנו חוטאים לחברה הכללית אבל גם לחברה החרדית עצמה. ההצדקה העיקרית לפרסום השקפותיי הרדיקליות היא שנמאס לי מקשר השתיקה והכבוד המדומה הזה ל"מסורת" ולנושאי דגלה. מעבר להשלכות הנוראיות של התפיסות הללו, אני פוגש אנשים נבונים שפתאום מבינים שהם חיים בסרט ושמכרו להם לוקשים, אבל אין להם אפשרות לבקר את המערכת והיא כמובן לא מבקרת את עצמה. המוצא המתבקש הוא לנטוש, וזה אכן נעשה בקצב גובר והולך. וכל זאת בזכות כיבוד המסורת שלנו וההתנגדות המתונה ל"רדיקליות הקיצונית" שלי. בימים אלו אנחנו רואים מחירים בחיי אדם ובחילול השם, אבל זה קיים על אש קטנה יותר כל הזמן.
בשולי הדברים חשוב לי לומר שאני לא מאשים ישירות את האנשים הפרטיים, שלכאורה לא יכולים לשנות את המצב. אני מאשים את החברה החרדית כולה ובעיקר את ההנהגה שלה, שפועלת על בסיס הנחות מנותקות ואידאולוגיה פרימיטיבית בלי הפעלת ביקורת מינימלית, וכך מכניסה את עצמה לגטו שלא יכול לתפקד (אפילו עם כל הסיוע מבחוץ). אבל בו בזמן חשוב לי גם להזכיר את מה שהסברתי בכמה וכמה טורים קודמים:[2] בשורה התחתונה אי אפשר לפטור מאשמה גם את האזרחים הפשוטים. החברה אינה אלא סך כל אזרחיה.
שיחת ואטסאפ
מה שעורר בי את כל הזעם שאני פורק עליכם כאן, מעבר לעצם האירועים של הימים הללו, נעוץ בשיחת ואטסאפ שנטלתי בה חלק לפני כמה ימים. מכיוון שהיא מתארת היטב את תחושותיי ונותנת רקע למה שכתבתי כאן, אני מביא אותה (מוערת) כמעט במלואה.
הכל התחיל בשאלה תמימה: האם ראוי להתפלל כיום במניין (בחוץ)? מישהו שם הוסיף מיד הדגשה: "בפרט שהרב קנייבסקי עכשיו דן אדם המזלזל בדבר לסוג של דין רודף". כאן כבר לא יכולתי להתאפק וכתבתי: "אני חושב שבימים האחרונים הוברר שלדברי הרב קנייבסקי ועמיתיו אין שום חשיבות, ובוודאי בנושאים אלו. הם פשוט ניזונים משמועות" (השתדלתי לבחור ניסוח עדין, לעומת תחושותיי שמתוארות כאן).
ואז מישהו העיר: "דווקא חלקם כן מתייעצים עם אנשי מקצוע", ולינקק לידיעה הזאת, ובה מכתב שקיבל הרב גרשון אדלשטיין, ממנהיגי הפלג המרכזי בזרם הליטאי, ממשרד הבריאות:
מול הטענה ה"ניצחת" הזאת כבר לא יכולתי להתאפק, וכתבתי ביתר אריכות ובפחות איפוק:
זה לא נקרא להתייעץ. הוא קיבל את ההנחיות הכלליות במכתב אישי וחזר עליהן עם גושפנקה רבנית. וכי צריך היה מכתב מיוחד כדי לדעת שאלו ההנחיות? וכי יש שם התייחסות ספציפית מעבר להנחיות שניתנו לכל האנשים?
זה רק מצביע על זילות הפסקים הללו. מילא אם היה נכנס לעובי הקורה ובוחן לעומק את הדברים ואז מחווה דעה. מקבל את מכתב ההנחיות וחותם עליו. ממש דעת תורה.
צר לי על הכעס, אבל הם באמת מעצבנים אותי. אנשים שלא מבינין מימינן ושמאלם. אין להם מושג ירוק איך הדברים מתנהלים ואיך מתקבלות החלטות (השטחת העקומה. נתונים מהעולם. עקרונות באפידמיולוגיה). אז שלפחות יסתמו את פיהם. ובוודאי עדר השוטים שהולך אחריהם כסומא בארובה עם סיסמת "ככל אשר יורוך", שכל בר בי רב דחד יומא יודע שלא נאמרה על כגון דא. פשוט בושה.
31.3.2020, 8:09 – מיכאל אברהם: בפרט חילול השם הנורא שהוא עצמו ועמיתיו אחראים לו. לדעתי אדם כזה צריך לקבל על עצמו גלות ולא להורות יותר הלכות, ובטח לא הנהגות ציבור. אם היה שם טיפת אינטגריטי זה מה שצריך היה לקרות.
ואם החברה הזאת היתה מתקדמת למאה העשירית סוף סוף, נדמה לי שהם היו צריכים להסיק עוד כמה מסקנות יותר עמוקות ויסודיות על כל דרכם האינפנטילית...
ואז שאלו אותי:
השאלה היא מה צריך פה תיקון:
- האם זה מעיד שעצם הנורמה של פניה לרב בשאלות לא הלכתיות היא מזיקה (ודוק: מזיקה, ולא "רק" לא נכונה/מחויבת); או:
- שהנורמה עצמה מועילה, אלא שכאן נעשתה שגיאה כי הפוסק לא בדק כראוי את הנתונים ו/או לא פסק באופן כללי שיש להיצמד להנחיות משרד הבריאות.
על כך עניתי:
הטעות היא משולשת: 1. לפנות לרבנים בכל נושא זה דבר טוב. אבל יש לדעת שהוראתם לא מחייבת. תמיד כדאי לשמוע דעה מאנשים חכמים. 2. יש לבחור נכון את הרבנים ששואלים, ואולי גם בתלות בנושא השאלה. לא יתד נאמן קובע מי הרב שכדאי לשאול. 3. חשוב גם להפיק לקחים ולהפעיל ביקורתיות. אף אחד לא חף מטעויות, אבל בלי ביקורתיות ומוכנות להפיק לקחים זה רק יחזור ויחזור.
כאן אביא פיוט קצר ממשתתפי הדיון, שבהחלט שם את האצבע על הלקח החשוב ביותר מאירועי הימים הללו, ונתן לי (בלי ידיעתו) חלק מההשראה לטור הזה:
מיומנו של משורר:
אם יש משהו טוב שצמח עבורי מנגיף הקורונה זה אובדן הביטחון בשיקול דעתם של רבנים גדולים. פתאום התחלתי להרהר על החיים שלי מתוך אחריות אישית ולא מתוך הסתמכות על אחרים, גדולים ככל שיהיו. אמנם כנראה שהרהורי התשובה הללו יתנדפו עם הזמן, אבל טוב מעט מאשר כלל לא. מה שבמשך הזמן שימש כמנגנון הגנה מלקיחת אחריות על החיים פתאום נופץ. פתאום ה"מנוס מחופש" (אחיי המשוררים כנראה יבינו את הרמז ?) חזר להופיע ואני שם לב כמה מפחיד זה לקחת אחריות על החיים. ובכלל, איזה כח מגן יש לחוויה הדתית שגדלתי בה …
כעת מישהו הכניס את התמונה הבאה:
ומתחתיה נוספה הערה צינית:
אושש שתורה מגנא ומצלא.
על כך באה תגובה אחרת:
אושש כי היכא דברי היזקא לא.
[פירוש: מה אתה מאשים את חז"ל, הרי הם בטוח צודקים. גם הם עצמם כתבו שהיכא דברי היזקא אין הגנה. אז מה הבעיה בכלל?!]
זה כבר שחרר לי לגמרי את הפיוז הרעוע בין כה וכה:
אושש שבכל מצב שבו ניתן לבדוק את התזה הזאת (שתורה מגנא ומצלא, וכן ששלוחי מצווה אינם ניזוקים), כלומר כששכיח היזקא, זה לא עובד. "ארי במסתרים".
כעת מצבנו הוא הבא:
התורה מגינה כל אימת שלא רואים ולא ניתן לראות זאת.
התפילה מועילה רק מתי שלא מסתכלים.
המעשר מעשיר רק כשלא בודקים.
את כל שאר המצוות אסור לבדוק (לא תנסון).
בשישית שלפני השמיטה יש ברכה, אבל זה היה רק פעם, מזמן (כששביעית דאורייתא).
מעורבות של הקב"ה היא בכל מקום ותמיד (מעל כל עשב יש מלאך שאומר לו גדל), אבל רק כשלא מסתכלים.
גדולי הדור בעיני הבדולח לא טועים (הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל), חוץ מאשר כשהם כן.
ישראל הם בעלי סגולה מיוחדת, חוץ מאשר כשמסתכלים ובודקים זאת. (ע"ע בית יוסף ריש אבהע"ז – ישראל רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ומי שאינו כזה יש לבדוק בייחוסו, חוץ ממתי שלא.)
ישראל אינם תחת המזל, חוץ מאשר כשבודקים.
כל מקרינו אינם אלא ניסים, חוץ מהמקרים שלא.
בתורה יש הכל (דכולא בה. איסתכל באורייתא…), חוץ ממה שאין בה וגם את מה שיש מעולם אף אחד לא ראה.
בחכמי התלמוד יש רוח הקודש, חוץ מהמקומות שהם טעו.
וכן על זו הדרך. אכן יושר אינטלקטואלי למופת…
ואז מישהו הוסיף (כנראה משורש נשמתו של חרבונה):
ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, אם בודקים – פונקציית הברכה קורסת.
אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה תזות מהמסורת שלנו, שכולן עד האחרונה מתחמקות מעמידה במבחן אמפירי וביקורתי. כל אמירה כזאת מגיעה מראש עם חבילת תירוצים מושלמת מדוע אי אפשר לראות את התממשותה. כך התיאוריה שלנו נותרת מושלמת ובלתי ניתנת להפרכה. וחלילה לנו מלפקפק ב"מסורת" (ע"ע tradition).
אז איך בכל זאת ראוי להתייחס לאמירות הללו?
נקודת המוצא שלי היא שחז"ל עצמם לא ידעו ולא יכלו לדעת את כל זה. אז למה הם כתבו אמירות כאלה? קודם כל, איני יודע. אני יכול להעלות כמה השערות.
אפשרות אחת היא שהם כתבו זאת מסברא שלהם, ולפחות בימינו התברר שטעו (אולי פעם משהו מזה באמת היה נכון. אבל לענייננו מה שחשוב הוא כיצד אנחנו אמורים להתנהל היום ולא השאלה מה היה בזמנם). אפשרות אחרת, שנראית לי יותר, היא שכוונתם הייתה דרושית-חינוכית. בטור 284 הבאתי כמה דוגמאות לדרושים, והעליתי שם השערות לגבי טיבן של אגדות חז"ל. הרי לכם יישום לדוגמה. חכמים בימינו משתמשים בצורות טעינה כאלה כדי לעודד אנשים לעשות את הדבר הנכון. הם מספרים לנו שהתורה מגינה, ומבטיחים לנו פרנסה והצלחה, וגם מסבירים לנו כל מיני אירועים ואסונות שקרו בגלל עוון זה או אחר. כדי ללמד עליהם זכות אני מציע לראות את כל אלו כדרושים חינוכיים, שמטרתם להמריץ אותנו לפעול נכון. כשלעצמי אני מתנגד בנחרצות לשקרים קדושים כגון דא, אבל קשה להכחיש שחכמים שונים עושים זאת בכל הדורות עד ימינו (ראו שם דוגמאות). אם כן, גם בהקשרים אלו בהחלט אפשר לראות באמירות הללו לא תיאורי מציאות אלא דרושים חינוכיים.
כך, לדוגמה, כדי לתת מוטיבציה ללמוד תורה וללכת לשליחות מצווה ולא להסס מפני קשיים מספרים לנו שזה מגן עלינו. אמנם לא במקום שברי היזקא, כלומר איפה שבאמת מסוכן. שהרי אסור להיכנס לסיכונים לצורך מצווה. לפי הגישה הדרושית הזאת, מותר לשקר קצת שקרים קדושים כדי להמריץ את האנשים לעשות דברים חיוביים. אבל כשזה מסוכן אז כמובן אין היתר לשקר. הרי לכם פירוש בהחלט אפשרי לטעמי לאמירות חסרות הכיסוי הללו. אבל התייחסות לאמירות הללו כפשוטן מובילה לתופעות כמו שראינו בקורונה (עד שהגענו למצב של ברי היזקא, כלומר עד שנזקקנו באמת להגנה הזאת).
ניטול עוד אחד. כדי להמריץ אותנו ללמוד תורה ולא לעסוק בדברים אחרים, מספרים לנו שהכל ישנו בתורה, שהרי זו חכמה אלוהית. "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (שכמובן יכול להתפרש באינספור צורות אחרות). כבר הזכרתי כאן בעבר שחבריי בישיבת "נתיבות עולם" בבני ברק נהגו לשאול אותי מדוע אני הולך לאוניברסיטה בצהרים, הרי הכל נמצא בתורה. על כך עניתי להם שאם כך אז אין בעיה, שהרי אני לומד תורה באוניברסיטה. וכי המקום גורם? וחוצמזה, אמרתי להם, אם במקרה תמצאו בתורה את הפתרון למשוואת שרדינגר לבור פוטנציאל ריבועי מסתובב, אודה לכם על עדכון, שכן זה יחסוך לי המון זמן במחקר ואוכל להישאר בישיבה ללמוד בבא קמא. אין צורך לומר שאף אחד מהם בינתיים לא מצא את הפתרון המבוקש (אני דווקא כן, ברוח הקודש ששרתה עליי באוניברסיטה). אגב, הם אמנם הבינו את המימרא הזאת כפשוטה, אבל נדמה לי שאיני מסתכן מאד באומרי שאף אחד מהם לא באמת האמין במה שהוא עצמו אמר (אני לא מכיר הרבה אנשים שמשתמשים בתרופות שמוזכרות בגמרא במקום במה שהרפואה של ימינו מציעה. טוב, שכחתי, השתנו הטבעים).
הלאה. כדי לבנות את הביטחון העצמי שלנו המציאו לנו את הרעיון שישראל הם עם סגולה באופן מהותני. יש הבדל של סוג בין ישראל לבין שאר האומות והאנשים. בספר השני בטרילוגיה אני עומד על כך שבתורה זה לא מופיע כהבדל מהותני אלא הבדל בתפקיד, אבל למה לא להשתמש בזה כדי לתת ביטחון עצמי. אלא שלאחר זמן זה הופך לעיקרון הלכתי: ישראל רחמנים בני רחמנים וגומלי חסדים, והבית יוסף בתחילת אבהע"ז קובע שמי שאינו כזה יש לפקפק ולבדוק בייחוסו. אגב, מעבר להצהרות, מעודי לא שמעתי על פוסק שחשש לזה אי פעם (ואם אתם יודעים על מישהו כזה, אנא אל תאמרו את שמו שכן זהו לשון הרע).
כחלק מאותו עניין, הגויים הם כמובן רשעים מרושעים במהותם ואצל ישראל הרוע, גם אם הוא קיים (מה פתאום? אף פעם לא ראיתי יהודי רשע, הרי זה נגד הבית יוסף) הוא "חיצוני" (השד יודע למה הכוונה). אגב, עובדתית זה כנראה אפילו היה נכון פעם, שהרי הרוע הוא תיאור עובדתי ולא מטפיזיקה. חז""ל מתארים לנו את הגויים שהם פגשו, ואין לי סיבה להניח שהם משקרים. אבל הפרשנות המטפיזית שנתנו חכמים לתופעות הללו, כאילו יש כאן משהו בטבע המהותי ולא עניין תרבותי, הופכת להיות תורה. כיום זה כבר עיקר אמונה שמשהו בטבע של הגויים הוא מרושע. יתר על כן, גם כשהם גומלים חסד הרי הם כאותו חזיר שפושט טלפיו ואומר ראו טהור אני. נניח שחז"ל באמת חשבו שההבדל הזה הוא לא תרבותי-חברתי אלא מטפיזי. עדיין אין לי שום סיבה להניח שהם יכלו לדעת זאת. לכן או שהם טעו, או שגם זה הוא רק דרוש חינוכי כדי לחזק את הביטחון העצמי שלנו.
רוצים עוד? הכל בידי הקב"ה, שומר מצווה לא ידע דבר רע. אמירות אלו יש להם מטרה ברורה. שוב לתת ביטחון עצמי וחוזק בעבודת ה'. אל ייבוש מפני המלעיגים. אל לכם לחשוש מנזקים שייגרמו לכם מעבודת השם. כאמור, שום דבר מכל זה לא באמת עובד, אבל במקום לומר ביושר שאולי מדובר בסברות בעלמא, או באמירות דרושיות-חינוכיות, אנחנו מוסיפים אפיציקלים ודיפרנטים כדי למגן את התזות הללו ולהפוך אותן לעיקרי אמונה חסינים מהפרכה (כלומר כאלה שלא אומרים מאומה).
ומה על תזת ההשתדלות? טוב, עליה כבר דיברתי בקצרה למעלה. המטרה שלה לגמרי ברורה. זה שהיא טיפשית (וכמעט סתירתית) ולא מחזיקה מים, נכון. אז מה? יש לנו מסורת. אז ממגנים את התזה באופן כזה שלא ניתן להפרכה. כל אירוע חריג שקורה מוסבר כיד ה', ומה שלא מתאים לתזה הזאת מוסבר כמובן בכך שהקב"ה לא עובד אצלנו ואיננו מבינים את דרכיו.
כל אלו הן תזות שלא ניתנות להפרכה. חלקן מטפיזיקה ריקה שאין לה שום השלכה מעשית (לפחות לא כזאת שעומדת במבחן), וחלקן תזות עובדתיות שמתרוקנות מכל תוכן וכך נותרות חסינות מהפרכה. בעצם נכון יותר שרובן מופרכות כל יום מחדש (לפחות מבחינת השכל הישר), אבל התירוצים האולטימטיביים שמתלווים אליהן ממגנים אותן על ידי קבורתם תחת שריון עבה מאד של אנטי הפרכה שלא ניתן לחדירה. פשוט מרוקנים אותן מתוכן עובדתי וכך הן הופכות להיות נכונות באופן מוחלט ולא אומרות כלום.
עליי רק לחדד ולומר שאין לי בעיה עקרונית עם טענות שלא ניתנות להפרכה. לא כל העולם הוא מדע. אבל בעיניי תזה כזאת היא חשודה על פניה, וחובת הראיה על מי שטוען אותה. אני מוכן להחזיק בתזה כזאת רק כל עוד יש סיבה טובה להחזיק בה. לדוגמה, אמונה באלוהים היא תזה שלא ניתנת להפרכה, אבל מכיוון שלדעתי יש טיעונים טובים לטובתה אני בהחלט מאמץ אותה בחום. אני אפילו מוכן לנפק תירוצים נגד קושיות שונות (כמו הרוע בעולם או במקרא). אבל זה רק מפני שיש לי סיבות טובות לחשוב שהיא נכונה. לעומת זאת, טענות שאין להן בסיס וגם בפועל נראה שאינן נכונות ולא עובדות, לא ברור לי מדוע להחזיק בהן? אה, שכחתי, המסורת. נטל הראיה הוא עליי (ועל המציאות). אל תבלבלו אותי עם עובדות, הרי יש לי מסורת.
מה לזה ולקורונה?
איך הגעתי מהקורונה לכל הדוגמות המנותקות הללו? פשוט מאד, כי כל העניין של הקורונה הוא תוצאה של אמונה עיוורת ולא ביקורתית בדוגמות שנראות לאנשים כמסורת מסיני. נכון שלא כולנו חרדים ולא כולנו מאמיני הרבנים אדלשטיין וקנייבסקי, ואולי גם לא כולנו מאמינים בדוגמות שהבאתי כאן כדוגמה, ואכן הביקורת שלי לא נסובה על כולנו, ובוודאי לא בשווה. אני מבקר את השמרנות ואת חוסר הביקורתיות, ובעיקר את התחושה שזו גישה מתחייבת מהאמונה והנאמנות אליה.
מעבר לזה, צריך לזכור שגם לנו יש תיקים דומים. גם אנחנו נדבקים לתזות מסוימות מכוח המסורת גם אם הן לא ממש עומדות במבחן המציאות (ע"ע השגחה והשתדלות ועוד). ובסוף בסוף, גם אנחנו ממשיכים להתייחס לרבנים המנותקים וההזויים הללו כגדולי תורה ולשאול אותם שאלות הלכתיות (גם אם לא ציבוריות). אני בהחלט אשמח לשמוע מהרב אדלשטיין שיעור למדני בסוגיא תלמודית. אבל אם אני הייתי צריך לבדוק האם אפשר להתפלל במניין במרפסות או דרך זום, או איך להתנהל במצב של קורונה, האחרונים שהייתי שואל הם הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין. הבנת המציאות שלהם לוקה בכל כך הרבה, שאין שום מעמד לתשובה שהם היו נותנים לי על נושא כזה שדורש הכרה עם מציאות שזרה לו לגמרי. אני מזכיר לכם ששרשור הואטסאפ התחיל בהערה על דעתו של הרב קנייבסקי לגבי תפילה במניין בזמן הזה (ודומני שהיא לא נכתבה על ידי אדם חרדי). אני מפנה אתכם לטוקבקים האחרונים בטור הקודם, שם הובאה דעתם של רבנים חרדים (ובהם הרב קנייבסקי) על היתרי הזום בליל הסדר. הטרילוגיה שלי מסתיימת בדיון על מיהו גדול בתורה. אני חושב שגם בעניין הזה אנחנו תקועים מאות שנים אחורה, והגיעה העת להתעורר.
זהו, גמרתי לשפוך. סליחה מכולם, אבל הייתי חייב להוציא את התיבה לרחובה של עיר.
תוספת שמסכמת את התוצאות שהוספתי לאחר זמן (אמצע מאי):
https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.8840658
דרעי חושף ש-70% מהנדבקים בקורונה היו חרדים!!!
[1] בגלל הבחירות לחיות באופנים הללו, הציבור החרדי נופל כנטל על החברה הכללית, אבל מי שאומר זאת הוא כמובן אנטישמי. אתה צריך לשלם, למות בצבא ובקורונה ולשתוק. וכל ההיתלות הטפילית הזאת על החברה הכללית נעשית כמובן בלי טיפת הכרת טובה על המשאבים והמאמצים שנעשים למענם, ובלי להכיר בהתחשבות הבלתי נתפסת לעתים שהחברה החרדית מקבלת (כמו פטור מגיוס שנתפס כאיזו זכות יסוד). תמורת זאת, החרדים מועילים בטובם להציג את החילונים כרשעים ואינטרסנטים שעושים הכל לטובת עצמם ונגד התורה (שהעולם כולו עומד רק עליה ובזכותנו).
[2] ראו על כך בטור 67, וגם בטורים 61, 34, 258 ,117, 238, 283 ואולי עוד.
זאת התשובה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8
המשפט "ולא ממש מבין איך זה לא קורה היום" יכול להעניק השראה… ממליץ למחוק מיד.
ההמלצה נדחית.
כבר מעל 40 שנה שאני תוהה איך זה לא קורה.
כמעט שנכון לומר שבחברה בריאה זה היה אמור לקרות.
חריף מאוד, רק חבל שאיש מאלו שצריכים לקרוא את זה לא יקרא, וגם אם במקרה כן – לא יגיב, וגם אם כן – לא יפנים
אני דווקא אופטימי. גם אם א יקראו את זה, מישהו שכן קרא ו/או חושב כך, יכתוב משהו שישפיע על מישהו אחר לכתוב משהו, ובסוף בסוף אולי השטח יגרום לשינוי כלשהו. כמה זמן אנשים אינטליגנטיים יכולים להישאר תקועים במסגרת כל כך אווילית בלי טיפת ביקורת?
אזרוק למדורה הבוערת הזו עוד גץ אחד:
לפני חמש שנים, כשסעדתי את חברתי הטובה לפני מותה מסרטן, הטרידה אותי העלות של תרופה מסוימת שלא נמצאת בסל התרופות, ואולי יכולה היתה לעזור לה. שוחחתי אז עם ידידתי מלכה פיוטרקובסקי שהיתה חברה בועדת האתיקה של סל התרופות, והתוודעתי לראשונה מקרוב לשיקול הדעת שחברי הוועדה צריכים להפעיל בתקצוב התרופות. השמיכה קצרה. כשמכניסים תרופה אחת, מוציאים אחרת. בכך קובעים מי יחיה ומי ימות. ברגע מסוים פילחה אותי תובנה קשה: מי שלא עובד, וממילא לא משלם מיסים ושותף בהגדלת התוצר הלאומי לנפש וכו' וכו', הוא שותף פעיל באי -הגדלת השמיכה הזו. רגילים להאשים חרדים באי גיוס לצבא, שלא מתיצבים תחת האלונקה הבטחונית, אני מאשימה אותם באי נשיאת האלונקה הכלכלית. לו תקציב המדינה היה גדול יותר, אפשר היה להגדיל את תקציבי הבריאות והרווחה. אנשים שידם אינה משגת לקנות תרופות מצילות חיים, היו מקבלים אותם בסל התרופות המתוקצב. היה קל יותר. ופחות אנשים מתים. האם לא ראוי להאשים חֶברה שלמה שכך נוהגת, ב'לא תעמוד על דם רעך'? חברה שמקדשת את העוני גוזרת את גורל אנשיה – והחברה כולה – גם לחולי ולמכאובים ומוות.
דווקא זו ביקורת שדורשת ליבון. לפי זה כל אדם צריך להשתדל לתרום כמה שיותר לתוצר. אם אדם עוסק בתחום לא יצרני גם הוא לא תורם להגדלת סל התרופות. אני כן מסכים שכחברה אם יש מדיניות של אי תרומה זה בעייתי. אבל חשוב להבין שיש כאן ביקורת מורכבת יותר.
בוודאי שזו מדיניות של אי תרומה, מדיניות של עוני והעדר התפרנסות ראויה (אפרופו הצפיפות והנטל על הביטוח הלאומי). כל חברה רשאית ובעיניי גם חייבת לממן אנשים יחידי סגולה שיעסקו בתחומים הלא יצרניים לטובת חיי הרוח, המוסר, הדת ההשראה היצירה וכדומה. אבל פה יש חברה לא עובדת באידאולוגיה, שאי-הייצרנות ואי ההתפרנסות הפשוטה, היא לכתחילה.
ח ח ח
מאתיים אלף איש צריכים לעבוד כל חייהם כדי שאיזה זקן יחיה 88 במקום 86, או איזה חולה סרטן נדיר יקבל את התרופה שלו על חשבון הציבור?
הגיון של מסרחניקעס.
כל אחד חי קודם כל למען עצמו, ולא כעבד של מוסד ה"תרומה לחברה" או הבדיחה האחרת, "שירות לאומי".
מר אדם-לאדם-זאב-פעטש געבר. אתה אמיתי?
הערה מוזרה, אם אדם חושב שהוא תורם לחברה בכללה ע"י קיום זרם מסויים שעוסק בתורה ומצוות, אפשר להתווכח איתו, לנקוט כלפיו בסנקציות כספיות והכל, מלבד זלזול מוסרי כפי שמעבע ממך
מאמר חריף על נושא נכון
יש בו דברים רבים שגורמים גם למי שמסכים עם עיקרון הביקורת לא לקבל את המאמר
ואתן רק דוגמה אחת
המאמר ץוקף באמצע את החרדים על זה שהם לא מחזיקים פלאפון לא כשר ובכך מחייבים את משרד הבריאות לדאוג ליידע אותם בכשר ואני לא מבין איך אתה יכול לתקוף קהילה שרוצה להישמר בסגנונה ודעותיה ומבינה שעם פלאפון לא כשר חבריה יחשפו לכל מה שיש בעולם ויקשה עליהם לשמור על דרכם וכי אנשים כאלו אמורים להחזיק פלאפון לא כשר רק כדי שלך יהיה נוח? וכי על זה אתה יכול לתקוף אותם?
נניח אתה חולק על כל השקפתם אבל להם יש דעה ודרך ומותר להם לפעול להעמיד גדרות ושמירות על דרך זו ועל החינוך שלהם והם ודאי לא אמורים להחזיק פלאפון כשר רק כדי שלך יהיה נוח
דברים אלו שלך הם רק דוגמה אחת לקיצוניות המאמר שלך שלא מנסה בכלל לראות את ההגיון שיש מהמקום של השני ורק משתולל בשנאה כשאתה מציג את כל מה שיש בהם כטיפשים ורשעים
אם היית כותב את כל המאמר בתקיפות אך בצורה יותר מכילה כשאתה מקבל את החלקים בהם אתה יכול להבין את הראש שלהם מוסיף גם את המעלות והרווחים שיש להם בדרכם [מבחינה רוחנית בעיקר] ויחד עם זה כותב גם את הביקורת זה היה בסדר אבל הצורה שכתבת גורמת גם למי שמסכים עם דבריך לראות בך אחד שמגיע משנאה של הרבה שנים שמצאה מקום טוב לשחרר ולא מביקורת ממוקדת [ולא שאני לא מבין את זה שיש הרבה מה לשנוא בהם]
אני לא דורש מהם מאומה, פרט לכך שעליהם לשאת באחריות להחלטותיהם. הם גם החליטו אידיאולוגית לא לקנות השכלה ולא לשרת בצבא, אז שישאו בתוצאות. הבעיה היא שהם מחליטים מה שהם רוצים אבל תוצאות ההחלטות שלהם נופלות על כלל הציבור. הם לא נושאים בתוצאות של ההחלטות שלהם, ולכן ממש לא זכותם לקבל החלטות. הטענה על הפלפונים היא לגמרי נכונה.
לגבי הדיאגנוזה השקולה והמאוזנת שלך על השנאה שלי, כבר לא אתייחס כי עשיתי זאת כמה פעמים כאן.
נראה לי שזה השימוש הרשלני והאווילי ביותר שראיתי אי פעם בכלל של "לא תעמוד על דם רעך". מהנתונים המעוותים, דרך ההצגה הפשטנית ועד למסקנה המדהימה – כולנו עבדים לתוצר כדי להגדיל את סל הבריאות. כל הוצאה, או גרימה עקיפה להוצאה, שאינה לצורך הגדלת הסל היא לא פחות מעבירה על "לא תעמוד על דם רעך".
תמהני, לפי הכללים הלא יאמנו שלעילף, מה דינה של מי שבאדיבותם של תקציבים מן המדינה (על חשבון סל הבריאות, כזכור) כתבה דוקטורט על "חכמים ומטרונות"? כל עלויות הדוקטורט שלך מומנו על ידייך? מן הסתם לא.
ברשותך, אני מצלם את תגובתך המדהימה כדי לסייע לה להפוך לבדיחת רשת.
אפשר כמובן לא להאמין לו, אבל הרה"ג יעקב עדס שליט"א, מוסר מידע מכלי ראשון, בשם כמה קוקודים במערכת הצבאית, שהכל הפוך.
המערכת הצבאית מנופחת, בשם קדושת גיוס כולם, כדי לגייס ו'לחלן' (או 'לדת"ל'… 'לדתל"ש') את החרדים.
זו הבעיה התקציבית העיקרית של הצבא.
הוא שאל שאלה פשוטה קודקוד אחד, שהיה אצלו: תגיד לי מה הבעיה הכי קשה בטחונית: איראן, חיזבאללה, וכו' וכו'. אני מתפלל ורוצה לדעת במה להתמקד.
ענה לו הקודקוד, כל אלו בעיות משניות, את העיקרית לא אמרת. שאל: מה היא? ענה: תקציב עצום, שהולך לכל מי שלא צריך אותו בכלל בצבא. לדוגמא: היו צריכים להחליט בזמנו בין כיפת ברזל, לבין יירוט בלייזר. והתחילו אם הראשון. למה עם שניהם? כי אין כסף…
שאל הרב עדס: למה לא מפסיקים עם זה? והתשובה: כי אז לא יוכלו לגייס את החרדים.
שאל אחר כך עוד, וענו לו שזה ידוע ליודעים…
לא מאמינה לאף מילה
אני מבין שאין לך עניין לשמוע זאת בקולו של הרב.
אז נעזוב.
תישארי באמונותייך
חיותה, את באמת התייחסת לאוסף דברי ההבל הללו? לצערי אני דווקא יכול להאמין וזו סיבה מצוינת לא לשמוע את הדברים בקולו של הרב עדס כדי שלא ייצא אידיוט מושלם. גם כך כבר נאמר עליו כאן לשון הרע קשה.
רשע מרושע עוכר ישראל ערב רב שונא דת וכו'
סתם,
הרב, אני חרדי ומסכים עם אחוזים נכבדים מדבריך כאן (ומחלקם לגבי דברי חז"ל, ואכ"מ)
יש עוד לא מעט כמוני
והסיבה שאין מרידת הפרטים היא שזאת האלטרנטיבה הפחות רעה, ותו לא!
הרי במה שנקרא הציונות הדתית (אני מכירה היטב היטב), השמרנות די לקחה את חסרונות שניהם (אם כי כמובן לא את הכל) והפתיחות…
אז זהו אין ברירב
שוב יש עוד לא מעט כמוני
אפס, המצב מתדרדר, [מעבר לדרדור מימי הרב שך] מחוסר דעת והתבהמות…
בריאות איתנה
אני לא בטוח שאני מסכים עם טענתך שזה הרע במיעוטו. בעיניי לא. אבל זה דיון אחר. עדיין אני לא חושב שזו חייבת להחיות עסקת חבילה. אפשר וצריך גם להילחם על שינוי מבפנים ולא מבחוץ. למשל, הקמת גוף מסייע למנהיגות הרבנית זה צעד חרדי לגמרי. אין בו שום שבירת מסגרת. סתם קצת אחריות.
כבודו מצדיק פוגרומים? אני משפשף עיניים, אם היית כותב את זה על ערבים בשיא האינתיפאדה!!!! היית מוגדר כגזען פשיסט ועוד ועוד ופה זה בהחלט חמור אבל מדובר בעיקר ברשלנות ובורות.
כבודי לא מצדיק פוגרומים. כבודי רק מתחיל להבין מהיכן הם צומחים. בדיוק כמ ושאיני מצדיק רצח, אבל אם יש התגרות מאד גדולה זה נותן הבנה למניעי הרוצח. כדאי לשפשף את המוח ולא את העיניים, יען כי עיקר הבנת הנקרא נמצא במוח ואל בעיניים.
לטעמי לא הדגשת מספיק את מה שלדעתי בעיקר מביא לאדישות ולזלזול של החברה החרדית – ניתוק גמור מהתקשורת. בתור חרדית שכן חשופה לזה, אני רואה שהתקשורת, כלומר הטלוויזיה ואתרי האינטרנט, עסוקים בימים אלו בלהבעית את הציבור ולגרום לו להבין את חומרת המצב ולהישאר בבתים. הרבה חרדים פשוט לא חשופים לזה, וקשה מאוד לגרום לאדם להקפיד על הנחיות מחמירות כאלו מבלי להפחיד אותו כהוגן ולגרום להיסטריה ולפחד שלו להיות השוטר שמושיב אותו בבית.
במובן הרחב יותר – חוסר תקשורת ביקורתית הוא בעיה רצינית בציבור שלנו, ולפעמים אני רואה בעיתונות החרדית ביטויי גזענות מחפירים ממש, שאם היו מתגלגלים החוצה – היו עושים חילול ה' מחריד. מדהים שזה מגיע מחברה שלא מפסיקה לטעון לגזענות ושנאת מיעוטים המופנית כלפיה. חוסר היכולת להבין שלדבר על ערבים/רוסים/חילונים כך זה מזעזע בדיוק כמו כשמדברים בצורה כזו על חרדים, נובע מחוסר ביקורתיות ומודעות עצמית בסיסית – וכמובן שזו רק דוגמא. לו הייתה לנו תקשורת הגונה וביקורתית – זה היה נראה אחרת.
מסכים לכל מילה. אבל גם ההחלטה לוותר על תקשורת ביקורתית היא החלטה של מדיניות חרדית. גם בזה יש לחברה החרדית אשם. נכון שאחרי ההחלטות הללו, ניתן להבין את התוצאות. זה המושג ההלכתי של "מכניס עצמו לאונס".
זו דווקא דוגמה לא טובה, "להבעית את הציבור" זה לא תפקיד של תקשורת אובייקטיבית אלא של שופר תעמולה, ואכן לצערנו זה מה שעושה התקשורת כיום כשהיא מוציאה את המחלה הזו מכל פרופורציה, כמו שאמר פרופ' לס, "שפעת עם יחסי ציבור", והדבר נכון ביתר שאת לגבי הציבור החרדי שהוא ציבור מאוד צעיר עם שיעור קשישים אפסי (במודיעין עילית 0.8% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 בהשוואה ל-11.7% בכל ישראל ו-23% באיטליה) ולכן שיעור התמותה מהמחלה אצלו צפוי להיות שבריר אחוזים.
צריכה ביקורתית של תקשורת זו מיומנות חשובה שהציבור הזה כנראה לא קנה. אבל כל עוד אין אלטרנטיבה זה מה יש.
תודה על המאמר, הסכמתי עם כל מילה.
שלחת לעיין במאמר ב'צריך עיון', אהבתי את התגובה שם של ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, מצ"ב:
שלמה טיקוצינסקי
27.03.20
Shlomo Tikochinski
המוח האנושי המתבונן ומבקש להבין תופעות דתיות, שוגה כרגיל בטעות בסיסית, בכך שהוא רץ ישר אל הפנומן התיאולוגי, מנסה להבין את הרעיון האמוני, משם הוא ממשיך הלאה אל המישור החברתי הסוציולוגי, אל ההשלכות הפוליטיות, ההיסטוריות והכלכליות.
הטעות היא שזה מתחיל הפוך. לכל תופעה אנושית יש בראש ובראשונה עקרון מארגן קבוצתי עלום למדי, מה שקרוי בשפת האתנרופולוגים 'הביטוס', פרדיגמת בסיס תרבותית תודעתית ראשונית, חמקמקה ובלתי ניתנת לאפיון מלא, שעליה יושבת הדת וכל צבאה.
במקרה היהודי דומה שלא אטעה אם אומר שהתהוותה כדת באלפיים השנים האחרונות מבוססת על חווית יסוד קיומית קבוצתית של תרבות-נגד לתרבות הרוב. יסוד זה מופיע בכל טקס ותפילה ובעשרות וואריאציות: אשר בחר בנו מכל העמים, הבדילנו מכל העמים, כי בנו בחרת, אתה בחרתנו, כי אנו עמיך ואתה אלוהינו, אתה שלנו, אנחנו שלך, יש את 'כולם' ויש אותנו, יש את 'העולם' ויש אותנו, יש יהודי ויש את כל 'השאר', ה'גויים', 'אומות העולם'. שפה שלמה של מונחים ומושגים מושרשים עד העצם התפתחה סביב תודעת הבידול. מדרשים מייצגים זאת היטב: "למה נקרא שמו אברהם העברי? כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב,ח), ועוד כהנה רבים.
המסורת היהודית הכתובה היא קודם כל שלל סמלים ויצוגים רעיוניים לתיאור כל ה'אחרים' מול ה'אני הקולקטיבי' היהודי. אפילו בעברית המודרנית והמחולנת, אין עוד עם שיש לו שם חיבה פרטי לHomeLand שלו: 'הארץ', ובמקביל – שלל שמות לעולם שמחוץ לה: גולה, ניכר, תפוצות, פזורה, ארץ העמים, עכו"ם, אומות העולם, גויי הארצות, משפחות האדמה, ועוד ועוד. שפה היא תרבות, וריבוי שמות לתופעה מסויימת זו עדות מאין כמוה למרכזיותה בתרבות.
עקרון יסוד חוויתי קבוצתי זה, חצה את שלל הזהויות היהודיות ההיסטוריות מקצה לקצה על פני הכדור, ועד היום הוא מונח בתשתית של כל עדה יהודית. חווית מיעוט משמר, נרדף תרבותית, שורד, מתגונן, נבדל, שאת כוחו הוא שואב אך ורק מדבקותו בתרבות-הנגד שלו. אין פלא אפוא שעם הגעת עידן הריבונות היהודית היה זה שבר מהותי ועמוק ברצף מסורת החשיבה היהודית, וקשת הפתרונות והמיזוגים והפרשנויות והתיאולוגיות והרעיונות הרוחשים עד היום סביב סוגייה זו, רק מוכיחה שעדיין מדובר במטמורפוזה שטרם עוכלה. עיכולה הוא בפירוש גדיעת רצף של חווית יסוד יהודית בת אלפיים שנה. זאת כמובן מלבד הפרדוקס המובנה שהיה טמון בלאומיות היהודית, כאשר השמרים עליהם תפחה היו, כמובן, תרבות-הנגד היהודית, אשר במימושה טמון היה גם כיליונה: המעבר לתרבות רוב עצמאית. כבר נגע בכך גרשום שולם במכתבו המפורסם לרוזנצוויג, בו ניבא כי האלוהים העתיק היהודי 'לא ייאלם דום', דווקא בשל חידוש השפה היהודית כשפה ריבונית.
רבות מדובר עכשיו על קבוצות חרדיות ואחרות שאינן נשמעות לצו הבידוד והסגר של הרשויות. אינני מדבר רק על הקנייבסקיזם מבני ברק, הוא רק קצה קרחון. תודעת היסוד העמוקה של הקבוצה היא היא הענין. שמירת רצף יהודי היא קודם כל שמירת רצף תודעתי של תרבות-נגד. על תודעה זו התפתחה היהדות ההיסטורית על שלל מופעיה: ההלכה והמנהג, המיסטיקה והחסידות, וחג הפסח המתקרב יוכיח. לקטוע את כל זה ולהתחיל לחשוב כתרבות רוב, פירושו לשמוט מן היהודי את הבסיס הראשוני הכי בסיסי, את ה'הביטוס' הקולקטיבי הבלתי מודע, את המניע הבלתי מונע לכל המסורת שלו. מידת ההיענות של קבוצות יהודיות שמרניות לצוי השעה המגבילים פעילות קבוצתית בכל מדינה על פני הגלובוס, היא נגזרת ישירה של מפלס החשדנות שלהן מול השלטון בכל הנוגע לאיום תרבותי, יחד עם בדיקת מגבלות כוחו כמובן. 'אין מזל לישראל' (בבלי, שבת קנו,א) שבים ומצטטים המאמינים, אלא שהמעיין שם בתלמוד מוצא שהדבר שנוי במחלוקת, אבל למי איכפת? התודעה הרב-דורית העמוקה היא הקובעת.
במאה העשרים קרה דבר מעניין. העידן המודרני הביא עמו כידוע את תנועות המחאה והאידיאלים הגדולים, שיהודים רבים נסחפו לתוכן ואף הובילו. גם בקרב שומרי מסורת אדוקים התעוררו לפתע זרמי עומק חבויים של אנטי ממסדיות לשמה, של אנרכיזם ומחאה. כזו היתה למשל תנועת 'נוברדוק', זרם מתוך 'תנועת המוסר' שלקח עד הקצה את הנבדלות מן 'העולם' ומן הממסד באשר הוא, ואנשיו היו 'פריקים' אקטיביסטיים של יראת שמים והחזרה בתשובה. כך גם הזרמים הקנאים בישוב הישן בירושלים, כך גם חסידי חב"ד תחת רוסיה הסובייטית, כך סאטמר מול הציונות, ועוד. המשותף לכולם הוא: הממסד מסומן כמאיים על דרכם הדתית-תרבותית, והמלחמה בו הפכה לנקודת הכובד של החוויה הדתית של בני הקבוצה.
זה מה שקורה עכשיו עם 'הפלג' הירושלמי של החברה החרדית הליטאית. הממסד חשוד בעיניהם באשר הוא ממסד. לא חשוב מה יחליט ובאיזה נושא, מחובתנו להתמרד כנגדו, כחלק מביטוי עומק של נבדלות יהודית מסורתית. זוהי יהדותנו, זה 'אברהם העברי', ישראל מעל למזל, מעל לחוק, מעל לנורמות, אחרת מה עשינו.
מסכים מאד. ועדיין כמובן יש מקום לביקורת. אדם נדרש להתגבר גם על אתוסים שמושרשים בו עמוק אם אכן הם מזיקים ולא מוצדקים.
שלום לרב,
א. קצת אופטימיות. כרגע יש חולי גבוה בבני ברק, אבל *לפחות כרגע* ב"ה, יד ההשגחה פועלת שם. לא שומעים על מקרים קשים בבני ברק ובישובים חרדיים בכמויות כמו ששמענו בחו"ל.
ב. הסגנון מאד בוטה ומוגזם, מישהו היה צריך לצנזר פה.
ג. לדעתי האחריות היא על העסקנים שלחשו על האוזן של הרבנים. הרבנים נמצאים בעולמות הגבוהים של התורה, והם לא הבינו את חומרת המצב בהתחלה. אם היו רומזים להם מראש שיש פה מצב קשה ביותר, אין ספק שהם היו יורדים לעובי הקורה כבר מהתחלה, ופוסקים על תנאי בידוד מחמירים.
אם הם כל כך מנותקים הם לא אמורים להורות הוראות לציבור.
לצערי הצנזור היחיד כאן הוא אני (ואורן). לי זה דווקא נראה קביל, אם כי בהחלט חריף.
בכל זאת מדובר בחילול השם בקנה מידה קולוסלי, ובנפשות שאבדו ויאבדו בגלל החלטות מטומטמות.
אם הרב בחר לסמוך על עסקנים חדלי-אישים כאלה אז א) זאת אשמתו המלאה. ב) מעיד שגם בדברים אחרים אי אפשר לסמוך שהפסקים רציניים. לא מדובר על עסקן מדופלם ובקיא שבמקרה אחד נדיר וחריג קיבל שוחד להטעות.
לתפארת הצטטת אזכיר פסוק נחמד במיוחד מאיוב ע"פ פירוש המלבים. איוב משתומם איך צדיק כמוהו סובל וה' מעוות משפט. הוא מציע שה' מסר את העולם להתנהגות טבעית ('מערכת הכוכבים') והערלה הזאת איננה מתעניינת בצדקותיו. ומתוך כך הוא מתחנן שה' בעצמו ישגיח עליו וממילא ישלם לו שכר כצדקתו (יסגירני אֵל אֶל עויל… אל אלוה דלפה עיני).
אליהו בן ברכאל הבוזי לא מקבל את התירוץ, ותמה: "האף שונא משפט יחבוש, ואם צדיק כביר תרשיע". לחבוש (למנות) שונא משפט (כלומר מושחת או עיוור) בתור שופט זה עצמו הרעה. זה אמנם מצדיק את ה' במקרה המסויים של איוב, אבל מרשיע אותו ברישעה כבירה עוד יותר והיא מינוי שונא המשפט.
בדוגמה המסוימת הזאת יש לדון לעצמה (כי אולי יש מטרות מסוימות להעמדת ההתנהגות הטבעית) אבל הטענה טענה במקומה.
אגב ספר איוב הוא לדעתי דוגמה נפלאה עד כמה לא מוכנים ללמוד מאומה מהנ"ך. ספר שלם מוקדש לבעיית הסבל והשכר והעונש, ושום תשובה לא באמת מופקת מהספר הזה אלא נתחבת לצווארי הפסוקים כפיטום אווזים.
המלבי"ם הולך שם לקצה ומתזמר את הפסוקים לנגן את ספרי המחשבה שהיו קיימים עד זמנו של המלבים, לרבות דיון מפורט להפליא בבעיית הידיעה והבחירה. [הפיטום היצירתי שם מגיע לשיא בפסוקים: "אשר חכמים יגידו ולא כיחדו מאבותם, להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם". מפרש המלבים: אשר חכמים יגידו (שיש בחירה חופשית) ולא כיחדו מכח הרוצה ומתאבה שלהם. לאנשים עצמם ניתנה הארץ, ולא עבר כח זר בתוכם להכריח אותם על מעשיהם.].
אגב לגבי הצנזור, יש שמועה עקשנית מפי בניו של הרב עובדיה, שבימים שהרב בן-ציון אבא שאול היה חי הוא היה מקבל את גיליונות הספרים ומוחק משם ביטויים קשים (בספרים בד"כ הרע"י מאופק, להבדיל משפת הדיבור). אבל אחרי פטירתו של הרב אבא שאול הוסר הצנזור והורמה ההגהה ונותרו עלבונות חריפים. ביניהם זכורים הדיאגנוזות על הרב מרדכי אליהו (מתיימר להיקרא רב, לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו) ועל הרב אליהו תוופיק (אפרוח שלא נתפתחו עיניו.. נער בער).
בס"ד ח' בניסן תש"פ
לאהוד – שלום רב,
עם כל הכבוד לעסקנים שבסביבת הגר"ח קנייבסקי, אינני חושב שעסקן כל שהוא היה מציע לרב להמרות בריש גלי את הוראות הממשלה. עסקנים משתדלים לחיות בשלום עם השלטונות.
עצתו של הגרח"ק היתה גאונית בפיקחותה. סגירת הישיבות ומוסדות החינוך היתה מביאה רבבות ילדים ונערים להיתקע בבתים הצפופים או לשוטט ברחובות ללא פיקוח, ובכך להיות פרוצים למגיפה רוחנית ופיזית גם יחד, מה שהיה נחסך אם הנערים והילדים היו ממשיכים להיות מועסקים במסגרות מפוקחות.
גם מההיבט הערכי היתה הוראת הגרח"ק נכונה לכל הפחות בשעתה. אז היה כל המשק פתוח. מרבית מקומות העבודה היו פתוחים תוך שמירה על הגבלה של עד 10 בחדר. הר"ח פשוט טען שמקום תורה הוא לא פחות חיוני וניתן להפעיל גם ישיבה ות"ת באותה מתכונת זהירה שבה מופעל כל מקום עבודה. התורה לא פחות חיונית מהכסף.
לאחר מעשה ייתכן מאד ששיעור ההידבקות הגבוה בבני ברק נגרם דווקא בגלל שלא נהגו כעצת הגר"ח והציפו את השכונוות הצפופות ברבבות ילדים ונערים מובטלים, שאין שום הורה שיכול לפקח עליהם ולמנוע מהם שוטטות מחוץ לבית.
ורה להלן בתגובתי 'הצעה לפתרון ישים', שבה נסיתי לקחת את העיקרון שהציע הגר"ח שלא להשבית את לימוד התורה, ולנצלו לצמצום ההידבקות.
בברכה, ש"צ
בס"ד ח' בניסן תש"פ
עכ"פ שר הבטחון נפתלי בנט שביקר בבני ברק היום התרשם לטובה מהתנהלותם של תושבי בני ברק, וכך מסיימת הכתבה: 'בנט: תושבי בני ברק מתנהלים למופת' (באתר 'ערוץ 7'):
'… בתום הביקור מסר השר: "תושבי בני ברק מתנהלים למופת. חיילי צה"ל יעניקו את כל התמיכה לתושבי בני ברק, אחינו הם. המצב בבני ברק מורכב, אך לשמחתי אנחנו רואים היענות גדולה של התושבים להישמע להנחיות".
לדבריו: בני ברק שונה במאפייניה ממקומות רבים אחרים: משפחות מרובות ילדים בדירות קטנות, אוכלוסיה צעירה מהרגיל, היקף נמוך באופן יחסי של אוכלוסיה מבוגרת, וככל הנראה היקף גבוה יחסית של תחלואה בקורונה. כולנו יחד נירתם למאמץ שיותאם לצרכים. יחד ננצח את הקורונה"'
ולא נצרכה אלא לברכה שגם בעי"ת לוד יע"א נזכה לשיתוף פעולה כזה במאבק נגד הקורונה 🙂
בברכה, ש"צ
בס"ד ח' בניסן תש"פ
מה שמתכננים כעת השרים בנט ודרעי הואליישם בבני-ברק את 'המודל הבריטי', שבעצם ללא תיכנון כבר הוחל בביצועו. נתנו לאוכלוסיה להידבק בחופשיות בהנחה שתפתח 'חסינות-עדר', ועכשיו רוצים להוציא את הקשישים מגיל 80 ומעלה ל'מלוניות קורונה', ואת המבוגרים (בני 60-80) לשמור בבידוד ביתי.
אולי הצלחתו של 'ניסוי בלתי מתוכנן' זה, תהווה מודל להתמודדות עם הקורונה לעולם כולו.
בברכה, ש"צ
שצ"ל, אתה שב ובוחן את ההתנהגות לאור התוצאות.
השאלה אינה נמדדת במבחן התוצאה, אלא בדרך הפעולה. האם ההנהגה אחראית ושקולה, או פועלת בטרלול (אף שבסוף הדברים מסתדרים כמ"ש ז"ל "צדיקים מלאכתן נעשית בידי אחרים").
ולטענתך שבבני ברק פועלים לפי המודל הבריטי, הדבר ממש אינו נכון. המודל הבריטי הוא שהקשישים נשארים בביתם בכל רחבי הארץ, דבר שקשה מאוד ליישום, בגלל הצורך שלהם במזון בתרופות ובסיעוד.
המודל הבני ברקי שבו מוציאים את כל המבוגרים למלוניות, הוא פיתרון שישים רק כאשר יש רק עיר אחת בעייתית, וכמות המבוגרים שבה נמוכה ביחס ליכולות של המדינה כולה. לכן לא ניתן ללמוד וליישם את התהליך בערים אחרות (חוץ מהערים החרדיות הנוספות שיזדקקו אולי לאותו פתרון).
ואגב, כללי הפתרון לא יעיל, כיוון שאני מטפל באדם בסיכון, שגם זקוק לסיעוד שלי.
היושב בשבת תחכמוני פה עיר התורה החסידות והטמטום
עוד סיבה מדוע הפתרון אינו ישים לכל הארץ, היא עלותו.
פורסם ששליחת מבוגרי בני ברק למלוניות יעלה 75 מיליון ש"ח.
אני קורא לפוליטיקאים, להטיל את העלות על ר"ח קנייבסקי. הוא יכול למכור סוג של "אינדולגנציות", כתבי שמירה נגד הקורונה, ולאסוף את הכסף תוך כמה ימים.
הנ"ל
בס"ד ט' בניסן תש"פ
לאהרן – שלום רב,
כבר ביארתי באר היטב בראש שרשור זה שעצתו של הגר"ח קנייבסקי מעיקרא להשאיר את הצעירים (נערים ובחורים) בישיבותיהם היתה פיקחות גאונית.
הרי לצעירים אין שום סיכון אם יידבקו בקורונה. כל החשש הוא שהם ידביקו קשישים וחולים העלולים ח"ו לבוא לידי סכנה. ולכן היה עדיף להשאיר את כל הנוער מגיל 14 ומעלה בישיבות גם ל'בין הזמנים' ב'עוצר יציאות' מלא. גם יידבקו בתורה וגם לא ידביקו אחרים.
לו היו עושים כך, היתה יורדת הצפיפות בבתים בצורה דרסטית, הילדים הקיו ב'חיידר' רוב היום, וההורים היו פנויים לתת לקשישים ולחולים את כל התמיכה והטיפול בבית, תוך שמירת המרחק הנדרש.
הואיל והלכו כ'דינא דמלכותא' ושפכו רבבות נערים וילדים ללא תעסוקה דחוסים בדירות הצפופות – הגענו למצב העגום של איבוד השליטה המחייב לעשות את מה שעושים. לו השאירו את הצעירים בישיבות ואת הילדים בתלמודי התורה – לא היו צריכים להגלות את הקשישים.
בברכה, ש"צ
ר' חיים ברוח קדשו הגאונית הבין תוך עשר שניות שהגיע הרגע שבו הקב"ה הסיר מאיתנו את השגחתו, ולכן למרות שנשמור את ההלכה ונציית לדינא דמלכותא, מה שכמובן אמור להגן עלינו שהרי תורה מגנא ומצלא ושלוחי מצווה אינם ניזוקים ושומר מצווה לא ידע דבר רע, הוא חזה בגאוניותו שבכל זאת אנשים ייפגעו (הקב"ה כנראה נרדם באותו רגע). לכן הוא החליט מיידית ברוח קדשו לסטות מההלכה כהוראת שעה. ומה שיגן עלינו הוא כמובן הציות לר"ח שהוא הוא ההלכה, אפילו אומרים לך על שמאל שהוא ימין, וממילא אף אחד לא ייפגע. אבל אחרי כמה ימים חזרה השגחה לישראל, ומיד חזר ר"ח להורות על דינא דמלכותא, ושוב אף אחד לא ייפגע בזכות שמירת ההלכה דדינא דמלכותא. השאלה רק למה צריך לפנות את הקשישים אם אף אחד לא ייפגע? שר"ח ידאג להם. ובכלל, איך קרה שבכל זאת יש הערכה אנטישמית ש-38% מתושבי בני ברק חלו? ייתכן שהקב"ה עדיין ישן? הרי מי שמציית לר"ח ולפקחותו הגאונית חזקה עליו שלא ייפגע. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
שצ"ל, עם סנגורים עקשנים ופלפלנים כמוך לא צריך קטגורים.
שצ"ל, אתה באמת חושב שניתן לסגור בחורים כמה חודשים בעוצר בישיבה?
הרי התהליך שבו האוכלוסיה כולה מגיעה ל'חיסוניות עדר' לוקח הרבה יותר משבועיים (כי לא כולם נדבקים בו זמנית), ואח"כ התהליך בו כולם מחלימים לגמרי (לא רק קלינית, אלא שהווירוס נעלם). מדובר בהמון זמן (זמן ההחלמה המלאה מרגע ההידבקות מגיע עד ל- 40 יום).
ומה עם ילדים? אתה חושב שניתן להשאיר ילדים בעוצר כמה חודשים? הם לא צריכים לחזור הביתה לארוחות? הם לא אמורים לשבת עם הוריהם בליל הסדר? איפה הם יישנו? איך יהיו כל הזמן הזה בחיידר?
בכלל, ניתן לכלוא אנשים בבניינים צפופים ללא שייצאו מדעתם? או שאולי לדעתך הם כבר יצאו?
ומה עם הצוות? הוא גם ייכלא איתם? הרי הצוות אמור לבוא בערבים הביתה, ולנהל חיי משפחה.
זו תוכנית שאין בה בדל של מעשיות, אין אלו אלא דברי חלומות שאינן מעלין ואינם מורידים.
ואם מדברים על תקצוב, טוב תעשה הממשלה אם תתקצב את מרא דאתרא הרב מיכי, שנדרש להשקיע עכשיו המון זמן באתרו לענות להמוני הטוקבקים, כי כולם כל היום בבית מול המחשב, בגלל העוצר.
הנ"ל, מהעיר הבזויה והשוממה, הנתונה ללעג לקלס ולמשיסה
רצ"ב המלצותיו של ד"ר משולם הרט (רופאו האישי של הגר"ח קנייבסקי) להתגוננות מפני הקורונה
(הועלו לבלוג: 'מעולמם של חרדים' ביום 22/3/2020):
* ראשית יש לדעת ששמירת הכללים של משרד הבריאות הם פיקוח נפש ממש.
* צריך להקפיד בכל קשר עם אחר בדיבור ושיחה, על שמירת מרחק שני מטר. זהו הטווח שהחידק עובר מאדם לרעהו.. אולם בעיטוש הוא עף למרחק של 10 מטרים.
* החידק שורד על משטח מתכת 12 שעות. לפיכך כל מגע במשטח מתכת מצריך שטיפת ידים בחומר אנטי-בקטריאלי. במשטח בד הוא שורד 6-12 שעות, וכביסה רגילה משמידה אותו.
* המלצה חשובה: מכיוון שהחידק שונא חום, כדאי לשתות מים חמים, וחלילה לא מים קפואים או קרח.
* כדאי מאד לשטוף ידים בתדירות גבוהה, אחרי כל יציאה לרחוב או מגע עם אחר. וכן אם מתעטשים משום שהחידק שורד על הידים בין 5-10 דקות.
* כמניעה – טוב לגרגר מדי פעם את הגרון במי מלח חמים.
* ראוי מאד להדגיש: שתו הרבה מים! כדי שהפה והגרון יישארו כל הזמן לחים, צריך לשתות כל 15 דקות מים (הפעולה הזאת שוטפת אותו דרך הגרון לבטן, ושם מיצי המרה הורגים אותו בקלות). לכן מי שלא שותה – החידק הזה מסוכן לו מאד.
* התסמינים של מחלת הקורונה הם: שיעול יבש 3-4 ימים. אח"כ הוא משתלט על הנוזל של האף ויורד לריאות ונהיה דלקת ריאות 5-6 ימים, חום גבוההוקשיי נשימה, ואז זה כבר מסוכן רח"ל. לכן כבר בשלב הנזלת צריך לחפש עזרה רפואית.
אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך!
בס"ד עש"ק והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם תש"פ
לאהרן, מעיר גדולה של חכמים וסופרים – שלום רב,
לגבי שאלותיך – כבר דנתי בזה בפרוט בדיון (להלן) עם 'מצדרביעי). לגבי הליכה לישיבה למשך חודשים ושנים, כך היה בכל הישיבות עד לפני כ100-150 שנה. ילדים ב'חיידר' כמובן יחזרו הביתה כל יום. העיקר הוא לשמור טווח ביטחון' של שני מטר,(ומגע ע"י כפפות וכיו"ב) מקשישים בסיכון גבוה, וזה ניתן לעשות גם בבית, כשאינו צפוף ודחוס.
הבעיה היא שמי שקיבל את ההחלטות בצמרת משרד הבריאות, הפרופסורים למיניהם, לא התנסו מעולם במצב של כליאת 10 נפשות בדירה צפופה, וגזרו גזירות שמתאימות למשפחה עם שני ילדים ופודל, אך לא למשפחות ברוכות ילדים.
דומני שהעניין נתבאר כל צרכו.
בברכת שבת שלום, ש"צ
בס"ד עש"ק ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים תש"פ
לאהרן – שלום ר4ב,
והפתרון לבעיית הקורונה נראה לענ"ד פשוט וחלק:
הואיל ולרובה דעלמא אין סיכון בהידבקות בקורונה, והסיכון הוא רק לקשישים ולסובלים מבעיות רפואיות – הרי ניתן להצמיד לכל אחד מבני קבוצת הסיכון שנים או שלושה צעירים, שיעברו בדיקה שתוודא שאינם נשאי קורונה והם ייכנסו לבידוד עם הקשיש והחולה, יעזרו לו , עם בטיפול ועם בהפגת הבדידות, ולא פחות מזה ייהנו מחכמתו ונסיון חייו.
בן קבוצת הסיכון ומשמשיו יופרשו עד יעבור זעם, ושאר העולם ייצא לחירות. (בשאיפה שמידי שבועיים שלושה יימצא משמשים חדשים, אם הראשונים יסכימו להיפרד מ'מטופלם' שאליו נקשרו :)ו
בברכה, ש"צ
ד"ה הואיל, שורה 4
… אם בטיפול ואם בהפגת בדידותו, …
בס"ד ז' בניסן תש"פ
כשמסתכלים על המצב בעין ביקורתית עולות שאלות על כל גזירות ההרחקה. על סגירת בתי כנסת מקפידים ללא החרגה, אבל המרכולים פתוחים במיגבלות. האם הצטיידות במזון רוחני אינה חיונית? הרי חלק נכבד מחסינות הגוף תלויה במצב הרוח. איזה 'מצב רוח' יש כשמשפחה של 10 נפשות נכלאת בדירה צפופה עם ילדים חסרי סבלנות ותעסוקה, וללא מנוחת הנפש ללמוד ולהתפלל?
והרי בתוך עמנו יושבים. כולנו יודעים שמלווייה אחת שבאו כמה עשרות עשו 'יריד', אך הפגנות 'הדגל השחור' שבאו מאות בקריאתם ונוכחותם של מנהיגי השמאל כדי לזרז איזה מיחטף פוליטי – היתה ממש 'פיקוח נפש', חשש 'סכנה לדמוקרטיה'; ושבצבא לא מקפידים על התכנסויות צפופות של עשרות ומאות חיילים, וכשחייל הדליף לתקשורת את הסרטון – שלחו אותו לריתוק 28 ימים!
החברה החרדית מספיק ביקורתית לראות שרצינות ההרחקות מפוקפקת למדיי. אשרי מי שיש לו אמונת חכמים ללא סייג, ואם הגר"מ שטרנבוך,(ראב"ד העדה החרדית) הגר"ח קנייבסקי, הגר"ג אדלשטיין, הגר"ד יוסף והגר"ש כהן אומרים: 'לא מתפללים במניין' – הם מצייתים למרות התמיהה הגלויה: 'מרכולים פתוחים ובתי כנסת לא?'
הביקורתיות מביאה ל'איש הישר בעיני יעשה', בעוד הציות למנהיגות תורנית – יכול להביא להתנהלות ציבורית נכונה.
בברכה, ש"צ
בס"ד ז' הבניסן תש"פ
אציע כאן פתרון שנראה לי ישים בתנאי החברה החרדית
הואיל והקורונה אינה מסוכנת אלא לקשישים וחולים – הרי יכולים אנחנו להקל על הצפיפות הנוראה בשכונות החרדיות, ע"י ריכוז כל הנערים והבחורים בישיבותיהם ב'עוצר יציאות'. הרי להם לא יקרה שום אסון אם ידבקו ב'קורונה'. וכשיחבשו לומדי התורה עצמם בבית המדרש 'עד יעבור זעם' – הרי אין שום חשש שידביקו אחרים.
את בתי הכנסת שבשכונות יהיה ניתן להפעיל בהגבלה קפדנית שתיאכף ע"י סדרנים שיוכפפו ל'ועד רבנים' שכונתי ללא תלות בגבאי המקומי. ייערך רישום מדוקדק שבו כל אחד יקבע מקום לתפילתו, כך שאותם אנשים יאיישו בקביעות את אותו המניין, וכך לא תהיינה 'הדבקות שרשרת'. הסדרן יבדוק חום לכל הנכנס להתפלל וישים לב שאין לו תסמינים חשודים,וכפי שנוהגים במקומות עבודה הפתוחים.
אף הילדים יפוזרו ב'חדרים' של עד עשרה כולל המלמד, שיכול להיות מתנדב או עובד בשכר סמלי, וגם כאן סכנת ההפצה של המחלה מוגבלת, שכן מדובר בקבוצה קבועה. ניתן ליצור גם קבוצה רב גילית, כך שכל ה'חדר' יהיה מילדיהם של שתים או שלוש משפחות שכנות, כשהילדים הגדולים עוזרים להחזיק את הקטנים.
צריך להבין: אי אפשר לסגור את החיים הרמטית. כשמאפשרים שיגרת חיים מוגבלת ומפוקחת בידי אנשים הנאמנים על הציבור – אז ניתן להביא לציות מלא להוראות. כשנותנים הוראות מוגזמות – נפרצת המסגרת לגמרי. כש'גודשים את הסאה' – היא נמחקת.
בברכה, ש"צ
הצלחה של מודל כזה בשכונות החרדיות – תוכל להוות מודל גם לציבור הכללי בחזרה לשגרת חיים מבוקרת.
נכון. כשיצייתו למנהיגות התורנית לא ייוותר אף אחד בחיים, ואז לא תהיינה שגיאות.
הצעתך נכתב העל ידי רבים, ואפילו בטור עצמו הערתי שיש בה ממש. לא בדקתי ואין לי די נתונים אבל גם לי זה נראה סביר יותר. אבל השאלה מה המדיניות הנכונה לא קשורה לדיון. השאלה היא איך מקבלים החלטות ומי מקבל אותן. תוכן ההחלטה הוא עניין אחד.
הצעת הפתרון שלי מבוססת על דברי הגר"ח קנייבסקי בשעתו שלא להשבית את מוסדות התורה. לדעתי (בפיסקה 1) דווקא ביטול בין הזמנים' והשארת כולם בישיבותיהם – היא היעילה יותר גם מההיבט הבריאותי.
בהצעתי (בפיסקה 3) לגבי הילדים אני מציע בעצם לחזור ל'חיידר' המסורתי, שבו באמת ישבו יחד 'מלמד' עם קומץ תלמידיו ב'חדר' כמשמעו. וכך יכול הדבר להתבצע 'קרוב לבית'.
ובפיסקה 3 (המבוססת על מה שניסו לעשות בבתי הכנסת בכוכב השחר לפני שהוטל איסור כולל על בתי הכנסת) – לקחתי את הנחיית חז"ל 'לקבוע מקום לתפילתו' כעצה לצמצם הידבקות.
בברכה, ש"}צ
יש משהו במה שאתה אומר,
אבל עדיין יש הבדל בין מניינים ובתי כנסת שמטבעם פועלים בהמוניות, צפיפות, ותדירים מאוד.
לעומת מרכולים שבהם מקפידים על לא יותר מ-4 אנשים לקופה אחת, לא נותנים לילדים להיכנס (בעיני ראיתי), מה שגורם לאנשים לרכז קניות לפעם בשבוע או משהו בכיוון(וכמובן, כל אחד בשעה אחרת) ולא לשלוש פעמים ביום שמתרכזים באותו אזור שעות…
בס"ד ח' בניסן תש"פ
לבעיות שהעלית בבת הכנסת הצעתי (ב'הצעה לפתרון ישים') שני אמצעים יעילים:
ל'מצדרביעי' – שלום רב,
א. פיקוח של סדרן בכל בית כנסת, סדרן שימונה ויקבל הוראות מגורם מרכזי ('ועד רבנים' שכונתי או העיריה), שיפקח על הנכנסים. לא חסרים לצערנו מובטלים שיוכלו לשמש כ'סדרנים'.
ב. הרשמה מראש של המשתתפים למניין, /שתביא למצב שבכל מניין יהיו עשרה משתתפים קבועים, כהנחיית חז"ל: 'כל הקובע מקום לתפילתו – אלקי אברהם בעזרו'.
וכשהנערים והבחורים סגורים בישיבה (כהצעתי שם) והילדים שאינם בני מצווה מתפללים עם המלמד ב'חיידר' (כהצעתי שם) – קטן בהרבה הלחץ על בתי הכנסת, שכן מבוגרים נוטים להתפלל במניינים קבועים.
ובקיצור: כשרוצים – מוצאים פתרונות.
בברכה, ש"צ
לצערי אני חייב לומר, שהציבור החרדי בחלקו לא רגיל להיות ממושמע ומסודר,
ולכן קשה להאמין שהרעיון ישים.
במיוחד, לאור הנקודה עליה דיבר מיכי, שהחלטות מתקבלות על ידי שיחה של 10 שניות עם הגר"ח קנייבסקי, אני לא מצליח לראות איך פתאום כל הציבור החרדי נהיה "יקה" ומסודר כל כך…
גם הרעיון שהבחורים יישארו בישיבה לבין הזמנים כולל ליל הסדר, מתאים אולי לציבור חרדל"י אידאליסטי, לא רואה את כל בחורי הישיבות החרדים שמורגלים לחיות בחירות, מסכימים לכזה דבר, ועוד לא דברנו על ראשי הישיבות המבוגרים…
בס"ד ח' בניסן תש"פ
ל'מצ"ר' – שלום רב,
יפה התווית את הפתרון: 'שיחת ועידה' של כמה דקות של הגרח"ק עם יו"ר המועצג"ת של אגו"י, יו"ר מועצת החכמים וגאב"ד העדה החרדית – והעולם החרדי 'מסתדר בשלשות' לפי מה שיקבעו ארבעת הגדולים.
בברכה, ש"צ
בעצם מדובר בהחזרת עולם התורה למה שהיה לפני כמאה- מאה וחמישים שנה. היו יוצאים לישיבה לחודשים ושנים; ה'מלמד' ישב ב'חדר כמשמעו, וכל יהודי היה מתפלל במניין קבוע ורץ לעבודתו. אני קצת היסטוריון. אם המגיפה החזירה אותנו למציאות ארכאית – גם הפתרונות יהיו ארכאיים 🙂
לש"צ,
היות וגם אתה יודע שזה לא יקרה (ולו משום שלא ראינו באמת שום משהו שמתחיל להיות בכיוון של מה שהצעת).
הרי שביקורתו של מיכי נכונה בעיקרה, והיא שהר' קנייבסקי וגם הרב אדלשטיין לא מעורים כל כך בעולם החומרי והמעשי, ומן הסתם לא מבינים לגמרי את האתגר שמעורר הוירוס, וודאי שפחות מכירים את שיטות ההתמודדות, וגם אם היו מכירים, קשה להאמין שהיו מארגנים פתרונות פרקטיים כמו אלו שהצגת.
ולכן זו בעיה שהציבור החרדי לוקח אותם כמנהיגים שיכריעו בשאלות כאלו…
בס"ד ח' בניסן תש"פ
למצד"ר – שלום רב,
שיתופי פעולה בין הזרמים החרדיים קיימים כל הזמן, הן מצד העסקנים והן מצד המנהיגים הרוחניים המכירים זה את זה מזה עשרות שנים.
אפילו בפרשת החלטת הגרח"ק שלא לסגור את הישיבות היתה התפתחות שהיוותה כעין פשרה בין השאיפה להמשיך ללמוד ללא שינוי (שכך לכאורה השתמע מהפירסומים הראשונים בשם הגרח"ק) ובין השאיפה לציית להוראות משרד הבריאות (כפי שנהגו בגור).
בתווך היתה עמדת האדמו"ר מבלז, שהורה להמשיך ללמוד, אך תוך שמירת ההגבלות של 10 תלמידים בחדר. ועמדה זו נתקבלה (כנראה אחר כך) ע"י הגר"ח קנייבסקי והגר"ג אדלשטיין, שאף הם קיבלו את ההגבלות שהוטלו בבלז.
למעשה, פשרה זו לא תפסה, משום שהרשויות סירבו לה בכל תוקף. וברור שגם התוכנית שלי (שעלתה רק הערב), תיזקק להסכמה כוללת גם של כל החרדים וגם של הממשלה. וזה מאד לא פשוט. כאן צריך עסקן שיידע 'לחבר את כל הקצוות'. אולי ר' אריה דרעי הוא האיש המתאים, כמובן אם יסבור שהצעתי ישימה. אולי אשלח לו מייל בכיוון זה.
ההבדל ביני לרמד"א הוא שאני מחפש פתרון לבעיה, בעוד שהוא מציע שהציבור יזרוק את דעת הרבנים לכל הרוחות, מה שיגרום להגדלת האנדרלמוסיא, כי אחד יעשה הישר בעיניו ויציית להוראות, והאחר יצפצף על ההוראות ויתפלל במניין כאוות נפשו. אין פותרים אנדרלמוסיה בתוספת עוד אנדרלמוסיה 🙂
בברכה, ש"צ
בעבר שלחתי לו מייל, עם הצעתי לפתרון בעיית 'גיוס בני הישיבות' שעורר הבג"ץ. הצעתי היתה שיתקנו שכל שנתיים לימוד יהדות (גם במוסד חילוני) ייחשבו כשנת שירות בצה"ל, וכך תהיה לכל אחד דתי כחילוני הבחירה להמיר את השירות הצבאי בלימוד יהדות, ויהיה דין אחד לחרדי, לדת"ל ולחילוני. קיבלתי תשובה מלשכתו שיחשבו על הכיוון הזה. אך לא יצא מזה דבר. על כל פנים לכתוב מייל ולהציע לא עולה לי כסף. אם יקבלו מה טוב, ואם לאו – יימצא בער ה' פתרון אחר, אולי טוב יותר….
בפיסקה האחרונה, שורה 1
בעבר שלחתי לר' אריה דרעי מייל…
שם, שורה 6
… יימצא בעזר ה' פתרון …
קנייבסקי התפלל במניין בביתו גם הבוקר.
את גאונותו ופיקחותו נראה כשילך בקרוב אחר עמיתו י.ט. ווייס, שאת דרשת שבת הגדול ישא כבר בע"ה בישיבה של מעלה.
לגופו של עניין המניין בשטח פתוח הרי כבר טענו, שהפגנה עדיין מותרת גם לפי ההוראות החדשות, ואם כן לא נותר אלא להכריז על התפילה כהפגנה, נניח כהפגנה נגד האיסור על מניינים.
בנוגע לחשיבות בריאות הנפש,
עי' ב"ק סב ע"ב
יש לי תחושה קשה, שר"ח קנייבסקי אינו מנוי באתר ולא קרא את הפוסט.
עובדה, כעת פורסם שלדעתו יש פיתרון פשוט ומעשי לעצור את המגיפה:
"משגיח ישיבת אורחות תורה, הגר"ח מישקובסקי, העביר היום (רביעי) מסר מוקלט לתלמידיו ולבוגרי הישיבה ממרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי. "אם ילמדו תורה – תיעצר המגיפה", נאמר בו.
"אני נרגש ונפעם מדברים ששמעתי ברגע זה", פתח המשגיח את דבריו: "שאלתי את נאמן ביתו של מרן, הרב גדליה הוניגסברג, האם יש לו מילה עם מרן שר התורה, והוא אמר לי שהוא שאל אותו 'כל העולם בפחד, מה אנחנו עושים?' וענה לו מרן בזה הלשון: 'ילמדו תורה – תיעצר המגפה' ".
https://www.kikar.co.il/354102.html
כדאי לציין שמי שקשה לו ללמוד תורה, יכול להמתין, ייתכן ובהמשך יהיו סגולות נוספות.
בהתחלה הובטח שמי שיצביע ג' יינצל.
אח"כ שמי שיתרום 3000 ש"ח לקופת העיר יינצל.
כעת זה תלוי בלימוד תורה.
אולי מחר זה יובטח למי שיקבל ע"ע ללבוש פראק? מי יודע.
אין לי בעיה עם האמירה הזאת. גם אם היא לא נכונה היא ודאי לא מזיקה, ואולי אפילו מועילה (כמו הדוגמאות שהבאתי בטור למימרות דרושיות-חינוכיות). כל עוד אין כאן הבטחה אלא ברכה.
ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים, ובצדק. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא ממש מבין איך זה לא קורה היום).
טוב פה קצת נרתעתי ועצרתי לקרוא לרגע על מנת להגיב
ברור לי שלא התכוונת להגיד שצריך לצאת ולעשות כרגע פוגרומים וברור לי שאתה לא בעד מעשי הזוועות של החמלנציקים
אבל ממשפט כזה כך זה יכול להשתמע.
ואני חושב שתסכים לשתי הנקודות הבאות
1 ששום מעשי בערות טיפשות טימטום איוולת ואף רשעות של אוכלוסייה מסיומת-לא מצדיקים את זה שאוכלסייה אחרת תתקוף אותם תאנוס את נשותיהם ותשסף את גרונות ילדיהם ..בטח ואף על פי כמה וכמה לא מעשים כמו של האוקראינים שלפי ידיות זרקו איברי אדם למאכל כלבים צלו אותם על האש ועוד שלל תיאורים מזוויעים שלא ברא השטן
2 אני חושב שאתה גם לא תחלוק על העובדה הפשוטה שפוגרמים נעשו נגד אוכלוסיות יהודיות על ידי האירופאים(הן מזרח אירופה והן מערב) לא כי הנימוס האירופאי והעדין לא היה יכול לסבול פרימיטיביות אלא פשוט בגלל אנטישמיות וגם קהילות יהודיות משכילות סבלו פוגרומים וכמובן לבסוף גם שואה מה גם שהפולנים והאוקראינים באותה תקופה ולמען האמת גם היום הן עצמן תרבות פרימיטיבית ונחותה מאוד
יש פה רמז מסוכן מאוד להצדקת אנטישמיות נגד יהודי הגולה ה"פרמיטיבים מהדורות הקודמים שמשכו את זה על עצמם בכח"
אם כמה שאני בעד לא לחוס שום ביקורת על שום ציבור בעולם ולגמרי בעד לפתוח את הפה ללא מסננת על קבוצות אוכלוסייה כשהם ראיות לכך יש גבולות מסיומים
כבר הסברתי למעלה שאיני מצדד בפוגרומים. אני רק מבין אותם.
ושום מילה על זה שהביאו לרב אינפורמציה חסרה והוא פסק על פיה -אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
(לא שמתים ממנה -"רק חשש שידביקו אחד את השני" לא נתונים מה שקרה בחו"ל-נאדה.)
אם כבר צריך לסקול מישהו זה הנכד שששאל שאלה כזו כבדת משקל בכזו קלות דעת.
לשאול מותר לכולם, ואין אחריות על השואל. יש אחריות על הרב המשיב ועל הציבור שמציית להוראות שניתנות בצורה כזאת.
אלון
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10220272283330475&id=1030059090
לא נפתח לי
מישהו כתב על זה בפייסבוק: "אם הבני ברקים לא יבואו לצה"ל – צה"ל יבוא אל הבני ברקים"
makorrishon.co.il/news/217211/
ממחרוזת הדוגמאות (שנחתמה בהמלצת הבית יוסף לבדוק בייחוס) נשמט חרוז אחד גדול. דברים יח,כא-כב: וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דיברו ה'? אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא – הוא הדבר אשר לא דיברו ה'!
יפה
הדברים בהחלט כואבים ולי היו ג"כ שיחות ווצאפ כאלה (אם כי פחות תוקפניות מן הסתם…)
דבר אחד שהעירו לי בצדק הוא ההבדל הגדול שקיים בין בני ברק למודיען עילית מבחינת אחוזי נדבקים.
הרי שם מקיימים באמונה עיוורת גם כן את הוראות הרבנים.
מה שמראה שכמות הנדבקים קשורה רבות לצפיפות העיר ולכך שיש רחובות מאוד מרכזיים.
אין בזה לפטור את הפסיקה האומללה, אבל יש לקחת זאת גם כן בחשבון.
בהחלט נכון. אבל כפי שכתבתי הצפיפות והעוני גם הם חלק מתוצאות המדיניות החרדית. ובפרט שאםהרב מבין שיש בעיר צפיפות, אז ההוראות שלו צריכות להינתן מעיקרא בצורה אחראית הרבה יותר.
צפיפות היא עניין שקשור לתרבות, אנשים משלמים המון כסף בשביל לגור בצפיפות זו והיום בני ברק היא אחת הערים היקרות ביותר (דהיינו, עניים לא יחשבו לקנות שם דירה…)זה כבר עניין חברתי והביקורת לכאורה פחות קשורה.
לכב' מועלם מיכאיל איבראהים – סלאם עלייכום ובראכאת,
ולמרבה הפלא, המקום השני בארץ מבחינת אחוז הנדבקים הוא…. אפרת. יישוב של דתיים מודרנים משכילים, בתים ורחובות רחבים, ואוכלוסיה המצייתת להוראות משרד הבריאות בהידור. אז לארגן שם פוגרום'? 🙂
בברכה, שאמס רזאל, אל-חאדר
מושיק,
גם אם הגורם לצפיפות אינו העניות אלא מנטליות חרדית. עדיין החרדיות היא שגרמה לזה. אבל זו לא הנקודה. בהנחה שיש צפיפות, יש לקחת את זה בחשבון כשנותנים הוראות.
הטענה שיש לחיות כל החיים בצורה שונה (לא בצפיפות) בגלל היתכנות של משבר חריג די מוזרה
אני קורא קבוע וחרדי גאה מבטן ומלידה
אני מלא הערכה לרב מיכאל, ודווקא בשל כך נעצבתי ונעלבתי מאוד למקרא הדברים.
אין צל ספק שרוח של שנאה לא-רציונלית נודפת מאמירות רבות בטור ובראשן הניסוח המחריד הבא (שהעירו עליו לפניו):
"לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים, *ובצדק*."
הכותב מעיד על עצמו שהוא אוהב ומעריך את החברה החרדית. אבל הדברים שהוא חתום עליהם מעידים כאלף עדים שההפך הוא הנכון. איש לא ידבר כך על אנשים שהוא אוהב ומעריך.
הטור החל בהערה על מגמתיות, אבל כל מה שבא אחרי ההערה הזו מראה כביעתא בכותחא שהכותב עצמו לוקה כאן במגמתיות קשה.
כמובן, כמעט כל העובדות שנזכרו בטור נכונות, אבל דרך הצגתן והביטויים שסביבם מצביעים כאמור שאת הדברים אומר שונא מושבע של החרדים בישראל, ולא מי שרוצה בטובתם.
אני לגמרי מסכים שטענות צריכות להיבדק לגופן, וביקורת מותר לקבל גם משונאים, אבל אני חושב שמומלץ מאוד לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בשונא, ולו כדי שנזכור אנחנו עצמנו, המבוקרים, להתייחס בביקורתיות לדבריו, ולחשוד בו (בצדק :)) במגמתיות.
לא שונא אלא כועס.
לגבי הפוגרומים, כבר הסברתי שזו לא הצדקה אלא הבנה. כשיש ציבור שמסכן את חייך ולא עושה את הדרוש כדי למנוע זאת – לא היית מצפה שיפרצו נגדו פוגרומים?
לגבי הפוגרומים השתמשת במילה "בצדק".
זו כנראה טעות, אבל שאר הטור מחזק את ההערכה שזו טעות שמלמדת על רוח הדברים.
גם אם מדובר בכעס ולא בשנאה, זעם שכזה גם הוא מביא למגמתיות עצומה, ואנו המבוקרים צריכים לקחת בחשבון שהדברים נאמרים מתוך זעם וחשודים מאוד במגמתיות.
יש לקחת גם בחשבון שכמעט אין סיכוי שמישהו חרדי כמוני, ישתכנע מדברים שנאמרים בנימה בוטה ומעליבה כזו, וחבל.
ולי עוד יש עור של פיל (לא במקרה החיה הזו היא שם הניק שלי)
המילה "בצדק" נכתבה במשמעות של הבנה ולא הצדקה.אני מבין שניתן להבין זאת אחרת (אם כי איני רואה כיצד ניתן לתלות בי את ההבנה הזאת), אבל שיניתי כעת.
אגב, הביטויים החריפים רק מתווכים לקהל החרדי את התגובות הטיפוסיות ברחוב הכללי. כדאי לדעת שאלו בדיוק התחושות.
הרב מיכי היקר, אני מקווה שהמאמר הנפלא לא יצונזר על ידי הצנזור הכללי של האתר בעוון "הטרלה"…
בנימין היקר, שאלת היום את הרב מהן הגדרות 'הטרלה' ומתי שאלה נמחקת. אם אתה רוצה תשובה מדוייקת, הייתי ממליץ לך לפנות אליו למייל האישי.
בכל אופן, על דעת עצמי, וכמנוי ותיק מאוד באתר:
1. לא להשתמש בכינויים כמו 'חרייידי' או 'גדוייילי הדוייר', או בסלנג ובמשלב נמוך.
2. לא להסוות הבעת עמדה בכסות של שאלה. מקומן של הבעות עמדה בטוקבקים לפוסטים או לשאלות קיימות, ולא בפתיחת שאלה חדשה באתר.
3. לא לחזור שוב ושוב על אותה שאלה בהשלכות שונות (למשל, ציות לגדולי הדור בהנחיות שונות הן לרוב אותה שאלה). אם נענית פעם אחת, בצע את האנלוגיה לבד.
4. בכל שאלה, להקפיד על נימוק ענייני, והבעת העמדה בצורה ברורה ותמציתית. צריך שתהיינה ברורות האופציות השונות, והסברות לצדד לכאן ולכאן.
5. מעבר לכך, ניתן לשאול בכל תחום ועניין, ולעלות כל סברה, גם אם היא קיצונית או לא מקובלת, אם נראה שייתכן והדברים בתחום ידיעתו ו\או שיפוטו של הרב. בכל אופן, אם הוא לא יידע לענות, הוא לא יתבייש לענות שאינו יודע.
אהרן, תודה. לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
אשמח מאד כבוד הרב להבין איזה פוגרמים אתה מצדיק ובגלל איזה סיבה?
הסברתי בטור, ואם תרצה קרא בטוקבקים.
סיימתי לקרוא את כול הפוסט כרגע ובלי שום קשר לתגובה הקודמת אני מסכים עם כל מה שנאמר בו..החשיבה האינפניטלית שמקובל נאמנות למסורת צריך להיות מנותקים מהמציאות לגמרי ולשחרר אמירות טיפשיות ומסוכנות(כמו שבתורה יש את כל החכמה כולה וכל חכמת גוים טובה שתימצא בין פילוספיות בין מדעית)..תפיסה שלדעתי שיטתית אבל לגיטימית.-אבל ברגע שזה מגיע לרמות כמו ספרים של "המהפך"(ספר שנכתב לצעירים על ידי מחזיר בתשובה שמנסה כביכול להוכיח שמדענים כיום מודים באמיתות תורת ישראל והכל היה מוצפן שם לפני שכתוב בצורה כול כך ילדותית שאדם משכיל בן 17 יכול להפריח אותו) וכלה בשרלטנים מהסוג המסוכן ביותר של אמנון יצחק ש"מחנך" קהל של אלפי תלמידים לבסס את אמונתו על סמך סיפורי ניסים מפגרים שהוא עושה כביכול מתופעות שמגדלות ציבור(גם אם קטן)שמבסס אמונה על סמך האיוולת המפגרת והטיפשית ביותר-ואכן גם תופעת התגובה לקורונה בציבור החרדי היא משהו מסוג החינוך הזה שבו חכמים גם בן זמננו לא יכולים כלל לטעות
אבל בקשר לדברים יותר גדולים כמו שאלת סמכותם של חז"ל בקביעות עובדתיות שאין להם ראייה במציאות(כמו הדוגמא של היהודי הצדיק הפנימיות מול הגוי הרשע בפנימיות רוח הקודש ששרתה אצל חז"ל ואפילו אצל גדולים מודרניים כמו המהר"ל הארי" הקדוש רבי בעל שם טוב וכדומה-שאפילו חוללו ניסים וגילו לנו סודות וסתרי תורה שאף אדם לא ידע אותם והיו גלגולים של דמיות תנכיו"ת)וכמובן גם שרשרת של מעתיקי שמועה וגדיולים שיש לשמוע לסמכותם- בכל נושא דברים שקיימים בצורה פחות קיצונית גם בציבור הדתי לאומי(ועוד יותר במגזר של מסורתיים-לייטים שכל האמונה שלהם מתבטאת בהצהרות בומבסטיות על אמונה ב"עקרונות" מהסוג הזה)-
השערת היהודי הקדוש אל מול הגוי הרשע היא דבר שמובא הרבה באתרים דתיים לאומיים לנוער בניסויים של : דמיין שיש מלך ויש לו בן שקרוב" אליו ועוד כמה אורחים בחצר" והתבונן בפנימיות שלך של בן מלך מול פנימיות של סתם גוי " ועוד שלל משלים ילדותיים למעשה לא אגזים אם אגיד שזה אחד מהיסודות החינוכיים המרכזים שם בבתי ספר וכדומה-אבל לא רק גם בקרב אנשים חכמים מאוד הרעיון הזה זוכה למשנה אידאולגית-פילוספית עמוקה מאוד(למשל הרב שרקי שהוא אחד מהצדדים ברעיון זה ומנסה לתת לו גרסא בוגרת יותר נוהג להגיד ש:הלאומיות היהודית מבוססת על רצון להטיב לכולם ושאר הלאומים על "רצון אגואיסטי או ש הצלם אלוהים של היהודי הוא שלם בניגוד לצלם שבאומות ששם הוא משועבד לחומר") וגם גדולי דור ואנשים בעלי רוח הקודש זה משהו שקיים שם-הרעיונות של הרב קוק כ"כ נשגבים ומקורם בעולם רוחני נסתר וגדול משלנו "דברים שמעטים מסוגלים להבינם ואין לפרשם כפשוטם" גדולי פוסקים שאסור לפקפק בפסיקתם מכיוון שהם למדו יותר ומבינים יותר וכמובן גם הגישה שחז"ל היו הישרים שבבני אדם והחכמים שבהם-זה דברים שגם נמצאים שם
העניין שדברים כאלו אי אפשר להוכיח ולא להפריך והרבה פעמים מדברים עליהם במין שפה נסתרת-
ולכן אדם
עם המחויבות לקיים תר"ג מצוות גם מקבל את כל הנחות היסוד האלו-
לדידי ההבדל בין הקיצוניות החרדית במין ניתוק מסיום מהעולם לזה הדתי לאומי הוא מכיוון שלחרדים אין ערך מקודש נוסף שיכול לאזן אצלהם קיצוניות-לדלי"ם יש את הלאומיות וברגע שיש שני ערכים שחיים איתם יחד-התפיסה באופן טבעי מתונה יותר
אגב זה שכתות ואליטות חילוניות מביאות אלטרנטיבות טובות יותר(זבל בסגנון של הארי קרישנה כנסים פתטיים לביסוס זהות יהודית חילונית שמסתכמים באימרה:"סבא רבא שלי היה רב")וכהנה
אתה חוזר על ביקורתי. הרי אמרתי שיש כעין זה אצל כולנו ולא רק אצל חרדים. אני ממש לא מסכים שמחויבות לתרי"ג מצות גוררת בהכרח את הדברים הללו.
לגבי כתות אחרות, אני מניח שאינך חושד בי שאני אוהד אותן. אני כותב את זה מפני שלדעתי יהדות לא אמורה להיות כת, ולצערי היא לפעמים נראית כך.
כמובן כוונתי הייתה לכתוב זה שהם לא מביאות אלטרנטיבות טובות יותר-ומשם אני לומד שכל ציבור וכל שכבה בארץ כיום לוקה במין טיפשות מסיומת
"ובצדק". זו לא הצדקה?
והאמת היא שגם הבעת הבנה מדוע התרחשו הפוגרומים ואי הבנה מדוע הם לא התרחשו היום פירושם הסביר הוא ציוד ההתרחשות פוגרומים כאלה גם כיום.
וסה במאמר שמבקר את חוסר המתינות של רב שאומר שיש דין רודף למי שאינו מקפיד על הנחיות משרד הבריאות…
ובעצמך כתבת שהסיבה היחידה שדברים רק "כמעט אנטישמיים" היא שהם נכונים. ובוודאי נראה שכל האנטישמים טענו תמיד שדבריהם מוצדקים.
אמנם בתגובות כתבת שאינך מצדיק.
לכן אני מציע, אם אינך מצדיק, אל תכתוב דברי הצדקה. ואל תתנסח באופן שיובן ממנו שאתה מצדיק.
ואולי לא כדאי לפרסם את כל מה שאתה אומר בכעסך, ובפרט כשדברים אלה אינם מבטאים את דעתך האמיתית.
וזו רק דוגמה קיצונית במיוחד לתופעות דומות לדעתי בכתיבתך בשנים האחרונות. ואקצר כאן לעת עתה.
אני קורא לך לחזור בך מחריפות הדברים.
עוד אעיר שלא ראוי לומר "חילול השם בצדק" חלילה.
שמואל היקר. את הביטוי הזה מחקתי, למרות שכל אחד מבין למה הכוונה שם אלא אם הוא מתעקש להיתמם.
כל שאר דבריי בעינם עומדים. אגב, לא ביקרתי חוסר מתינות ובטח לא צורת התבטאות. לכן אל תדמה מין לשאינו מינו. כשביקרתי את דין רודף זו לא הייתה ביקורת על קיצוניות אלא על חוסר שיקול דעת. יחי ההבדל הקטן.
הדברים כאן מבטאים לגמרי את דעתי האמיתית, כמו שאר מה שככתוב באתר (למעט מקומות שבהם אולי טעיתי. כולנו בני אדם).
ובהחלט ראוי לומר חילול השם בצדק, בלי חלילה. יש מעשים שגורמים לחילול השם בצדק. מה לא ברור כאן? ומה חלילה כאן (פרט לתוצאה)?
שלום הרב!
אקדים שאני חרדי אף שאין בין זה לתגובתי דבר.
אני מסכים עם הביקורת ואף אני חשתי כעס לאור "פסיקתו" של ר' חיים קנייבסקי ולא בפעם הראשונה, עדיין ברצוני ללמד עליו זכות. אם אני מבין נכון אין לרב תלונות של ממש על אדם שבאופן עצמאי מחליט לנתק את עצמו מהמציאות ולשקוע בעולמה של תורה, כמובן הרב חושב בצדק שזה מיותר וגרוע אבל מותר לאדם לנהוג בצורה כזו לעצמו, לא כהנהגה כללית אלא לעצמו. מסקנת הדברים היא עד כה, זה שלא ניתן לבוא בטענות לר' חיים קנייבסקי שהוא מנותק מהעולם, זכותו. כל הביקורת של הרב עליו היא איך הוא פוסק לציבור את פסקיו בזמן שאין לו מושג לא על הציבור שהוא פוסק לו ולא על העולם שבו אותו ציבור חי. הנקודה היא שלדעתי ר' חיים קנייבסקי באמת לא מודע כלל לכך שאותו נכד העביר הלאה את הפסק שלו, ואין לו שמץ של מושג לעד כמה פסקיו משנים דברים במציאות ועד כמה העדר שהולך אחריו הוא גדול ועיוור, הוא בטוח שהוא סבא נחמד שעונה לשאלות ושאין לזה שום השלכות.
(אולי זו סיבה למה יש איסור לא להיות מחובר למציאות, אבל עדיין זה רק גרמא, וזה לא אשמתו שהם מקשיבים לו)
לכן הביקורת היחידה שאיתה אני מסכים היא על הציבור שלא פוקח את עיניו, ולא מבין כבר שפסקיו של ר' חיים הנוגעים למציאות לא מחייבים אף אחד, מלבד מיתה למי שהוא מעל גיל 60 והוא חי במקרה בשנת 2020.
בנוסף כמובן יש לבקר את העסקנים סביבו שלדעתי מבינים טוב טוב את תפיסת המציאות שלו, ובכל אופן משתמשים בה בדרכם הזוועתית.
נ.ב. אף שאני מסכים עם אחוזים נכבדים מהכתוב, אף שאני לפעמים מתנסח על הציבור החרדי גם בצורה נוקבת ופעמים וכועס על הציבור בו אני חי לא פחות, הייתי ממש צריך להחזיק את עצמי לקרוא באובייקטיביות כדי להפיק תועלת מהמאמר, וחבל…
כששואלים אותו האם לסגור את הישיבות והחיידרים, הוא לא מבין שזו לא קושיא על הקצות או שאלה על כשרות תרנגולת? הוא לא מבין שתשובתו משמעותה הוראה לפתוח את המוסדות, כלומר שאלה ציבורית? הוא חושב ששואלים אותו ולא יבצעו? הנכד שואל אותו האם אפשר לומר זאת כהוראה בשמו. לדעתך הוא אידיוט? לדעתי הוא אולי מנותק אבל לא אידיוט.
מיכי
אהע"פ שמלכתחילה הבנתי שאין כוונתך לכך שאתה מעודד או מצדיק פוגרומים ואהע"פ שבעקבות התגובות הרבות בעניין פה תיקנתה את המילה ובצדק התמיהה שגם אני שותף לה היא :מה הקשר?
הרי ברור שפוגרמים שנעשו באוקראינה במאה ה18 נגד יהודים לא נבעו מכך שהם היו חרדים נבערים אגואיסטים ילדותיים מתנשאים פרימיטיביים ונטל על החברה הכללית-אלא משום אנטישמיות נוצרית מושרשת (והראייה לכך היא כשגם כשהיהודים השתלבו ותרמו לחברה הם עדיין סבלו מפוגרמים בגלל אותה סיבה בדיוק )-ולכן לאנשים קשה להבין את האימרה שבגלל התנהגות חרדית מסיומת כיום ניתן להבין רצח אנטישמי של יהודים בתקופות קדומות(זה בערך שקול לטענה שתבוא ותגיד שחמאס שונאים יהודים חרוצים להשמיד את המדינה לא בגלל אידאולגיה מוסלמית אלא בגלל הכיבוש של 67)
אינני מהאנשים שאפשר לכנותם הסניגור של עם ישראל ואני מתנגד לניסיונות להדביק תוויות של גינוי להרשמה באנטישמיות כול פעם שיש למישהו ביקורת על יהודים או על קבוצה יהודית מסיומת..אני גם לא חושב שהאמירה שלך אנטישמית פשוט קשה לי להבין את ההקשר ההיסטורי שניטען לעשות בין אנטישמיות נוצרית שנבעה ממניעים כמעט תיאולגיים ומיסטיים לבין בטיפשות שבה חרדים כיום נוהגים(בעקבות אירועים שקרו ממש לא מזמן כמו השואה שבה יהודים נרצחו בכל רחבי אירופה אהע"פ שניסו להשתלב בתרבות הכללית הקישור הזה גם מקומם חלק מהמגיבים ואפשר להבין זאות)
לדעתי אתה טועה טעות מרה. תסתכל על מה שקורה היום ותוכל להתחיל הלבין. הוא אשר כתבתי. אנחנו מספרים לעצמנו סיפור על נצרות ואנטישמיות, אבל זו רק חלק מהאמת. צא וראה את הסיפורים על המשכילים הרשעים שהתנכלו סתם לאנ"ש, ותשווה לאמת ההיסטורית איך שאנ"A התנכלו למשכילים בצורה מאד מכוערת, ותבין שנרטיבים טעונים בדיקה.
כשיהודים מתנכרים לסביבתם, לא משתתפים בפיתוחה ומתנשאים עליה, אין פלא שמתפתחת שנאה. איני אומר שזה כל הסיפור אלא שזה חלק מהסיפור. אגב, במקרים לא מעטים ההתנשאויות הללו היו מוצדקות, ועדיין.
טוב אז כמה הערות…
לא חושב שזה חכם לבקר את העבר מהמרפסת של ההווה.
אנשים פעלו בנקודת זמן ההיא לפי הידוע להם באותו זמן.
לבוא להתמקד בסרטון אחד ולראות בו חזות הכל זה הרבה יותר מחוטא לאמת
אם בני ברק הייתה יחידה בעולם בנתוני ההתפשטות ניחא
אבל כשרואים בכל העולם אחוזי תמותה מבהילים
אז אולי תאשים את הנכדים של טראמפ ושל נשיאי איטליה וספרד
רק להזכיר לך שההוראות של הרבנים זכו לאישור של משרד הבריאות
והלימודים התקיימו בלימוד של 10 ילדים בכיתה
וברגע שניתנה הוראה לסגור סגרו בין את המוסדות בין את בתי הכנסיות.
בשורה התחתונה עם כל הכבוד מי ששולט כאן זה לא הרבנים
אז אם יש על מי להתגולל זה על ראשי מערכת הבריאות שהבינו טוב את המציאות
ובכל זאת גררו רגלים עד שהגענו להסגר הנושם כיום
ובדפוס פעולה דומה הם התנהלו גם כלפי החילונים בסגירה הדרגתית בעקומה שטוחה במיוחד בלי לקחת בחשבון שמדינת ישראל זה לא רק משפחות עם זוג הורים ילד וכלב
למה הם פעלו כך ולא חתכו אני לא יודע אבל הססנות זה תכונה ידועה של שוכני בלפור לדורותיהם
שלא לדבר על הסברה כושלת ומאוחרת וחלקית מול הציבור החרדי שלא זכה לחזות בנאומי מפחידיהו ערב ערב בשבועות האחרונים.
החשיבה החרדית עד לשבוע האחרון הייתה אם ברמי לוי יש 100 200 לקוחות (כיום כבר לא) בבת אחת ואין פוצה פה ומצפצף אז מאי שנא בית כנסת תלמוד תורה אז כנראה שהנגיף לא כזה מסוכן
ואם לקבוצות ספורט התירו להתאמן יחד אז למה לנו לא.
ובמשפט אחד כשהזוגיות כושלת, בימי מבחן המצב קטסטרופה.
ולסיכום
א. חוסר אמון או אמון חלקי בין החרדים לשלטון.
ב. מערכת קבלת החלטות איטית.
יש לי הרבה הערכה לאנשים חושבים על עצם היותם חושבים אך לא על מה שהם חושבים…
נראה לי שכדאי לך לרענן קצת את העובדות, וגם לקרוא שוב את הטור.
אני דווקא לא מסכים איתך.
הביקורת שלי היא על נתניהו וטראמפ ופוטין וג'ונסון ושאר מנהיגי העולם שבשביל השיקול הכלכלי נתנו לכל כך המון אנשים לחלות ולמות. במקום להכריז על סגר כללי באחת ובכך להציל המוני אדם, הם התחבטו ומתחבטים עד עשכיו בשיקולי משק וכלכלה. אלא מאי אם אין קמח אין חיים, והשיקול הכלכלי הוא לא רק שיקול מותרתות אלא שיקול בסיסי לחיים, אז ישנם כאלו שאצלם ישנו משפט נוסף אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין צורך בקמח וחיים. אצלם השיקול של השבתת בתי הכנסת ובית המדרש חופף לביטול השבתת המשק. אפשר לחלוק, אפשר להתווכח, אפשר להשתכנע. אבל אי אפשר רק לעמוד בעמדה של רק אני צודק ומשם לבקר את מי שחשובים לו קהילתיות הדת לא פחות מקהילתיות המשק. סתם נקודה למחשבה.
תודה על הנקודה למחשבה. אבל עושה רושם שלא קראת מה כתבתי.
בעצמי כתבתי שאפשר להתווכח על ההחלטות. כולם בני אדם וכולם יכולים לטעות. רק כדאי שתשים לב שבמקביל לביקורת הנחרצת והמלומדת שלך על פתיחות יתר יש ביקורות נחרצות לא פחות על סגירות יתר (שכן כלכלה אינה עניין טכני. החיים תלויים בה). הנקודה שאותה ביקרתי היא איך מקבלים החלטות ומי מקבל אותן. נראה שהרבנים שם השקיעו מחשבה של עשר שניות כדי להגיע למדיניותם המלומדת. וכך אחרי יום או יומיים מקדשי השם ברבים ומצילי האומה קיבלו אצלם דין רודף. והשאלה איך ציבור שלם מגיע למצב שאין לו שום יכולת להתמודד בלי להיטפל לציבור הסובב (שעליו הוא מתנשא ולא מכיר לו טובה). איך עושים היום מסיבת עיתונאים של ראה"מ ומנכ"ל משרד הבריאות שהנושא העיקרי שלה הוא הקטסטרופה בבני ברק.
לא ביקרתי את זהשחשובה להם קהילתיות דתית (אף אחד לא מושלם).
אם השיקול היחיד הוא חיי אדם צריך לסגור את הכבישים כי יש 350 הרוגים כל שנה מתאונות דרכים… כולם מבינים שגם חיים נורמליים זזה שיקול
כל כך הרבה אמריקאים צפיים למות בגלל שבבני ברק מרגישים צורך תיאולוגי בעוד תפילת חמה במנין או בעוד התחברות לאלוהי סיני. סליחה, הם צפויים למות בגלל הרעיון הליברלי שדוגל בחרות הפרט גם על חשבון בריאות הציבור. אה,זה באמת דבר רציני לא משהו פאנטי דתי.
https://rotter.net/forum/scoops1/617380.shtml
אני מניח שאינך מצפה לתגובה על הדמגוגיה הזולה הזאת.
וואו, הייתי ממליץ לרב מיכי לנשום לשתות כוס מים ואז לקרוא את מה שהוא כתב ולבלות את שארית הזמן בהרהורים נוגים על מידתיות, עברו כמה שנים מאז שהרב מכי עזב את ב"ב, קצת קשה לי להאמין שהוא באמת חושב את כל ההבל העצבני ונוטף הקצף שלו, אפשר לכתוב טענות ענייניות גם בלי הגסות המופרעת הזאת שטובי שונאינו היו מתים להתהדר בה.
תודה
דרך אגב, ניתן לומר כי הבעיה המרכזית הם הגיחזים התורנים שמצויים בחצרות הרבנים, העובדה כי מילתם של הרבנים היא המילה האחרונה זוהי אקסיומה שלא ניתנת לשינוי, אך היות (ומן הסתם גם הרב מיכי מסכים להנחה זאת) ולא מדובר באנשים טיפשים, אפשר להניח כי הכל עניין של הצגת הדברים, הנכד יענקי הציג את הבעיה לפני הרב כאילו מדובר בעניין זוטר שהשלטונות המרושעים קופצים עליו כמוצאי שלל עמ"נ לנצל את ההזדמנות לה מן הסתם ציפו זמן רב ולסגור הישיבות, וכמובן שהתשובה בהתאם, כשהמצב החמיר כנאה תפס הגיחזי הנ"ל את תוצאות מעשיו ו"דאג" להוציא מסבו תשובה חלופית שתתאים למצב. הקורונה היא דוגמא אחת מני רבות לכך שהבעיה היא לא הרבנים אלא הנערים הפוחזים שמסתובבים סביבם ואלו סובלים במקרה הטוב מזחיחות יתר ובמקרה הרע מרשעות וטפשות. לגבי כל שאר הביקורת היא נראית לי יותר כמו הוצאת קיטור מכל מני סיבות מודחקות, הסגנון לא מוצדק.
חילול השם מטורף וגרימה למוות וחולי של אנשים ברשלנות פושעת לא מצדיקה את הסגנון שלי. טוב, ברור. זה תמיד הבחור הזעצער. בצה"ל קוראים לזה להאשים את הש"ג. כך ברמת החרדיות תגיע רחוק.
תגיד וזה שרבנים שמנהלים קהילות למעשה ציבור שלם נופלים" לתרמית"/נהיים קורבן של נכדיהם בני ביתם ובני משפחתכם כפי שהרבה חסידים של אותם רבנים טוענים שנים-זה נראה לך משהו סביר בכלל ?שבנאדם מבוגר ודאי לא טיפש ודאי מלא בש"ס ובפוסקים וודאי ירא שמיים יותר ממני וממך ומעלה הכל-שוב אני אומר-מנהל קהילה של מיליון איש! שבה לכל מילה שלו יש השפעה על אותו ציבור ובמקרים כמו המקרה הזה על חייהם
עצם זה שאתה נאלץ להסביר שאותם מנהיגים ורבנים גדולים נופלים למצב בו הנכד שלהם מפיל אותם לתרמית לצרכיו הרשעים -זה לבדו חילול השם -ומציג את היהדות החרדית כיום כסוג של כת
בס"ד ח' בניסן תש"פ
זה דבר מצויין שמנהיג תורני מתייעץ עם צעירים ממנו ב'מילי דעלמא'. ובמקרה דנן הסבירו לרב בצדק גמור שכל בתי העסק פתוחים במיגבלות של עד 10 עובדים (כך היה המצב אז) ורק את מובדות החינוך סוגרים. ואז הורה הרב לנכון שאין לסגור את מוסדות התורה, שהרי הלימוד אינו חיוני פחות. וכפי שהובא כאן שמשרד הבריאות הסכים לאשר לימודי תורה במיגבלה זו.
הוראה זו השתנתה עם השינוי במציאות שסגרו כמעט את כל המשק, ווגם אז הסכים הגרח"ק', והורה אף הוא לקיים את גזירות ההרחקה, בתחילה – מניינים מצומצמים בשטח פתוח, וכיום – להימנע מכל תפילה בציבור במרחב הציבורי..
חוץ מאשר יום או יומיים שהיתה אי בהירות או אי הבנה – יש 'יישור קו' מלא בין הגרח"ק לבין משרד הבריאות. אם יש טענות – זה יכול להיות כלפי חרדים שאינם מצייתים להוראות המוסכמות הן ע"י גדולי תורה והן ע"י הממשלה, אלא הולכים לפי 'דעתם האוטונומית', כרצון רמד"א 🙂
בברכה, ש"צ
טוב שהבהרת את עצמך בקשר להצדקה לפוגרומים שכוונתך הבנה ולא ממש הצדקה, רק חבל שאתה אפילו לא מצדיק=מבין אלו שחלילה חושבים שאפשר לצפצף על חוקי בג"ץ הקדוש…
ונאמר אמן
שלום לרב!
מסכים כמעט עם כל מילה שהרב כתב. אבל תמיד יש לי משחק מחשבתי ובו אני לוחץ על כפתור והחברה החרדית נעלמת. מה קורה אז? מה לדעתך יקרה לזהות היהודית שלנו? תיחלש עד תיעלם או לחלופין תתרקם יהדות חדשה מודרנית ומתקדמת . אני חושב שצריכה להיות בכל קבוצה אידיאולוגית קבוצה שמרנית מאד על מנת שתשמר את המרכז בלי קבוצה כזו אדיאולוגית אינפנטילית הסיכוי של אותה אידיאולוגיה והדת לשרוד קטנה מאד . מה דעתו של הרב ?
אולי תיחלש, אבל גם יהיה שיפור מבחינות רבות. אני ממש לא הייתי נבהל מזה.
אבל גם אם אתה צודק ויש צורך בכל סוג של קבוצה, אין זה מונע את הביקורת עליה. גם את הביקורת הזאת צריך מאותו שיקול עצמו.
לא הבנתי, בפוסט שעסק ברב רפי פרץ וברב דרוקמן טענת שהשיטה החרדית בפנייה לדעת תורה היא טובה ושרבנים שאינם למדנים לא מתאימים, חזרת בך?
ממש לא. מה שאמרתי הוא ששווה להתייעץ עמם, ובפרט יש לבחור עם מי להתייעץ. לא עם אנשים שאין להם מושג על העולם.
ש.צ תגובתך הייתה אליי?
אולי טוב שהיו יועצים לא ניראלי שזה טוב (כפי שהמגיב אשר מעיד על עצמו כחרדי אמר אני לא מכיר את החברה שם מבפנים )נקלע למצב בו נכדו עושה לו מעשי קונדס אשר במקרה הטוב נובעים מאיך שהוא תיאר "זחיחות יתר" ובמקרה הרע מ"טיפשות ורשעות"
דבר טוב?אתמהה
לא מצינו שבזמנים בהם חכמים דנו על גזירות נפש-היו יושבים נכדים צעירים של חכמי ישראל עושים להם מעשי קונדס משעשעים
שלום לרב,
אציג את עצמי בקצרה: למדתי בישיבה הקטנה של סלבודקה במשך שנתייים. הקפיצו אותי שם לישיבה הגדולה. למדתי לאחר מכן שנתיים בפוניבז והרבה שנים במיר.
אני מקיים כיום חיים של תורה ומצוות ועוסק לפרנסתי בהנדסת מחשבים. אחדים מידידי הטובים ביותר הם חרדים.
אינני סבור כי גרשום שולם צדק שמה שהחזיק אותנו אלפיים שנה היתה המיסטיקה. ייתכן וזה הטירוף הקולקטיבי שלנו שאתה נתקל בהתפרצות שלו כעת…
אבל כואב לי הלב לראות אילו אנרגיות אתה משקיע כדי להישאר עדיין מחובר בחבל הטבור לחברה החרדית.
הרי ברור שאתה צודק בכל מילה בביקורת העכשוית אבל מבין השיטים אני קורא את האכזבה שלך מעצמך כלומר מעצם אי יכולתך להשתחרר רגשית מהשייכות לחברה זו.
שמע לעצתי, צעד את הצעד הבא, המשחרר. הבט על החברה הזו מ"בחוץ". אל תנסה להיות אפולוגטי, אל תנסה להיות מבקר פנימי חריף ואל תנסה להיות מתקן עולם (מקומי). הנח לכל זה.
הסק את המסקנה המתבקשת ורווח לך. אני יודע כמה זה מעניין ומאתגר להיות חלק מחברה מדהימה זו אבל ככה זה בחיים. צריך להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה.
לאור הניסיון שלי אוכל לומר על העצה הנ"ל בנוסח טעמי המנהגים : 'בדוק ומנוסה'
שלום איסר!
הרעיון שלך בא לענות על צורך פסיכולוגי ולדעתי הוא ממש לא עונה עליו. פעמים רבות כשאני מתווכח עם חברי החרדים על הבעיות בתוך החברה שלנו, מדי פעם כשאין להם כבר מה לענות הם אומרים "אם אתה כל כך נגד ההתנהלות החרדית אז לך תיהיה מזרוחניק" אני חשוב שהבעיה בטענה הזו, זה שהיא מתעלמת מדבר מאוד פשוט, לכולנו יש תחושת זהות שלא ניתן כמעט לעקור אותה, כולנו גדלנו בחברה החרדית וחשים חלק ממנה, החרדיות שאנחנו מבקרים היא לא החרדיות שלהם, היא החרדיות שלנו, כשאני מצפה שהחברה החרדית תראה אחרת אני בעצם טוען שאני הוא החרדי הרמתי, והם גנבו לי את אותה חרדיות, ואם אתה רוצה שזה יהיה יותר מובן פשוט תחליף את המילה חרדי במילה יהודי ירא שמים אמתי, לכל אחד מאיתנו החרדים יש תמונה אידאה של איך חרדי אמתי אמור להיראות, ואנחנו חשים שאנחנו חלק מאידאה הזו, ומייצגים אותה בצורה הנאמנה ביותר, כאשר אנחנו רואים דבר הסותר לה אנחנו מרגישים שגנבו מאיתנו את האידאה הזו ועיוותו אותה. בקיצור אי אפשר להתנתק מזהותך אפשר אולי להתכחש לה,כשאתה אומר שאתה מבקר את החרדים מבחוץ אתה בעצם אומר שאתה לא חרדי, בו בזמן שבתוכך אתה בטוח שאתה הוא החרדי האולטימטיבי האמתי, זה סתם שקר עצמי אבל אין כאן שום פתרון. הראיה הגדולה לזה היא כמובן הרב מיכי שאף שכלפי חוץ לא מזהה את עצמו עם אף חברה עדיין מדבר כמו אדם שזהותו נטועה עמוק בכל המקומות. כי מיכאל אברהם הוא גם דתי וגם ציוני וגם חרדי,ויש לו אידאה ברורה כיצד כל חלק בזהותו אמורה להיראות, אבל הצער הגדול הוא שהדתיים מעוותים לו את הדתי האמתי, החרדים מעוותים לו את דמות החרדי, והציונים גונבים לו את זהותו הציונית,ולזה לדעתי אין פתרון חוץ מהכאב והכעס האין סופיים.
אני לא משקיע גרם של אנרגיה כדי להישאר מחובר לחברה החרדית. מאיפה שאבת את זה? טכנית אין לי שום קשר אליהם. אבל אני אכן מרגיש לשם קשר עמוק, בלי להשקיע אנרגיה בשביל זה. זהו מצבי הטבעי. בדיוק בגלל זה אני כועס עליהם..
לרב שלום.2 נקודות
האם עצם העובדה שאתה ממשיך עכשיו לקרוא לקנייבסקי רב לא מוכיחה שגם אתה לא מוכן לעשות את הצעד הנדרש ולהכריז שהבן אדם הוא הרודף הכי גדול בבני ברק. הבן אדם אחראי ומנצח על כל חילול שם השמיים הזה ואתה עדיין מתייחס אליו עם תואר של כבוד.
חוץ מכל הנזק שהבן אדם גרם בעולם הזה, הוא גם גרם נזק אדיר לעולם התורה ע.י פרסום שותי"ם בלא כל הפניה לטעם או למקור. הדבר מטמיע את חוסר הצורך בביקורת אינטלקטואלית על הפסק.
פה באה הנקודה השניה לציבור הדתי, גם הוא לא השכיל להעיף את העליונות החרדית מסדר היום. קנייבסקי לעולם לא יצטט את הרב מלמד, הרב מלמד כן יצטט את קנייבסקי. בעייני זו תופעה של האישה המוכה, קצת כמו בנט עם ביבי….
בסוף מקראי קדש לרב הררי יש דוגמא לשותי"ם כאלו של קנייבסקי, בלי טעם ונימוקים אם זוכר נכון.
אני בהחלט אמשיך לקרוא לו רב. הוא ת"ח גדול, ומנהיג רוחני של רבים. גם אם תגדיר אותו כרודף, אין זה מוריד מתורתו. לגבי פרסום שו"תים בלי מקור, אתה יכול לבקר את זה, אבל זה לא מצדיק השתלחויות מהסוג הזה.
לגבי הציבור דתי, אני מסכים. יש שם רגש נחיתות, כנרא הבגלל המסירות נפש והאינטסיביות של הלמדנות החרדית שלא קיימת בעוצמה כזאת אצלם. אבל יש מושגי גדלות שונים, כפי שרמזתי בסוף הטור.
הרב מיכי, אני חייב להעיר שבדבריו של בןעניים ישנם היגיון ואמת, ככל שמדובר על רשע מרושע ורצח המונים כחיים. ק אין כל מקום לחלק שבחים על נקודות "טובות" שמצוייות בו (לדעת הרב) חוץ מזילות אדירה לתואר "רב" אין כל יתרון בגישה זו…
וואו איזה טור נוקב שלא היה מבייש אנטישמי מהשורה.
סליחה על הבוטות אבל טינפת על ציבור שלם בלי לחיות איתו.
אני חי בבני ברק, והמשטר הנוקב של הרחקות וביטול מניינים קיים ויציב.
כאשר ישנו דיווח על חולי נפש דמיתקרו 'הפלג הירושלמי' שמקיימים תפילה שמונה 15(!) איש,
כולנו מזדעקים, חוסמים את המעברים וקוראים משטרה.
חבל לטנף את המקלדת, בלי לבדוק בשטח את העובדות,
והאמת – עליך, הרב מיכי, הפליאה עצומה, שבתור חוקר אמיתות, אתה ניזון מתקשורת עויינת,
ומסיק מסקנות שוא ומדוחים.
כמובן שאין דבריי מעניינים אותך או ישנו משהו, אבל איך אמר מי שאמר:
הייתי חייב להוציא את התיבה לרחובה של עיר… (שם,שם).
אלחנן היקר!
גם אני גר בבני ברק, ואכן אני מסכים שהרחובות כרגע רייקים בצורה משונה ביותר והיסטורית ושכולם שומרים על הכללים, אבל לצערי זה רק עכשיו. עד לפני שבועיים הרחוב היה נראה רגיל לחלוטין כשבכל הארץ הרחובות כבר היו רייקים.
מלבד זאת נדמה לי שעיקר ביקרתו של הרב מיכי היא כלפי דרך קבלת ההחלטות של ר' חיים, וכלפי הציבור שנוהה אחריהם, ופחות כלפי השאלה מה המצב המציאותי המדויק לאשורו בבני ברק, זוהי מבחינתו אילוסטרציה בלבד, עיקר העניין הוא שרוב גורף של הציבור סבר שאם ר' חיים יפסוק שממשיכים מניינים כרגיל אז כך צריך לנהוג אף שרק חיים פסק זאת כלאחר יד ומבלי להכיר אפילו את שם המתודולוגיה שאמורה להכריע בשאלה זו.
עם הבוטות המוגזמת אני מסכים שהיא מיותרת.
בברכה וסליחה על ההתערבות אני בטוח שהרב מיכי ישיב לך גם…
לילה טוב! ?
שמחה כבר ענה לך ביושר. הפניתי ם למאמרו של הרב פרקש שמתאר דברים כהווייתם. גם אני עצמי כתבתי שהמצב משתפר כעת, ובעצם עבר לקיומצוניות ההפוכה. מה לך להביא את מנהגי רחובות בני ברק. הרב קנייבסקי עצמו שינה את עורו מן הקצה לקצה.
מכל הלין אני חושד שגם אתה עצמך מבין את כל זה היטב, ואין כאן אלא אותה תופעה של שקרים אפולוגטיים המקובלת כל כך בציבור החרדי. לפעמים אדם כל כך מצוי במצב האפולוגטי, עד שהוא עצמו לא מרגיש שיוצאים לו שקרים מהפה. פגשתי את התופעה הזאת לא אחת. רק דוגמה, אחת מיני רבות. כשלמדתי בנתיבות עולם בבני ברק, ראיתי יום אחד את כולם סוערים ויוצאים עם שלטים לאוטובוס שמחכה בחוץ. שאלתי לאן הולכים, ואמרו לי שיוצאין להפגנה בירושלים נגד ""ההשמצות"" שהחרדים לאמשרתים בצבא.הנה, אני סא"ל במיל. או סמל או קצין, וכולנו משרתים. אף אחד מהדוברים שם אפילו לא הרגיש בשקר המתועב שהוא מוציא מהפה. הם כמובן היו בעלי תשובה ולא חרדים מבית. מעבר לזה, רבים מהם עצמם עשו כל טצדקי כדי להשתחרר מהשירות. אבל כל זה לא הפריע להם לחשו מרמור גדול מאד (וחשתי שהוא כן ואמיתי) על ה"השמצות". תופעה מרתקת, ואני חש בה גם אצלך. כדאי שתבדוק את עצמך.
טוב, יש הרבה מה לכתוב על הפוסט הזועם הזה..
אתחיל בכך שלדעתי אף פעם אי אפשר לקבל גסות רוח והתנשאות כביקורת צודקת ( לא ספרתי כמה פעמים המילה אינפנטילי חזרה על עצמה על כל הטיותיה, אבל ברור שהכותב מחשיב עצמו לחכם באדם על פני " החברה החרדית " שעדיין לא שזפה את האור..)
בדרך כלל, סגנון כזה מעיד יותר על הכותב מאשר על מושא ביקורתו.
ברור שיש הרבה מה לבקר את החברה החרדית ואת דרך קבלת ההחלטות שם, אולם שני דברים לוקים כאן במקרה הזה בחסר 1. העובדות. 2. ההסתכלות השונה לגמרי על המציאות מהפריזמה של החרדים.
לעובדות,
לסרטון שהתפרסם על הרב קנייבסקי קדם דיון של בערך כשעה שבה הוצגו לרב עיקרי הדברים. ברור שדיון כזה לא יפורסם ולא יתועד מסיבה הפשוטה שלציבור חשוב לדעת רק את השאלה והתשובה הסופית.
והכותב היה צריך להבין דבר כזה ולא להסתמך על כל איזה סרטון שמוציאים בתקשורת כתורה למשה מסיני..
הגרח מכיר ויודע היטב את מעמדו, ומבין את ההשלכות של פסיקתו. אולם בעולמו של הרב ובעולם של חרדים בכלל. לבטל תורה ובהיקפים כאלו הדבר משול ממש לחורבן ויש בכך סכנה גדולה ממש
מי שלא מבין את הדבר הזה ולא חי בעולם מושגים כזה הבעיה היא של תפיסת התורה בעולמו ומהי חשיבותה ולא של הרב.
ברור לחלוטין שפיקוח נפש וודאי של רבים דוחה את כל התורה כולה ואין על כך עוררין. אולם כמו שכתבו כבר לפניי, בזמן שהשיקול היה לפני הרב לא ידעו על ממדי הבעיה וברור שכאשר המדינה סוגרת את מוסדות החינוך זה עדיין לא אומר שגם לומדי התורה צריכים לסגור את הסטנדר ולצאת.
( ואכמ"ל כמה פעמים ההחלטות התבררו כסתם החמרה והיסטריה..)
כתבו פה רבות על כך שהציבור החרדי אינו מחובר לחדשות וכו'. כמי שמחובר רבות לווטסאפ וכל שאר מרעין … אני יכול לומר שזו דווקא בימי שגרה נקודת החוזק של הציבור!! שלא חשוף לכל ההיסטריה מכל בדל של רעיון שעולה בתקשורת ומתסיס את כל המדינה.. אלא לוקח את הדברים בדיליי עם קצת יותר פרופורציות.
לאחר שהתבררו ממדי הסיפור ולהזכירכם שהנושא עדיין נלמד בכל מקום ואנחנו באירוע מתמשך ואף אחד לא יכול לקבל בעלות על העניין ולומר " אמרתי לכם". הובאו הדברים לידיעתו של הרב שקיבל החלטה שונה לגמרי שבאמת צריך לשנות פאזה ולהבין שמדובר בפיקוח נפש והכללים אחרים לגמרי.
כל האמירות החדשות של הגרח שיש לו דין רודף וכו' הן אמירות שיסודן בהלכה ובעולמו של הרב וטפשי לקחת מכאן איזה שהוא "מהפך" בגישתו של הרב, נו באמת.
ביקורת תמיד אפשר לתת ולדעתי צריך להפעיל בכל עניין את השכל הישר אבל האירוע הזה אינו דומה בהיקפו לשום אירוע ולכן דרך קבלת ההחלטות היא שונה. ואם כבר אדרבה, דרך זו מעידה יותר מכל שהרב קנייבסקי לא פוסק מ"רוח הקודש" אלא לפי דעת תורה וכפי הנתונים הנמסרים לו באותה עת.
שימי שלום.
אולי לא למדתי ליבה, אבל המילה אינפנטילי פירושה ילדותי. אבל השאלה האם לקבל ביקורת אמורה להיות תלויה בשאלה האם היא צודקת ולא בסגנון.
אני מבין לגמרי את השיקולים (אני לא חי בוואקום).
דיון של שעה עם החבר'ה מהשכונה שווה בערך כמו הדיון שצולם בסרטון. להבא כדאי שלא יפסוק לפי הנתונים שנמסרים לו אלא לפי הנתונים האמיתיים. השאלה האם מישהו שם יפיק לקחים. אני בספק רב.
רק הערה:
הזכרת את איציק הסיני בפוסט, הייתי ממליץ לקבל את דבריו בהסתייגות:
https://www.epochtimes.co.il/et/269226
"אם איציק מראה לכם סרטונים מרחובות בייג’ינג, זה כי המפלגה הקומוניסטית רוצה להראות לכם את התמונות המסוימות האלה. ואם איציק מעדכן אתכם על כמות הנספים, זה כי המפלגה רוצה שתאמינו למספרים שהיא משחררת. איציק מיושר לקו המפלגה, והוא רוצה ליישר גם אתכם"….
כנ"ל לגבי התרומות. הן כסף זול כדי לקנות תמיכה ואהדה בממשל מדכא זכויות אדם.
אחסוך את דבריי על הטור (פרט לנקודה אחת להלן), ואסתפק בהערה על "איציק הסיני". אני בהחלט מסכים שיש להסתייג מהחביבות של ה"סינים-ישראלים" שנשפכת עלינו מהמסכים. הסינים הם עם שהעניק לעולם לא מעט המצאות מקוריות ומבריקות (נייר, דפוס, כסף נייר, זיקוקין, מסרק, ליטוש הפלדה ועוד), אבל בעשורים האחרונים הם הפכו למעתיקנים בלי בושה, כולל את שיטות התעמולה הסובייטיות שקנו להן "אידיוטים שימושיים" במערב במחצית הראשונה של המאה הקודמת. המשטר הסיני הוא משטר אימים לא פחות מהמשטר הסובייטי, למרות שמסיבות פרגמטיות הוא הנהיג כלכלת שוק. עדיין, בסין קיימים מחנות עבודה איומים, טיהורים אתניים, דיכוי אכזרי כלפי הטיבטים והמיעוטים המוסלמים, קצירת איברים וסחר בהם עוד. איציק הוא מסכה חייכנית של מפלצת.
וההערה לעניין הטור דלעיל – בא לכלל כעס בא לכלל טעות. ההתנהגות השערורייתית של הרבנים קנייבסקי, אדלשטיין וזילברשטיין לא קשורה לויכוח על הספר השני של הטרילוגיה. הרב אשר וייס, למשל, מאמין בהשגחה פרטית וכו' ובכל זאת, כרב המרכז הרפואי "שערי צדק" הורה מיד לסגור את בית הכנסת שבו, סגר את בית מדרשו והורה לסגור את כל מקוואות הגברים, בתי הכנסת, בתי הספר ותלמודי התורה והישיבות. בשורת שיעורים והוראות הלכתיות קבע שחובה גמורה להישמע להוראות משרד הבריאות ללא התחכמויות. הוא הוסיף גם אמירות קשות מאוד כלפי ה"אויבער-חוכעמס" (מבלי לנקוב בשמות). השערורייה הנ"ל ממחישה את אפסותה של דוקטרינת "דעס תיירע" (עי' בכתבי בני בראון) אבל רתימתה לויכוח הנ"ל היא טריק שנועד לפנות לרגשות הכעס (המוצדק), ולכן אינה ראויה.
מסכות זה ממש עניינא דיומא.
אבל לעצם דבריך, לענ"ד טעות (לוגית) היא בידך. לשיטתך גם דיקטטורה אין בה רע, שכן יש דיקטטורות טובות (או לפחות לא מזיקות). למשל בסינגפור.
הטעות היא שיש כלים מסוכנים, והם נותרים מסוכנים גם אם יש כאלה שלא עושים בהם שימוש מזיק. הדוקטרינה של דעת תורה וסמכות מוחלטת של רבנים, בפרט רבנים מנותקים (מה שלא ניתן לומר על ר' אשר וייס) היא מזיקה. גם אם במקרה הם יורו לעשות בדיוק את הדבר הנכון, יש כאן פוטנציאל ליצור עיוות גדול כשהם מורים לעשות את הדבר הלא נכון. פעולה קולקטיבית היא מסוכנת בגלל עוצמתה, גם אם לעתים העוצמה מופנית לכיוון הנכון. ואתה ככלכלן, ודאי יודע טוב ממני את ההבדל בין קומוניזם צנטרליסטי לקפיטליזם, והיסוד הפילוסופי (או אחד מהם) שבבסיס המחלוקת.
הפוסט הזה כמו מסכת עירובין: אני רואה ציורים ומפחד.
זה אכן מרתיח. מקווה שזה עזר "לשפוך את הזעם שפרקת" משום שכנראה לשנות משהו אי אפשר…
השתמשת בביטוי "האידאולוגיה החרדית" – אולי זה בדיוק זה. הבעיה של כל תפישת עולם היא שהיא הופכת לאידאולוגיה. ובשם אידאולוגיות (גם ואולי בעיקר לא דתיות) מתבצעים עוולות נוראיות. שלמתבונן מהצד נראות נוראות.
התפישה שהתורה מגנא ומצלא נראית אינפנטילית. ואכן ולא ברור כיצד חברה למדנית שהיא, סביר להניח, הגיונית מגיע לידי כך. אולי זה רק עניין של מינון? מהי קיצוניות? ומהי התפלצות מקיצוניות? האם זה רק שילוב של טיפשות ורשעות?
כשעומדים בפני תמונת ההתנהגות החרדית הזו, זה אכן מעצבן כפי שזה עולה ברחבי האינטרנט אבל זה גם מרתק. איך אנשים הגיוניים נוהגים כך?
נדב שנרב בספרו "קרן זוית" אם אינני טועה על פרשת בשלח כותב על הדיסוננס בין של הגיון של הבית או המשרד לבין ההגיון של בית הכנסת ובית המדרש. שלא נדיר לראות יהודים מודרניים שבמסגרת עבודתם פועלים בהגיון עסקי קר הולכים לאיזה רבי או באבא שהזיוף זועק מכל אורחותיו ומוכנים אפילו להשליש לידיו תרומה הגונה כדי לקבל ברכה או סגולה.
אמונה עיוורת ולא ביקורתית היא יחסית. צריך לזכור שגם נתינת תוקף לתורה שבכתב או לתורה שבע"פ ולא ניתוח ביקורתי ארכיאולוגי להתהוות התורה גם היא עשויה להיראות אמונה עיוורת ואינפנטילית.
זה רק עניין של סף. עוברים את הסף ברגע שעושים אידיאליזציה לעקרון מסוים והופכים אותו לאמת מוחלטת. רובינו, אני חושב, במקום זה או אחר חוטאים באידיאליזציה. זה וירוס שאין נגדו חיסון ולא מועילה בו חסינות העדר שרק מעצימה את התופעה.
הדרך היחידה להילחם בזה היא אישית ולא עדרית. היא קצת צניעות וספקנות באמת המוחלטת שלנו.
הקושיות על החברה החרדית עם קשות ללא ספק.
יש דברים מקוממים שאולי גם עלולים להכעיס.
אבל.. ״של נעלך״ בטרם תקרב לחרוץ דברים על הרבנים שבראשם, אלו העוסקים כל ימיהם רק בדבר אחד, כיצד לקיים רצון קונם, ועבור זה מוותרים על כל תענוגי עולם.
אם יש בורא לעולם, אז הוא שאמר ״ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה״
מותר וצריך לבקר ולשאול, אבל יש לנקוט בכבוד הראוי.
הזכרתי את מאמר חז"ל: במקום שיש חילול השם (וחשש משמעותי שהוא רק ימשיך) לא חולקים כבוד לרב. אני מלא הערכה להתמדתם ומסירותם לתורה, וגם כתבתי זאת בעבר. כאן התייחסתי לא לתורתם אלא לדרך התנהלותם הציבורית.
מסכים עם כל מה שכתבת (גילוי נאות: אני חרדי ליטאי "אברך")
אבל
כל מה שכתבת נכון במדויק גם על מליון ומשהו מצביעי כחול לבן!
כמה זמן לקח להם להחליט שהם מזיזים מנכ"ל מוכשר ומנוסה (ביבי) במישהו שכישוריו לא מוכרים וחסר נסיון??
כמה זמן הם חשבו עד שהחליטו שלגיטימי שאנשים שמעודדים את חבריהם למעוך למוות ילדים קטנים (יזבק, סמיר קונטר) יהיו בעלי השפעה ממשית על ביטחון המדינה???
במילים אחרות: בימים אלו אני מתבייש להיות חרדי, אבל מתבייש יותר להיות אדם!
נכון, יש גם אחרים שמקבלים החלטות בעייתיות. (אני לא מסכים לכל הדוגמאות שלך, אבל לא זהה העניין) אבל מה שמענין אותי הוא הציבור הדתי והחלטות הלכתיות. גם בסין יש החלטות בעייתיות, ולא ביקרתי את זה כאן.
יישר כח לרב על כתיבת טור כל יום..
אני חי בדיוק בעולם התפר של החרדים ("חרדים עובדים"), ומטבע הדברים רבים מחברי מבקרים ג"כ בזעזוע גדול כמוך את התנהגות הציבור החרדי כעת.
אינני יודע מדוע, אבל על אף הביקורת העזה שיש לי כלפי העולם החרדי, לא חשתי בזעזוע הזה ממה שקורה עם הקורונה.
יש ליישב בשני פנים.
א. בכלל לא היו לי ציפיות מהם. אפי' די הייתי מוכן להתמודדות שלהם.
ב. יש בי תקווה שאולי זה יגרום לאיזשהו מפץ בחברה הזו. אולי התקווה גדולה על הכעס.
וכמדומה שאלו ואלו דא"ח.
מה דעתך?
מסכים. אפילו הערתי על כך בטור. מקווה שתהיה תזוזה בעקבות המשבר הזה. אני מניח שלא מהפך, אבל צעד צעד.
שלום הרב,
השמטת כמה נקודות.
1. משעשעת: כת יודעי דעת עליון.
תחת כל עץ רענן קם לו נביא ומסביר על מה עשה ה ככה. לעתים הוא מוצא איזו שהיא תוספתא מרעישה, זוהר מפורש או רש"י מנחם. בדרך כלל הוא מסתפק בשכלו (בסכלו) הבהיר. עוד לא גמרנו והוא כבר רץ לספר לחברה.
והכל תוך עילגות שפה מקודשת כמתחייב היום במחנה בני התורה.
2. מגעילה: הבהלה לזהב או קופת העיר
תרום סכום משמעותי לקופה זו ורק לה וניצלת מרוע הגזרה ולראיה תקבל כתב שמירה חתום. (מה זה? איפה תולים את זה ? על המשקוף או על המזוזה? )
עוד לא ראיתי מימי קיום 'מצווה' עם כזו תאווה ובכזו ברוטליות. והכל בחסות רשב"ם 10.
להוספת שם לתפילה הקש 1 (ויזה או מסטרקרד). לשריפת פתילות חנוכה יחד עם כל צרות כלל ישראל הקש 2(ה"ק)
3.מטרידה: שקרים לבנים או טלפונים כשרים
החברה החרדית מקבלת בהבנה צביעות מובנת. לדוגמה למי אין שני טלפונים? אחד לחיים והאחר למנהל החיידר?
וכמה טלפונים יש למנהל החיידר? איך מגיעים כל סרטוני הוידאו מביתם של הגר"ח הגרי"ג הגראמי"ל ליוטיוב? מטלפון כשר? הרי הם עצמם לא מודעים לכך שההטפה שלהם נגד 'ודומיו' מוקלטת בשידור חי בדומיו?
זו רק דוגמא אחת קטנה ולא הכי משמעותית לשקר מוסכם
לדעתי יש לי הרגשה של שנאה עמוקה לציבור החרדי מעבר לביקורת המוצדקת ברובה. תשתדל בפרט אם אתה נותן ביקורת על ציבור שלא מקבל ביקורת . לא להטיף מבין השורות ריר של שנאה – זה מביא את הפוגרומים….
ובו בזמן שהרב קנייבסקי אמר להמשיך ללמוד ממש באותם רגעים נערך משחק סל בארץ ת"א עם כמות נכבדת של אוהדים וכן באנגליה ועוד ועוד…. אבל כדרככם המיזרוחניקים להתחנף תמיד לחילונים כדי שיגידו כמה אתם יפים, לא העברת ולו ביקורת אחת על הציבור החילוני הנתון בחושך של אהדה לספורט.. רק תדע שאם הציבור בגוש קטיף היה חרדי לא היה מתפנה הגוש כי דרכם היא לא חנפנית כמוכם…
ולתוכן המאמר קצת סנגוריה: דע לך שהציבור החרדי כל כך פגוע ומרגיש מרוחק מהציבור החילוני השולט אם ממערכת המשפט אם מהתקשורת וכו' . אז כשמגיע אזה צו …. של הלכות הקורונה מהשלטונות – ישר יש התנגדות … ומי אתם שתחליטו לנו מתי וכמה ואיך…. אתם זה ששונאים אותנו פתאום באים לטובתינו.???
הרב קנייבסקי הוא קודש קודשים … והרבה מינים שהיו למדנים טובים ממך נעלמו מהנוף מזמן….
השאלה הוצגה לרב באופן לא נכון ועל השואל תביא את הביקורת…
וכן הם לא בעולם הזה הגשמי השיקרי ה2020 הם כבר בעולם שכולו טוב בארבע אמות של הלכה…
ובכללי נהנתי מהכתבה ומרוב השברים המוצדקים..תודה.
אני שוב ושוב מתפעל מהעקמימות המחשבתית של הסנגורים החרדיים. באמת מרשים.
אגב, כמו שכבר הסברתי כאן, זה כעס ולא שנאה. זה תיעוב עמוק לתפיסת העולם האינפנטילית, אבל קשר עמוק לעולם הזה ולאנשים.
מבלי להתיחס לעצם התגובה, אילו מינים אתה מכיר שהם "למדנים טובים ממך"? איך בכלל אמור להראות למדן שהוא יותר טוב ממיכ?! זה כמו לדבר על גלקסיות שיותר רחוקות מהאין סוף
בס"ד ח' בניסן תש"פ
לכב' הרבנית אברהם – שלום רב,
למרות החיוניות של התפילה במניין., היה 'יישור קו' מלא בין הרבנים למשרד הבריאות. כשהיתה ההנחיה להתפלל במניין מצוצמצם – קיבלו זאת הרבנים; כשהתירו רק במקומות פתוחים – קיבלו זאת הרבנים; וגם לאחרונה כשהוחלט לאסור תפילה בציבור במרחב ציבורי – הצטרפו לכך הרבנים וקראו להתפלל ביחיד.
רק הסמכות שיש לרבנים בעיני קהלם יכלה להביא לציות גורף להוראה, למרות הפליאה הגדולה: 'מרכולים פתוחים ובתי כנסת לא?'. אך משהורו הרבנים – רוב רובו של הציבור מציית.
נקודת המחלוקת בין חלק מהרבנים למשרד הבריאות היתה לפני יותר משבועיים כאשר מרבית המשק היה פתוח (במיגבלות של עד 10 בחדר) ורק את מערכת החינוך סגרו לגמרי. על זה אמרו הרבנים שאי אפשר לבטל את לימוד התורה והחינוך, אלא יש לקיימם במיגבלה של קבוצות מצומצמות תוך שמירת ריווח בין איש לרעהו ואיוורור המקום. לימוד תורה וחינוך אינם פחות חיוניים מכל בית עסק.
ההיגיון נותן שעדיף להעסיק את הילדים והנוער במסגרת חינוכית מפוקחת שבה יכולים לשמור את ההרחקות הנדרשות, מאשר לדחוס בדירות צפופות 10 נפשות ויותר ללא אויר לנשימה וללא תעסוקה. זה מביא למריבות אינסופיות בין הילדים עד לאובדן השליטה של ההורים ובסוף משוטטים הילדים ברחובות חשופים לנגיפים גשמיים ורוחניים.
חוששני שההידבקות הגבוהה בבני ברק היתה מפני שאולצו לשלוח את כל התלמידים הביתה, והאוירה הדחוסה והבטלה – עשו את שלהן. לא לכל אחד יש בלוג שלתוכו יוכל לפרוק את עצביו 🙂
בברכת פסח כשר ושמח ואביב כוכבי, ש"צ
דפנה אברהם:
מיכי יקירי, איני יכולה שלא להגיב, כי על אף שאני יודעת שכל מה שכתבת זה אחרי ששקלת גם את מה שאעלה כאן, יתכן שחלק מהקוראים לא יהיה מודע לכך כלל.. ואקדים גם שאם חלק מדברי אינם עומדים במבחן הקוהרנטיות והחדות, עדיין רוח הדברים כן תובן מדבריי..
ניטול דוגמא מחיי הקורונה שלנו, אותה רבין מקוראי הטור עשויים להכיר אותה מקרוב..
ובכן, בכל משפחה אשר מקפידה בימים אלה על ההוראות למען בריאותה ולמען בריאות האחרים ומחליטה להישאר בבית, בבחינת "אין יוצא ואין בא", מגיע אותו רגע בו נזרקת השאלה באוויר: "המקורר התרוקן, לצאת לקניות?!" ואז מתנגנת לה איזו תשובה "צדקנית": עדיף לעשות הזמנה באינטרנט!". לא חולף רגע ונשמעת לה התשובה הבאה: "אומרים שהמשלוח יגיע בל"ג בעומר…" ואז אחד מבני המשפחה (שממילא בא לו קצת להתאוורר ולא הוא שהוציא את הכלב בפעם האחרונה..) מתנדב בהרואיות: "מה צריך? פותח באלגנטיות את המזווה והמקרר.. עורך סקירה קלה, פוקד לשלוח לו בווטצאפ בקשות נוספות ויוצא לדרך.."
ובכן, בעצם קרה פה אירוע פרוזאי אך דרמטי.. אחד מבני המשפחה האהובים והיקרים שם את נפשו בכפו ויצא לאזור הסכנה (שוו בנפשכם את הילד שיצא על מעבר לחומת הגטו להביא כמה תפוחי אדמה ורבע כיכר לחם למשפחתו האהובה..)
אפילו עוד שאלה נזרקה לה באוויר בטרם צאתו של "שליח הציבור": "מי עדיף שיצא? אמא או אבא או אחד הצעירים?" אבל, זה שהחליט הפעם לשים את נפשו בכפו, הודיע חגיגית: "זה בסדר, אשמר, אל תדאגו!".
שימו לב מה קרה באירוע הפרוזאי הזה?
ציבור (המשפחה) קיבל החלטה על הסתכנות של תת ציבור שלו (אחד מבני המשפחה) למטרה ראויה בעיניו לטובת הציבור (תגבור המזון ל- 3 הימים הבאים), אבל גם, בקטנה, לתועלתו, לפחות הנפשית, של שליח הציבור.
אם אגיע סופסוף לנמשל..
הציבור החרדי בישראל שהוא תת ציבור של עם ישראל, לפחות במדינת ישראל, ביקש לצאת לקניות- להמשיך להתפלל בבתי הכנסת וללמוד בישיבות..
מה ענה לו חלק מהציבור שאיננו רואה כל חשיבות בתפילה ולימוד תורה? "מה זה ההבל הזה בימים שבהם יש סכנת נפשות בהתגודדות!". התשובה לא הגיעה אחרי התלבטות כלשהי לגבי המשמעות של ביטול תפילה במנין ולימוד תורה בהקשר של הציבור..(במובלע היתה כאן הנחה שמעשים הללו הם חסרי כל ערך קיומי ואם בכלל יש להם ערך, הוא אך ורק לאותו תת ציבור חרדי ולא לכל הציבור).
ובציבור החרדי שמבחינתו תפילה במנין ולימוד תורה הם הלחם והגבינה, הפסטה והאבקת מרק, נחרדו מעצם המחשבה על כך..
אבל מה, הם ציבור לא יצרני (ולכן לשקול להדיר אותם מסל התרופות..), הם מסוגרים ופרימיטיביים ואנוכיים ולכן כל ערך שחשוב להם, הוא בבחינת הבל הבלים וודאי שלציבור כולו אין שום תועלת מהם (חוץ מזה שלנופף בזה שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, נשען כל כך הרבה על מאחזי השליטה האחרונים של הציבור החרדי..) ובכן, הציבור החרדי נופף ברגליו, טען שמאז השואה לא נמנעה מיהודי תפילה במנין, אבל הוא מיד הושתק כי רק כאשר אויב אכזר ינסה למנוע מאיתנו את זה, נמות על שרוך נעל וכאשר מדובר על וירוס או בקטריה, אין את מי לעצבן, במלים אחרות, הערכים האלה לא באמת כל כך יקרים לנו (בואו נודה..).
אחזור שוב למשל וארחיב אותו: במרכול נציג המשפחה לא ירכוש רק מוצרים הכרחיים ויברח כל עוד נפשו בו, אלא יקנה גם טושים ודפי צביעה לילדים כדי שלא יצאו מדעתם, וכזכור, הותרו משלוחים של כל דבר שבעולם ע"י שליחים, לא רק של לחם וחלב, והנה אנשים משתמשים בזה למשלוח מוצרים לאו דווקא הכרחיים ולאו דווקא לאחר התלבטות ארוכה..
בקיצור, אני מבקשת לצורך איזון והגנה על החרדים שמהם ינקנו אני ומשפחתי לא מעט, להסתכל על התמונה גם מהכיוון הזה.. מה שרציתי להגיד שבכל הדיון על התנהגותו "המופקרת" של הציבור החרדי, אין נכונות (ואולי דרוש מאמץ רב למי שערכים אלה לא יקרים לו) להבין שהויתור הנדרש מהחרדים הוא על הלחם והחלב ואם לא על זה, אז על הלחמניה והיוגורט לכל הפחות.
ולא ראיתי שאנחנו ויתרנו במרכול לא על הלחמניה ולא על היוגורט, גם לא על משלוח החבילה, ממש לא!
מי אני שאתערב…
ההבדל אינו בין יציאה למכולת ליציאה לבית המדרש (למרות שההסתכנות במכולת היא קטנה לאין ערוך הן מבחינת זמן השהייה בחוץ, והן מבחינת כמות האנשים עימם יש אינטרקציה).
ההבדל הוא הפרהסיה, האמירה הציבורית, ה'לכתחילה'.
כשמישהו יוצא מהבית שלא לפי ההמלצה או החוק, הוא יודע שעשה משהו לא לגמרי בסדר, הוא עושה זאת 'בדיעבד'. אנשים שלא מצייתים נמצאים בכל אוכלוסיה, באחוז מסויים.
לעומת זאת, בציבור החרדי, המנהיגות צפצפה על הסכנה, בחינת 'התירו פרושים את הדבר' (ספרי פר' פנחס). ללא שום בוחן מציאות, ללא בדיקת תועלת מול סיכון, ללא הקשבה למומחים, ללא בחינת משמעות הנזק התדמיתי.
הראייה לעובדה שהם טעו, היא שהם התקפלו אחרי תקופה קצרה, אם הם לא היו מבינים את טעותם הם היו מתאבדים.
האם ההוראה שלהם גרמה לנזק ממשי? אפשר לבדוק זאת, לפי נתוני הידבקות, ובחינת המשמעות בטיפול הנדבקים בבתי חולים ובמלוניות. זה לא העניין. העניין הוא המשמעות הציבורית והחברתית שהתנהגות זו משדרת. העניין הוא האמירה, השדר שהציבור החרדי מעביר לציבור הכללי ולעולם 'אני חי על פלנטה אחרת, ושום דבר לא מעניין אותי' (ולכן בטוקבקים לפוסט הקודם שמיכי לינקק אליו, הדגשתי את חילול השם שבדבר, ולא את הנזק הממשי).
אם מישהו אמור לכעוס, הוא אני, כי לי נאה ולי יאה. אני גר במקום הסכנה (ולא בלוד), שיש בו סיכון גבוה פי כמה לצאת החוצה ולהידבק. אני מטפל בילד סיעודי בסיכון גבוה. ואני חושש מאוד מאוד לצאת מהבית, כי אני חי בעיר מטורללת ומסוכנת.
דפנה יקירתי,
יפה ענה לך אהרן. הקדשתי לזה פוסט (284). יש הבדל בין הישמעות לתקנות ואי החמרה אישית בתוכן לבין סטייה מהן. תקנות כלליות תמיד מאפשרות דרגת חופש מסוימת, ואני מקווה ומאמין שהמחליטים לקחו זאת בחשבון. יותר מכך, ההחמרה האישית אין לה הרבה משמעות במבט הכללי. אבל הוראה גורפת ואינטנסיבית לציבור שלם (לא להתיר להם לקחת גם יוגורט מהמדף בסופר) זה משהו אחר לגמרי, התוצאות כעת נראות לעין כל, הלוא למשמע אוזן דאבה נפשנו.
אני מוכן להסכים שיר"ש של הרבנים ההם גדולה מזו שלי, וכך גם החשיבות שהם נותנים ללימוד תורה. אז שיתגברו. מה שאני ביקרתי הוא את אופן קבלת ההחלטות שלהם ואת ההתנהלות החרדית בכלל, לא את יראת השמים שלהם. אגב, ירא שמים אמיתי, אחרי שהוא מבין שגרם למוות ותחלואה של אנשים ולחילול השם בקנה מידה יקומי, הייתי מצפה שיסיק את המסקנות. אבל זה כנראה לא נכלל אצלם ביראת שמים. יש לי גם ויכוח איתם מהי יראת שמים. לשון אחר, השאלה שעולה כאן היא: אלו שמים הם יראים? (כהלצה הידועה של החרדים על היזרוחניקעס, שכבר הערתי שמקורה בדברי הרב קוק על אנשי היישוב הישן בירושלים).
כל הכבוד לך על האומץ לגנות את דרך הפסיקה והעולם החרדי, אבל שאלה כל הפוסטים שלך ארוכים כ"כ ? פוסט צריך להיות עם כתיבה מקוצרת שבו הקורא יכול בכמה דקות לעבור עליו ולהתרשם ולתת לו חומר למחשבה. חבל שאינך משתמש בכללי הכתיבה עיתונאית. פה הכל מעורבב ולא מסודר. וכמו שאומר האדמור הרש"ב גילוי העצמי העלם לגבי הזולת, העלם העצמי גילוי לזולת. כוונתי היא שאתה לא צריך לסגור את כל הפינות של מחשבתך בפני הקורא אלא לתת לקורא גם לחשוב.
אף אחד לא מושלם. 🙂
עוד הערות:
הערתי כבר בעבר בעניין ה'קתרזיס' שהרב ציין, כאילו פריקת עצבים ברשת מפחיתה את הסיכון לפריקתם באופן ממשי – פיזי.
לפי מה שלמדתי, מחקרים פסיכולוגיים מצאו שאין בתיאוריה הזו ממש, להפך. אלימות מילולית מעלה את הסיכוי לאלימות פיזית. אם יש צורך, אוכל להביאם.
דבר נוסף:
פורסם היום שליצמן ואשתו נדבקו בקורונה (כנראה שלא קיימו את התקונעס…).
כתוצאה מכך, הותקן לראשונה בביתו קו אינטרנט, כדי שיוכל לנהל את ענייני המשרד מהבית (…).
ההידבקות שלו תחייב כמה אנשים להיכנס לבידוד, ביניהם פוליטיקאים ואדמורי"ם.
אני בטוח במיליון אחוז שחלקם יצפצף על הוראות הבידוד. כמו האדמו"ר מבעלז למשל, שככל הידוע לי התכוון (לפני הידיעה על הידבקותו של ליצמן) לערוך את הסדר ההמוני לכל מאות תלמידי ישיבתו כבכל שנה, למרות הוראות משרד הבריאות.
מקור:
https://www.kikar.co.il/354214.html
אכן, ונדמה לי שכבר שם חלקתי עליך. אלו דברים מן המפורסמות. איני זוכר את המחקרים שציינת אליהם, אבל לא ממש התרשמתי שמדובר בחוק גורף וכללי. השכל הישר אומר שלא.
אכן גם אני יודע מלימודי שהשערת הקתזריס נדחתה על ידי פסיכולוגים רבים, יש מחקרים רבים שצפיה באלימות בטלוויזיה מגבירה את האלימות אצל הצופה, זוהי הוכחה לכך שכשאדם משתתף באלימות בצפיה לדוגמה, אין כאן פריקה של יצר האלימות אלא להיפך…
הוא שאמרו רבותינו ז"ל משביעו רעב וכו'.
מחקרים יש הרבה מכל הסוגים. בפרט בתחומים אלו. עכשיו נזכרתי שלפני כמה שנים התפרסם מחקר מקיף על ידי מט"ח על השפעתם הברוכה של משחקים אלימים על ריסון האלימות. אגב, מי שפרסם אותו היה ידיד שלי, אבי ורשבסקי.
להעמיד דברים על דיוקם
היה מעניין לעקוב אחרי תגובת הרב אידלשטין שבהתחלה רצה ליישר קו עם מ. הבריאות אך נרתע מפני ההילה של הרב קנייבסקי, ואח"כ, עוד לפני שינוי המדיניות של (הנכד של?) הרב קנייבסקי, אזר אומץ להביע את דעתו
איני נוהג להגיב לחברי/מורי הרב מיכאל, הפעם אסטה ממנהגי ואתייחס בקציר האומר רק לטענה על הרב קנייבסקי שהרי זה הטריגר לכל המאמר הקשה הזה. אי ההבנה באופי של מחלת הקורונה המתפתחת באופן אקספוננציאלי השפיע לרעה על כל גדולי עולם כולל
על הנשיא האמריקאי. הרב קנייבסקי כמו כל גדול, שופט ופוסק על פי מה שעיניו רואות באותו הרגע. הוא פסק על פי מה שעיניו רואות או שומעות ואפילו יותר מכך. כל המערכות בעולם נהגו ונוהגות כך. גם אילו היה לו כוח נבואי (ואיני יודע על כך דבר), וגם אם נקבל את הגדרת הנבואה של הרמב"ם , דברים יכולים להשתנות והם אכן השתנו ולכן הוא תיקן את פסיקתו.
גבי ידידי.
יש אי הבנות שניתן להבין ולסלוח. כולנו בני אדם. אבל קבלת החלטות נחפזת בלי שיקול דעת ובלי להכיר את העובדות והבלי להבין את המטריה, על כך כתבתי את שכתבתי. מעבר לכל שאר המעלות של הציבור החרדי שהוזכרו בטור, שגם להן יש חלק בסמטוכה העכשווית..
כפי שהזכרתי, אני מניח שהרב לא יודע כלל מה זה אקספוננציאלי. הוזכר כאן שהוא נסמך על הגמרא שקובעת כמה מתים נחשבים כמגפה. זו עצמה אי הבנה מתמטית חמורה.
על היתרונות היחסיים של דמוקרטיות ודיקטטורות שווה לנהל דיון נפרד. כאן רק אעיר בקצרה שלשתיהן יש יתרונות, ולשתיהן יש חסרונות.
למשל, לדיקטטורות יש יתרון באופק התכנון, שכן הדיקטטור אינו עומד לבחירה תקופתית, ולכן דיקטטור נאור יכול לתכנן פרויקטים שייתנו פירות גם לאחר קדנציה ממוצעת של שליט דמוקרטי. הזכרת את סינגפור – זו אחת הדוגמאות הקלאסיות. אכן, הבעיה היא שרוב הדיקטטורים נוטים, משום מה, להיות פחות נאורים.
הסכנה הגדולה ביותר בדמוקרטיה היא הפופוליזם, שעלול להרוס אומות שלימות. לדוגמא, "המות המוזר של אירופה" (עוד אחד מהמלצות הקריאה שלי). המדינות שהצליחו יפה להתמודד עם האיום הן דווקא מדינות מזרח אירופה, כמו הונגריה, פולין וצ'כיה, שנחשבות "פחות דמוקרטיות" (אם כי, עלי להודות ביושר שאני סבור שהן לא פחות דמוקרטיות מגרמניה ואנגליה, למשל. אבל אולי כבעל אזרחות הונגרית יש לי "נגיעס"…). הפוליטיקאים הדמוקרטים של מעצמות מערב אירופה גרמו במדיניותם הפופוליסטית לשינוי דמוגרפי שמהווה איום ממשי על התרבות האירופית שהצמיחה את הפילוסופיה שאתה כה מעריץ.
על הספר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94
למען הסר ספק, בניגוד לדברים ששמעתי וקראתי ממך (או בשימך, איני זוכר), אני לא בז ל"חכמת ההמונים" ובניגוד אליך אני לא סבור שרוב האנשים טפשים. ממש לא. אבל כדי שחכמת ההמונים תוכל לתפקד צריכים להתקיים כמה תנאים הכרחיים שלא תמיד מתקיימים, בפרט כשלממשלות יש עניין לחבל בקיומם, וזה כולל גם ממשלות דמוקרטיות ואכמ"ל.
אבל אתה צודק בכך שאינני רואה רק קדושה בדמוקרטיה ורק טומאה בדיקטטורה. יש דיקטטורות שעדיפות בעיני על סוגים מסוימים של דמוקרטיה. הדמוקרטיה היא בסך הכל סוג של סט "חוקי משחק" שאני מוכן לקבל אם כולם משחקים ביושר ובהגינות, ובלי להחליפם באמצע המשחק (ע"ע בג"צ והויכוח עליו בטור הקודם).
כמובן שיש עוד הרבה מה להאריך ואכ"מ. לא הערתי זאת אלא בתשובה לטענתך שטעות לוגית בידי. אני חש שלפחות בזה אני לגמרי עקבי.
אה, רציתי להציע שזוגתך שתח' תכתוב להבא את הטורים והספרים ואתה תעסוק בשיווק, אבל חזרתי בי כדי שלא ליטול על עצמי את האחריות להרס שלום בית בישראל…:-)
אופס, לא הייתי צריך לכתוב את זה, אבל אחרי כמעט שלושה שבועות במעצר בית (אני בקבוצת סיכון) אני מאבד כמה מהבלמים שלי…
רבי מרדכי איני חושב שכאן המקום לדון במעלותיה של הדיקטטורה. גם אנוכי הבור והקטן יודע שיש לה מעלות, ואף כתבתי על כך בעבר. גם הזכרתי כאן את סינגפור. אבל היא הנותנת. העובדה שיש לה מעלות לא אומרת שהביקורת עליה לא נכונה. האם היית מוכן לחיות בדיקטטורה? נניח לחיות בצפון קוריאה או אפילו אצל פוטין, במקום בדיקטטורה של בג"ץ? מה שאני אומר הוא שציות עיוור מוביל להחלטות והתנהלות גרועה. נכון לפעמים לא, אבל זה מרשם לא רע להגיע לתוצאות כאלה. מה לזה ולדיונים מלומדים על יתרונותיה של הדיקטטורה? לכן משנתי לא זזה ממקומה. לדעתי טענתך לקתה במישור הלוגי.
ההצעה שלך אליי ולאשתי שתחי' קוסמת לי, אבל נדמה לי שלה קצת פחות. אבל אעביר לה את הצעתך. 🙂
אין ת"ח ת"ח בטרם לימד לשונו לומר איני יודע, ואין האדם אדם אם אינו מסוגל להודות בטעויותיו. מה שנכון לכל פרט, נכון גם לכל ציבור, ולכלל. קונפוציוס, החכם הסיני הגדול, אמר: "כשאנו רואים אנשי צורה, עלינו לחשוב היאך להשתוות אליהם; כשאנו פוגשים חדלי אישים, עלינו לעשות חשבון נפש שמא אנו דומים להם". וקרוב לזה מילות השיר – תן בלבנו שנראה מעלת חברינו ולא חסרונם, שכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, ביאר הבעש"ט: כל הנגעים אדם רואה חוץ, מנגעי עצמו. אז היכן מקום הביקורת הבונה? ראשית, המידה הטובה: לאהוב שמוכיחים אותנו יותר מאשר לרצות להוכיח אחרים. שנית, אם בכל זאת נדרש ומועיל להוכיח, להשתדל שהתוכחה תהיה ממקום של ענוה סבלנות ואהבה.
יש לי חקירה על עצמי מאיזה חומר קורצתי שאני בהגדרה ובנראות שלי חרדי ליטאי ויכול לקרוא פוסט כזה ושום דבר לא מדגדג לי לכיוון של כעס ישנם שלושה אפשרויות 1. שיש לי אופי מזגי מדהים שכנראה נדיר בימינו 2. טפשות כמו הילד התם של ליל הסדר שלא מבין בדיוק מה קורה בעולם סביבו(אני נוטה יותר לצד הזה) 3. חכמה של מישהו שיש בו יושר אמיתי שמוכן לקבל ביקורת נכונה כל עוד שלא מאיימים עליו ברובה ממש ( לא נראה לי שאני כזה) וצ"ע
כדי להוריד את מפלס הכעס מהפוסט ( לא ממני כי כאמור אין לי) נתחיל עם משהו צדדי שהובא בפוסט מקווה שתגובתי תגרום להלאת חיוך ובזה תרמתי להורדת המפלס והוא מה שכתבת
" ניטול עוד אחד. כדי להמריץ אותנו ללמוד תורה ולא לעסוק בדברים אחרים, מספרים לנו שהכל ישנו בתורה, שהרי זו חכמה אלוהית. “אסתכל באורייתא וברא עלמא” (שכמובן יכול להתפרש באינספור צורות אחרות). כבר הזכרתי כאן בעבר שחבריי בישיבת “נתיבות עולם” בבני ברק נהגו לשאול אותי מדוע אני הולך לאוניברסיטה בצהרים, הרי הכל נמצא בתורה. על כך עניתי להם שאם כך אז אין בעיה, שהרי אני לומד תורה באוניברסיטה. וכי המקום גורם? וחוצמזה, אמרתי להם, אם במקרה תמצאו בתורה את הפתרון למשוואת שרדינגר לבור פוטנציאל ריבועי מסתובב, אודה לכם על עדכון, שכן זה יחסוך לי המון זמן במחקר ואוכל להישאר בישיבה ללמוד בבא קמא. אין צורך לומר שאף אחד מהם בינתיים לא מצא את הפתרון המבוקש (אני דווקא כן, ברוח הקודש ששרתה עליי באוניברסיטה). אגב, הם אמנם הבינו את המימרא הזאת כפשוטה, אבל נדמה לי שאיני מסתכן מאד באומרי שאף אחד מהם לא באמת האמין במה שהוא עצמו אמר (אני לא מכיר הרבה אנשים שמשתמשים בתרופות שמוזכרות בגמרא במקום במה שהרפואה של ימינו מציעה. טוב, שכחתי, השתנו הטבעים)."
זוכרני בעבר היתה תקופה שיצאתי מהכולל והייתי משגיח כשרות במסעדה שחשבו שנחת עליהם מישהו מהמאדים שלא מכיר כלום מהוויתם ולאט לאט גילו שלא כן הוא עד שפעם אחת הגיעו זוג חילונים שהיו בעבר באיזו תוכנית ריאליטי (אני באמת מתבייש לומר את שמה) וכשהם נכנסו למסעדה אמרתי שם לבוסים ולחבירי הנה אלו מהתוכנית הם היו בהלם אתה? איך אתה מכיר? עניתי להם שאני יודע הכל מהתורה "ליכא מידי דלא רמיזי באוריתא"
ולעצם תגובתי לפוסט לדעתי מוקדם כעת מלחוות דעה לכל כיוון שהוא כשאנחנו בתוך האירוע המתגלגל ראיתי גם ראיתי את גדולי המומחים שעליהם אנו מסתמכים היום אומרים דבר אחד ולאחר כמה ימים משנים כיוון לצד השני ב180 מעלות והכל בשם המקצועיות ( למשל חבישת מסכות יש לי עוד הרבה דוגמאות) וכמו שכולם אומרים זה משהו שאף אחד באמת לא יודע מה תהיה התוצאה הסופית עד שזה יהיה מאחרינו בכמה שנים אולי בסוף נגלה שכל מי שקיבל חיסון טבעי מאלוקים ונדבק בצורה קלה הוא הוא זה שיהיה המאושר באדם לאחר שהנגיף יקבל מוטציה חדשה ובהתפרצותו השנייה יביא ל90 אחוז תמותה כמו שהיה במגיפה הספרדית אני יכול עוד לתת כיד ה הטובה עלי אלף כיוונים בכלל עכשיו נתבשרתי שהנצי"ב כותב שמלחמת גוג ומגוג תהיה על ידי מגפה ככה שכרגע הכל בכאוס והמשכיל כרגע יידום והכועס ישמור את ביקורתו רק עד שירגע אלא אם באמת הוא מרגיש שהבני ברקים מסכנים אותו ואין אדם נתפס וכו אני יגיד לכם מה אני עושה בימים אלו בבידוד בביתי מנותק מהבחוץ ומהפחד אני קורא את הטרילוגיה של מורינו הרב מיכי כשאתמול סיימתי את הספר הראשון וכרגע אני בתחילת השני
נ.ב על דבר אחד עדיין לא קיבלתי תשובה העלתי את זה בכמה פוסטים מה היית עושה בימי מרדכי שקיבל הכרעה "ילדותית" להתגרות בהמן שלא לצורך ולא מוצדקת הלכתית ולהביא סיכון לכל האומה ברמה יקומית וכשנכדו או אנשים סביבו שאלוהו לפשר התנהגותו ענה להם משהו מנותק והזוי מיסטי לחלוטין הגזירה באה משום שלפני 9 שנים אכלתם במסעדה של אחשורוש ( שהיתה בכשרותו) והם כמו אינפנטילים קיבלו את הפסק המנותק מכל ההויה המציאותית של אז וחזרו בתשובה והופ נהפוך הוא ומאז יש לנו פורים (עדיין הליטאים שבסהנהדרין לא התפעלו מכל זה כמו שחזל אומרים "רצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו" והורידוהו בחמישה דרגות בגלל כל הביטול תורה שנגרמה לו עכב אילוצו להשקיע זמן בהצלת העם כמו שכותב הט"ז שאילו היה בדרגה גדולה יותר לא היה הקב"ה מביאו לביטול תורה כזה משום שגדולה לימוד תורה יותר מהצלת נפשות
אני מהמר שמורינו יענה אכן אילו הייתי בזמנו הייתי מבין אחיו שאינו רצוי עליהם ולא רק מהסיבה של חביריו לסנהדרין אבל אל תשכח יש לנו פורים כל שנה שמפריך את טענותיך על דרך קרל פופר )
רבי שמואל, עניתי לך על כך (לגבי פורים).
אבל גם כתבתי כמה פעמים שאם היה לנו נביא כיום שהיה מגלה לי היכן יד ה' ומה מוטל עלינו לעשות, הייתי מקבל את דבריו גם אם היו נגד השכל הישר. ככל הידוע לי אין לנו. להמשיך לנהוג כאילו יש נביאים כשאין זה מנותק וילדותי.
לגבי שינוי דעת המומחים, איני מבין את הטענה. כבר אמר החכם מכל אדם (משה דיין), רק חמור לא משנה את דעתו. מצטבר מידע ויש חילוקי דעות. השאלה היא איך מקבלים את ההחלטות.
לשמואל אייכנברונר
בטיעון שאתה מעלה כבר הקדימך רא"א דסלר ב"מכתב מאליהו" (אין הספר לפני ולכן איני מציין מ"מ מדויק), אבל הוא דמגוגי על גבול השקרי. הרב דסלר מסתמך על הגמ' (מגילה י"ב ע"א) "שאלו תלמידיו את רשב"י: 'מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה'? אמר להם: 'אמרו אתם'. אמרו לו: 'מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'". על שתי השורות הללו שבגמ' בונה הרב דסלר מאמר שלם בזכות הציות העיוור וה"התבטלות" לרבותינו וכו' וכו'.
אמממה? שבשורה שלאחר מכן רשב"י עצמו דוחה את דברי תלמידיו…
בס"ד ח' בניסן תש"פ
למרדכי – שלום רב,
ולמסקנת רשב"י שהגזירה היתה בגלל שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, כ"ש שהיו צריכים הרבה אמונת חכמים' לתלות את הגזירה באירוע שהיה עשרות שנים קודם לכן, ולא בסירובו של מרדכי שהיה הגורם הישיר.
בברכה, ש"צ
לא ענית כלום על התנהגותו של מרדכי שהפוכה מההיגיון והביאה לנו את פורים אגם שאתה קרוי על שמו וחוץ מזה מחכים להחכים מתשובתו של מורינו
לש"צ היקר לא רציתי להיכנס לפולמוס שהוא צדדי ביחס לשאלתי אבל אם כבר ענית הוסיף נקודה קטנה הרי רשב"י שם כן מצדיק את תלמידיו ביחס להריגת כל יהודי שושן הוא רק שואל מדוע על שאר היהודים בכל העולם גם נגזירה הגזירה בכח מקרה מחכים לתשובת מורינו
רק אזכיר לכב' את מאמרו בדבר הכרעות הרבנים בעניינים שבעובדה.
אולי כדאי לחדד שהביקורת של כב' היא-
1. ערכית מתי נכון להפסיק להתפלל במניין ולהתכנס מפני הקורונה. וויכוח ערכי עם כל המשמעויות.
2. הלכתית. עכשיו רק נותר לעיין בהערת הרב מקולייזנרעכט לקציית החוישען בעניין שפחה חרופה שחלה בערב שבת בין השמשות ובשות לא ידוע בעניין פדיון פטר חמור.
3. האם הרב קנייבסקי ודויימוב קיבלו 'לדעתם' די אינפורמציה עובדתית להכרעה בשאלה הערכית במידה וכן חזרנו ל1. אם לא אז באמת הם מטורללים שמוכנים לשלוף מהמותן הכרעות שכאלו בלי בירור עובדתי.
שמעתי שהרב קנייבסקי התבסס על הגמ' – לא מכיר לא יודע – רק אם יש x מתים מתוך y חולים נחשב למגיפה. בהוראתו הראשונה לא היה, בשניה היה.
אכ שוב חזרנו לוויכוח ערכי הלכתי ואיך אומרים ב'מצב' האומה' – שיהיה לנו בהצלחה..
תודה שהזכרת לי את מאמרי. אבל זכרתי אותו היטב, אין קשר להכא.
זו אכן הכרעה ערכית. ועדיין היא לא מסורה לרב קנייבסקי. הדיון שלי שם לא עסק בשאלה מיהו הגורם שמקבל החלטות כאלה. ובטח לא מישהו שפועל בלי מידע ובלי הבנה של המצב. וההתבססות על הגמרא בהכרעה כזאת היא עצמה מוכיחה חוסר הבנה של החומר. כשמחכים עד שיהיו מספיק מתים כדי להוכיח שזו מגפה, זה כמו לחכות שהרודף יהרוג את הנרדף כדי שיתחייב מיתה ונוכל להרגו. זה אותו היגון בדיוק.
ואכן, שיהיה לכולנו בהצלחה.
1. לא אמרתי שהיא מסורה למותג קנייבסקי. רק הפנתי למאמרך בה אינך מוצא פסול במסירת ההכרעה הערכית לרב, וכאן כפי שאמרת זו הכרעה ערכית.
היינו לגיטימי באותה מידה לפנות לרב בשאלה אם להרוג עמלקי כמו האם להתפלל כעת בביכנס. זה שם את הביקורת שלך בפרופורציה עם כל הטרלול שבעניין.
אומר כי לדעתי מי שבאופן כללי מוסר את הכרעותיו הערכיות למותג קנייבסקי צריך אשפוז.
2. מה היית אומר אם לאחר שיחה עם המותג קנייבסקי היית מגיע למסקנה שהוא מודע היטב לכלל העובדות הרלבנטיות ואעפכ הגיע להכרעתו הערכית כי בשלב ההוא נכון להתפלל, וכעת אסור. עע גרף הנהרגים בת"ד במאמרך.
האם זה היה משנה את עוצמת הביקורת שלך?
1. אני חוזר ואומר שלא רק שאיני מוצא פסול בזה. הכרעות ערכיות מסורות רק למכריע הערכי (רב, מחוקק, ראש ממשלה וכו'), ולא לאיש מקצוע. היכן אמרתי אחרת? מה הקשר לדיון כאן? הבעיה שלי עם הרב קנייבסקי היא כפולה: שהוא עשה זאת בחוסר אחריות, וגם בחוסר סמכות. לא בגלל שהוא פוסק אלא בגלל שהציבור הכללי לא מסר לו את המנדט להחליט עבור כולם.
2. זה היה משנה את עוצמת הביקורת שלי, אבל לא את כולה. חוסר הסמכות בעינו עומד. הרשלנות כבר לא.
עלה פה הציטוט "שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם…".
מעודי תמהתי תמיהה גדולה ועצומה: התלמידים שואלים את רבם שאלה, והוא עונה להם: "אמרו אתם". מאימתי הרב מחזיר את הכדור לתלמידים? מדוע הוא לא עונה? האם כשישאלו אותו שאלה בהלכות שבת, הוא גם יענה "אמרו אתם"?
לדעתי, רשב"י הבין שהשאלה הינה שאלה רטורית, זהו דרוש ("היסק שגוי שמביא למסקנה נכונה" כהגדרת מרא דאתרא). הוא הבין שהתלמידים רוצים לומר את המסקנה, ולכן כיבד אותם לענות.
מניין הוא ידע שיש באמתחתם תשובה? בגלל אופי השאלה.
השאלה "מפני מה נתחייבו ישראל כליה" היא שאלה שלא ניתן באמת לענות עליה, בדיוק כפי שלא ניתן לענות למה קיבל העם היהודי את השואה, או למה קיבל העולם כולו עכשיו קורונה. אבל מה? דרוש, מותר להגיד. אתה רוצה לשאול ואז להגיע למסקנה ש"אסור להנות מסעודתו של רשע"? בבקשה. תשאל, תענה, ואז יהיה לך דרוש לתפארת.
התלמידים ביקשו לומר את הוורט, והוא אפשר להם, ואפילו קיבל את המסקנה המתבקשת, שאסור להנות מסעודת רשע (ומכיוון שהמסקנה לא זזה ממקומה, נבנו עליה תילי תלים, כמו שמרדכי העיר למעלה). רשב"י רק טען, שע"פ כללי הדרוש הוורט לא כל כך יפה, כי "אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו".
התלמידים בתורם מבינים גם כן שקושייתו אינה קושייה, הרי "אין משיבים על הדרוש". אם המסקנה נכונה, מדוע הוא הקשה? ברור שהסיבה היא שיש לו וורט אחר.
לכן בתורם, הם גם משיבים לו – "אמרו לו: אמור אתה", אתה שואל כי יש לך דרוש אחר, יפה יותר, אז – מהו? "אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם".
לדעתי מידי דרוש לפחות יצאתי, כי אף אם אין זו הכוונה האמתית, המסקנה נכונה.
אהרן
כל הדיון הזה לא רלוונטי. הגמרא הזאת כולה דרוש, וכנראה שמטרתו חינוכית. יש כאן הנחה כאילו באמת התנהל כזה שיח בין מרדכי ליהודים אחרים. זה עבר אליהם ברוח הקודש? במסורת נעלמה מימי שושן ומרדכי? תהיו רציניים חברים.
בס"ד ח' בניסן תש"פ
לאהרן – שלום רב,
השאלה 'מפני מה באה גזירה' נועדה לברר מה החטא שבתיקונו יש להתמקד. רשב"י ותלמידיו נמצאים בדור שבדומה לימי מרדכי היו גזירות שמד על ישראל, אך שלא כבימי מרדכי שבהם ניצלו ישראל ולא נפגעו כלל – בדורו של רשב"י נפלו חללים רבים, הן בעת דיכוי מרד בר כוכבא והן בגזירות השמד שאחרי דיכוי המרד.
הדיון על מה שהיה בימי מרדכי ואסתר, היה איפוא בעל משמעות אקטואלית: מה הנקודה שמביאה לשנאה כה גדולה כלפי עם ישראל שבשלה רוצות האומות לכלותנו. ועל זה ניסו להשיב. התלמידים תלו את הגזירה בהתחברות עם הגויים תוך היגררות אחרי תרבותם, ורשב"י במתן הכבוד לפולחנם.
ייתכן שגם מרדכי ואסתר כיוונו במעשיהם לתקן את אותם פגמים. מרדכי מתקן את ההשתחווייה לצלם ע"י סירובו להשתחוות להמן, ואסתר מתקנת את ההנאה מסעודתו של אותו רשע ע"י צום שלושת הימים של כל יהודי שושן.
תיקון נוסף נעשה ע"י הזמנתו ש/ל אחשוורוש למשתה אצלה. בכך היא מבהירה לעצמה: 'לא אנחנו אורחיו של אחשוורוש. אנחנו צריכים להיות "בעלי הסעודה", קובעי הטעם התרבותי והרוחני. לא נרד אל הגוי אלא נעלה אותו אלינו'.
בברכת אביב כוכבי,, ש"צ
הרב מיכי, ממש ממש לא הבנתי.
איפה ראית שי בין מרדכי ליהודים? השיח הוא בין רשב"י לתלמידיו.
מדוע להניח שהוא לא התקיים?
שצ"ל, למסקנות הדרש שלך אני מסכים, כמובן 🙂
טעות שלי. הקצב עושה את שלו. מחילה.
אוי הרב מיכי, כואב כמה שאתה צודק .
ובלי להתכוון להעליב מישהו , לפני שמגיבים על המאמר הזה ,אנא בדקו את עצמכם שלא יחול עליכם הכתוב :אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל׀ בַּ֥מַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ:
אני רואה שעברנו להתנהלות בזוגות (אשתי ואני, ואת ובעלך). 🙂
בעוד אנחנו דשים לכאן ולכאן התבשרתי כעת שנמצא באופן סופי חיסון לקורונה
התפרסם כעת בכיכר השבת
חרדיםנלחמים בקורונה!
הבטחת מרן: לומדים – ועוצרים את המגיפה
(צילום: Shlomi Cohen/Flash90)
דברי מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי כי "אם ילמדו תורה, תיעצר המגיפה", הביאה להתעוררות גדולה בציבור • רבים מיהרו לרכוש דפי לימוד להצטרפות לסיום הש"ס כולו (חרדים)
כיכר השבת | ח' בניסן תש"פ 02.04.20 16:09
ההתבטאות של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי כי לימוד התורה תעצור את מגיפת הקורונה, גררה להתעוררות גדולה בקרב ציבור היראים לדבר ה', המחפשים במה עליהם להתחזק כסגולה למניעת המשך התפשטות נגיף הקורונה.
כפי שדיווחנו אתמול ב'כיכר השבת', משגיח ישיבת אורחות תורה, הגר"ח מישקובסקי סיפר: "שאלתי את נאמן ביתו של מרן, הרב גדליה הוניגסברג, האם יש לו מילה עם מרן שר התורה, והוא אמר לי שהוא שאל אותו 'כל העולם בפחד, מה אנחנו עושים?' וענה לו מרן בזה הלשון: 'ילמדו תורה – תיעצר המגפה'".
המשגיח הוסיף: "אני מתחנן; מרן אומר תלמדו תורה – תיעצר המגיפה. נהיה השליחים, תהיה לנו את הזכות לעצור את המגיפה מעל כלל ישראל. עוד דף ועוד דף תורה, ומתוך הדחק זו זכות הרבה יותר גדולה".
הגר"ד לאו: "נזכה שתפסח מעלינו המגיפה"
אך כולנו יודעים עד כמה קשה לשקוד בלימוד התורה כאשר אנחנו נמצאים בבית. הילדים מפריעים ברקע, צריכים עזרה עם ההכנות לפסח, ועוד שאר טרדות המפריעות.
מה עושים? מתחייבים. כשאדם יודע כי הוא חלק מציבור שלם הרוצים לסיים את הש"ס כולו ביום אחד, ובלעדיו לא יצליחו הרבים במשימתם – הוא מושיב את עצמו בכוח ללמוד עוד דף גמרא, ולעצור את המגיפה.
בואו לעצור את נגיף הקורונה! לחצו כאן>>>
ביום ראשון, י"ח ניסן, ג' דחול המועד פסח, יעצרו אלפי יהודים מכל רחבי העולם את כל עיסוקיהם, יתפנו מהמשך המעקב אחרי הנעשה בעולם ויפסיקו לבדוק מה קורה עם הקרונה. כעת, הם מתאחדים יחד עם גיבורי החיל הלומדים דפי גמרא, ומסיימים יחדיו את הש"ס ביום
בסוף עוד יתברר שממש התקיימו במלואם דברי קודשו של ר חיים שאם יבטלו תלמוד תורה זה יותר מסוכן וכך באמת קרה כמו בזמן מרדכי
זה מזכיר לי את הגמרא החש בראשו יעסוק בתורה. וביאר ידיד טוב שלי (שלא יסכים למילה שכתבתי כאן): שהמיחושים בראש אינם סיבה מוצדקת להפסיק לעסוק בתורה. כלומר שהתורה אינה מרפאת את המיחושים.
והוא הדין להכא. אני מבטיח לכם שדברי הרב קנייבסקי יתקיימו כלשונם. אנשים ילמדו תורה ובסוף המגיפה תיעצר. השאלה שתישאר היא איך נדע מה קרה בגלל מה. אבל אני בטוח שמייד ייצאו סיפורי מתים על "שר התורה" ועיני הבדולח דיליה, ועל השגחתו יתברך ששומר עלינו מכל רע.
לא הבנתי עזוב את הגמרא יש לנו את כל הסיפור במגילה עצמה מה גרם לגזירת הכליה על עם ישראל? התנהגותו המתריסה "והילדותית" לכאורה של מרדכי חוץ מזה מרדכי היהודי היה ראש הסנהדרין לא ידוע לי שהיה נביא ומה שמובא במקורות שונים הקשר האלחוטי שהיה לו לפמליא של מעלה גם כיום על ר חיים יש שמועות כאלו צא ולמד במלחמת המפרץ שאמר לבני ברקים שלא יפלו טילים בבני ברק ואכן נפלו מכל צדדי גבולות בני ברק מלבד בני ברק (וכמדומה לי שסיפרו בזמנו שבתקופה זו ישב מורינו בבני ברק והתמיד בתורה למעלה מגדר אנוש)
ככל שאני זוכר את מה שעניתי לך שם, אמרתי לך שבלי נבואה אכן הייתי מבקר גם אותו. אני שואל כעת אותך: מה אתה היית אומר על רב או מנהיג דתי שהיה עושה אותו דבר בימינו? היית מקבל זאת? אף אחד לא היה מקבל זאת. הרי האתוס החרדי הרווח הוא לכוף כאגמון ראשו ולא להתגרות באומות. למה לשתף פעולה על הציונים הרשעים? הסאטמררס ונטורי קרתא הם הכי מרדכי-ים שמורדים בציונים. למה לא להצטרף אליהם? בקיצור, אתה עצמך לא מאמין במה שאתה כותב כאן.
יש לזכור שלפי התלמוד אסתר ברוח הקודש נאמרה, והשאלה של מי הייתה רוח הקודש. אסתר? מרדכי? בעל הרוח הקודש משם הוא שתיאר את המצב.
בעיניי זו עוד דוגמא להתקבעות בזיכרון התרבותי והדתי של מדרש הספרי (קנד) על "לא תסור" – "אפילו מראים לך בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". כמה חבל שבמהלך הדורות נתעלמה מאיתנו הלכת הירושלמי (הוריות פ"א ה"א): "יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם? ת"ל ללכת ימין ושמאל – שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל"…
אני חושב שזה לא בהכרח קשור. אין "לא תסור" ביחס לחכמים בדור הזה, לא לפי הספרי ולא לפי הירושלמי.
(אהלן. כעת ראיתי במי מדובר)
אני מתנחמת בתקוה שלצד נפילת האסימון בעניין הקורונה יפלו לציבור הזה עוד כמה אסימונים משני חיים .
הפוסט של הרב, הזכיר לי מאמר של הרב ליכטנשטיין זצ"ל "אם דעת אין, מנהיגות מניין"
http://www.etzion.gush.net/vbm/archive/17-sichot/%20RAL-im-ein-daat-manhigut-minayan.pdf :
""….אם תימצי לומר, על שלושה דברים עולמו של תלמיד חכם אמתי עומד, בשעה שהוא בא לייעץ או להורות את השואל את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה: א. הבנת עולמו ונפשו של האדם העומד מולו; ב. הבנת המציאות והסיטואציה המדוברת; ג. חשבון נפש אמיתי וכֵ ן מצדו-שלו, המחייבו לקבוע תחילה האמנם הוא ראוי לדון בנושא, והאם הוא אכן בקיא בו דיו. לשם כל אלה יש צורך ברגישות וביכולת הבנה בנפש האדם. עד כמה קנית כלים, הדרכה וחינוך, שיאפשרו לך לבחון דברים כהווייתם? כאן מתמקד הקושי העיקרי שלי בנוגע ל"דעת תורה". במישור העקרוני, אין לי כל בעיה עם הצורך וההיזקקות ל"דעת תורה". להפך. השאלה היא "דעת תורה" של מי ולשֵ ם מה. כאשר נכנסת, למשל, לחדרו של ר' שלמה-זלמן אויערבך, ולו למשך רבע שעה, לא יכולת לצאת משם בלי שהרגשת איזו הארה. אכן, לו כל גדולי התורה היו "ר' שלמה-זלמנ'ס", לא הייתה לי כל התנגדות ל"דעת תורה". ר' שלמה-זלמן ידע היטב להשיב כהלכה בעניינים שהיה מצוי בהם, אך בד בבד ידע לומר "איני יודע" בעניינים שלא היה מצוי בהם. ומי לנו גדול כרש"י – רבן של ישראל – שכתב בכמה וכמה מקומות בפירושו לתורה ולתלמוד "איני יודע" )והגאון רבי עקיבא איגר טרח לאסוף ולציין את כל אותם מקורות(. אני מסופק ביותר האם ניתן להתחשב ב"דעת תורה" של רב ותלמיד חכם, גדול ככל שיהיה, שחסר את היושר והכנות לומר "איני יודע", או כזה שאינו מסוגל להוציא מפיו את המשפט "איני בקי ואיני מצוי בתחום חיים זה". אכן, תלמידי חכמים גדולים כר' שלמה-זלמן הם לא מן הסחורות המצויות לרוב בשוק. לצערנו הרב, רבים מאלה המשמיעים כיום "דעת תורה" הם עניים בדעת בתחומים שונים. הספרי והגמרא בסנהדרין )יז, ע"א( קובעים שיש להעמיד בסנהדרין דיינים הבקיאים בשבעים לשון. בפירושו, מסביר הנצי"ב שהשליטה ב'שפות' שונות מקנה לדיין חשיפה לתרבויות שונות ולחוכמות שונות. הדיין שאותו מתאר הנצי"ב הינו אדם פתוח, משכיל ורחב אופקים. זאת, בניגוד 11 גמור לדיין המסתגר בדל"ת אמותיה של הלכה, עד כדי כך שאפילו שפה אחת – השפה העברית – אינה שגורה על פיו, ובהגיעו לקטע בדברי רש"י העוסק בדקדוקי לשון, הוא נוהג לדלג עליו; וד"ל. וכי לא למד או שמע מימיו על דבריו הנחרצים של הגר"א ב'ספרא דצניעותא' בדבר החשיבות הרבה שבעיסוק בלשון ובשבח הדקדוק? מה רבים הם בימינו הרבנים וחכמי ההלכה שלא רק שאינם יודעים ב"שבעים לשון", ואף לא בשתי לשונות, אלא שאפילו שפתם-שלהם, האחת והיחידה, אינה מוכרת להם. מתקשים הם בדקדוק, ולשונם – לשון עילגים היא. אכן, אין כאן בעיה עקרונית של ציות ל"דעת תורה", אלא הרהור שמא ה'דעת' – לאו 'דעת' היא ………………………………………………………………………………………………………………………
י. מה בין דורות הראשונים לדורות אחרונים? בימי קדם, נוצרה הרגישות לזולת באופן טבעי. הרמב"ם במצרים וה"נודע ביהודה" בפראג נודעו לכל בגדלותם העצומה בתורה. הם ישבו בתוך עמם. בחברה ובזמן שבהם רוב בני קהילתם היו שומרי תורה ומצוות. "סביבת העבודה" שלהם הייתה רוויה ביראת שמים, גם אם הייתה זו יראתם של עמי ארצות. למרות בורותם, קיבלו עליהם בני הקהילה בשמחה ואהבה את עול מרותם של הרמב"ם וה"נודע ביהודה", עד כדי כך שחלקם היו מוסיפים ב'קדיש' את המשפט "בחייכון וביומיכון ובחיי מרנא ורבא משה ברבי מימון". בדור דעה זה, הבינו בני הקהילה שהקב"ה חנן את רבותיהם לא רק בתורה אלא רק בתבונה וב"שכל ישר". אכן, האמון היה הדדי. דו סטרי. לצד גדולתם בתורה, שימשו גדולי תורה אלה גם כמנהיגי קהילות. קיימו הם בעצמם מצוות "בתוך עמי אנכי יושבת". ללא כל קשר לגדלותם התורנית, הם היו מקובלים על קהילתם, ומקושרים אליה בעבותות של אהבה. החיבור אל הקהילה כולה הוא שהעניק להם את סמכותם; "דעת תורה" שלהם צמחה מתוך גדלות בתורה המשולבת עם קשר אנושי ותרבותי. דא עקא, בימיהם של רוב גדולי ישראל, אשר דעתם אכן הייתה "דעת תורה" של ממש, וצאן מרעיתם נשמע להם, מושג זה טרם הפך לדוקטרינה מחייבת. יתר על כן: מטבעו של עולם, כאשר אדם עולה במעלות הפירמידה, הבסיס שעליו הוא נשען הולך ומצטמק, מצטמק וטוב לו, מצטמק ויפה לו. לא כן בימינו. באותם ימים ראשונים, היו גדולי תורה בודדים, אך הכל פנו אליהם. זאת, לא מעט בשל הזיקה העמוקה שהייתה בין הציבור לבין מורי דרכו. החיבור ביניהם היה טבעי. לא אחת נטלו ילד בן ארבע לאותו חכם כדי שיתבשם מדמותו וזו תיחרת בנפשו. תלמידי החכמים שבאותו דור היו מחוברים גם לתורה, גם לחברה שבתוכה חיו. גם אם לא היו בקיאים לא בספרי פסיכולוגיה ולא בספרות או בהיסטוריה, היו גדולי התורה שבאותו דור מעורים ומושרשים היטב בקרקע צמיחתם, לא מרחפים ולא מנותקים. במציאות כזו, "דעת תורה" יונקת כוחה מהקשר הישיר, האישי והאנושי, שמקיים החכם-המנהיג עם בני קהילתו. לא כן בדורות אחרונים. דווקא בדורות האחרונים, כאשר מושג "דעת תורה" הלך ונתבסס, בחרו להם גדולי תורה אחדים דרך שונה, ובמידה רבה הפוכה. ולא מדובר ביד המקרה, אלא בגישה עקרונית. חינוכית וחברתית. רבים מ"גדולי התורה" בימינו דוגלים בגישה חינוכית וערכית מעוותת, שבמסגרתה תלמידי החכמים מקימים סביב עצמם חומות גבוהות, דלתיים נעולות במסגר ובריח, כדי שחס וחלילה דבר מן המתרחש בחברה הכללית לא ידלוף פנימה, לא יטפטף אל בין כותלי בית המדרש. במציאות כזו גדלים תלמידי חכמים עצומים, המנותקים כליל מענייני המציאות. לאחר עשרות שנות ניתוק טוטאלי, הוא "נשלף" מן המחבוא, והופך ל"גדול", מנהיג ומורה דרך. והנה, למרבה הפלא, תחום הנהגתו אינו מתמצה בתחום התורני גרידא, והוא מתבקש ונדרש להכריע באותן הסוגיות שמהן ברח, סלד והתעלם במשך שנים כה רבות. דומה שגם הדבקים במיסטיקה, לא יוכלו לרפא פגם גדול זה. אכן, יש התולים את יכולתם של אותם "גדולים" להתייחס לשלל הנושאים המובאים בפניהם ביכולתם המיסטית והפלאית, אך ספק רב בעיני האמנם זה ראוי ורצוי לתלות במיסטיקה סמכות כה מרחיקת לכת."
הרי לך גדול אמיתי בתורה, בכל המובנים.
רשמתי תגובה לתגובה אך כששלחתי אותה משהו נתקע והכל נמחק כנראה זה סימן שאין בה צורך
לכבוד הרב ד"ר מיכאל אברהם שלום וברכה!
ראשית אני חייב לציין שאני מסכים איתך לחלוטין (חוץ מכמה דברים קטנים), השאלה היא האם יש לך רעיון איך אפשר לשנות אתה זה? הציות העיוור ל"דעת-תורה" הוא טבוע בדנ"א של הציבור החרדי ושום דבר לא נראה שיכול לשנות אותו (אפשר לראות זאת בכך שאנשים חיים בעוני מחפיר ומגיעים אל סף חרפת רעב ובכל זאת לא יוצאים נגד ההנהגה הרבנית).
בנוסף אין סיכוי שההנהגה הרבנית תוותר על כוחה מרצון אלא היא תשמר את כוחה ואפילו תנסה להגבירו, וזה כמובן מקטין מאוד את הסיכוי לשינוי.
השאלה היא האם לרב יש רעיון איך לפתור את המצב?
יש לציין שאני מכיר (ומוקיר…) את המגזר החרדי והביקורת נובעת מתוך דאגה כנה ולא מתוך שנאה אנטישמית. (אני מתרשם שגם הרב יסכים למשפט האחרון).
בברכה פ. רוטנשטיין.
נ.ב. אני אשמח לקבל עידכונים על פוגרומים בחרדים על מנת להזהיר חברים שעלולים להיפגע בפוגרומים אלו וליידע חברים שישמחו להשתתף בהם ☺
אני לא חושב שזו גזירת גורל שכך יהיה תמיד. יש תהליכים, ואולי גם הקורונה תתרום את שלה.
אבל אני גם לא חושב שהתזה של דעת תורה והציות לה הוא בגלל מזימת השתלטות ורצון לכוח של הרבנים. אני לא חושד בהם בזה. לדעתי הם באמת ובתמים מאמינים בזה. העסקנים זה סיפור אחר כמובן.
מה חבל שהרב ליכטנשטיין נפל בעצמו לבור שמפניו התריע (בצדק). לעולם לא אשכח ולא אסלח לו על התנהגותו בימי ה"התנתקות", ודברי ההבל וה"תחזיות" שניפק לפניה, כמו דברי ההבל וה"תחזיות" שבהן הכשיר את שרץ הצטרפותו של עמיתו, הרב עמיטל, לממשלת פרס. שני ראשי הישיבה הללו היו בהחלט תלמידי חכמים וגאונים פנומנליים שזקנותם ביישה את נעוריהם המפוארים. נשגב מבינתי הסבר לדבר. כשאני נתקל בדברי תורתם ונזכר במה עלה בסופם עולות דמעות בעיני. הרבנים הללו לא התנצלו מעולם על איוולת תמיכתם בהסכמי אוסלו הארורים, והרב ליכטנשטיין לא התנצל מעולם בפני המגורשים ותושבי הדרום הסובלים את תוצאות איוולת ההתנתקות עד היום, אך מצא שאריות הכח לבוא צולע על יריכו לקבל את פרס ישראל. גם זה סוג של חילול השם. התופעה המגונה הזו לא מוגבלת לרבנים חרדים בלבד.
הזכרתי לעיל את הרב אשר וייס. מעיד אני שכמה וכמה פעמים פניתי אליו בשאלות הלכתיות (בענייני רבית, או בענייני רפואה אישיים שלי) ובכמה מהן ענה לי שאינו יכול לפסוק כיון שאינו בקי במציאות הרלוונטית (למשל, הוא לא בוש להודות בפניי שאינו יודע מהן אופציות בני"ע ואינו מבין את המכניזם שעל פיו הן עובדות). במקרים אחרים ביקש ממני שהות ללמוד את הנושא בטרם יחווה עליו את דעתו.
אינני מעלה על דעתי שהרב אשר וייס היה פוסק תוך שניות ספורות להתעלם מהוראות הרופאים ומשרד הבריאות. בעצם, ההיפך הוא מה שקרה. הוא הורה לקיימן בהידור ובחומרה יתירה.
מבית הגר"ח קנייבסקי נמסרת הודעה.
כזכור, לפני הבחירות נמסר שהגר"ח הבטיח שכל מי שיצביע ג' לא יחלה בקורונה.
אחרי עבודת מחקר מעמיקה על ידי חוקרים בעלי שם, נמצא הפתק שהוכן לגר"ח ועליו הופיעה הבקשה לתפילה.
התברר שהנכד טעה, ובמקום לכתוב: "יהי רצון שכל המצביעים ג' לא יחלו מקורונה", נשמטה המילה "לא" ונכתב: "יהי רצון שכל המצביעים ג' יחלו בקורונה", כך שלמרות הכוונה הטובה, תוכן הברכה התהפך לקללה.
מבית הרב מוסרים שהטעות ארעה בתום לב, וכי הם מתנצלים בפני כל מצביעי ג' באשר הם.
אהרן – דובר בית הרב.
לכל הרציונליסטים שמזלזלים בכוחה של התורה להגן מעתיק את לשון הרמב"ם מפירוש המשניות
אבל מי שמניח הכתוב כמו שהוא ומבארו ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתיך, יאמר, שכשנגזרת עת עונש ונקמה יבואו סבות לבני אדם שיפרו תורה כדי שתחול עליהם הגזירה כשהם חייבים,
ניתן להסתפק מה קודם למה אצל הכותב, השנאה לחרדים קודמת לביקורת על תפיסות העולם החרדית שהתגלתה במקרה הקורונה כמובילות לאסון או שהביקורת על התפיסה החרדית גורמת לשנאת החרדים ,
אבל דבר אחד ברור יש לכותב שנאה לכל מי שמחזיק בתפיסת העולם החרדית ,
זה מובן מאליו ברגע שאתה מזהה שיש מישהוא שבמודע ולא מחוסר ידע אלא במודעות גמורה מחזיק בתפיסות עולם שגורמות לו לעשות דברים שלדעתך פוגעים בך ולא ניתן לשנות את התפיסות שלו אתה תשנא אותו , שנאה נמצאת בהכרח ביחס לאנשים שמחזיקים בדעות לא לגיטימיות ומזיקות בעיני השונא ,כך מתעורר רגש שנאה,
מה עושים לאדם או לציבור שנוא עושים מה שניתן לגרום לו לצאת מחיינו,
איך מוצאים אדם מחיינו מגרשים אותו , מצרים את צעדו, ובסוף אם זה ממש בלתי נסבל הנוכחות שלו מחסלים אותו,
כל שנאה אמיתית(שנאה שנובעת מהכרה בחוסר הלגיטימיות של השני) מביאה בסוף לפוגרומים,
מה יקרה אם חלילה יהיו 10000 איש שזקוקים לאנשמה כאשר יש רק 3000 מכונות הנשמה בארץ ויש 5000 חרדים מבני ברק שזקוקים למכונות הנשמה , מה יקרה ?
ומה יקרה כאשר יהיה משבר כלכלי ותיראה משפחה מהפלג הירושלמי שגוועת ברעב אתה תעזור להם ?
שילכו לעבוד הפרזיטים האלו , וכו' וכו' וכו' זה מתחיל בפוגרום פסיבי ובסוף כשאין ברירה זה עובר לפוגרום אקטיבי …
לא מבין את ההצתדקות של הכותב בדבר הפוגרומים,
הכותב שונא את החרדים וברגע שהוא יבין שאין סיכוי בעולם שדעתם תשתנה והם ימשיכו להמית אסון עלינו הוא ידרוש "פוגרום" עם כל ההצדקות.
רבים מהמגיבים חשים בכתיבה שהשנאה לחרדים נמצאת אצל הכותב לפני הביקורת הנכונה שהוא מציג ולא שהיא נולדה בגלל הביקורת , הכותב מצא לעצמו תירוץ טוב להשתולל עם השנאה שלו .
ודפח"ח
לכבוד המאור הגדול ואביר ההגיון ששום רגש לא משפיע על שיקול דעתו הצרוף, אשר השוחד לא מדגדג אותו.
תודה על המחמאות ,
לפחות הצלחתי לשמח את מעלתו.
או שאולי הצלחתי לעצבן את כבודו עד כדי כך שאפילו תגובה עצבנית של יותר ממילה אחת לא הצלחתי לחלץ ממעלתו ,
כמעט עם כל הדברים שכתבת הסכמתי, רק עם כמה מילים הייתה לי בעיה:
למשל:
"מישהוא" – צ"ל: מישהו.
"לאנשמה" – צ"ל: להנשמה.
"ותיראה" – צ"ל: ותראה.
"ההצתדקות" צ"ל: ההצטדקות.
"להמית אסון" – צ"ל: להמיט אסון.
מה דעתך?
בהרבה מאוד מהמאמרים אנטישמים הטענות הם טובות או לפחות ניתן להבין שלפי תפיסת המבקר הלגיטימי נוצרת ביקורת על היהודים , מה הופך את הביקורת המוצדקת לביקורת אנטישמית?
התשובה: היא המוטיבציה.
אם המבקר שונא את היהודים גם לפני הביקורת והוא מצא תירוץ להצדיק את שנאת האחר שלו בעזרת הביקורת ( אפילו המוצדקת) זו אנטישמיות .
התחושה במאמר שלך שהביקורת היא רק תירוץ לשנאת החרדים , בקיצור מאמר אנטישמי עם כל המאפיינים .
ליענקל ,
מסכים עם כל התיקונים , מה לעשות זו העברית.
אני מתאר לעצמי שאפילו אביר ההגיון יסכים שלא ניתן להסיק מכך שאם דבר נכתב עם שגיאות כתיב הדברים צריכים להיות חסרי הגיון .
מסכים?
וודאי שדברים שנכתבים בשגיאות כתיב יכולים להיות הגיוניים.
ועדיין, יש קורלציה מסוימת בין התוכן לצורת הכתיבה:
כתיבה מרושלת מצביעה על רישול שעלול להתבטא גם בצורת החשיבה.
לעומת זאת, צורת כתיבה מוקפדת מאפיינת בהרבה פעמים אנשים המדייקים גם בחשיבה ובפעולות מנטליות אחרות.
יענקל
הביקורת היא על ההחלטה, אבל בטור יש שימוש רטורי מרובה בתוצאות (שהן רק אינדיקציה להחלטה, וכאן מה הן חידשו?). אם מסננים מהטור את מה שהיה נכתב בו מיד לאחר ההחלטה לפני שנודעו השלכותיה לא נשארים עם הרבה (בפרט לא עם הרבה להט). והשאר בלאו הכי הוא לכאורה סנִין.
ראה בטור 283 ובהפניות שם.
נראה שלא מצאתי את ההפניה שהתכוונת אליה.
בטור 283 גם אחריות נקבעת ברגע ההחלטה.
הסתכלתי בהפניות משם (רמה אחת. אחרת אין לדבר סוף. נראה שגרף הטורים פה קשיר) לטורים 67, 61, 34, 258, 117, 238, וגם בטור 244, ואני לא רואה שם התייחסות לעניין ביקורת על סמך תוצאות בפועל (להבדיל מהתוצאות הצפויות). אילו הטור הנוכחי היה נכתב מיד לאחר ההחלטה בלי להיזקק לתוצאות החרשתי.
אסביר. הבחנתי שם בין אשמה לאחריות. אדם שעשה צעד מסוים אשם בתוצאות שהיו צפויות מאותו צעד, אבל נושא באחריות לכל התוצאות שסובבו ממנו גם אם לא היו צפויות
אגב, אצלנו יש לרב קנייבסקי גם אשמה בתוצאות ולא רק אחריות, כי ההוראות ניתנו מתוך הבנה שצפויות התוצאות הללו והוא לא קיים אותן. גם אם הוא צפה אחרת ברשלנותו, זו אשמה ולא רק אחריות.
ראה שבועות יח וברשב"א שם לגבי מי שעבר על וסתות דרבנן ואשתו ראתה דם בתשמיש שאינו נחשב אנוס אלא שוגג. נוא לא אנוס על הדאורייתא כי עבר על הדרבנן שהזהירוהו מפני זה.
אחריות במובן הזה היא משהו מטאפיזי ו/או שמכוחו ניתן לתבוע מאדם פיצויים, אבל היא לא מסבירה את תוספת הביקורת. כי התוצאות הן כבר לגמרי לא בשליטתו. גם ביקורת על האשמה בתוצאות הצפויות צריכה להימתח ברגע הההחלטה כך שהשימוש בתוצאות הוא צורך רטורי בלבד. בכל אופן אני רואה כאן חידוש מרחיק לכת מעבר לטורים הנ"ל, אבל אם לא אז לא.
בטור 253 הסוגיא בדוכתא ושם אכן כתוב מפורשות: "אם .. לוקח בחשבון את התוצאות בפועל הוא פשוט טועה. אין לזה שום חשיבות במישור המוסרי. יש לזה בהחלט חשיבות במישור של האחריות של האדם לתוצאות מעשהו, כפי שהסברתי בטורים 67 ו-229". אם כי אני עדיין לא מבין איזה מקום יש לביקורת ולשציפה (כמו בטור הזה) כשרובה (מבחינת כמות הטקסט לפחות) היא לא במישור המוסרי.
אפרופו התהייה האם הייתי מגיע לטור מטור 283 לשורות המפורשות בטור 253 (התשובה היא לא, אגב), בניתי בשביל הספורט את גרף הקישורים הפנימיים בין הטורים. [מזהה רק הפניות שהן לינק-של-ממש לטור עצמו, הפניות טקסטואליות לא נכללו כאן. מתברר שרק החל מטור 233 התחילו הלינקים הפנימיים לטורים. לכן הסריקה היא חלקית, וסריקה מלאה תייצר יותר קשתות בגרף].
מתברר שיש 6 רכיבי קשירות (כגרף לא מכוון), וברכיב הקשירות המרכזי יש לא פחות מ134 צמתים!
האחרים הם בגדלים (1,1,2,3,3). למשל אחד הרכיבים בגודל 3 הוא: טור 285, טור 84, טור 52.
הטור שיש ממנו הכי הרבה הפניות ישירות הוא טור 240 (דרגת יציאה 13). והטור שיש אליו הכי הרבה הפניות הוא טור 122 (דרגת כניסה 8). עבור אורח חדש אפשר ליצור רשימת קריאה ממוינת לפי דרגת הכניסה (אני למשל מתכוון להשתמש בה כדי להשלים פערים. הידעתם שיש 7 הפניות לטור 15 ו5 הפניות לטור 21?).
המסלול הארוך ביותר (כגרף מכוון חסר מעגלים) הוא 273 > 269 > 265 > 264 > 253 > 251 > 248 > 247 > 244 > 243 > 15.
בהזדמנות הבאה אפשר למשל למשקל את מידת התלות בין הטורים על פי מקום ההופעה של ההפניה (אולי הפניה מוקדמת מעידה על קשר חזק יותר), ואז בהר גבוה (טור שתלוי חזק בטור אחר שתלוי חזק בטור אחר וכו') להתעניין האם כמות התגובות יורדת כשעולים במעלה ההר, ושאר פטפוטי טורטורייא טבין.
הגמ' בשבת לג: מספרת שכמה תנאים התכנסו וניסו להבין מדוע מיתת אסכרה נגמרת בפה (מזכיר משהו?), זה אומר בכה וזה בכה, רשב"י (כנראה לשיטתו בכל מקום, והרב קנייבסקי כנראה בעקבותיו) אמר שאסכרה באה על עוון ביטול תורה! שאלו אותו חביריו (ביקורת המקרא) ולדבריך מדוע נשים לוקות בו והרי פטורות מת"ת? ורשב"י ענה על אתר, מפני שמבטלות בעליהן מת"ת, ומדוע נכרים? כנ"ל! ומדוע תינוקים? כנ"ל! וכן הלאה, לבסוף הם לחצו אותו לקיר, ומדוע תינוקות של בית רבן מתים ממנו, פרש"י 'שאינם בטלים ואינם מבטלים', אך רשב"י לא הרים ידיים וענה 'בעוון הדור'.
כעת תעשה עם זה מה שאתה רוצה (ויש דוגמאות נוספות) רק אל תספר לעצמך לנו שהגישה וצורת החשיבה וההתמודדות הזו היא המצאה מחודשת במאות האחרונות. ואם אתה חש בנוח לבקר גם את התנאים, מדוע לא תבקר גם את התורה שבכתב? ומנין שהצדוקים טעו? ואולי תורה אינה מסיני? אתה צריך להציג משנה סדורה עד היכן הביקורת יכולה להיות לגיטימית לפני שאתה משתמש בה.
אגב, מאותה גמרא יש מקור גם לגישה החרדית שתמרמרת עליה של אני אלמד תורה והאחרים יעבדו וילמדו רפואה וכו', שהרי הם הקפידו ביציאתם מהמערה על מי שחורש וזורע ובטל מהתורה, גם הציטוט שהבאת (בלעג) לעיל של 'כח מה שעשו לא עשו אלא לעצמם' הוא ציטוט של רשבי בגמ' שם.
בקיצור, הגישה החרדית הבדלנית ששולטת במיינסטרים הליטאי ושיאה אצל הרב קנייבסקי, נשענת כולה על שיטתו וגישתו של רשב"י כמעט אחד לאחד. אתה יכול לטעון שגישתו של רשבי לא התקבלה ולכן יצאה בת קול שיחזרו למערה וכו' אבל לא תוכל לטעון שהגישה הזו מופרכת ומעידה על רשע וטמטום, כי הקול הזה הוא קול לגיטימי ולכאורה יש לו מקור קדום.
הביקורת מגיעה עד היכן שראוי לבקר, בלי שום מגבלה. ועל כך נאמר בגמרא: האלוהים אילו אמרה יהושע בן נון לא צייתי לה.
לעצם דבריך, מה קרה לרשב"י כמה ימים אחרי ההוראה הראשונה של ר' חיים? הוא התחרט ופסק נגדו?
ובכלל, אם אתה כבר נזקק להלכה לא בהקשרה, מה היית אומר על מישהו שנהג כב"ש נגד ב"ה? אתה ודאי מכיר את הסוגיא הרלוונטית. כמובן שכאן לא מדובר על פסיקת הלכה כי זו שאלה מחשבתית, ולכן כל הדיבורים על הלכה הם בלתי רלוונטיים.
כעת אני שואל האם אתה ממליץ למי שהכישו נחש לקחת עובר של אתון שאינה טריפה לחתוך אותה ולהניחה על מקום ההכשה, או שאולי כדאי ללכת לבית חולים? לחלופין, אולי די בתפילה והמשך לימוד בישיבה שיגן ויציל? לחלופין, מה היית אומר על מי שעושה כן? בסך הכל זה לא מופרך, הרי יש הוראה כזאת בגמרא ללא חולק (זה אפילו "נפסק להלכה").
לקינוח, רק אוסיף עוד נקודה. אמרת שצריך להציג משנה סדורה של ביקורת לפני שמבקרים. בה במידה ודאי תסכים שצריך לקרוא משהו לפני שמבקרים אותו. אז לידיעתך, אם יש מישהו בעולם שהציג משנה סדורה (שלושה ספרים עבי כרס) בנושא הזה, הרי זה עבדך הנאמן. פוק חזי לברא (וי"ג: קרא).
א.בחרת כינוי מעניין. מה היחס שלך למלך הבבלי ולקובץ החוקים שלו כמקור סמכות?
ב. בבסיס ההשקפה החרדית עומד המושג "אם ראשונים כמלאכים וכו" .האם מה ש"מותר" לרשב"י בהסבר תהליך אלוקי מותר גם לגר"ח? נו באמת
לא יודע למה אבל תמיד (פעם בשנה) כשאני שומע את הפטרה הזו מישעיה הנביא בבית הכנסת אני מזהה את עצמי עם הצד של החרדים מול החילונים
ישעיהו פרק סו
פסוק ה שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו ו קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו ז בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר ח מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה ט האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך י שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה יא למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה יב כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו יג כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו יד וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו טו כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש טז כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה יז המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד [אחת] בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם יהוה יח ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי יט ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים כ והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה כא וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה כב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם כג והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה כד ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר
מחכה להתגשמותה ואז תמשיכו כאן בפוסט מהיכן שהפסקנו
שמואל, על כך בנויה הרבה מהזהות החרדית.
אספר לך אנקדוטה. בעל תשובה שנהג להתייעץ איתי שאל האם ללכת ל"הפגנת החרדים" נגד הגיוס. אמרתי שלדעתי ההפגנה הזאת היא שיא החוצפה ואסור ללכת. הוא היה שייך לקהילה שגם רבה היה מדבר איתי מדי פעם. לאחר יום או יומיים קיבלתי ממנו טלפון והוא סיפר לי שהוא ורבו נמצאים בהפגנה, ושניהם מזועזעים. היה ברור להם שזו הייתה טעות. כמות ההשמצות הצדקנות והיללות הבכייניות (רדיפה, אנטישמיות וכו') שהיו שם, הבהירו להם את מהות העניין. הם נטשו וחזרו הבייתה.
שאלתי אותו למה בסוף הוא החליט ללכת. והוא אמר לי בערך את מה שכתבת כאן: כשיש תחושה שהחרדים תחת מתקפה כל מי שבזהות חרדית מתגייס לעזור. בלי קשר לשאלה האם המתקפה מוצדקת או לא, ובלי קשר לשאלה מה הוא עצמו חושב על כך. לנטוש את המנטליות (הדפוקה) הזאת, זה ממש נטישת החרדיות במובן מסוים. הלכידוות הזאת היא חלק מסוד כוחם של החרדים, אבל בעיניי זו תכונה לא טובה, לפחות כשהיא מופיעה במינונים חזקים. יש חשיבות לסולידריות משפחתית וחברתית. אבל אם זה מונע תיקון וקבלת ביקורת מוצדקת, זה מרשם לסיאוב. כאשר מגיעה ביקורת מוצדקת – מסבירים למבקרים שהם בגדר "אוכלי החזיר, השקץ והעכבר… האנשים הפושעים בי… " מול "המתקדשים ומיטהרים על הגוות". כך בדיוק נשארים באותו מצב בעייתי ומסואב בלי יכולת לקבל ביקורת ולתקן.
בס"ד עש"ק והשיב לב אבות על בנים תש"פ
לשמואל בקוראי שמו – שלום רב,
התחושה הכואבת של עמידה מול 'אחיכם שנאיכם מנדיכם מנדיכם' היתה גחלתם של חכמים, ככתוב בסוף פרק אלו מציאות: 'דרש רבי יהודה בר אילעאי: מאי דכתיב: שמעו דבר ה' החרדים אל דברו – אלו תלמידי חכמים; אחיכם – אלו בעלי מקרא; שנאיכם – אלו בעלי משנה ; מנדיכם – אלו עמי הארץ'.
השנאה אל תלמידי חכמים לא היתה מאנשים ריקים בלבד, אלא גם מ'בעלי משנה', אנשים בעלי ידע מקיף בתורה אך לא מספיק שימשו ת"ח כדי להסיק מסקנות נכונות; והשנאה באה גם מצד 'עמי הארץ' ובהם רבים מסוגו של רבי עקיבא בצעירותו, שהיה 'צניע ומעלי' ובכל זאת שנא את החכמים עד שהיה אומר: 'מי יתן לי ת"ח ואנשכנו…'.
אנשים שיש להם אינטואיציות מוסריות בריאות, שמשום כך יש להם ביקורת עזה על ת"ח, כפי שהסבירו התוס' שר"ע הצעיר שנא את החכמים על שהיו מתרחקים מע"ה בשל אי הקפדתם על מעשרות וטהרה. זה נראה לעקיבא הצעיר כהתבדלות מתנשאת, ולכן נמלא שנאה לחכמים המתבדלים ממנו.
אבל לדרשת רבי יהודה יש המשך:
'שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכויים? – תלמוד לומר: ונראה בשמחתכם. שמא תאמר: ישראל יבושו? – ת"ל "והם יבושו" – עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו'.
חכמים כואבים מאד את שנאתם של 'אחים שונאים ומנדים', אך הם מבינים ששנאה זו באה מתוך אי הבנתם את דרכם של החכמים וקושיות שיש להם על דרכם של החכמים. ולפיכך מכיוון ששורש ההתקוממות של 'בעלי המשנה ועמי הארץ' בא מיסוד טוב – הרי יש סבר וסיכוי שהסברה נכונה תביאם להבנת עומק דרכם של החכמים.
ולכן רבי יהודה כואב את שנאתם של 'אחים מנדים' אך לא מתבדל מהם, אדרבה, רבי יהודה היודע למצוא את נקודת הזכות במעשיה של 'מלכות הרשעה' וכ"ש שהוא יודע למצוא את נקודת הזכות שבאותם אחים. ולכן רבי יהודה הוא ראש המדברים בכל מקום' הוא 'המסביר לכל עם הארץ' מתוך מאור פנים, ובפנים מאירות ומסבירות הוא מביאם להבנת עומקה של דרך התורה.
ואידך פירושא, זיל גמור ב'מאמר הדור' וב'איגרת תקנ"}ה' של הראי"}ה קוק.
בברכה, ש"צ
ורמזתי בתאריך 'והשיב לב אבות על בנים' שביאר הראי"ה שכשיבינו האבות את לב הבנים – אז יהיה ניתן להשיב את לב הבנים על אבותם.
"רק דרוש חינוכי כדי לחזק את הביטחון העצמי שלנו."
איזה היבט חינוכי יש באמירת אי-אמת? אילו חז"ל היו מקפידים על הבחנה בין אמת לשקר, אולי הייתי דתי. אולי. כיוון שנודע לי שדת האמת מלאה בשקרים, לא היתה לי ברירה אלא לא להאמין. באמת שהייתי רוצה להאמין, אבל העובדה המצערת שהטקסטים גדושי סתירות ושקרים (מה שלא אמת מדוייקת נקרא בעברית "שקר") לא מאפשרים אמונה בהם. נכון שכל דבר אפשר לעקם וליישב ולדחוק – בזה אין עדיפות ליהדות על פני כל מערכת אחרת.
אולי חז"ל הרוויחו כך כמה אנשים פשוטים שמתפעלים מקשקושים רטוריים מטופשים, אבל הפסידו את כל מי שלא חושב שרעידות אדמה מגיעות בעקבות מעשים הומוסקסואליים (זאת לא רק פנינת חכמה של ח"כ מש"ס – הפרוגנוזה הבזויה הזאת מופיעה בגמרא) ולא מסוגל לחשוב כך.
שקר שנאתי ואתעבה.
רטוריקה חינוכית מקובלת בכל מערכת (לצערי), דתית וחילונית, אורתודוקסית ולא אורתודוקסית, יהודית, נוצרית וחילונית (כדאי לראות את הטור על דרושי הקורונה – 285, שם תראה דרושים חינוכיים חילוניים שמציפים את העולם כיום). ואכן חלק מההתנגדות שלי אליה היא שבעקבותיה מאבדים אמון גם בדברים שאינם רטוריקה, וחבל.
אבל החכם עיניו בראשו ויודע להבחין בין תכלת לקלא אילן. גם אצל רבני דורנו, למרות השימוש התכוף בדרושים מחנכים, אפשר גם לשמוע מהם דברי טעם. לעזוב הכל בגלל הדרושים, דומה בעיניי לגישה החרדית שעוזבת את כל התקשורת בגלל השקרים והניפוחים והבעיות, או כמו מי שאומר שהעיתונות לא אמינה ולכן לא קורא עיתונים. אין לנו מקור מידע אחר, ולכן הפתרון הוא צריכה מאוזנת וביקורתית. הוא הדין לגבי דברים של רבנים. הפתרון לדעתי הוא צריכה מאוזנת, ובעיקר ביקורתית.
בס"ד עש"ק בשלום ובמישור הלך תש"פ
ל'מדב"ש' – שלום רב,
בלי להתייחס לדיון על דברי חז"ל, – שכולם אמת, אלא שחלקם נאמרים בדרך של משל לסבר את האוזן – הדרך של 'שינוי מפני השלום' היתה דרכו של אהרן, שכשראה שני אנשים רבים – היה הולך לכל אחד ומספר לו שחבירו מצטער על המריבה וחפץ בסליחתו, ואז כשהיו נפגשים היו מתפייסים.
דרכו של אהרן אינה שקר, אלא גילוי האמת הפנימית. אנשים ששונאים לגמרי לא רבים זה עם זה. ריב מעיד על תיסכול. אדם מצפה מחבירו ללכת בדרך מסויימת וכשאינו הולך בה – הוא כועס עליו, וכך נוצרת מריבה.
ואך ממריבה לא יוצא שום דבר טוב, אלא מעגל קסמים של רגשות שליליים הדדיים הגוברים והולכים. השלום יבוא דווקא מתוך ההכרה שיש בזולת רצון פנימי לעשות את הטוב ושיש בדרכו היגיון פנימי. כשתופסים מה הנקודה הטובה שממריצה את כל אחד – ניתן למצוא את 'שביל הזהב' המגשר', שבסופה יתקיימו כל דבריו של אהרן ושניהם באמת יצטערו על המריבה שהיתה.
המטרה היא 'שלום של אמת' אך כדי להתחיל את תהליך הריפוי של שני הניצים – צריך להחזיר את האמון ההדדי ביניהם, וכאן גם 'מעט דב"ש' עוזר לפתיחת הלבבות כדי לביאם לשלום שלא יקפח את האמת של שניהם. אז 'מעט דב"ש' טוב לפתוח את הלב אל האמת והשלום, אך כמובן צריך למעט ב'דב"ש' כדי שלא להגיע ל'פן תשבע והקאותו' 🙂
בברכה, ש"צ
מסור ד"ש לחיילים…
פיסקה 2, שורה 1
אך ממריבה לא יוצא…
פיסקה 4, שורה 2
… כדי להביאם לשלום…
הערתי כבר למעלה על כבוד החכמים המחולל כאן,
אתה ענית כי במקום חילול ה׳ אין חולקים כבוד לחכם.
אם הבנתי אותך נכון, הרי ש:
אכן מדובר כאן בחכמים שיש להיזהר בכבודם.
בכל מקרה אחר גם אתה היית נזהר בכבודם.
יש כאן חילול ה׳.
יש למנוע את חילול ה׳ אפילו במחיר של פגיעה בכבוד החכם.
אתה רוצה למנוע חילול ה׳.
אתה כותב את המאמר.
האם דייקתי ?
אם כן, אשאל,
הרי כמו שאתה מעיד, אתה כותב בכעס ויתכן שאף במגמתיות,
האם ניתן בדרך זו לקבוע את גבולות הגזרה של ״חילול ה׳״ ?
האם במצב כעוס ואמוציונלי ניתן לחשב את כל המילים החדות שיוצאות כדי לוודא שאין בהם רבב וכולן לשם שמים ?
לכאורה לא כך היית מגיש עבודה אקדמאית, וגם לא כך פותר את ״משוואת שרדינגר לבור פוטנציאל ריבועי מסתובב״.
אבל דווקא כאן אם טעית ושגית, הפגיעה הערכית קשה יותר מאשר ב״משוואת שרדינגר״,
זו פגיעה באנשי האלהים.
אף פעם אי אפשר להיות בטוח. אלא שאתה מניח שעדיף לא לומר ואני מניח שעדיף כן לומר. בשני המצבים תיתכן טעות, והשאלה גם אם יש ספק מה עלינו לעשות. כבוד חכמים הוא ערך אחד, והוכח תוכיח ומ חאה על חילול השם ופגיעה בנפשות היא חובה לא פחותה.
לכן המוצא הנכון הוא לכתוב ולהשתדל לעשות זאת נכון. זה מה שעשיתי, אבל כמובן כולנו בני אדם ויכולים לטעות.
דברים נכונים רק קצת שיפור בניואנסים.
במישור הרבני. לא ברור למה לא התייחסת בחיוב לדרכו של הרב אדלשטיין שעשה מה שכל רב היה עושה במקרה של פיקוח נפש בשאלה הלכתית. הוא פנה אל האחראי על התחום במשרד הבריאות ורצה לקבל תשובה ספציפית לשאלה. אחרי שקיבל ענה את התשובה שהוראה זו מטעמי בריאות יש לקיימה גם מבחינה הלכתית.
הרב אדלשטיין מלכתחילה היה בדעה שיש לעשות כפי ההוראות. רק שלא היה לו את השופר לפרסום הדבר עד שקול ההגיון שלו גבר. ומי שבקי במתרחש במאבקי החצרות מבין היטב מה מדובר.
במישור הפוליטי-ארגוני. הבעיה כעת צצה מעל פני השטח . אבל אנשים ממונים לפי חוגיהם וקשריהם פחות כישוריהם. לפעמים יוצא מזה דברים טובים כמו יעקב אשר שקידם את העיר.
וכן לא מספיק נתת התייחסות לפלג הירושלמי שהוא כמו וירוס שרוצה לנצל את מחלות הרקע שסובל מהם הציבור החרדי ולהשתלט עליו. אחרי שדרך ההפגנות והמחאות והפרת הנהלים לא עבדה הם מצטרפים לביקורת הכללית כנגד ההנהגה הראשית. (שהם עצמם עד היום אף אחד מרבניהם לא הוציא הוראה לא להתפלל במניין וברחובות מפיצים פשקווילים עם דברי החתם סופר שבמגיפה אין להמנע מללמוד בישיבה ).
א
שמעו זאת כל ישראל והאזינו וראו ודעו כי הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל ורוח ה' נוססה במשיח ה' שמו רבי חיים לאמור הסגר כולו על שום מה על שום שאין מספיק מכונות הנשמה ואין מספיק רופאים, ואשר על כן כל יחיד טוב טוב לו להדביק עצמו מוקדם כיון דבלאו הכי יידבק בשלב כלשהו. אלא שהיחיד אומרת לו נפשו שלום יהיה לך. אבל קבוצה בוודאי כדאי לה וטוב לדבק עצמה מוקדם בעוד מכונות מוכנות ורופאים על תילם בנויים וכל העם רועש ומתגעש ומרעיף עזרה כלכלית. והיה הטור הזה לכם למופת ולאות כי ממנו נזבחה לדעת לעבוד את ה' אלוקינו שסתירת זקנים בנין ולאורם נלך עד בוא משיח צדקנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן.
בס"ד ט' בניסן תש"פ
שלמא רבא, למור ניהו 'בב"ה',
אכן גדלה מעלת עירכם הנשגבה, אשר בזכות המון חיילי הצבא, אשר איוו למןשבה, ובזכותם רוח ממרום נשבה, ןהוציאה עלינו 'חוזה', צנתרא דדבהא, מסלתה ושמנה דב"שה וחלבה, ואען ואומר "ברוך הבא"
ברם צר לי לאכזבך, ולהזכירך, שיש זריזים מכם העולים על כולנה, בשיעור נדבקי הקורונה, והיא קריה נאמנה, בה שולבו תורה עם השכלה ומודרנה, הנאמנה למדינה, ממלכתית וצייתנא, לכל חוק ותקנה, ושומרים באמונה, מאמר שמואל ירחינא, דינא דמלכותא דינא.
וכולם שומרים ומקיימים, הואות הרופאים והחכמים, ולא לוקחים שום 'ריסקים', ולכן נשארו ספונים, בבתיהם המרווחים, והקפידו על שמירת מרחקים, ומסכות על הפנים, ולא יצאו מהבתים, אלא לצרכים הדחופים, והתפללו כדין במניינים מצומצמים, ורק במקומות הפתוחים.
ובזכות קיום 'דינא דמלכותא', זכו להאי שבחתא, לעמוד בקדמיתא, ראש רשימת היישובים, אשר בקורונה נדבקים. ומזה תיאלץ להסכים, שעם כל גדולת הפוסקים, אשר אורם בהיר בשחקים, ובתורה הם ענקים – עם כל זאת, עלו עליהם המזרחניקים, הטרודים גם בחולין ועסקים, שעם כל שמירת החוקים, עלו לראש רשימת הנדבקים.
ומכאן מוסר להעיר, שה' הוא שישמור עיר, משתדל כל רב וזעיר, להיות בבריאותו זהיר, אך כוחנו מאד זעיר, ולכן נייחל לא-ל אדיר, שאפילתנו יאיר, ויצילנו מכל כאב וציר.
הכ"ד הצעיר, הבחור הזעציר
להערכתי, משום שרוב נשאי הקורונה אינם מפתחים תסמינים או מפתחים תסמינים קלים מאד – הרי שיכול להיות שבכל הארץ נדבקו כבר רבים, שהרי רק בשבועיים האחרונים החלו להטיל סגר משמעותי, וגם כיום חנויות המזון והמרכולים פתוחים.
הסטטיסטיקות משקפות רק את מספר המקרים שהגיעו לטיפול רפואי, וכנראה שדווקא מודעותם הגבוהה של אנשי אפרת לצורך לפנות לעזרה רפואית – היא ש'הקפיצתם' לראש רשימת נשאי-הקורונה. אגב, גם בבני ברק פורסמהו הנחיות רופאו של הרב קנייבסקי לפנות לעזרה רפואית מיד כשמתחילה הנזלת. וכמובן, כשפונים לרופא – מתגלה ה'קורונה'.
את הפתרון המערכתי הצעתי לעיל לבודד את כל מי שב'קבוצת הסיכון' יחד עם שני צעירים שנבדקו מקורונה שיהיו לו למטפלים, וכל שאר העם שאינם ב'קבוצת הסיכון' ייצאו לדרור.
בברכת שבת שלום, ברכה ובריאות, ש"צ
מה דמות תערוך בן תוהו בן חצוף אפרתי לקהילה המקודשה פה עירנו תיבנה ותיכונן כאחד העצים אשר ירנן גבהה קומתי אל בין עבותים הלוא קשת גיבורים חתים והנהו דידהו עוונם בהם מום בם ומן ההפקר זכו לא כן אנחנו כולנו חיים ואין עיני העיוור פקוחות משום שנזדמנה דרך סלולה לפניו. ומאי דכתיב קנאים פוגעים בו קנאים דווקא אבל הבא משנאה ותולה בקנאה גדול עוונו מנשוא וגוערים בו צא צא איש הבליעל למה פרצת גדריה צרר רוח אותה בכנפיה ואכלה ארמנותיה הלא כה דבריי כאש.
טור מצוין שאני מסכים לרובו אם לא לכולו למעט הסגנון שבחלקו משיק לאוטו-אנטישמיות משובחת.
לגבי החרדים אני רוצה להציע ניתוח היסטורי קטן לאור ייחודיותו של משבר הקורונה הנוכחי.
נדמה לי שיש פה נסיבות חד פעמיות וחסרות תקדים מבחינת הציבור החרדי, השקפותיו והתנהלותו היומיומית. אני לא יודע עד כמה המשבר הזה אכן יוביל לשינויים בציבור זה אבל עצם הייחודיות שלו תוכל לשמש מנוף לשינוי, אם הללו ירצו בכך.
למעשה הבסיס לאידיאולוגיית ההסתגרות החרדית מבוססת על תגובת נגד לגלובליזציה שמביאה איתה המודרנה. אידיאלוגיית ההסתגרות התגבשה והתעצבה לנוכח התפשטות רעיונות מודרניים- בגדול רעיונות "לא יהודיים"– בחברה היהודית: דמוקרטיה, אתוס המדע והקדמה, לאומיות וכיוצב. אם נוסיף על זה את הגלובליזציה האלימה ממש במישור של "מבנה התשתית" (המהפכה התעשייתית, היווצרות טכנולוגיה לתקשורת ההמונים, התבססות מנגנוני מדינות הלאום וכו') נקבל, מנקודת מבט חרדית מסתגרת, תמונות עולם פרנואידית המבחינה בחדות בין "אנחנו" ו"הם". ב"הם" נכללים כמובן גם יהודים חילונים, רפורמים, מזרוחניקים ואפילו אולי עדות המזרח. שהרי כל האחרונים נכנעו מנקודת מבט זו לרוחות הזמן הגלובליות ו"המושחתות".
החידוש הפעם זה שהפניית הגב וההתבצרות מפני ה"הם" ומפני העולם הרוחני והתרבותי שלהם לא עובדת יותר. למעשה בדיוק להפך. אופי המשבר הוא כזה שמוביל לכך שגדולי צדיקי בני ברק חולקים את הווירוסים הבזויים ביותר עם הגרועים שבשבעת העממים. הבשר היהודי קורס בדיוק כמו הבשר הגויי.
אם נוסיף על זה ש"החוכמה היהודית" (שלשיטת החרדים מצויה רק אצלם) קורסת גם היא ומיטב רבניהם מפזרים הבלים המובילים את צאן מרעיתם לחולי ואף דרומה מזה, הרי יש לנו תבוסה מוחצת של אידיאולוגיות ההסתגרות למול אתוס הגלובליזציה.
לכן נדמה לי שהציביליזציה החרדית, בייחוד זו שצמחה בישראל, חטפה הפעם בומבה מכיוון חדש ומפתיע. אולי לאור זה תהיה התפכחות מסוימת (כמובן, מזמן יש מגמות התפכחות בציבור הזה, אבל הפעם המניע שלהם הוא ייחודי מאד וחזק במיוחד).
הסגר ו'הכתר" של בני ברק עי כוחות הביטחון הוא משל מצוין לעניין ואירוניה היסטורית כמעט משעשעת (אם לא היה מדובר פה בטרגדיה אפשרית). יתכן שבעתיד היסטוריונים של החרדים בארץ יתארו את "הכתר" (…) הזה על ב"ב כתחילת סופה של הזהות החרדית הנוכחית.
לגבי הדיבורים על סופה של 'הזהות החרדית'. ההספדים של ההיסטוריונים על 'סופה של הזהות החרדית' החלו אחרי השואה, שבה הושמדו מרכזי התורה החרדיים באירופה, ומה שנשאר בארץ ובארה"ב היה דל מאד. פרופ' גרשם שלום היה ממליץ לתלמידיו ללכת ל'מאה שערים' כדי לספיק 'לראות עולם ההולך ונעלם'.
למרבה הפלא, מכמה מאות בני ישיבות שהיו כאן בשנות החמישים, יש כיום רבבות. המפלגות החרדיות שהחזיקו במשך שנים 4-5 מנדטים – מחזיקות כיום 17 מנדטים, הן מחמת הריבוי הטבעי והן מחמת הצטרפות בעלי תשובה לציבור החרדי וגם תמיכה של ציבור מסורתי ודתי-לאומי. אם פחד ביטלו את החרדים כעפרא דארעא – היום מפחדים מהשתלטותם.
אז כדברי הממשורר: 'לא תנצחו אותי כל כך מהר' 🙂
בברכה, שצ"ל החרד"ל
בס"ד
רבי מיכאל
אני חייב לציין שאני לא חרדי אדם דתי שלמד במסגרת ישיבת הסדר..
קראתי את המאמר מנסה למצוא הגדרה לתחושה שלי "קיבלתי בוקס לבטן" "אני בשוק"
נכון זה בעיה שלי..
קראתי וחקרתי לא מעט את תהלכי תנועת ההשכלה במאה-19
רוב המאמר שלך הוא "העתק הדבק" מחלק לא מעט של המשכלים (זה לא המקום לפרט שמותיהם
ספריו של :פרופ' שמואל פיינר דן מירון עוד..אתה מכיר אותם טוב יותר)
שאלתי לכבוד הרב..
נתאר לעצמנו שהגר"א מוילנה היה בתקופתנו האם הייתה כותב אותם דברים ?
לא יודע. אני מקווה שכן.
שצ"ל,
ראשית באמת אין לדעת מה צופנת לנו ההיסטוריה ובהחלט יתכן שהמשבר הנוכחי- וחלילה אם ידרדר עוד יותר- דווקא ייצור תגובת נגד מסוג של "אוי ויי, לא הסתגרנו מספיק ולכן עלינו להעמיק את המגמה הזו".
שנית וכמו שהיית צריך כבר להבין מדבריי חלק מרכזי בזהות הנוכחית של החרדים נובע מהריאקציה למודרנה (שכאן אני מתאר אותה כמגמת גלובליזציה של חומר ורוח). מגמות יסוד של החרדיות מותנים בסביבה שמחוצה לה (לדעתי בייחוד זו העולמית הלא יהודית). אדרבה אפילו התיאור שלך של התחזקות החרדים מאז שנות ה-50 מעידה על תגובתיות שכזו (שהיא דרך אגב, לא רק לכיוון של הסתגרות) וממילא מרמזת על עצם האפשרות לשינוי, לכל כיוון.
הטענה שלי היא שבהינתן שבלאו הכי ניבעים סדקים בחומה כבר הרבה זמן (השתלבות בחברה, טלפונים חכמים יו ניים איט), הרי משבר הקורונה- בגלל ייחודיותו- יוכל להתפרש כבומבה משמעותית במיוחד שתביא לרפורמות כאלה ואחרות (כנראה בעיקר מלמטה).
אולי זה רק ווישפול ת'ינקינג שלי אבל לי נראה שהעגלה החרדית כבר הרבה זמן ריקה הרבה יותר ממה שהיא מוכנה להודות בו. בהינתן זאת יש סיכוי סביר שהיא תוסט מדרכה.
יוהנה לפי ביזפורטל מה שקורה במרכז תל אביב
).עדכון 3/4 10:39חזרתי (אבישי עובדיה) מקניות בסופר השכונתי – סניף של מגה (יש לי חשק לחשוף אותו – אבל אני מתאפק). הייתי בהלם. בני ברק זה כאן – במרכז תל אביב. אף אחד לא עוצר את האנשים בכניסה לסופר. כולם נכנסים, לא שומרים מרחק, רבים נמצאים בצמוד למקרר החלב, צפופים, דחוסים. הלכתי למנהל. אין מנהל. הלכתי לקופאית הראשית ושאלתי – "מי אחראי כאן?"- "למה, באיזה עניין?"לא היה לי חשק וזמן להתווכח, במיוחד שמרגיש לי צפוף. אז אמרתי לה – "איזה חוסר אחריות, אנחנו יותר גרועים מבני ברק. את רואה מה קורה בסניף?".-"זה רק ליד היין".די, כבר לא התאפקתי – "את בסדר? איזה ליד היין. כל הסופר עמוס. תראי מה קורה ליד החלב, בקופות. זה חוסר אחריות". פתאום הצטרפו אליי עוד כמה אנשים, אבל בחצאי משפטים. לא שומעים טוב עם המסכות המאולתרות. זה נשמע כמו מלמול. ואז נזכרתי בפרופ' גבי ברבש – כמה האיש הזה חכם ומנוסה. האיש הזה הוא "הנחמן שי" של מלחמת הקורונה. הוא אמר לפני כמה ימים – מסכה עוזרת בעיקר כדי לא להדביק אחרים, אבל החשש שלחייב במסכה יגרום לאנשים להקל על עצמם בשאר אמצעי המניעה. הם יגידו – 'טוב, יש מסכה' ולא ישמרו על הכללים האחרים. רוב האנשים בסופר היו עם מסכות – זה יצר להם תחושת ביטחון, אבל היו גם כאלה בלי מסכות, היו כאלו שהורידו והחזירו. בקיצור היה שם קן גידול של קורונה. איך זה קורה, אנחנו הרי לא טיפשים, לא חסרי אחריות? הסיבה פשוטה – הלכתי לקניות בסופר, מה אתם מצפים, שאחזור בלי מצרכים? נו, יאללה, יהיה בסדר…זה מה שרוב האנשים כנראה חושבים, זה כל כך לא נכון – גם אני אגב, טעיתי וקניתי שם.ביציאה שאלתי את השומר למה הוא לא עוצר את האנשים מלהיכנס – "אני השומר, לא בעל הבית". ואז בדרך הביתה עברתי דרך הגינה השכונתית (בין בניינים) – משפחות יושבות כמו בפיקניק. משפחות צעירות עם ילדים קטנים שמסתובבים, משחקים. לא ניתן לעבור שם בלי להזיז אותם, אלא אם חוצים איזו רחבת דשא מוגבהת. איזו חוצפה. ראיתי שם חבר מהשכונה עם כל המשפחה שלו. קרוב אליהם הלכו זוג קשישים עם כלב – עוד 20 שניות הם נפגשים. לקשישים לא אכפת, הילדים כמובן לא מבינים, האבא – לא רואה לא שומע. אדם רציני, חכם, מוצלח, הייטקיסט.רציתי לדבר איתו, אבל הייתי כבר מיואש. הבנתי – תל אביב זה בני ברק. הלכתי לסופר אופטימי חזרתי ממנו פסימי. אין כאן ערבות הדדית, אין כאן משמעת של הצעירים, אין גם משמעת של הקשישים – מה שאנחנו נקבל – חולים, מתים, כנראה מגיע לנו!
נאמנים פצעי אוהב.
אני רוצה להתייחס עניינית ולכל אצרף סימוכין ומקורות, ובעיקר אשתדל להתייחס למכלול הנקודות שהגעת, אשמח לתגובתך.
גילוי נאות אני עוקב כמעט אחרי כל פרסום שלך, וכל הגיג שלך ובדרך כלל אני גם נהנה, גם אם לא תמיד מסכים, אף פעם לא הגבתי לך על הדברים, אמנם שוחחתי איתך לפני מספר שנים בטלפון ובסמסים אבל לא כאן קבל עם וטוויטר..
הפעם אחרוג ממנהיגי כי פשוט לא הצלחתי להבין את האובססיה הזו ולהתיר את דמם של החרדים – כי הם אלו שמפיצים את המגפה!
מילה אחת לא על הערבים שמפירים בהמוניהם את ההנחיות בעצם ימים אלו, וכמובן על המוני ישראלים שהפרויקט עד לא מכבר את ההוראות, מילה אחת לא על מנהיגי השמאל, מדענים, רופאים ומנהלי אוניברסיטאות, שהסבירו בשצף קצף כי נתניהו משקר ואין לחשוש מהנגיף.
וההזוי מכולם הוא הצבא עצמו, שהפיר הנחיות ללא כל סיבה מוצדקת ואין פוצה פה ומצפצף, (אולי עדיף שלא יבואו לשמור על החרדים…. מצורף בהמשך לינק)
(לגוף הטענות אין זה משנה אם ההפרה הייתה אחרי ההנחיות האחרונות או קודם לכן, סוף סוף מי אתה שתחליט מתי כן צריך לכבד החלטות ומתי לא)
1. חופים בתל אביב – https://twitter.com/ivgiz/status/1239594596088328195
2. מסעדות וחברות הייט – https://twitter.com/ItayBlumental/status/1239480899353354240
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001321898&fbclid=IwAR0P11pWpu1uNedePhwvRoJ_iltXDijzvkQbOBGl7x_hcMPAHmL-L80QYc4
3. ערבים –
חגיגות בכפר מנדא (שחרור אסירים בטחוניים) – https://twitter.com/nassar_furat/status/1239510209988636672
מאה תושבים בטירה שהתעלמו במפגיע מהבידוד – https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.8666652
ובכלל אשלח לתחקיר של בן כספית בנוגע להתנהלות של משרד הבריאות ובכירין מטעמו.
בן כספית.
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-757391
אגב לגבי הוראות של רבנים בעניינים אלו אשלח להוראה שלהרב זילברשטיין עוד מלפני פורים, (אין לי ספק שכלפיו אין חולק שהוא מקורקע ובקי הנעשה בעם, וכלפי בקיאותו וגאונותו בתורה עד כמה שידוע לי גם אין חולק)
https://www.hidabroot.org/article/1135777
הפרה בוטה של הצבא בנוגע להנחיות משרד הבריאות, וללא צורך חיוני.
https://mobile.twitter.com/yaircherki/status/1245817446889652225
אבסורד נוסף לטעמי הוא ההורדה של ההפגנות, הסיבה לכך היא כמובן ערך עליון של הדמוקרטיה, רק שאני לא כ"כ מבין מה ההבדל בין אדם שהערך העליון אצלו הוא הדמוקרטיה, לבין אדם שהערך העליון אצלו הוא לימוד תורה, (הרי שניהם נראים מגוכחים בעת הזו לא?!) ומדון מה עליהם לא ראיתי את האובססיה שישנה כלפי החרדים.
הפגנה
https://www.acri.org.il/post/__395
מפגינים בצל הקורונה
https://m.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-757691
הפגנת עצמאיים מעל 5000 איש וכנגד ההנחיות
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323846
לפני שאגש להתייחס לכלל הדברים שכתבת, אני רוצה לשאול שאלה פשוטה, האם יש לכעוס על מי שדרך את הבית, או על מי שלא נזהר דיו בזמן השריפה, כי לא הריח מספיק חזק את העשן?!… וד"ל, ואפרט בכל אופן, רק ניזכר מה קרה בתחילתה של הקורונה הרי אם נתניהו היה סוגר המיידית את גבולות הארץ לא הינו במצב הזה, ומי שלא נתנו לו היו לוחמי הדמוקרטיה שטענו שנתניהו פועל ממניעים אישיים ואם היה מנסה להחיל כאן מצב שכזה היינו במלחמת אחים אמיתית, מי שיצא בסרטון לא להקשיב להנחיות היה לא אחר מאשר יאיר לפיד בטענה שנתניהו מחיל דיקטטורה ואחיות הצטרף בוגי יעלון הרמטכל שלנו… טוען שהכל נובע ממניעים פוליטיים, עליהם גם כתבת טור שהם הורסים לנו את המדינה והם רוידפים?! ומה גם שהרי ברור לכל שלא החרדים הם אלו שהביאו את הקורונה לארץ, ומהסיבה הפשוטה אין להם כסף לצאת לחו"ל, (אלו שתקפת בעיקר..). את תוצאות המבוססים הראשוניים הרי קיבלנו בעיקר בתוצאות של קלפיות הקורונה למי שזוכר, לא היה אפילו פתק אחד של אגודה או שס (אם זכרוני אינו בוגד בי). מירב הקולות כצפוי היו של כח"ל כנראה שהם נורא אוהבים את הארץ (רק מבחוץ), יתירה מכך כלל התיירים הרי לא באים במגע עם חרדים, (החרדים הרי לא סובלים אותם, אם יגיעו למאה שערים הרי מיד ישליכו עליהם אבנים או ביצים..) קבוצות של תיירים הם בד"כ מעורבות גברים נשים כך שאין להם יותר מדי מקום בסמוך לחרדים, מלבד בכותל המערבי שהוא מקום השייך לכלל האוכלוסייה!
דבר שבעיקר הפריע לי הדברים, היא הצורה של כתיבת הדברים, ובעיקר בדמגוגיה הרבה שהשפריצה מתוכה ללא כל רסן, וכן מספר לא מבוטל של אמירות שההחלטה לא מן הראוי שיאמרו מפי אדם גדול שכמוך, מה גם שהם אינם קשורים לעניין, ומראים על אובססיביות ומגמתיות, ממש נראה שהמטרה הייתה מסומנת ורק חיכית להזדמנות, שהברזל יהיה רותח ותוכל להכות בו כהוגן.
אמרקר את הציטטות ממך ואגיב, הם ע"פ סדר כתיבתם,
לא היה נותר משונאיהם של ישראל (כפשוטו) הרבה. הלוו לא קצת מוגזם?!, הרי גם אם הביקורת שלך צודקת הרי פשוט שהיא מופנית בעיקר כלפי ההנהגה, ולמה א"כ להטיל כזה רפש, לי לכל הפחות הדבר גרם לתחושה של סובייקטיביות אדירה שלך כלפי ציבור זה.
כעת כבר כדאי לירות במי שיוצא החוצה כי דינו כרודף. אני מניח שההתפכחות הזאת באה אחרי התייעצות לימוד מעמיק של המצב, עם כמה מיסודות האפידמיולוגיה, והבנה של כיצד מתנהלים תהליכים גדולים כאלה. ברוב פקחותו, תוכלו לראות כיצד הוא הצליח ללמוד את כל זה בעשר שניות, מרגע שהנכד שלו בא ושאל ועד שהוא הוציא את ההוראה להשאיר את המוסדות פתוחים. לא מצליח להבין, עושה רושם שמה שלא יעשו אתה תמצא את המקום למיניות ולתקיפה, הרי ההשתלמות הזו עם הדוגמא של לירות בכל אחד מקומה אינה פה, אם יש לך התנגדות לעצם דין רודף, זכותך (או שלא) אבל מה זה נוגע, מה גם שזה בהחלט מראה על מגמתיות שלא משנה איזה פסק ייצא תזרוק את הלייצנות שתדחה את מאה התוכחות.
ולגופו של סרטון עם הנכד של הרב, אני קצת מתפלא עליך בתור שוחר הצדק שעומדת בשער לבאר ולהסביר עד כמה מעוות הוא הדבר לצאת כנגד גופו של אדם ולא כנגד גופם של דברים, ואסביר, הרי כידוע לכל בר דעת שמבחינת החרדים הרב קנייבסקי בקי בכל הדברים הקשורים לש"ס ופוסקים, ואכן הוא יכול בתוך מספר שניות לענות על שאלה הלכתית, אמה מה לכל מי שאינו מבין מה היא הלכה אכן הסרטון נראה מגוחך!, אבל אם ננסה לחשוב מה המקום לשאלה הלכתית כאן, הרי השאלה היא כלפי דין של פיקוח נפש, ולא נראה לי שלך יש הבחנה מדוייקת מתי זה בגדר פיקו"נ ומתי לא, וגם אם כן לרוב העם היושב בציון אין ממש בירור בעניין, ולכל כשמציגים בפני הרב שיש לו את מירב האינדיקציה לכללי פיקו"נ ואומרים לו שנחשד הוא שהילדים ידביקו את כלל הילדים, זכותו להכריע האם זה נכנס לגדרים של פיקוח נפש, אני לא יודע אם לא קדמה לסרטון הנ"ל הקדמה של כמה חולים ישנם וכמה אחוזי תמותה ישנם בקרב האוכלוסיה הצעירה, והלא צעירה. (ספציפית בהקשר לסרטון הנ"ל בהחלט זה נראה שהדברים שהונחו לפני הרב אכן לא היו עם הקדמה של העובדות, אבל אם אתה אינך דוגל בשקר קדוש, זה לא אומר שאחרים החוקים עליך אם הם אכן דוגלים בשקר קדוש מיד הם נעשים לאויבי העם!, ברור שמי שעמד מאחורי הדברים הם אנשים שעל פי הבנתם ההלכתית אין זה בגדר פיקו"נ והם אלה ששלחו את הנכד אל הרב להוציא את הגושפנקה לשקר הקדוש)
אלא שלהם זה לגמרי מגיע, אבל מה אנחנו אשמים? למה אנחנו צריכים להידבק ולמות, ויחד עם זה גם לשאת בכל המחירים ולשאת אותם על כתפינו? שוב, האם לא הגזמת?, הרי כמו שכתבתי בתחילה למה החרדים צריכים לשאת את העול של אלו שיצאו לבלות בחו"ל? או של אלו שהיו במשחק ההוא של מכבי ת"א עם העובד של הפיראט האדום?! האם גם אז שאלת את השאלה הזו?!
אני רואה כעת הודעות היסטריות שבאות ממשתמשי רשת חרדים שמדברים על אנשים שמתים ברעב, מגפה נוראה, אבדן שליטה וחוסר מנהיגות, פחד גדול וייאוש גמור. תגיד אתה רציני?! זה המקורות שלך שעליהם אתה מסתמך ועל סמך זה אתה מטיל רפש בציבור שלם? וכי אתה באמת מאמין לדיווחים הללו?! אנשים מתים ברעב בחייך!!! אין גבול לציניות?!
ההידבקות בבני ברק היא כידוע עצומה, בגלל הצפיפות, חוסר שמירה על הוראות והבנה שלהן ושל המצב, וכמובן גם הוראות מנוגדות של המנהיגות החרדית. אשאל אותך שאלה פשוטה, למה החלטת שזה לא רק בגלל הצפיפות? הרי לא חסרים פה במדינה יישובים חרדיים! ע"ע ביתר עילית אולי המקום עם הכי פחות נדבקים, (למי שלא מכיר עיר חרדית אולטרא אורטודוקסית) האם הם לא צפצפו על הוראות משרד הבריאות כמו אחיהם שבבני ברק?, יש פה עניין פשוט, הציבור הבניברקי חי בצפיפות ודחקות מאין כמוה, קל להאשים אדם שמדבר וחוזר לבית עם עשרה נפשות, מה נראה לך אם לפני חודש היו אוסרים תפילות במניין הוא לא היה צריך לצאת לסופר לכלכל את ילדיו? הרי לא חברים מומחים שהסבירו לכולנו עד כמה הנגיף חי גם על המדף, אז מה הבולשיט הזה? הרי גם אם היה קונה עגבניה שעברו עליה כ200 ידים לבדוק את טריותה או אבוקדו וכדו', ההבדל בנינו לבין דרום קוריאה ששם אדם שלוזר הבייתה לא מדביק אף אחד, ובבני ברק מחלון אחד למשנהו (שהם בפחות ממרחק של שני מטר) כבר נדבקו 30 אנשים, מה אתה מצפה בדיוק שיעשו התושבים שיחקנו דירות חדשות במגדלי אקירוב עם מרחק של כמאתיים מטר אחד מהשני?..
כמה טוב שהתורה מגנא ומצלא ושבבני ברק לא יקרה מאומה (לפחות לאלו שתרמו לקופת העיר ולא התגייסו לצבא השמד והלכו עם גרביים של X דנייר – מלא את החסר) שוב ציניות ודמגוגיה זולה, אם הייתי מאשים את התל אביבים בדרדור של העם לזנות והפקרות האם היה מקום לצחוק על הראסטות שלהם בשיער, או על תרומתם לארגוני צער בעלי חיים? הרי עניין תורה מגנה ומצלא מבחינתם זה למנוע את השריפה, (כך על פי אמונתם) אך מה לעשות שהם לא מצליחים להשתלט על הדרדרות מזעזעת בכמות השורפים (על פי אמונתם, הרי אם אדם חטא בצרפת זה משפיע עליהם ועל אחת כמה וכמה כשזה בסמיכות אליהם, גם אם אינך קונה תזה זו, הם על כל פנים כן מאמינים לה ואם איני טועה זה גמ' ערוכה, לגבי אדם שנטרף על ידי ארי כמדומני).
התמונה שמצטיירת בעולם (כפשוטו, לא רק בארץ) היא זוועתית. חילול השם שלא היה כמוהו. אנשים בארץ ובעולם ממש מתפוצצים למשמע ומראה הדברים. הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית. אוסף של ילדים קטנים וחסרי אחריות שמפריחים סיסמאות שהם עצמם לא מאמינים בהן וגם חיים על פיהן (עד שמגיע רגע המבחן ואז מתברר במה הם באמת מאמינים). אין פלא שאנשים חשים שהחברה הזאת תקועה אי שם בעידן הפרהיסטורי, והבעיה העיקרית היא שהם עצמם עושים מזה אידיאולוגיה. לא אתייחס לאמירה משולחת הרסן הזו שבסוגריים, שאם זה היה נתניהו ביחס לשמאל למשל, כבר היו מאשימים אותו בתיק נוסף של שידול לרצח, המשפטים המפותחים שלך להגדיר את החרדים עד כמה הם נאלחים, בהחלט עוזרת לדמגוגיה הכללית שהדברים יישמעו ויתקבלו בצורה הטובה ביותר, דבר אחד בטוח, אני למדתי ממך, שאם הצד השני נעול, או לא הקשיב לדעתי, דעתו אינה לגיטימית לפחות ביחס לוויכוח בין שניים, הרי עניין חילול ה' הוא לא דבר של מה בכך, לא כל אדיוט שלא מבין מה הוא דת, ומה הוא ערך עליון בדת, אני צריך להתכופף בשבילו, וכדוגמא אביא את עניין פנחס בן אהרון הכהן… שאין צורך להרחיב במעשה "המזעזע" שהאיש ביצע בחפים מפשע, (בכל זאת דמוקרטיה כערך עליון…) האם הוא גם עבר על חילול ה' כי אנשי הדמוקרטיה אינם מבינים עד היום את מעשהו? האם היה צריך פנחס להימנע ממישהו זה כי יחשבו וכו' וכו'?!
הרי לצורך הדיון נניח שהחרדים מגיעים עם משנה סדורה והכל אחרי חשיבה מאומצת של מכלול השיקולים ההלכתיים ובכל אופן הם נוגדים לדעה של משרד הבריאות האם גם כאן הם היו צריכים להתפשר?!, שמעתי ממך פעם את הרעיון של חוקי התנועה שאינם קשורים כלל ובעיקר לדיני פיקוח נפש מטעם זה, האם גם כאן אדם שיגיע להבנה מהו פיקוח נפש, ייצטרך על פי דין להישמע לכללי התנועה (חוץ מכך שזכותו לפחד מדווחות תנועה למשל..), ממתי צריך לספור את כל הגויים שהם נעולים הרי, ואין סיכוי שישמעו בכלל את דעותי גם אם אפרט ואנמק להם אותה, כך שיניים החילול ה מתרוקן מכל תוכן, ובפרט שאתה כאדם שכל כך חרד לחילול ה, או לכל הפחות לספק חילול ה, האם אין בפרסום טור זה לכל הפחות כספק חילול ה? הרי זה בוודאי מרעיל אנשים אף כלפי החרדים התמים, שאינו מבין מימינו ושמאלו… ויש לא מעט כאלו!!!
אכן יש מיעוטים מטורפים שמשתוללים, אבל אני לא מדבר עליהם אלא על המיין סטרים הליטאי ה”שפוי”, כמו הכת בראשות ר’ חיים קנייבסקי. מה הלשון הזו? כת, זהו ניצחת את הדיון עוד לפני שהוא התחיל זרקת משפט שממילא כל טענה שתעלה היא תרד מאד כי היא מגיעה מכת?! מה עובר עליך, אתה בד"כ מתייחס לטיעונים ולא לאנשים לא?!
בעקבות שיקול הדעת המעמיק והשקול של הרבנים, היום כבר חל על מפירי ההוראות, הצדיקים ומוסרי הנפש מאתמול, דין רודף. אבל החזרה להוראות ההיסטריות הללו אינה בעייתית פחות מההוראות הקודמות שסתרו אותן חזיתית. גם התוכן ההיסטרי ולא שקול, וגם דרך קבלת ההחלטות לכאן ולכאן. שוב אתה שם מטרה וכל תגובה שלא תגיע פסולה מעיקרה, רק תנסה להתבונן, וכמו שכתבתי למעלה, מה ראבק?! כל מה שיכתבו או לא יכתבו הרי יקבל מקלחת ממך, מה כן היית מציע להם לעשות? אתה היית שם, שמעת מה עבר קודם ההחלטה השניה?
הבעיה שמתעוררת כאן היא לא רק תוכן ההוראות. אפשר להתווכח בשאלה האם נכון להטיל סגר או לא. השאלה היא כיצד התקבלו ההנחיות ההן, הישנות? וכיצד הייתה החזרה מהן? מה הייתה דרך קבלת ההחלטות? על סמך איזה מידע ואלו שיקולים הן התקבלו? האם הרבנים הללו שנטלו לעצמם סמכות להחליט עבור כלל הציבור (לא רק החרדי), לקחו בחשבון שהם חבים לאחריניה (ראו טור 284)? כיצד ייתכן שההמונים נשמעים להוראות כל כך מטופשות שמתקבלות בצורה כל כך לא אחראית וילדותית, וממשיכים לראות אותם כרבנים מורמים מעם שחובה לציית להוראותיהם קלה כבחמורה? הרי בטור הראשון שלך על קורונה זילזלת נורא בצורת קבלת ההחלטות של הממשלה בעניין הקורונה, עד כמה שזכור לי כתבת בסוגריים שאתה מעדיף להאמין שההחלטה על ה5000, המאה, והעשרה היו על פי שיקולים ענייניים…, למה שהגורמים כאן לא סגרו את השערים בפני כל הנופשים, ומנעו בכלל את כניסתם לארץ לא שאלת את השאלות הללו? אתה היית בזמן קבלת ההחלטות ? מניין לך שזה נעשה ללא שום שיקול של המצב?! אלא אם כן אתה שם את המטרה ושום דבר אחר לא מעניין אותך חוץ מלשסות את המקלדת החרדים.
אני שואל מי ייתן את הדין על כל אלו שימותו (וכבר מתו) בגלל האיחור של השבועות שבמהלכם נדבקו רבים, חרדים ולא חרדים, שממשיכים וימשיכו להדביק גם אחרים בקצב אקספוננציאלי (הם לא יודעים מה זה כמובן)? אולי אלו שהביאו איתם את הקורונה לארץ?! מה דעתך? אולי המפגינים הרבים, או אולי משתתפי המשחק במכבי?
ומי ייתן את הדין על חילול השם הנורא (והמוצדק, הפעם) שנוצר כאן בעקבות זה? אולי אנשים כמוך שפתאום כל כך ברור להם מהו חילול ה' ע"ע פנחס דלעיל..
(אם כי להערכתי יש סיכוי לא רע לשבר מבורך בעולם הזה בעקבות האירועים, אחרי שקצת נירגע). זה בטח לא קורה באופן ציבורי ומסודר. המנטרות על “שר התורה” ו”ככל אשר יורוך” ממשיכות להיכרז ברחובות העיר במלוא הפתוס האינפנטילי כדאשתקד. כאן אתה כבר לא מסתיר את המניעים שלך בצורה ברורה וחד ביותר!!, אין פה עניין של וויכוחים לגופו של עניין כלל וכלל, יש כאן עניין של שינאה של חברה גדולה מאד בדמוקרטיה בה אנו חיים, יש לי לא מעט הסברים למה אתם שונא אותם באופן אישי, אבל לא ניכנס כאן לגופו של אדם אלא לגופו של טענות…
שוב ושוב אני משתאה מול התופעה כיצד חברה הגיונית במאה העשרים ואחת, שרבים מחבריה למדנים משובחים עם כישרון אנליטי מרשים ושתי רגליים על הקרקע, מצייתת לשתי דמויות מנותקות כמו הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין, שהוכח קבל עם ועולם שאין להם מושג ירוק מימינם ומשמאלם על העולם בו הם חיים. זאת במקום לשלוח אותם לעשות תשובה בגלות עד סוף ימיהם. שני הרבנים האלה אחראים ישירות ובמו פיהם למוות ותחלואה של אנשים (בשוגג כמובן) ועל חילול השם נורא ואיום שלא היה כמוהו. היש בתורה עבירות יותר חמורות מרצח (בשוגג קרוב למזיד) וחילול השם המוני? שוב אתה זה שמכריע מתי נטל האחריות מגיע אליך בנוגע להשפעה של ההרוגים מהנגיף?, אולי אלו שהביאו אותם לארץ מהטיפול אחרי צבא מתאילנד, פרו, וכל מיני מקומות באירופה? ולמה אתה חושב שהרבנים קנייבסקי ואדלשטיין לא יודעים מאומה על העולם בו הם חיים?, אולי הם צריכים לראות גם פורנוגרפיה כדי להבין עד כמה היא גרועה ועד כמה היא אסורה הלכתית, או לחילופין האם הם צריכים להרגיש איך משפיע סם על בן אדם בכדי להכריע בסוגיה של סמים, אולי גם לרצוח משהו כדי להבין את העובר על הרוצח לפני שהם שופטים אותו?.. את מה הם לא מכירים בדיוק את האינסטגרם והטוויטר? הם לא אמורים להכיר, אתה רק צריך למקד את השאלה לצורך הדוגמא פיקו"נ לכמה אחוזים ומזה נגזרת התשובה, כל מידע אחר בנוגע להשלכות חברתיות וכלכליות אינו קשור לעצם הדיון.
מי שיצליח לקרוא את המאמר הראשון, שכתוב באומץ וביושר ראויים להערכה, יוכל לראות שבניגוד לדברי הסנגוריה החרדית, התופעה ממש אינה בשוליים. מדובר על שכבות נרחבות של הציבור החרדי מכל הסוגים והמינים. הטענות כאילו מדובר בשוליים הן כדרכה של האפולוגטיקה המקובלת שם (הוא עצמו כותב זאת). בתשובתי אליו נזכרתי בבדיחה שמספרים על ניקסון: מהי האינדיקציה לכך שניקסון משקר? כשהוא מניע את שפתיו. דובר חרדי שפונה כלפי חוץ, כך יש להתייחס לדבריו. הכל בחזקת שקר עד שיוכח אחרת. זה אינו רשע, אלא תוצאה של אתוס שיש חובת הגנה על החברה כלפי הרשעים בחוץ, וכביסה מלוכלכת מכבסים רק בפנים (בעצם גם שם לא). שוב דמגוגיה זולה אתה פשוט סותם פיות הרי כל מה שידענו כבר דאגת מראש לפרוך על ידי לייצנות בדבר ניקסון, כך שובל על המאמץ, אני רואה איך שאתה בפינצ'טה שולף אנשים שמביעים ביקורת עניינית לצורך צרכיך לניגוח ושיסוי של כלל הציבור.
לגבי הכתבה של מני מאוטנר, מ“הארץ” כבר הבאתי האיש דברי סימוכין להתנהגויות המגזר הערבי בצל המגיפה, אני בטוח שאם היה נורה חשוב לו הוא היה מצליח להביא גם לא מעט דברים שחברים בחברה החרדית עושים למען העם בימים קשים אלו, לא חכמה לסמן מטרה ולהוציא בפינצ'טה! וכך הוא כותב.. האזרחים הערבים. אלו מתנהגים בימים הקשים האלה ממש ההיפך מהחרדים. רבים מהם, בבתי החולים, מגלים סולידריות אקטיבית, במעשה, ואפילו מסכנים את חייהם, כשהם מאיישים את הצוותים הרפואיים והמינהליים. להשוואה הזאת מוכרחות להיות גם השלכות פוליטיות כלפי כל אחת משתי הקבוצות. פשוט בושה אין גבול לציניות, כנראה שהוא כן דוגל בשקר קדוש, וכל זה כמובן להתיר את דמם של אחיו העניין.
תגובתך למאמר שכתב פרופ’ מני מאוטנר אחרי ששיבחת אותו.. (אני מכיר אותו, אדם מתון להפליא),. אבל הזרם המרכזי (של הרב קנייבסקי) הם בעיקר טיפשים. אולי גם אתה בתחילה הבנת את ההשלכות של השיסוי והעדפת לזלזל ולהכפיש בצורה שתמנע את מלחמת האחים שתגיע לאחר המגיפה…
האוכלוסייה החרדית שומרת על עניות אידיאולוגית, על ניתוק אידיאולוגי מאמצעי התקשורת (אינטרנט רדיו וטלוויזיה) ומהציבור הכללי. היא לא נותנת לחבריה השכלה מינימלית והבנה מינימלית של העולם, יכול להיות, אבל השאלה העיקרית היא האם זה לא בגדר הרע במיעוטו, הרי בימים התיקונים למי זה מפריע?! הרי ראינו את השקר של כלל מערכות הבחירות שהיו כאן במדינה, אם למשהו איכפת הכסף שהחרדים גוזלים מהמדינה (לדבריו) מדוע לבזבז כל כך הרבה כסף על מערכות בחירות מטופשות, הרי אם החרדים היו מקבלים מימון מלא לכוללים שלהם, הם לא היו מצליחים לבזבז כל כך הרבה כסף אפילו לא בעשור! ולגבי ההמשך שכתבת, אני פשוט בהלם ממך! הרי כל בר דעת מבין שהרב קנייבסקי, אחד האנשים האינטלקטואליים שקיימים כאן על פני כדור הארץ, כן גם אם הוא לא מכיר משוואות במטמטיקה כי זה לא ממש עניין אותו, כנ"ל הוא לא מכיר סרטים ושאר מרעיו בידיו, האם זה הופך אותו לאדם חסר אינטלגנציה?! הרי לגבי חשבונות מערכות השמיים כל מה שהיה חשוב לו הוא הצליח לדעת בצורה מדוייקת להפליא, בלי ללמוד באוניברסיטה!! ואביא את הציטוט הגדולה שכתבת, כן הוא דוחה והמגעיל, כי הוא פשוט לא ענייני, ובעיקר מציג תמונה מעוותת לכלל הטוקבקיסטים שלך, שמתרגשים מכל מילה מפוצצת שמצריכה מהם הצצה ברבאי גוגל מה כוונתו של ר' מיקי, קוראים לזה דמגוגיה בשקל וחצי!
ובעיקר היא נשמעת למנהיגות שאין לה שום כישורים לקבל החלטות מושכלות בתחומים שמעבר לנ”ט בר נ”ט דחד יומא. המנהיגות הזאת ספונה בד’ אמות של הלכה ולמדנות (זה מוצג כאידאל כמובן), וניזונה משמועות שאין לה את הכלים להבין את משמעותן. הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין לא יכולים להבין מהי השטחת עקומה, מהי התקדמות אקספוננציאלית, יסודות מתמטיים של תהליכים אפידמיולוגיים, ולכן גם לא את השיקולים שמובילים להחלטות בנסיבות בהן אנחנו מצויים, למה אתה חושב ר' מיקי שאנשים ששולטים ישר והפוך בעניינים של נט בר נט דוד יומא לא מסוגלים להבין דברים שמסבירים לכלל העם בטלוויזיה בכל ערב?! או שאתה מעדיף לכתוב לאנשים שלא מבינים בנט בר נט דוד יומא כל מיני דברים שקר והבל…
כל זה לא מפריע לציבור החרדי לראות בהם חכמי-על שלא טועים ושיש להישמע להוראותיהם מכוח “לא תסור”, משל הייתה זו סנהדרין הגדולה. הם ומקבלי ההחלטות שלהם לא יודעים מתמטיקה ולא חשופים לחדשות. אבל כל זה לא צריך להביא לחשבון נפש ולשינוי של ממש, לא בהשקפת העולם שירדה כמובן כולה מסיני, ולא בהתנהלות המעשית שיסודה בדעת תורה של המנהיגות היודעת כל (אם כי בתהליכים ארוכי טווח אני מעריך שכן תהיה לזה תרומה). די מיקי די, עם השקר הקדוש שלך בעניין לא תסור!! הרי אתה גם מודה שאם יש הסכמה של כלל הציבור מחוייבים לה נכון?! הרי בחברה החרדית ככלל הדעות הלגיטימיות הם של אלו שציינת!! ולכל הם גם מחוייבים להם, מבחינתם אתה וחברים הם בגדר דעה לא לגיטימית שלא נכנסת בגלל של אלו ואלו!! ואכמ"ל, הרי זה ידוע שאתה בתפיסה האורטודוקסית הקלאסית נחשב לאפיקורס, וממילא אתה לא לגיטימי כהרפורמים לתפיסתם שחרר!!
חשוב חזרת לדמגוגיה..
גם בעולם החילוני לא כולם מתמטיקאים גדולים, אבל מי שמקבל את ההחלטות לפחות נעזר בגורמים מקצועיים שאמורים להבין בחומר ולקבל החלטה מושכלת. נתניהו, עם כל הביקורת שיש לי עליו, מבין היטב מתמטיקה, ואני בטוח שגם הוא לא מקבל החלטות על ידי שאלה של הנכד שלו שמקבלת תשובה תוך שנייה, כמתואר בסרטון שלונקק למעלה ובמאמר של מאוטנר. הוא נעזר באנשי מקצוע, שיכולים כמובן לטעות, אבל לפחות עושים את המיטב במסגרת מה שידוע. שם לפחות מקיימים את חובת ה”השתדלות”. בטח… אזכיר שוב את בזלזול שלך בקבלת ההחלטות לגבי חוקי התנועה, ואף לגבי המספרים והגבלות הקורונה.. (5000,100,10,2) אני יכול להביא אין ספור פעמים על איך שאתה מזלזל בחלונות הגבוהים שפתאום נהיו לקודד קודשים!
הרי אם הם כל כך חכמים למה הם לא סגרו את הארץ לפני חודשיים?!?!
החרדים לא מוכנים כמובן להשתמש באינטרנט ובטלפונים ניידים “לא כשרים”, ומתוך כך כמובן אין להם סמ”ס וגם לא אפשרות להתעדכן בהוראות ובחדשות לגבי המצב (למעט דרך הצינורות המגמתיים שלהם), אבל אלו בעיות שלנו כמובן. מי שרוצה לקבוע פגישה או להודיע משהו לאדם חרדי מכיר זאת היטב. אין לו אמצעי תקשורת מינימליים, אבל כולנו צריכים כמובן להתחשב בו (הוא לא אמור להתחשב בך ולהחזיק אמצעי תקשורת מקובלים). גם אצלי באתר יש כאלה שהסינונים לא מאפשרים להם לגלוש, ואז צריך לשלוח להם מאמרים ותשובות בדרכים אחרות. לכן אם משרד הבריאות רוצה לעדכן אותם בהוראות או להודיע להם להיות בבידוד כי הם עברו ליד חולה מאומת, זו בעיה שלו והאחריות היא עליו. שוב אתה מוכיח שרק חיכית להזדמנות להכות החרדים, מה זה קשור לכל הרוחות שכותו של אדם להתעדכן בכל דרך שבא לו בין אם זה מתאים לך ובין אם לא, ראינו את ההתנגדות החריפה לשימוש של השבכ בתחילת המגיפה, לא דמוקרטי וכל מיני קשקושיידות..
ההצדקה העיקרית לפרסום השקפותיי הרדיקליות היא שנמאס לי מקשר השתיקה והכבוד המדומה הזה ל”מסורת” ולנושאי דגלה. מעבר להשלכות הנוראיות של התפיסות הללו, אני פוגש אנשים נבונים שפתאום מבינים שהם חיים בסרט ושמכרו להם לוקשים, אבל אין להם אפשרות לבקר את המערכת והיא כמובן לא מבקרת את עצמה. אוי יוי שוב אתה מגלה מה בעצם עומד מאחרי כל הטור המכוער הזה אין לי מילה אחרת לתאר את הגועל, הכל אישי שום דבר לא לגופו של עניין חבל נורא!
מול הטענה ה”ניצחת” הזאת כבר לא יכולתי להתאפק, וכתבתי ביתר אריכות ובפחות איפוק:
זה לא נקרא להתייעץ. הוא קיבל את ההנחיות הכלליות במכתב אישי וחזר עליהן עם גושפנקה רבנית. וכי צריך היה מכתב מיוחד כדי לדעת שאלו ההנחיות? וכי יש שם התייחסות ספציפית מעבר להנחיות שניתנו לכל האנשים? מה הוא כן צריך מיסטר מיקי לעשות בכדי שכן יהיה מקובל עליך, הרי אתה מגמתי ושומר אותו בלי קשר!!
על המכתב לרב אדלשטיין רואים זאת בחוש:
זה רק מצביע על זילות הפסקים הללו. מילא אם היה נכנס לעובי הקורה ובוחן לעומק את הדברים ואז מחווה דעה. מקבל את מכתב ההנחיות וחותם עליו. ממש דעת תורה. מי אמר לך שלא חתיכת סובייקטיבי מרושע.
צר לי על הכעס, אבל הם באמת מעצבנים אותי. אנשים שלא מבינין מימינן ושמאלם. אין להם מושג ירוק איך הדברים מתנהלים ואיך מתקבלות החלטות (השטחת העקומה. נתונים מהעולם. עקרונות באפידמיולוגיה). אז שלפחות יסתמו את פיהם. ובוודאי עדר השוטים שהולך אחריהם כסומא בארובה עם סיסמת “ככל אשר יורוך”, שכל בר בי רב דחד יומא יודע שלא נאמרה על כגון דא. פשוט בושה. לא אחזור על טיעוניו גם אם תחזור על השטויות האלה עוד אלף פעמים זה דרך נורא עלובה לפמפם לאנשים שינאה.
ולגבי הסוף כבר אין לי כוח להגיב, ויש לי הרבה מה לומר אולי בהזדמנות..
הטעות היא משולשת: 1. לפנות לרבנים בכל נושא זה דבר טוב. אבל יש לדעת שהוראתם לא מחייבת. תמיד כדאי לשמוע דעה מאנשים חכמים. 2. יש לבחור נכון את הרבנים ששואלים, ואולי גם בתלות בנושא השאלה. לא יתד נאמן קובע מי הרב שכדאי לשאול. 3. חשוב גם להפיק לקחים ולהפעיל ביקורתיות. אף אחד לא חף מטעויות, אבל בלי ביקורתיות ומוכנות להפיק לקחים זה רק יחזור ויחזור.
כאן אביא פיוט קצר ממשתתפי הדיון, שבהחלט שם את האצבע על הלקח החשוב ביותר מאירועי הימים הללו, ונתן לי (בלי ידיעתו) חלק מההשראה לטור הזה:
מיומנו של משורר:
אם יש משהו טוב שצמח עבורי מנגיף הקורונה זה אובדן הביטחון בשיקול דעתם של רבנים גדולים. פתאום התחלתי להרהר על החיים שלי מתוך אחריות אישית ולא מתוך הסתמכות על אחרים, גדולים ככל שיהיו. אמנם כנראה שהרהורי התשובה הללו יתנדפו עם הזמן, אבל טוב מעט מאשר כלל לא. מה שבמשך הזמן שימש כמנגנון הגנה מלקיחת אחריות על החיים פתאום נופץ. פתאום ה”מנוס מחופש” (אחיי המשוררים כנראה יבינו את הרמז ?) חזר להופיע ואני שם לב כמה מפחיד זה לקחת אחריות על החיים. ובכלל, איזה כח מגן יש לחוויה הדתית שגדלתי בה … אני מוכן לשלוח לך עוד המון המון מתוסכלים מהחברה הדלי"ת, חבל שלא ציטטת גם את יובל דיין ועוד כמה אכולי שינאה, ממש גדול וענייני מצדך.
שוב אין לי כוח להתייחס לכל השטויות הכתובות בסוף, ובעיקר על השיתוף של העובדות בדף נורא צינית ומגמתיות. הרי כמעט כל הדתיים מאמינים במונחים הללו מי יותר ומי פחות, איך זה קשור לחרדים לכל הרוחות?!
כעת מצבנו הוא הבא:
התורה מגינה כל אימת שלא רואים ולא ניתן לראות זאת.
התפילה מועילה רק מתי שלא מסתכלים.
המעשר מעשיר רק כשלא בודקים.
את כל שאר המצוות אסור לבדוק (לא תנסון).
בשישית שלפני השמיטה יש ברכה, אבל זה היה רק פעם, מזמן (כששביעית דאורייתא).
מעורבות של הקב”ה היא בכל מקום ותמיד (מעל כל עשב יש מלאך שאומר לו גדל), אבל רק כשלא מסתכלים.
גדולי הדור בעיני הבדולח לא טועים (הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל), חוץ מאשר כשהם כן.
ישראל הם בעלי סגולה מיוחדת, חוץ מאשר כשמסתכלים ובודקים זאת. (ע”ע בית יוסף ריש אבהע”ז – ישראל רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ומי שאינו כזה יש לבדוק בייחוסו, חוץ ממתי שלא.)
ישראל אינם תחת המזל, חוץ מאשר כשבודקים.
כל מקרינו אינם אלא ניסים, חוץ מהמקרים שלא.
בתורה יש הכל (דכולא בה. איסתכל באורייתא…), חוץ ממה שאין בה וגם את מה שיש מעולם אף אחד לא ראה.
בחכמי התלמוד יש רוח הקודש, חוץ מהמקומות שהם טעו.
וכן על זו הדרך. אכן יושר אינטלקטואלי למופת… אםיש לך בעיה עם חזל אתה לא חייב להתמודד רק אל תפיל את זה על החרדים!
ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, אם בודקים – פונקציית הברכה קורסת. למה בדיוק לא הבנתי? למה אתה חושב שהרבה קשורה לידע שלך בכמה צריך להיות בכור של החיטים?
אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה תזות מהמסורת שלנו, שכולן עד האחרונה מתחמקות מעמידה במבחן אמפירי וביקורתי. כל אמירה כזאת מגיעה מראש עם חבילת תירוצים מושלמת מדוע אי אפשר לראות את התממשותה. כך התיאוריה שלנו נותרת מושלמת ובלתי ניתנת להפרכה. וחלילה לנו מלפקפק ב”מסורת”
וכאן אתה מסיים עם עוד דמגוגיה רק הפעם בשתי שקל איך זה שאתה כל כך אמיתי ויותר לאמת.
עליי רק לחדד ולומר שאין לי בעיה עקרונית עם טענות שלא ניתנות להפרכה. לא כל העולם הוא מדע. אבל בעיניי תזה כזאת היא חשודה על פניה, וחובת הראיה על מי שטוען אותה. אני מוכן להחזיק בתזה כזאת רק כל עוד יש סיבה טובה להחזיק בה. לדוגמה, אמונה באלוהים היא תזה שלא ניתנת להפרכה, אבל מכיוון שלדעתי יש טיעונים טובים לטובתה אני בהחלט מאמץ אותה בחום. אני אפילו מוכן לנפק תירוצים נגד קושיות שונות (כמו הרוע בעולם או במקרא). אבל זה רק מפני שיש לי סיבות טובות לחשוב שהיא נכונה. לעומת זאת, טענות שאין להן בסיס וגם בפועל נראה שאינן נכונות ולא עובדות, לא ברור לי מדוע להחזיק בהן? אה, שכחתי, המסורת. נטל הראיה הוא עליי (ועל המציאות). אל תבלבלו אותי עם עובדות, הרי יש לי מסורת.
ולסיום אצרף לך חבר:
את תפקיד הכומר הראשי של ימי הביניים, שעמד מול ההמון הנבער והלעיט אותם בסיפורי זוועות ובלהות על דם נוצרי המהול במצות היהודיות הפסחיות, מילא אתמול בהצלחה לא מבוטלת מר רן סער. מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, שזיהה את הפונטציאל התקשורתי שבהאשמת היהודונים של פעם, החרדונים של היום ב'הפצת מחלות'. והתריע על 75,000 תושבים נגועים במחלה. בדיוק כך, לא פחות ולא יותר.
וההמון המוסת, שרק ציפה לאיזה אישוש עובדתי דלוח ורעוע כדי לאמת את רגשי השטנה המבעבעים לא מהיום, קפץ על המציאה. לא היה צריך יותר מזה. פיסת הראיה הושגה, ההוכחה בידנו. מנכ"ל מכבי בעצמו אמר.
אין באמת הבדל ממשי בין אותם כמרים בגגות הכנסיה שצלצלו בקול פעמונים ובקולם שגרו את ההמון חסר הדעה ועמוד שדרה הישר אל גטו היהודים בלילות פסח ובשאר ימות השנה, לבין אותם שיום האתמול היווה בעבורם חגיגה אמיתית.
בני ברק התעוררה הבוקר למציאות עצובה. מציאות נכאים. בני ברק נכבשה. בני ברק בידנו. כוחות צבא דוהרים ברחובותיה כברחובות סג'עיה ודהריע, התושבים סגורים ומסוגרים בבית. כאחרוני האויבים, מציצים בבעתה מבעד לחרכי התריסים במתחולל ברחובות. ועוצמים עינים בפחד.
מצורעים. מפיצי המחלה.
העובדות עצמן, לא משחקות שם שום תפקיד. למה להתמקד בעובדות. אם יש נתונים של רן סער. את מי באמת מעניין שהטילו סגר על עיר כשמספר החולים בו הוא 0.5. כן כן. שמעתם נכון. חצי אחוז מהאוכלוסיה הבני ברקית נשאי הנגיף. זוהי העיר 'מוכת הגורל', ככה נח לכולם, ככה נח לתקשורת, וכך נח גם לרן סער. יש סיכוי בהחלט סביר לסבב נוסף באולפנים, סבר הפנים החמורות שלו בהחלט ייראה תכופות בשבוע הקרוב, היה שוה.
אז כן. בני ברק היא עיר צפופה, ומבורכת, ואהובה. תושבים רבים לה, שחרדים לגורל ילדיהם לא פחות, והרבה יותר, מכל אוכלוסיה אחרת בעיר. ילדים כבר לא נראים ברחובותיה זה שבועות רבים. משפחות כלואות בבית עם 10 נפשות ויותק. המיעוט המפר בעיר הוא מיעוט הרבה יותר זניח מהמיעוט המתהולל בחופי הים והפארקים בתל אביב.
אבל שוב, את מי מעניינים העובדות. אפשר הרי ללהטט, להשתמש באחוזים, במספרים, לאחז עיניים ולבלבל את הצופה וגם לא לצאת שקרנים.
אל דאגה, מחר נעשה סיבוב יח"צ בכל המדיה המגזרית. אפ'חד מהם לא יתעסק עם תקציב הפרסום המפורסם של מכבי, אל דאגה.
אשמח לתגובה עניינית או להתנחלות פומבית, שבת שלום.
צר לי, אבל אין לי זמן לעבור על כל זה. כבר מתוך ההקדמה ברור לי שאינך מבין את תורף דבריי ושיש כאן לא מעט דמגוגיה. אין כאן אלא אפולוגטיקה המקובלת אצל סנגוריהן של ישראל, כפי שכבר כתבתי בגוף הטור.
כאן אצביע רק על כמה נקודות עיקריות שראיתי כבר בהקדמתך: לא הרי חריגות מקומיות כהרי הוראה כללית לציבור שלם. ולגבי ביקורת על ציבורים אחרים, אני מבקר את אלו שקרובים אליי. לא ביקרתי גם את התנהלותו של טראמפ או של בוריס גו'נסון. מעבר לה מטרתי הייתה להצביע על נקודות שקשורות לקורונה שמייצגות בעייתיות בהתנהלות ותפיסת העולם הכללית של החרדים בלי קשר לקורונה. ולבסוף, לא התרתי את דמו של אף אחד. ואידך, זיל גמור.
שבוע טוב.
תוהה האם יש ולו תגובה אחת שלך, הרב מיכי, שמקיימת כל את הבאים –
1. ניתנה למישהו שאינו קולגה שלך או ממכיריך
2. עונה למי שניסה לרמוז שהנתונים והניתוח שלך חלקיים (ובאורח פלא חלקיותם מסייעת להם להתאים לדברים שאמרת זה מכבר)
3. אינה כוללת כתשובה ניתוח פסיכולוגי של המגיב
שי זה נקרא ביידיש נפוצה "אדם הומינם"
א' מעלה טענה X.
דבר מה ב-א' מעורר ב-ב' סלידה כלפי א'.
על כן קובע ב' כי טענה X שגויה.
למשל:
א': (תם).כל נפלאות העולם מצביעות על כך שאלוהים קיים.
ב': (הרב). נו טוב, מה כבר אפשר לצפות שיגיד פתי דתי כמוך?
מה שמפתיע שמדובר הכשל לוגי, ההסבר ההגיוני לכך, שבעל הלוגיקה הפנדמנטליסט אליה בצורה שאינה ניתנת למחלוקת, כנראה משתמש גם באינטואיציות פסיכולוגיות כשהדבר נצרך, מה שמעיד כמאה עדים, שיש מקום לעוד שיקולים כשבאים לבדוק טיעון, לא רק הלוגיקה אלא אף הלוגיקה…
וד"ל.
לתם –
אין יידיש מ'זאגט 'אד האמינעם', ובליטאית: 'אויף דער גברא' 🙂
בברכה, שצ"ל [שני צדדים לירדן]
שני צדדים לנהר.
עיין, בדף היומי דהיום, (שבת ס:). בפלוגתת ר' חנינה בן עקיבא וחכמים, לגבי גזירת העברת אפר פרה אדומה, האם הגזירה היא רק בירדן, או בכל נהר שיהיה…
אבל לכו"ע אסור להעביר את המטהר משני צידי הירדן.
לכן אמליץ לשנות ל"שני צדדים לנהר" ולא לירדן, וכך תוכל להעביר את האפר המיטהר על גבר נהורא די באתרא דידן, אליבא דר' חנינה בן עקיבה.
שצ"ל, געגועי…
אין אידיש זאגטמען, אפאקקטע מדינע, און פאדרייטנישט מאיין קאפ, און גיענדיקט. !!
איך האט מיירע אזוי וי הגזירה דיסאנדעל המסומער…. מיטורנישט שראעיין די אמס..
און מידארפט זיין שטיל.
שי, ומה המסקנה? השארת אותנו במתח.
שעובדות הן לוקסוס.
כל מי שמופיע בלינקים שהבאת ומפר את ההוראות עושה זאת על דעת עצמו ונושא באחריות מטעם עצמו.
הנושא הנדון הוא הפרת התקנות כציות ל"דעת תורה" והבסיס שעליה היא נשענת. ולכן הלינקים לא כ"כ רלוונטיים
בס"ד י"א בניסן תש"פ
לאיסר – שלום רב,
הוראת הגר"ח קנייבסקי שלימוד התורה לא יושבת נאמרה בשעתו, כשכל המשק היה פתוח (במיגבלות של עד 10 בחדר תוך שמירת רווחים) ורק את בתי הספר סגרו. על זה הורה הגרח"ק בהיגיון רב, שלימוד תורה תוך שמירת המיגבלות – אינו פחות מכל בית עסק ומשרד.
משהוחמר המצב וסגרו כמעט את הכל, הורה הגרח"ק שיש למלא את כל הוראות משרד הבריאות שכיום הן שלא לקיים תפילה במניין במרחב ציבורי כלל. ומי שעושה זאת – עושה זאת על דעת עצמו בלבד ללא גיבוי של 'דעת תורה' כלשהי. לא שמענו על שום פוסק הלכה שחלק בזה.
בברכה, ש"צ
לגבי צפת, הנס והפלמ"ח – מקורה של האמירה החביבה הזו לא ברור, אבל היא לא של יגאל אלון. אם אלון, החילוני, היה אומר אותה – היא היתה מאבדת את עוקצה. יש ריבוי גרסאות לגבי מקורה (מה שמעלה שאלה אמיתית לגבי מידת אמינותה ההיסטורית) רוב הגרסאות שאני מכיר ממקמות אותה בלוויה של חללי העיר לאחר הקרב, ומשייכות אותה לראש העיר או לרב העיר או לראש הישיבה. למשל, בחלק המוקדש לתיירות באתר של עריית צפת, היא משוייכת לרבי זיידא הלר, ראש הישיבה בעיר.
https://m.ynet.co.il/Articles/5707227
רעידת אדמה תיאולוגית בעולם החרדי?
תוכל לצטט את עיקרי הדברים לטובת מי שחסום לו?
גם אבישי בן חיים מדבר על רעידת אדמה כזאת. אני בספק רב לגבי זה. מהר מדיי. השאלה מה יישאר מכל זה אחרי האירועים. זו לא תהיה רעידת אדמה, אבל אולי תהיה תרומה כלשהי לשינוי כמה נקודות חשובות בהתנהלות.
היה סמוך ובטוח שעם שוך הסערה הדרשנים והמטיפים בשאר יתגייסו כדי לתרץ את המגפה במגוון התירוצים הלעוסים:
1. מאחר שניתנה רשות למשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע
2. היראים סובלים בגלל חטאיהם של החילונים (ע"ע עכן בן כרמי)
3. נסתרות דרכי ה', we want Moshiach now
ועוד כהנה וכהנה
הדלפות מוועדת החקירה הממלכתית
וועדת חקירה ממלכתית מכונסת בימים אלו לדון במחדלים החמורים שבמשבר הקורונה, ומגבשת מסקנות חמורות. בין השאר היא קוראת להדיח מיד מתפקידם כמה בכירים מכמה משרדים. השרים שנרשמה נגדם המלצה להדחה מיידית בגלל מחדליהם החמורים:
– שר הבריאות
– שר התורה
דיונים ארוכים נמשכים גם בשעה זו בעניין יענקי קנייבסקי, שמשמש כ"סגן שר במעמד שר" ב'משרד התורה'.
הממליצים להדיחו מנפנפים במחדל החמור שהוא אחראי לו, כאשר טעה בפתק שהגיש ל'שר התורה' לתפילה, והשמיט את המילה 'לא', כפי שהובא לעיל.
אהרן מגיטו בני ברק
צר לי שאינך משיב עניינית, לגבי כלל הטענות, ואין לי אלא לסיים במשפט שאמר החכם מכל אדם, ןכנראה שהוא גם נכון בהקשר הזה
אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
ונאמר אמן
כפי שאנו רואים בהגדה של פסח, ה'תם' שואל בצורה לא מנומקת (הוא שואל רק "מה זאת").
כאשר השאלה אינה מנומקת, אי אפשר להשיב לו בצורה עניינית.
אין ברירה אלא להניח לפניו את המידע: "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
טור נוקב, לא נעים לקרוא אבל אגרוף בבטן.
לענ"ד מוקדם לדעת מה קורה בדיוק בבני ברק לפני שהאבק ישקע והאמוציות מכל הצדדים ירגעו. כעת העסק מטורף לגמרי וקשה להבחין במציאות האמיתית.
אבל עיקר הטענות המועלות במאמר אינן קשורות דווקא לסיפור הקורונה אלא לצורת קבלת ההחלטות האיומה במגזר החרדי, והסיסמאות האינפנטיליות והילדותיות שחברה שלמה חיה לפיהן, אף שהיא עצמה מאמינה בהן באופן חלקי. זה דבר מדהים שקשה להאמין בו. כשהחרדים עצמם קוראים דברים כאלו על איראן או מקומות פנאטיים אחרים הם מלאים בוז אליהם, אבל את הדבשת של עצמך קשה לראות.
עצוב..
נסחפת מאוד והעמסת פה טינה ארוכת שנים כנגד הציבור.
כל הסיפוור של בני ברק הוא קשקוש שלא יזכרו בעוד כמה חודשים כשיסקרו את פרשת הקורונה במבט לאחור. הציבור החרדי הרבה פחות אונליין, וזז לאט באופן כללי. זה עלה לו הפעם בשבוע וחצי יקרים.
נכון לעכשיו המצב הוא שהם נזהרים לא פחות מהציבור הכללי, ולהערכתי בטווח הארוך אף יותר. הציבור החרדי מוקיר מאוד מאוד את ערך החיים, ומהרגע שחלה שם הפנמה שיש פה שאלה אמיתית של חיים ומוות, יכולת העמידה שלהם בתנאים קשים לאורך זמן תתגלה כגבוהה מהממוצע לדעתי.
איך דבריך אלו קשורים לדיון? לא הבנתי.
כל הסיפור של "אוי אוי אוי, תושבי בני ברק המסכנים, אין להם קווי נייעס, גם לא חצי תריסר עיתונים, לא פאשקעווילים, לא מכוניות עם רמקולים ולא ערוצי מדיה אחרים" הוא אכן קשקוש. כשיש צורך (מהלוויה ועד לתעמולת בחירות), מנהיגי הציבור ועסקניו יודעים ליידע אותו במהירות האור.
האם ניתן להסיק מכך שהבעיה העיקרית נעוצה בהבדלים הדרסטיים שבין "יהדות החומש" ל"יהדות הגמרא"? בחומש רואים בבירור ש"קשה להיות יהודי", לשלושת האבות, שאף אחד לא מפקפק במעמדם הרוחני הרם, היו אינספור צרות, מחטיפת שרה ועד למכירת יוסף. מאידך, עם ישראל בכללותו נתפס ע"י אלוקים כחבורה של עבריינים ונודניקים ( וגם "לא בצדקתך וביושר לבבך" וגו') שהיה ראוי להשמיד, אילולי תפילתו של משה.
ואז באה התפיסה התלמודית שלפיה היהודים הם לא פרחחים שגויסו למטכ"ל לחוסר שביעות רצונו של המגייס והמפקד, אלא עם סגולה בעל תכונות אופי נעלות. כמו כן, כל התנ"ך שנוצר בתקופות היסטוריות שונות, נתפס ע"י חז"ל כיחידה קוהרנטית אחת: ניתן לשלוף פסוק מפה, חצי פסוק משם ולהוכיח תיזה פילוסופית/מיסטית שלמה. כנ"ל אמונת חכמים והפיכתו של כל מה שנאמר על ידם לאמת שאין עליה עוררין.
תארו לעצמכם איך היו נראים המדעים המדויקים, בתוכם הרפואה, בהתבסס על העקרונות הנ"ל: כל מה שכתבו היפוקרטס ואבן סינא, הוא קדוש שלא ניתן להפרכה, כל פתגם עתיק ("An apple a day keeps the doctor away") ייחשב לאמת מדעית מבלי שייבדק, כי "מנהג ישראל תורה" וכו' וכו'. כמובן, בכיר הרופאים הוא קשיש מופלג שכל היום לומד… לא, לא את הרפואה עצמה, אלא את תולדותיו של היפוקרטס.
אני מהחומש לא ממהר להסיק מסקנות. ואני גם יהודי של גמרא באופן מובהק. אבל באופן ביקורתי.
אגב, התירוצים החדשים-ישנים לא איחרו להגיע:
https://www.kikar.co.il/354319.html
כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא
רש"י:
עביד לנגדא סמותא – לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה כך כשהמקום נפרע משונאי ישראל ממנה להן פרנסים שאינן מהוגנין
אגב, ר' מיכי. לא יודע מה רצית מר"ג אידלשטיין, הוא מהרגע הראשון היה בעד סגירת כל מוסדות החינוך. העובדה שיתד נאמן דיבר בהתחלה קצת בשני קולות היתה ממבוכה כיצד לפשר בין הקו שלו והקו שנשב מבית ר"ח קנייבסקי
מה שפורסם הוא שההחלטה היא של שניהם. אם ר"ג הורה אחרת אז טעיתי לגביו. מה שכן שמעתי (איני יודע כמה מוסמך) שזה מה שהו רצה אבל חשש ממאבק מול ר"ח. ולכן גם "הזמין" את המכתב ממשרד הבריאות. תכל'ס לא שמעתי שיצאה הוראה אחרת שלו.
כתבת: '… כל אירוע חריג שקורה מוסבר כיד ה’, ומה שלא מתאים לתזה הזאת מוסבר כמובן בכך שהקב”ה לא עובד אצלנו ואיננו מבינים את דרכיו'. להרחבת הנושא, אציע את האבסורד שאני חושב עליו, שלפי שיטת סאטמר, כל האירועים החריגים לרעה הם מעשי ה', הא-ל הזועם בכל יום, המעניש את החוטאים על חטאותיהם, ואילו כל האירועים החריגים לטובה, כגון כל הניסים הגדולים והנפלאות שהתרחשו בדור האחרון, הקמת מדינה יהודית עצמאית (שלצערנו ההגדרה הזו מוטלת כעת בספק אליבא דהפטריוטים מבית מדרשו של אהרן ברק, על מדינת כל אזרחיה וממשלה הנתמכת בידי שונאי ישראל המבקשים להשמידה בגלוי ובפה מלא), קיבוץ גלויות בזעיר אנפין, ההצלה במלחמות הרבות, שיחרור חלקי א"י וירושלים עיה"ק, כל אלה ועוד (פרט כמובן להצלת הרבי ע"י הציונים הרשעים שעוברים תמיד על ג' העבירות של שפ"ד, ג"ע וע"ז, שלא תיתכן שהיא פעולת הסט"א …!) הם מעשי ה'סיטרא אחרא', הידוע המרקד בכל עוז ותעצומות … הפלא ופלא …!
אולי, ושמא ח"ו יש בזה קצת קלקול באמונה לייחס לכוח אחר בלעדי ה' מעשים רבים ועצומים כ"כ?!
אזכיר, שהשתתפתי פעם בחתונה, ולפני החופה כרגיל היה מניין למנחה, ובין המתפללים היה נער צעיר שהתפלל בדביקות רבה שהפליאה את עין הרואים. אך דא עקא שלראשו הייתה כיפה סרוגה, עבר שם ה'ראש ישיבה' הרב קרלנשטיין מאשדוד, וסינן בין שיניו: 'סיטרא אחרא' (כנראה ש'ההשקפה הטהורה' שלו לא יכולה להכיל מצב שנער עם כיפה סרוגה יתפלל בדביקות כזו, וכדי להצילה אין מנוס מלהזדקק לעזרת הסט"א הדמוני).
הרש"ז,במחילה נתעלמה ממך הלכה: האירועים לטובה הם ניסיון עבור יראי השם, האם ילכו שבי אחריהם או יעמדו בניסיון וידבקו בטוב. ופשוט.
ראיתי תגובה ונזכרתי מעשה. חבר שלי נפל בעברו לקליפת ברלנד ודעתו החלה מרקדת על החבל. פעמים היה הולך באי נחת לאיזה ענין, ובאמצע הדרך התחרט וחזר. שאלתי מאי האי? השיב שבדרך נתקל באבן ומעד, וזהו רמז מן השמים שהליכתו לא רצויה. תמהתי ושתקתי. אלא שיום אחד הלך הלה לאיזה מפגש של מורו הנזכר, וכששב סיפר בהתלהבות על כמה מכשולים שהעמיד לפניו השטן לנסותו והוא התגבר עליהם. והאריך בכח ההשגחה הפרטית החופפת על האנשים המסוגלים באמת. כשהצעתי לפניו את ההשערה שהמכשולים הנ"ל היו רמז מן השמים שהליכתו לא רצויה הוא תמה ולא שתק בכלל. אין כאן סתירה חזיתית, ובהחלט יש אפשרות לפרש את המאורעות בהתאם לסברא האפריורית, אבל בשום אופן אי אפשר להביא מהם ראיה להצדקת השיטה.
מילה בסלע.
אני מניח שהרבה ממה שרציתי לכתוב כאן נדוש ונטחן עד דק.. רק כמה הערוץ: בהנחה שסנהדרין במקרה מסוים היו מקבלים כך החלטה האם היית מוכיח מזה על השיטה כולה? על הסמכות שלהם בנושאים כאלו? אני מניח שלא. למעשה אפילו כך כתבתי לי בתשובה לשאלתי האם צריך לשמוע מדין "לא תסור" גם בשאלות מציאות.. אלא מאי? הויכוח הוא האם יש השלכות לדין הזה גם בימינו (חינוך) או לא.. לכן הדיון צריך להשאר במסגרת הזו ולא פר תוצאה מעצבנת ככל שתהיה.. בדיוק כפי שלא אוכיח על הכשלון בשיטה הדמקורטית מכך שהנשיא טראמפ שהוא תוצר שלה הורה כלאחר יד שהקורונה היא פייק וגרם למותם של רבים.. הטענות יכולות להיות מופנות על ר' חיים עצמו.. יותר מסביר שכל מנהיג שקדם לו היה נוהג אחרת.. אנקדוטה: אף בימי מלמת המפרץ ר' חיים הורה שאין צורך לחבוש מסכות, והרב שך שהיה גבוה ממנו במעלה ההנהגה כעס על זה מאוד והורה להקפיד ולשמור על ההנחיות.. דבר נוסף: נניח ויש כאן פגם עמוק במבנה ההיררכי של החברה החרדית, בעיני החרדי הממוצע עדיפה השיטה הזו על תופעות הלוואי שלה מכל שיטה אחרת שלא הצליחה לשמור את אנשיה במסגרת האמונית הלכתית כראוי.. מיותר להזכיר את הנשירה הגדולה בחברה הדתית לאומית ועוד שאר דוגמאות היסטוריות.. השיטה החרדית היא הצלחה כבירה בעיני מי שמציב את השמירה על הדתיות השמרנית כערך נעלה וקודם לכל, לשון אחר, כל שיטה אחרת שניסתה לבצע איזשהו התאמה למציאות נשארה עם המציאות בלבד ללא הצורך בהתאמה למשהו.
נדמה לי שיש כאן בעיה קשה בהבנת הנקרא.
מאמר יפה, מילה בסלע, אם כי אני לא מסכים עם כולו,
אני חרדי, ורציתי לומר שכמו שאמרו רבים, עיקר הבעיה היא בחוסר בביקורת פנימית, ואי קבלת ביקורת חיצונית, עד כדי אובססיה להגן בכל מחיר, עם כל טענה עבשה שהיא,
ואני חושב שיש כאן שני נקודות, א. ההנחה שאם אנחנו שומרי המצוות עושים כך, הלא זוהי היהדות, וודאי שכך צריך ליהיות, ואם אני ואבותי משליכים עטיפות בפארק, הרי זה לא חשוב, וכך ראוי לנהוג, ואין לחוש לחילוני שבז לנו, כי הוא הרי לא מבין מה הקב"ה רוצה, ובאמת הגיע הזמן להבין, שאין להדביק ליהדות עצמה כל לקות שסגלנו לעצמנו בדור האחרון, כי יש כאן הרבה מקום לסגנון, והרי אף אחד לא חושב, שהסגנון של שומרי המצוות החרדים לדבר השם בזמן מרדכי ואסתר, היו דומים לנו בסגנון, ואין שום הכרח שאף הם זרקו עטיפות בחצר גינת ביתן המלך, ולכן לא כ"כ צריך להלחץ מביקורת, וגם אם יש לנו לקות מסוימת, זה עדיין לא אומר, שאנו טועים בכל דרכינו, ובאמת זו אשמה של המבקרים גם מבפנים וגם מבחוץ, שמציגים את הטענות, כהוכחה לטעות כלליץ בדרך וזו הטעות, בגישה שגורמת לחרדים עצמם, להגיב כך לביקורת,
ב. האשמים הגדולים הם המבקרים מבחוץ, שגורמים לציבור החרדי, שחוטף כל כך הרבה על הראש, לחיות בהתגוננות, והראיה הגדולה שהוא ציבור, שיודע לבקר את עצמו נפלא, בכל נושא שהוא לא מואשם בו על ידי החילונים, ולכן התפקיד של המבקרים פשוט לשתוק, ולתת לציבור המוסרי הזה, והאינאלגנט, שעוסק בהתקדמות כל חייו, ומוכן בשביל לחהיות טוב, להקריב הרבה מאוד, להתחיל לחשוב לבד, האם הוא נוהג כראוי, ואם תרפו, אתם תראו אותו עושה את זה, יותר טוב ממכם, תנו לילד אוויר הוא יפרח,
ולכן אני אומר "מילה בסלע" אבל "שתיקה בתרי"
ש"ב,
הבעיה היא כאשר הביקורת נוגעת לא לתרבות אלא לתפיסות יסודיות של הציבור הזה. דומני שעיקרי דבריי נגעו באלו. ושם היכולת הביקורתית של הציבור הזה אפסית. יש אולי מובנות לבדוק האם עומדים בסטנדרטים של עצמנו, אבל בשום אופן לא לבקר את הסטנדרטים עצמם. ואני כתבתי על זה. קל להיתלות בהשלכת עטיפות בפח. זה לא העניין. ומסקנתך שלבסוף כל האשמה היא כמובן אך ורק על המבקרים, היא הביטוי הכי חד ובוהק לבעיה שעליה מדובר כאן.
ש.ב.
תגובתך מדברת ללב (לפחות לזה שלי…) ואני די מסכים עם סעיף א' שלה, אבל לגבי סעיף ב'…. אני לא רואה דובים ולא יער. איפה אתה רואה בשיח החרדי הפנימי ביקורת רצינית? אני לא מדבר על מאבקים כיתתיים הקיימים בכל ציבור (ואולי אצל החרדים הם עזים במיוחד…). אני מדבר על שיח פתוח לגבי שלל נושאים שלמיטב ידיעתי כמעט לא קיימים ברוב הקהילות החרדיות: היחס לציונות, לנשים, ביקורת היהדות (למרות קבלה, לגיטימית כמובן, של אמונות היסוד שלה), הורדת הראש בפני "הרבנים", פתיחות לתרבות העולמית ואולי מעל הכל תחושת עליונות מוסרית כוזבת לחלוטין לגבי כל מי שלא עשוי בצלמם ובדמותם (כולל כמובן דת"לים משוקצים).
תקן אותי אם אני טועה
דורון, כדאי לשרשר את זה לשרשור שעליו מדובר.
תמשיך לחיות בחלומות ונפגש בוירוס הבא!
הרעיון שהאשם הוא במבקרים מבחוץ הוא כל כך חלול עד שלא ברור איך מסוגל אדם אינטליגנטי להעלות אותו כהגנה.
ראשית, הביקורת על החרדים הושמעה לאחר ולא לפני שהחילו על עצמם את ההתבדלות מהציבור תוך נטילת כספיו על מנת שיוכלו לממן את ההתבדלות.
כפי שעולה מטענתך הביקורת כל כך ארסית עד שהציבור האינטליגנטי דוחה אותה כמקשה אחת עד שעדיף למבקרים שידומו.
אבל אדם אינטליגנטי ששואף לשפר, מסוגל להפריד את הדברים מהנימה שבה נאמרו ולהתייחס לתוכן עצמו.
לו כך נהג הציבור החרדי, ישנה אפשרות שלא היינו מגיעים לאן שהגענו.
הדברים שכתבתי כאן תקפים שבעתיים כשמדובר לא בסתם ישראל אלא במי שמנהיגים את הציבור כולו.
דא עקא שאיש לא מקשיב ואיש לא חושב שיש פסול בהתנהלות הזאת.
כאילו שהקהל הרחב פשוט מחפש את מי לשנוא ובחר בחרדים ממש באקראי.
לא באתי להגן בכלל,
התחברתי לכל מילה של כותב המאמר, בחלק של הביקורת על הציבור החרדי,
אני חושב בהחלט שיש פה לקות חמורה, ולא באתי להקטין אותה, אבל בעיה לא אומרת שאין סיכוי לשינוי תפיסה ולהתקדמות,
וזה בדיוק הענין, שכאלה בעיות יכולות להפתר, ובדיוק במקרים כאלו, שהאמת סותרת בפרצוף על בעיתיות השיטה,
אלא שבגלל הביקורת העזה מבחוץ, הציבור החרדי עסוק בהתגוננות במקום בחשיבה, וכמו המאמר היפהפה של פרקש אברך מקרית ספר שכתב ביקורת נוקבת, ואלו הם המאמרים שיקדמו ויעזרו, ולא המאמרים מבחוץ.
ולמי שכתב שאין ביקורת פנימית,
התכוונתי לביקורת בנושאים רוחניים כלליים, ולא בנושאים שהוא מבוקר מבחוץ, כמו הדוגמאות שהבאת, ואמנם יש נושאים שהם טאבו, כמו בכל חברה, ואפשר להתווכח עליהם, אבל אני מדבר על הנושאים שהם לא כאלו, וחבל שאין בהם ביקורת,
ראה את החילוק בדבריי למעלה. אין שום ביקורת על העקרונות יש רק ביקורת (וגם זה במשורה) על מימושם.
אילו ו"נושאים רוחניים כלליים"? יש לך דוגמאות?
שוב, כדאי לשרשר למקום.
יש שיח חזק על רמת הקנאות מול המדינה ובחינוך, עוד הרבה לפני הוויכוח של הפלג הירושלמי, כמו העלון הוותיק קול החינוך, וכן על פאות, ועל צניעות, לא שאני מזדהה אם הביקורת הזו, אבל היא קיימת וקולה נשמע ברמה,
אתה לוקח דוגמאות שוליות. הוויכוח על רמת הקנאות היה מאז ומעולם. והוא לא מאושיות החרדיות. יתר על כן, יסודו בשאלות פרגמטיות (איך ניתן להפיק מהם את המיטב, ובמקרה הטוב יותר איך להשפיע על האחרים לחזור לדרך הישר) ולא עקרוניות ואידאולוגיות.
לגבי הביקורת העצמית שאינה קיימת בציבור החרדי באופן כללי וביתר שאת כלפי עמדות יסוד שלו. אם איני טועה כתבת מאמר בנוגע ליוצאים בשאלה. תוך כדי הדברים הבאת דברים מאדם העוסק עם נוער שיצא בשאלה שמעמיד אבחנה בין הימים הללו לימי עבר. לדבריו, בעבר היה מדובר בויכוחים אמוניים מעמיקים אשר היו מחייבים את הצדדים ואילו היום ניתן להסכים עם הכל ולהמשיך באותה הדרך. אני חושב שתופעה זו היא כללית והיא נכונה גם כלפי הביקורת העצמית של הציבור החרדי. דבר ראשון זה לא מעניין אף אחד כמעט ואם זה כבר כן מדובר אז זה לא משליך על רמת המעשה, על פי רוב.
מה שכתבת, שהביקורת היא על יישום ולא על עקרונות, חילוק מענין, לא שמתי לב לזה,
אבל הוא לא מדויק, כי למשל השיח סביב הפאות והצניעות, הוא שיח פומבי, ומלא ביקורת על כל המערכת,
אמנם זה לא ביקורת על עיקרון, אבל זה ביקורת על החינוך של הרבנים בנושא זה, ועל האקסיומה המקובלת בציבור,
ובאמת בנושאים הרוחניים הקלאסיים אין כל כך מקום לדיון על העקרונות, וזה יכול להתבטא רק בנושאים כאלו,
וגם אם לא הוכח שהציבור החרדי יודע לבקר את עצמו, אני לא חושב, שזו הוכחה שהציבור החרדי לא ילמד לבקר את עצמו אם קצת יניחו לו,
במיוחד שמי שמכיר, מאז ימי הרב שך, חלו כמה תמורות בציבור החרדי, ועוד נקודה, שבכל מקרה, הביקורת לא מקיפה את כולם, וכל הנושא הוא איזה קול גובר, האם של אנשי השכל, או ההמון התמים, תעזרו לנבונים שבתומכינו להשמיע קולם, ולא יאבד, בתוך הקולות הפגועים,
ושוב אני לא מאשים את הביקורת, כי הוא דבר טבעי ביותר, אבל כמו בחינוך, לפעמים יעיל יותר להתאפק,
אני לא חושב שדיון על פאות הוא דיון בעקרונות. זו מחלוקת רגילה בין הפוסקים. ככל שאני מבין, אין שום בדל דיון על העקרונות. אתה צריך להבין שבמובן מסוים שינוי של העקרונות הוא ביטול החרדיות, כי הקשיחות של העקרונות הוא ממהות החרדיות. לכן יש כאן קושי מובנה.
השאלה האם הציבור הזה יכול בעתיד לפתח דיון ממשי – איני יודע. אני מקווה שכן. אגב, אחד העקרונות שלו הוא שאין ביקורת על עקרונות. לכן יהיה קשה לנהל דיון ממשי על זה גופא. אבל לפעמים שינוי מגיע בלי דיון מפורש ועל השולחן אלא בתהליכים מורכבים מלמטה.
אני לא חושב שהביקורת כעת, דווקא בגלל חריפותה, מזיקה. להיפך, היא מטלטלת את הציבור החרדי וגורמת לו להבין שיש גבול למה שהציבור מוכן לסבול ולחוסר המוכנות שלהם להקשיב. לדעתי היא אולי מגדילה את הסיכוי לשינוי ממשי. בלי ביקורת חריפה מבחוץ – אני די בטוח שאף אחד לא היה משנה מאומה. כמובן שגם עם הביקורת איני בטוח מה יקרה.
לטווח הקצר ביקורת חריפה מכניסה את החרדים למגננה ולכן היא נראית אולי פחות אפקטיבית, אבל הם בין כה וכה כל הזמן במגננה. לטווח הארוך אני מניח שיהיו שם קולות אחרים ונוספים שיבינו שגדשה הסאה (כבר מתחילים לשמוע קצת קולות כאלה בשוליים), ואולי יהיה שינוי כלשהו.
https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/957931-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A5-/
הדיוט כמוני לא מצליח להבין את הדעת תיירע העמוקה הזאת. נראה שהיהודי לא מפיק לקחים. וכל זה בשביל עניין שאינו הלכתי כלל, שהרי לא פוסקים כרבי יהודה שביעור חמץ בשריפה.
על מה שכתבת, שיש עקרון לא לדון על עקרונות,
אני חושב שזה מתחלק לשניים, המערכת הכללית, העיתונים, המפלגות, החצרות, וכו', שהרוח בה היא באמת כזו, אבל זה לא רלוונטי, בדיוק מהסיבה שהיא לא משקפת, את הציבור עצמו,
וכמובן הציבור בעצמו, שקשה מאוד לדעת מה קורה בשטח הזה ואולי אפשר לראות קצת בפורומים למיניהם,
שאמנם גם שם כמובן הנאיביות בזול, והתבונה ביוקר, אבל בכל זאת רואים שם בבירור שמה שכתוב ביתד הוא לא הענין, יש שם המוני יחידים, והם מלאים בדעות, סיגנונות, תרבויות, מוצאים, ועדות, ובעיקר בוגרי ישיבות שונות, שאמנם כולם חרדים אבל מצחיק לחשוב שיש שם דעה אחת, ולכן כל מי שלא נמצא בפנים קצת מגטוחך שיעריך האם יתכנו שינויים, ועוד שמי שבעצמו כתב שזה פלא, איך ציבור למדן מגלה כסילות כזו, מתבקש שלא ישלול את השינוי המתבקש, זה נשמע זלזול בעלמא, אני גם לא בטוח שיהיה שינוי, אבל שוב אין בזה שחור ולבן כי הציבור הזה מלא בגוונים, כמה שהוא נראה כהה,
ומה שכתבת שהדיון על פאות הוא לא דיון על עקרונות, אני חושב שהוא מתנהל במישור הלכתי, אבל בעצם הוא דיון השקפתי, וכן על קנאות התכוונתי לטוענים שאנחנו לא מספיק קנאים, וזה ענין עקרוני ותו לא, ובכל מקרה הקושי לדון בעקרונות הוא, כי זה ביקורת על המערכת, והקושי הזה קיים בנידונים האלו, ובאמת הדוגמאות הם שוליות, כי לא שייך שיהיה הרבה דוגמאות בזה,
ובקשר למה הביקורת עושה, במקום לשער פוק חזי, שלא זה מה שהיא עושה, וכשהתפרסם המאמר של פרקש, הוא עורר שיח רב, וכששלחתי את המאמר שלך לחברים, שלחו לי תגובות נזעמות, יש אופציה לבקר כי זה פורץ וזהו, זה טבעי ובריא, אבל נאיביות לחשוב, שבדיוק הפעם החרדים יאמרו נכון, במקום ההסתה הזו נוראית….
סיפור אופייני על ר' חיים קנייבסקי:
http://onegshabbat.blogspot.com/2016/08/blog-post_31.html
"מורינו הגדול הרב חיים קנייבסקי נשאל… אם קוקה קולה נחשב 'חמר מדינה', וענה שאינו יודע מה זה קוקה קולה, והודיעו לנו זאת.
לכן כשבאנו בערב להתפלל ערבית עם מורינו הרב שליט"א קנינו במכולת שליד בית הרב שליט"א בקבוק קולה ולאחר התפילה הראינו לרב שליט"א את הבקבוק, אמרנו לו: "יש כאן משקה שחור מתוק שכולם אוהבים אותו ונמצא בכל אולם שמחות", ושאלנו:"האם יש לו דין של חמר מדינה?", וענה הרב שליט"א: "אין היום חמר מדינה"…
ושאלנו עוד את הרב שליט"א: "יש קולה בהשגחת העדה החרדית ויש קולה בהשגחת הרב לנדא, מה לקנות?" וענה הרב: "בשביל מה לקנות קולה?", ואמרנו לרב: "הרי יש בשתיית משקה זה עונג שבת או עונג יום טוב", וענה הרב: "שתיית מים זה יותר עונג משתית קולה" ".
מה ההבדל בין המחויבות לשטויות שהרב קנייבסקי מוציא מפיו למחויבות להלכה?
לא הבנתי את השאלה.
אנקדוטה קצרה לגבי הרב קנייבסקי, שאולי תשמש מעין צוהר להשקפת עולמו. יש אסופת מדרשים ידועה בשם "אוצר המדרשים" (ב' כרכים) שנאספה ונערכה ע"י יהודה דוד איינשטיין. בזמנו רכשתי את "אוצר המדרשים" בבני ברק, בהוצאת מישור. לספרים נוספה חוברת בשם הגהות שיח השדה, מאת הרב קנייבסקי. מלבד תיקוני נוסח פשוטים, הרב קנייבסקי בחוברת ציין אלו קטעים ב"אוצר המדרשים" יש להשמיט. כלומר, החוברת ציינה בפירוש שבעמוד כך וכך בספרים, יש להשמיט משפט פלוני או קטע אלמוני, החל ממילה זו ועד למילה כזו. בגלל שלא רציתי לקרוא בו זמנית בספרים ובחוברת, לקחתי על עצמי את המשימה לעבור על כל החוברת ולתקן בפועל את כל הדרוש תיקון בספרים עצמם (זו לא חוברת כל כך ארוכה). בשלב מסויים שמתי לב שיש מכנה משותף לכל הקטעים שקנייבסקי הורה להשמיט, בכל הקטעים יש משהו ש – "לא נראה טוב", משהו שמריח כמו משפט שהגיע מהאקדמיה, משהו עם ביקורת או ערעור על איזה מוסכמה ישיבתית. אתן דוגמא אחת: בספרים כרך ב' עמוד 519 ניתן למצוא התייחסות לספר רזיאל (איינשטיין לא מביא את הספר במלואו אבל מתייחס אליו ע"י מבוא קצר). הוא מתחיל בתיאור המסורתי שזה ספר שנמסר לאדם הראשון מרזיאל המלאך, ואחר כך כותב: "כתב הרב היעב"ץ שספר רזיאל הוא מזוייף, ולדעת צונץ חובר בזמן הגאונים אבל נכלל בו דברים רבים מזמן מאוחר". מתברר שקנייבסקי הורה להשמיט את דעתו של צונץ (יום טוב ליפמן צונץ, שהיה ממייסדי תנועת חכמת ישראל לחקר אקדמי של היהדות, בסוף המאה ה 19). שאלתי את עצמי: מה כל כך הפריע לו שהיה צריך לסנן את דעתו של צונץ ולא את יעב"ץ? הרי שניהם ממילא אומרים דבר דומה, שהיחוס לאדם הראשון אינו נכון. והתברר לי כי צונץ נדחף החוצה פשוט מפני שהוא "לא משלנו".. יעב"ץ יגיד מה שיגיד, מקסימום נדחה את דבריו, אבל לפחות מאנשי שלומינו. אבל דעה אחרת, נפסלת על הסף באופן אוטומטי, בלי קשר בכלל אם היא אמת או שקר. זו סגירות מחשבתית במובן הקיצוני של המילה.
ד"ר יום טוב ליפמן צונץ , חוקר שהיה מקורב ליהדות הרפורמית … לכן צונזר , ולא כי אינו מאנשי שלומינו…. זו לא סגירות מחשבתית אלא מניעת הפקרות מחשבתית ,לגיטימית לחלוטין …!
בס"ד, בוקר טוב, ישנו רב שהו"ל מחדש לפני כמה שנים את הספר המזוייף 'בשנים ראש' של שאול בן הגר"צ לוין,
חושבני שהוא נמצא ב'אוצר החכמה'. ומשום שהוא איפכא מסתברא לקח על עצמו את המשימה לדחות את הטענות שהוא מזוייף. לגוף העניין לא אמר כלום ויפה ביטל את דבריו הגר"ש אשכנזי שליט"א. בין הדברים
מסתמך אותו רב על הרב ר' יו"ט ליפמן צונץ כאילו הוא אחד מרבני ישראל …
קל האמת ממי שאמרה. אם הטענות בטלות יש לדחותן גם אם יצאו מרב מוההק, ואם טובות הן – יש לקבלן גם מהנ"ל.
בס"ד, בוקר טוב, שאלה להרב ד"ר מיכאל בן אברהם, כיוון שזכית לחוברת זו, אולי תוכל לומר לי מה העיר שר התורה על אותו מדרש מזוייף, שזייף עזרלאי בר גברלאי (אליעזר בן גבריאל גולדשמידט, מתרגם התלמוד לגרמנית, מתלמידי סלובודקא) ושכתב עליו ד"ר אלימלך רימלט ב'ארשת' של מוה"ק. אייזנשטיין כלל את המדרש המזוייף בתוך אוצר המדרשים.
תודה.
הגענו לשלב כתבי החידה? 🙂
בס"ד, בוקר טוב. מדוע 'כתב חידה'? יש לפחות שני מראי מקומות להבין הדברים, המהדורה החדשה של 'בשמים ראש' באוצר החכמה, ומאמרו של רימלט ב'ארשת'! כתבתי מהזיכרון ולא טרחתי כעת לחפש את הפרטים כדי
להגיש את הנושא לעוס ומוכן לאכילה.
גם בכתב חידה יש דרך לפתור, שאל"כ איזו חידה יש כאן. השאלה שהעליתי היא מה החידה הזאת עושה כאן בדיון. 🙂
בס"ד, שלום רב, אין כאן שום חידה אלא שאלה פשוטה, כיוון שכתבת שבידך חוברת הערות ותיקונים של שר התורה על אוצר המדרשים של אייזנשטיין, בקשתיך לראות האם הנ"ל העיר על ה'ברייתא דמעשי בראשית',
שפרסם לאצארוס גולדשמידט, ושרימלט במאמרו בארשת א בירר את זיופו. לפי הרשום שם זה בח"ב עמ' 313.
אנא תשובתך
מעודי לא כתבתי משהו על חוברת כזאת. איני יודע על מה מדובר.
כעת ראיתי ששווייק כתב זאת למעלה.
סליחה! אולי לא שמתי לב מי הכותב אך ראיתי בבלוג שלך סיפור על רכישת אוצר המדרשים שי"ל מחדש בצירוף חוברת תיקונים של הרב קנייבסקי והכותב עיין שם ומצא שהורה להשמיט קטע בו נזכר יו"ט ליפמן צונץ, ומכאן שאלתי. יתכן שזה נכתב ע"י אחד המגיבים, אך מן הסתם אתה קורא גם את התגובות כולן, ומדוע תתפלא על מה שכתבתי
אני אכן קורא, אבל לא הבנתי מדוע השאלה מופנית אליי. חשבתי שאתה פותח דיון על צונץ.
מעבר לזה, אם מתייחסים להודעה כלשהי, כדי שלרשר את התגובה לשרשור הנכון ולא לפתוח שרשור חדש. גם זה מיקל על ההבנה להיכן הדברים מתייחסים.
שבוע טוב,
כאמור לא שמתי לב מיהו שכתב את הסיפור על אוצר המדרשים, ועכשיו איני יכול לשחזר את ההודעות.
אולי בכ"ז תוכל להפנות אותי למגיב הנ"ל, או אם המגיב הנ"ל רואה את ההתכתבות יוכל לעזור,
ולמחול ולעיין בטובו בחוברת ולראות האם יש הערה לגבי ה'מדרש' המזוייף הזה? אוה"מ ח"ב עמ' 313,
במהדורה המעובדת, תשנ"א, ח"א עמ' כא.
זוהי ההודעה הרלוונטית:
https://mikyab.net/posts/65966#comment-33274
המגיב הוא שווייק, ואני לא יכול מעבר להפנייה של הדברים כאן אליו.
תודה רבה! אצטרף גם אני לפניית בעל הבלוג, ואבקש ממר שוייק הנכבד, שהעיר על עניין אוצר המדרשים ותיקוני הגרח"ק, בטובו, לעיין בה ולראות האם הגיב או העיר על המדרש 'מעשי בראשית', שמובא באוה"מ
ח"ב עמ' 313, ובמהדורה החדשה הכשרה, תשנ"א, ח"א עמ' כא. זה מדרש ש'חובר' (=זוייף) בידי אליעזר לאצארוס גולדשמידט, הידוע.
תודה
העברתי לו גם אישית.
לשלמה זלמן, גילוי נאות: לאחר שהכנסתי את כל תיקוני החוברת אל הספרים עצמם, נפטרתי מהחוברת עצמה, לכן מה שיש לנגד עיני כעת אלו רק הסימונים שאני עצמי הכנסתי בספרים כדי לציין את מה שהרב קנייבסקי הורה להשמיט. מה שאני רואה כרגע, זה שאייזנשטיין מציין שיש ברייתא דמעשה בראשית שפורסמה ע"י אליעזר גולדשמיט. הברייתא מייחסת את עצמה לערזלאי בר ברגלאי, כך: "בסיעתא דרחמנא אנא ערזלאי בר ברגלאי שרינא למכתב ספרא הדין דאיתקרי אכסימרו ודא ספרא דבריאתא". גולדשמיט עצמו טוען שמצא את הברייתא בכתב יד ישן ומטושטש ממצרים, אך אינו יודע מי הוא אותו ערזלאי שמופיע בברייתא. אייזנשטיין מוסיף שיש הטוענים שגולדשמיט עצמו הוא הוא ערזלאי בר ברגלאי, ורק חמד לנו לצון ע"י היפוך אותיות שמו. את כל זה קנייבסקי לא הורה להשמיט, אין כאן חילול קודש מפורש. אבל מיד אחר כך, קנייבסקי כן הורה להשמיט את הדברים הבאים שכותב אייזנשטיין, ציטוט: "ולדעת גייבויער היא העתקה מכתבי לשון כושית של הנוצרים, ועפשטיין יאמר כי הוא העתקה מספר יווני הנקרא איכסימרוס, אך כבר העיר המו"ל כי אין שום שייכות עם הספר היווני הזה המחזיק שני דפים והברייתא מחזקת כארבעים דפים", עד כאן ציטוט של אייזנשטיין, ואת כל זה קנייבסקי הורה להשמיט. האמת, אני לא יודע מי אלו גייבויער ועפשטיין הבני בליעל, אבל כאן יש חילול הקודש של ממש, וזה כמובן לא מקובל.
על הרב כותב הטור נאמר: מילה בתרין, משתוקא בלא כלום (מדרש רות פרשה א). לא עת לחשות! אין מצוה יותר גדולה מזו להציל נפשות ישראל ברוחני ובגשמי!
הרבה מאתנו התפכחנו והפקחנו ועושים ׳הלכה למעשה׳ — קבוצה מזערית הנלחמת מבפנים (אנחנו חרדים לכל דבר ואף שייכים לקהלות חסידיות) ואט אט אנו מתקדמים. נכון שמאוחר מאד אבל לא מדי. אני מאמין באמונה שלמה ילשא אבדה התקוה. מעז יצא מתוק: דוקא המציאות המרה שהרבה יוצאים בשאלה ר״ל זה מה שנותן מקום לחשיבה האם טעינו בדרכנו. בס׳ העקרים מביא ראי׳ למתן תורה כי ״אין אדם מוריש שקר לבניו״, זאת אומרת (גם) שאם מנחילים שקר, הילדים לא מקבלים, ואם מוכרים לוקשים, לא קונים…
על המנהיגות אנחנו על סף היאוש, כי רובם ככולם טפשים במילי דעלמא (וחלק ניכר גם בתורה), וחלקם אגואיסטים ולהם מניעים לא כשרים, כלומר חלק לא מודעים כלל למציאות וחלק לא אכפת להם, או יותר נכון, רוצים במצב הנוכחי כי זה משרת את האינטרסים שלהם. אבל אל דאגה צומחת ופורחת מנהיגות חדשה. יש כמה רבנים פורצי דרך חדשה (למורת רוח המנהיגות) ויש להם מעקב נכבד. כוכבי בוקר נראים באופק.
ונאמר אמן!!!
אין ספק שטעיתם בדרך וכל רב שימשיך להוביל את הציבור על פי פרשנויות שמלפני 2000 שנה בלי לשנות פסיק, לא יושיע.
במיוחד לא יושיע אם ימשיך להוביל בדרך של התבדלות מהציבור הרחב, קפיאה על השמרים ודחיקת האשה למצב של יולדת ועובדת פשוטה.
והחמור מכולם, הפיכת לימוד גמרא כאילו על זה ורג על זה העולם עומד.
למי מנסים למכור איוולת כזאת?
שלום. תודה רבה. נויבויאר היה הספרן של כתבי היד העבריים בספרייה הבודליאנית באוקספורד. לובצקי מפריז הראה שנויבויאר פירש באחד ממאמריו את המונח: 'כרם רבעי' = כרם מרובע! עפשטיין כנ' הוא ר' אברהם אפשטיין מוינא, חוקר ידוע. עכשיו לאור גילויו של אלימלך רימלט אין יותר ספק ש'המדרש' הזה הוא יצר כפיו של לאצארוס (אליעזר) גולדשמידט מברלין, מתרגם בתלמוד הבבלי לגרמנית, והשאלה מה צריך אפוא למחוק. ואולי כיוון שאסור להזכיר את שמם של רימלט, ושל גולדשמידט (אם כי היה תלמיד סלובודקא), כיצד נדע שצריך למחוק את ה'ברייתא' הזו. ושמא א"א להאמין כלל לחוקרים, משכילים וכיו"ב, אולי יהיה צריך להעמיד דבר על חזקתו, ובכלל ספרי חז"ל ימנה ח"ו. ועוד מעיקרא קשיא, שהלא הגרד"צ הילמן זצ"ל כתב על ר' יהודה אייזנשטיין בעל האוצרות, שהיה ג"כ משכיל ובעל דעות כוזבות וכו', ואיך הוכשר? עכ"פ הכול צע"ג לדינא.
ניר, אני דואג מאד לכושרך השכלי. אין לך שגיאות כתיב וזה מסמן שבעבר הרבית בקריאה והייתה לך מיומנות מחשבתית מסויימת, אבל אני מאבחן דעיכה חמורה ביכולת. מתוך דאגה כנה ועמוקה להתקדמותך אני ממליץ לך בחום לנסות לפתור סודוקו מידי פעם כדי שהנוירונים הבודדים שנשארו שם בקופסא לא יאספו לקבר אחיהם. אני מפציר בך לקחת את עצמך בידיים לפני שיהיה מאוחר מידי ותשקע בערפל דמנטי, חשוב מאד לעשות את זה בהקדם כל עוד אפשר להציל משהו. כל ישראל אחים ולכן אני חש מחויבות נפשית להציע לך עזרה ותמיכה. אם אתה זקוק לאוזן קשבת צור איתי קשר בפרטי ואנסה לסייע.
כעת (בעיצומו של הגל השני) שלחו לי עוד מאמר עצבני על החרדים בקורונה. לדעתי הוא קצת נסחף, ואני בטוח שרביים יתעצבנו והסנגורים החרדים והשמאלנים (מגיני החלשים והחרדים) מיד יאשימו אותו באנטישמיות. אבל יש להודות שיש הרבה אמת בדבריו: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/782293
אנשים מביאים את העוני כתירוץ לממדי הקורונה. אבל גם בעוני שלהם מי שאשם הוא החרדים עצמם. כתבתי זאת בדבריי למעלה.
בס"ד כ"ח בתמוז תש"פ
לפי הסטטיסטיקות 67% מההדבקות נעשות בבית, ומכאן מובן שבמקום שיש יותר נפשות בבית – גדל אחוז הנדבקים. אולי כדאי לגזור על הימצאות אנשים בבית 🙂
בברכה, ש"צ
יש לציין גם שהעליה במספר הנדבקים, היא גם פונקציה של מספר הבדיקות הנעשות. מובן שכשעושים סגר על מיגזר מסויים ומרבים שם בבדיקות – גדל שם הנתון הסטטיסטי של מספר הנדבקים – איך אומרים: סטטיסטיקה המגשימה את עצמה 🙂
נראה שהפיתרון הממשי למצב אינ בהטלת סגרים ע אוכלוסיות שלימות, ולא בסגירת חיי הכלכלה והחברה הנורמליים, אלא בקיום הפעילות החברתית והכלכלית תוך הקפדה על חבישת מסיכות, שמירת מרחק ביטחון בין אנשים, ואיוורור. גזירות שהציבור יכול לעמוד בהן – ניתן לדרוש ממנו.
כן צריך לייעל את מערך הבדיקות והחקירה האפידמיולוגית, כדי לאתר מיד את החשודים בהידבקות ולטפל בהם, אם בבידוד בבית ואם בפינוי ל'מלוניות קורונה. ייעול הטיפול ייעשה גם על ידי העברתו לרשויות המקומיות בידי אנשים המכירים את הציבור וצרכיו ויכולים לתת מענה הולם בסבלנות ובנועם. גוגמא טובה היא המועצה המקומית קרית יערים שהתגייסה לפעולה והצליח לעצור את המגיפה
נראה שלאהרן הפועל מתוך אהבת שלום ואהבת הבריות – יש סגולה מיוחדת בעצירת מגיפות 🙂
בברכה, ש"צ :
מאידך גיסא.
https://m.ynet.co.il/Articles/57680040
זה לא אידך גיסא, אלא אותו גיסא. אם יש 40-50% מהנדבקים חרדים (כפי שכתב אותו רופא), יש גם אחרים. וברור שיש גם חפפנים אחרים.
יותר נכון לבוא בטענות אל המצית, ולא על חומר הבעירה,
הגמנסיה החזירה את הגל השני, ואין פוצה פה. אכן האוכלוסיה הירדית יותר צפופה, כדאי לבדוק אכן האם צפיפות האוכלוסיה הוא הגורם לתחלואה העיקרי, נבדוק זאת בנתונים מרחבי הגלובוס, (רק נזכיר שבלוד…. יש 682.29 נדבקיפ ל100.000 תושבים לא רחוק הרבה מירושלים שבה יש 767.7 נדבקים למאה אלף, לא ידוע על חרדים בלוד…).
בארצות הברית כ-3,860,000 מקרי הדבקה מאומתים, כשמתוכם מעל 400 אלף מקרים במדינת ניו יורק לבדה. מעל 143,000 מקרי מוות. שיעור התמותה המצטבר בארצות הברית מהמקרים המאומתים הוא כ-4 אחוזים.
ברזיל – כ-2,100,000 מקרי הידבקות, מעל 79,000 מקרי מוות. אחוזי התמותה כ-4 אחוזים.
הודו – כ־1,113,000 מקרים מאומתים ומעל 22,000 מקרי תמותה.
רוסיה – על פי הדיווח הרשמי מעל 771,000 מקרי הידבקות. התמותה המדווחת נמוכה יחסית: 11,000 מקרים (כ-1.5 אחוזים).
דרום אפריקה- כ-364,000 מקרים.
פרו – כ־353,000 מקרים וכ-12,000 מקרי מוות. שיעור הקטלניות המצטבר כ-3.5 אחוזים.
במקסיקו מעל 344,000 מקרי הידבקות וכ-35,000 מקרי תמותה.
בצ'ילה כ-330,000 מקרי הידבקות וכ-7,000 מקרי מוות.
ספרד כ-307,000 ומתו כ-28,000. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-9 אחוזים.
בריטניה – כ-295,000 מקרי הידבקות וכ-44,000 מקרי מוות. שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים.
איטליה -כ-243,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות – שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים.
טורקיה: כ-215,000 מקרי הידבקות וכ-5100 מקרי מוות.
בבנגלדש מעל 205,000 מקרים.
גרמניה כ 201,000 מקרי הידבקות וכ-9,000 מקרי מוות. שיעור קטלניות מצטבר מעל ל-4 אחוזים.
להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל-20 ביולי 2020 (מרבית המספרים מעוגלים)
קולומביה כ-197,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות.
צרפת כ-173,000 מקרי הדבקות וכ-30,000 מקרי מוות. שיעור התמותה מעל 17 אחוזים.
ארגנטינה – מעל 122 אלף מקרים.
בקטר מעל-106,000 מקרי הדבקה אך התמותה נמוכה במיוחד – 93 בלבד.
קנדה – מעל 110,000 מקרי הידבקות וכ-8000 מקרי מוות.
מצרים – מעל 87,000 מקרים. מעל 3000 מקרי מוות.
משום מה בארץ התמותה לא הגיעה אפילו לאחוז, למרות החרדים… אותו רופא שלא מבין כנראה במטמטיקה ובשאר מושגים כתב "כך למשל בצרפת נהרגו כ-1,500 יהודים דתיים כתוצאה מהקורונה. מדובר במספרים עצומים".
כאן הבעיה היא כבר בדתיים ולאו דווקא בחרדים…. הייתי ממליץ לא להסתמך על אותו איתן בן דן, שהביא נתונים של ילדון בגנון, מעניין למה בעזה המקום הצפוף בעולם אין כל כך הרבה מקרי הדבקה.
סוף דבר, צריך להתבונן בקפסולות שנערכות בישיבות שהצליחו בצורה יוצאת דופן, אין דומה לזה, המשמעת בחברה החרדית גדולה משאר האוכלוסיה ואין על כך חולק, מה לעשות שאןהבי הדמוקרטיה ימשיכו להפגין בעד מסיבות נשף מועדונים חדרי כושר והפגנות כמובן, והכל במטרה טובה כמובן, אבל הכי קל זה להאשים את הקורבן.
על הנעשה בישיבות:
https://www.israelhayom.co.il/interactive/amp/article/757435
המשך יום מקסים.
אתה באמת שובר שיאי דמגוגיה וחוסר הבנה. חבל על הזמן.
*מתמטיקה
לתם – שלום רב,
תלמידי הגימנסיה צודקים. אחרי שנדבקו בהמוניהם בבית ספרם – ראוי להם לחוג בשמחה רבה את יציאתם ממקום הסכנה 🙂
בברכה, הבריח מהתיכון
איפה אתה חושב שהוא נסחף ? דווקא לי הוא נראה ענייני
עמנואל.
הדמגוגיה הטובה ביותר היא לטעון שהשני דמגוג.
זה טקטיקה בתרי זוזי, אבל של מקצוענים.
אפילו המשטרה כבר פתחה בחקירה כנגד הגימנסיה והרב עדיין חושב שהחיפופים שם שהביאו על כולנו את הגל השני, הם ובית הספר ברעננה, הם בגדר חיפופים קלים.
נסה לדמיין מצב בו
א. סיפור הגמנסיה היה קורה בישיבה חרדית.
ב. הישיבה הייתה עושה אח"כ סיום ש"ס ברוב עם.
ג. החרדים היו מפגינים לא עשרת אלפים איש, אלא 2000 בלבד והיו חושבים על מרי אזרחי…. מה היו התוצאות.
ד. תאר לך ששר חרדי היה אומר מה שאמר ח"כ מיש עתיד עידן רול, בקשר לציות להוראות, או לחילופין מה אמר יו"ר האופוזיציה שלנו מר יאיר לפיד בתחילת המשבר כשהגבילו הנחיות, כנ"ל הרמטכ"ל שלנו היקר מיסטר בוגי יעלון, שהקורונה היא משחק פוליטי של נתניהו, אם עשירית מכל זה היה נאמר על ידי חכ רב חרדי….
ה. אם למשל לא היו נותנים לך להיכנס במחסום משטרתי לא בגלל שאתה חרדי אלא בגלל שאתה הומו…
ו. אם חרדי היה יורק על חילוניה ה' ירחם.
אצרף לינקים וסימוכין.
בתגובה הבאה.
הדיון הוא על החברה החרדית ומאפיינים כלליים שלה שתורמים לתחלואה.לא על מקרה ספציפי (למעשה כמה כאלה אבל לא שמאפיינים את כלל החברה הלא חרדית (ולמרות שיכולים להתקיים רק אצל החילונים – כמו מסיבת סיום – אם כי זה לא שונה כ"כ מחתונה) כמו הגימנסיה. אם זה היה קורה באיזשהיא ישיבה חרדית אבל קרה ממאפיינים שמייחדים דווקא את אותה ישיבה ולא את כלל החברה החרדית היית צודק בהשוואה שלך לגימנסיה. אבל הדיון שם היה על מאפיין כלל חרדי ותרומתו לתחלואה.(הוא דיבר על צפיפות. ואולי זה גם עדיין בגלל חוסר הקפדה מספקת וזלזול אם כי בגל השני דווקא נראה שהחרדים לא מזלזלים אם כי זה עדיין לא ברור.ראה ערך בעלזא והיום קראתי על קשיש שנפטר בגלל חולה שידע שהוא חולה ובא לבית הכנסת והדביק את אותו קשיש)
משום מה איני מצליח לצרף לינקים. סורי.
אגב כל הדוגמאות שהבאת עובדות לשיטתי. כל הדברים הללו (הפגנות,יריקות,אי ציות להוראות) הם מאפיינים מובהקים של השמאל הישראלי שהוא בן זוגם של החרדים וחותר יחד איתם תחת קיומה של מדינת ישראל (כמדינת העם היהודי). הצד השווה להם ולחרדים שאינם חשים כחלק מהיישוב היהודי בארץ. השנאה הההדדית של אלו לאלו היא בעצם אהבה מסותרת. או שזו בעצם שנאה וקנאה של בעלי אותה אומנות( כל אחד מצדדים אלו יורד לאומנותו של חברו)
השאלה הופנתה לב מיכי לדבריו בתגובה שהתחילה את השרשור
https://drive.google.com/file/d/1xtzvx7xkBMnIlD-jkx8CgrJxCHbR7hGt/view?usp=drivesdk
.
יש במאמר הרבה נקודות חשובות שראויות לדיון, רק רציתי להעמיד כמה מהעובדות על דיוקם,
הגם שהביקורת על הגר"ח קנייבסקי עושה רושם כמוצדקת, הייתי מעדיף לתחום אותה בעיקר על בני ביתו, שהרי הרב עצמו לא באמת מבין את ההשלכות שהרי ודאי אינו קל דעת וחסר אחריות שכזה, מסתבר יותר להסביר זאת כתמימות.
ברצוני לכתוב לך ציטוט בשם הגר"ד לנדו מהימים האחרונים:
מי שהולך בלא מסיכה הוא "פרא אדם" "רוצח" ו"מאבד עצמו לדעת"!!!
[היום לאחר תפילת מנחה כשראה א' בלי מסיכה התבטא כנ"ל]
הבאתי ציטוט זה כדי להוכיח את העובדה שיש רבנים שהם חשובים יותר ובעלי שיקול דעת יותר שהם ריאליים על אף העובדה שאינם יורדים ולו במעט בשמירת המסורת ואם אתה מכיר קצת את הרקע שבו חי הגר"ד לנדו בטח אתה יודע שמדובר באדם שמרן מאוד על גבול הקיצוניות שעל אף זאת אין זה פוגע כלל בענייניות הנהגתו
וגם בעניין הגרי"ג אדלשטיין אינני מסכים עם הביקורת, יש לי קשר קרוב עם אחד מנכדיו, ומידיעה אני יכול לומר שההנהגה שקולה בענייניות ואובייקטיביות הראויה לאחד שמוטל עליו עול ההנהגה של רבים מישראל
אם הרב לא מבין את ההשלכות אז האשמה מוטלת על הציבור ששם מישהו כזה כמנהיג שמקבל החלטות. זה באמת תירוץ הגנה די טיפשי.
אני ממש לא מתפעל מההיסטריה שמאפיינת כמה מנהיגים חרדיים. קיצוניות לא מחפה על פשלות הפוכות. אמנון לוי בספרו על החרדים פותח אותו בקביעה שאצל חרדים שום דבר אינו מינורי. הכל קיצוני: או שואה או גאולה. עם מחפפים ואחר כך מי שחורג הוא רוצח. זו התנהלות לא אינטליגנטית, ובטח לא ריאלית. סתם היסטריה.
זה שיש לך קשר קרוב לא ממש רלוונטי לדיון. דבריו ומעשיו של הרב אדלשטיין הם שעמדו כאן למבחן הביקורת.
לרב ד"ר מיכאל אברהם, שלום רב.
בטרם אגש לנושא עצמו ברצוני להודות לך על הספר "אלוקים משחק בקוביות"
אני לומד משם המון, גם את עצם החומר וגם את צורת התפיסה של הדברים באופן כללי
(ולמרות שישנם חלקים שלא הסכמתי עם ההגיון של הדברים).
אני וחברי ממש לומדים את הספר ודנים עליו.
ואגש לגופו של עניין.
שמי הוא אבי ואני בחור ישיבה חרדי, חבר שלח לי בשבוע שעבר ראיון שלך באיזה ערוץ
על ההתנהלות של הציבור החרדי בקורונה
שם אתה דברת על הציות של הציבור לר׳ חיים קניבסקי ועל זה שהוא לא נועץ ברופאים
ואין לו את האפשרות לפסוק במסגרת זה שהוא לא חי את העולם
ובהחלט כתבת על הציבור החרדי מילים קשות והיה נראה שאלו היו קשות גם למי שלא
חלק מהציבור הזה .
אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות שאשמח מעוד באם תוכל לפנות לי מזמנך בכדי לענות לי
ואני רוצה לומר שאני בהחלט בא בצורה של לשאול
ובמדה וישמע לי גם לקבל אבל ממש לא בכדי להתריס ולכעוס.
אז דבר ראשון אני לא מבין מדוע התגובה שלך להתהלות של הציבור החרדי הייתה ש-זה עדר של ילדים קטנים וחילול ה׳ ועל כך שזה לא רציונאלי וכו׳
הרי תאר לך שאיזה אטאיסט יכתוב עליך שאיזה לא רציונאלי מיכאל אברהם הוא עושה לבן שלו ברית מילה (נניח ללא הקשר הרפואי) והוא שובת בשבת וכו׳, בהחלט לא נשמע רציונאלי. .
אבל ברור שזה לא המישור של הדיון, אלא הדיון הוא האם אלוקים ציוה עליך לעשות דבר כזה והאם רציונאלי להאמין באלוקים וכו׳ והברית מילה זה כבר נגזר מהגיון הזה ולכן לא שייך בכלל לדון על השלב השני אלא הדיון הוא על השלב הראשון.
ואני חושב שכאן זה ממש אותו הדבר אתה די לכלכת עלינו אבל כלל לא דנת בעצם הנושא
מדוע החרדים חושבים כך, מה הם הראיות והמקורות שלהם לכך.
וזה ממש לא משנה שיש חרדים כמו שאמרת שיש להם מין שניות כזו
כי זה לא נוגע לעצם הטענות
(פרט לכך שאני סבור שהבעיה הזו אינה רק נחלתו של חלק מהציבור החרדי אלא בהחלט גם
אם לא יותר של הציבור הדתי לאומי, כל אחד בנקודות שלו).
נקודה נוספת שהיא אינה בלתי תלויה בראשונה זה
שכשאתה נוקט בכאלה מילים לא משנה כרגע מי הצודק אז אתה גורם לכך שהדיון נהפך
למאוד רגשי, מלא בכעסים ועלבונות וכדו׳ משני הצדדים ולדעתי זה גורם לחלק מהאנשים
כלל לא לשמוע את הצד השני כלל וחבל.
וכן מה שכתבת על הפוגרומים אז נכון שאני לא אתפס לדוגמאות אבל שוב
שהרי אם עצם הטענות נכונות אזי אין כל משמעות לכך שהיו פורצים פוגרומים שהרי
אם זה מה שצריך לעשות אין זה אמור לשנות(אלא אם כן מצד פיקוח נפש אבל זו סיבה
צדדית ).
אז באמת אשמח מאוד באם תוכל להקדיש לי את הזמן להשיב לי על כך
שלום.
בפוסט אחד אי אפשר לדון בכל הנקודות. לא זו הייתה המטרה שלי שם ולא היה בזה שום צורך. מטרתי הייתה להציג תמונה כללית עגומה. אחרת הייתי צריך לכתוב עבודת דוקטורט ולא פוסט. כתבתי נימוקים לרוב ככל הדברים במקומות רבים. ובכל זאת, למיטב שיפוטי גם בפוסט דבריי היו לגמרי מנומקים.
כל אדם יכול להסביר כל עמדה שלו על ידי הצבעה על הנחות יסוד שמהן הם נובעים. גם השוטה דריש חגיגה יכול להסביר מדוע הוא יוצא ולן בבית הקברות (גנדריפס?), האם בגלל זה אינו שוטה? השאלה עד כמה ההנחות הללו סבירות.
אם יש אדם שהנחותיי לא סבירות בעיניו אין לי שום בעיה שיכתוב עליי בדיוק אותו דבר. אני פשוט לא אסכים עמו וגם אוכל לבסס את עמדתי. ההנחות של החרדים בלתי סבירות בעליל בעיניי (ולדעתי גם בעיני רבים מהם).
אכן, לדעתי יש כמה אספקטים ילדותיים ואוויליים בהתנהלות החרדית. לגבי חילול השם, אנחנו כבר במחוזות העובדות. לדעתך לא היה חילול השם? או שמא הוא לא היה מוצדק לגמרי?
דבריי על הפוגרומים היו תיאור מציאות ואני עומד לגמרי מאחוריהם. בהתנהלות כזאת בהחלט אני מבין כיצד פרצו פוגרומים. שמירה על ההמימוס היא טקטיקה אפשרית, אבל הבעת כעס גם היא טקטיקה לא פחות טובה בעיניי. אבל טקטיקה זה לא הדיון החשוב.
לסיכום, לפי דבריך "לכלכתי עליכם". זה מזכיר לי את הטענות שעלו נגדי בקהילה החרדית בירוחם (שהשתייכתי אליה) על כך שאני גורם לחילול השם בזה שאני מתריע שהם שותפים לשחיתות של ראש המועצה. עניתי להם שבעיניי מי שמחלל את השם הוא מי שמושחת ולא מי שלוחם בשחיתות. ואם רוצים למנוע חילול השם שיימנעו משחיתות ולא מהבעתה בפומבי. כמו שאמרו רבותינו, אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. ההשלכות לנדון דידן ברורות מאליהן.
כל טוב,
שלום וברכה,
בתחילת ההתפרצות פרסמת מאמר ביקורת חריף על התנהגות החרדים בקורונה על ההרגלים המגונים שהשתרשו בציבור שגרמו לכל ההתפרצות הזו לקרות, אקדים ואכתוב שאני מסכים לחלק ניכר מהביקורת ודאי בהקשר לקורונה וגם בלעדיה, אמנם עכשיו ישנם התרחשויות חדשות שקצת משנות את ההסתכלות על זה.
ציטוט מהד"ר חגי משגב
אם הגל הראשון של הקורונה חשף את נקודת התורפה של הציבור החרדי, והיא חוסר האמון בעולם המערבי החילוני ותרבותו, בא הגל השני וחשף את נקודת התורפה של החברה החילונית: חוסר היכולת לומר משהו סמכותי לנוער. קריסת הסמכות, ההורית והמורית, ידועה זה מכבר. רק לפני שבועיים רעשה הארץ בגלל שאיש לא היה מסוגל לומר לנערונת אחת "לכי הביתה להתלבש כמו שצריך", כי מי יאמר לנסיכה שלנו מה לעשות, ומי אלה בכלל המנהלים האלה, והילד שלי יעשה מה בא לו כי הוא נסיך ואלוף ומלך העולם.
אז עכשיו מלכי העולם, שקשה להם לשים מסכה על האף, עומדים להדביק את חצי ירושלים, בדיוק כמו האלה מהצד השחור, הפרימיטיביים האלה, שזקנים מנהיגים אותם.
ההבדל הוא שאלה מהצד השחור היו מסוגלים לתקן מיד את הכשל, בגלל ערך המשמעת הטבוע בהם. אבל האלופים והנסיכים החמודים שלנו, מי יאמר להם מה תעשו?
רפי פרלשטיין: מסקנה מבילוי שישי בת"א – תרשמו: הגל השני בתל אביב יהפוך את בני ברק של הסיבוב הראשון לגן עדן. חופים, מלונות ומסעדות מפוצצים ברמה היסטרית. הרוב הכמעט מוחלט בלי מסכות ובחופים אפס שמירה על מרחקים
ויש עוד רבים בתקשורת שעל אף שאינם אוהדים את החרדים, בכל אופן הם נאלצים להודות בכך, בכדורגל קוראים לזה שחקן מודה.
אמנם יתכן וההתנהגות של החרדים, הן זו שהובילה את ההתפרצות בגל הראשון והן זו שמאטה אותה בהמשכו של אותו גל ובגלים שיבואו אחריו, היא התנהגות שגויה, אבל כמו שביקרת בחריפות את אותה ההתנהגות בגלל הנזקים שהיא גרמה אני חושב שיש מקום גם לשבח את אותה התנהגות זו על רקע האטת ההתפרצות עתה, לא להצדיק באופן כללי אלא לראות גם את המעלות ולא רק את החסרונות,
מעניין אותי באופן אישי לראות כמה הוגן תהיה בקשר לזה, אני חושב שאם יכלת לכתוב פוסט ארוך על הכשלים שיש במערכת, ההוגנות מחייבת גם את ציון המעלות שיש בה, ואם לא במאמר ארוך אז לפחות בפוסט קצרצר.
כל טוב והצלחה רבה
אתה לא הראשון ולצערי גם לא האחרון שמעלה את הטענה המופרכת הזאת. אין לי שום כוונה לכתוב פוסט על כך (אגב, כבר כתבתי על הפגנת האמנים). אם אינך מבין את ההבדל בין המצבים ובפרט בין טענותיי שעלו אז לבין מה שקורה היום שלא קשור אליהן בשום צורה, שום הסבר לא יעזור. אני גם לא רואה שום מעלה בצייתנות של החרדים. הפה שאסר הוא הפה שהתיר וחזר ואסר.
אני באמת משתאה כיצד המגמתיות שוב ושוב מסמאת עיני חכמים ומסלפת את דבריהם והגיונם.