מה להשגחה ומשיחיות ולרפורמה המשפטית? (טור 584)

בס"ד

המצב הסוער כעת בישראל העלה בי שוב הרהורים נוגים על שאלות ההשגחה והמשיחיות, ואנסה לפרוס אותן כאן.

הוויכוח על המעורבות האלוהית

לא פעם הצגתי כאן את תפיסתי שבדורות שלנו נראה כי אלוהים לא מעורב אקטיבית בעולם. דברים מתרחשים בדרך הטבע, על פי חוקי הטבע ובחירות של אנשים. התפיסה הדתית המקובלת משליכה את התיאורים התנ"כיים על מציאות ימינו, ולפיה אלוהים מעורב בעולם במידה זו או אחרת. אפשר לטעון שאין עשב שנע בלי מלאך מעליו שאומר לו גדל, כלומר שכל מה שקורה תלוי בקב"ה. ישנן תפיסות ביניים שלפיהן הקב"ה מעורב חלקית. למשל, שאירועים שמתרחשים לכלל ישראל, או לפחות אירועים גורליים, הם בידיו. הגאולה העכשווית היא דוגמה טובה, שכן התפיסות הציוניות-דתיות רואות בתהליכי שיבת ציון העכשוויים מעשה ידיו של הקב"ה. כאשר התהליך נתקע או נסוג לאחור (ההתנתקות, אוסלו), מסבירים לנו שכך דרכה של הגאולה, כאיילת השחר שמפציעה קימעא קימעא. יש עיכובים וחזרות מקומיות לאחור, אבל הכיוון הוא ברור, דטרמיניסטי ובלתי הפיך.

כבר עמדתי לא פעם על ההבל שבתפיסת ה'השתדלות', שלא מחזיקה מים ברמה ההגיונית, ושאפילו אלו שנשבעים בשמה לא באמת מאמינים בה. טענתי שזוהי בעצם כסות לחוסר אמונה במעורבות אלוהית ובהשגחה. זוהי בעצם שניות תודעתית, תופעה שבה עסקתי בטור 199 ובטורים 575576. אבל בכל אופן, נראה שתפיסת ה'השתדלות' מרוקנת מתוכן עובדתי את אמונת ההשגחה והמעורבות האלוהית. בפועל, אלו המאמינים במעורבות אלוהית מתנהגים כמו אלו שלא מאמינים בה. זה גם הופך את התפיסה של המעורבות לתזה שלא ניתנת להפרכה (שהרי, כזכור, "אלוהים לא עובד אצלנו", ולכן כל פעם שמה שצפוי לא קורה יש לנו הסבר מצוין). כזכור, אסור לנו אפילו לנסות את הקב"ה, כך שאי אפשר להעמיד את התזה הזאת למבחן אמפירי. ואפילו בנושא היחיד שמותר לנסות אותו, המעשר (ואולי צדקה), אף אחד לא עשה זאת, ולא בכדי. בלי שבדקתי אני משער שניסיונות לבדוק זאת שיטתית יעלו חרס. אני גם משער שאחרים שכן מאמינים במעורבות אלוהית לא עושים את הניסיונות הללו כי בסתר ליבם גם הם יודעים שאני צודק.

השלכות מעשיות

אם כן, לכאורה אין השלכה מעשית לשאלת המעורבות האלוהית בעולם. ישנן השלכות לגבי תפילות ובקשות ממנו, שבהן כבר עסקתי בעבר, אבל לא השלכות התנהגותיות על התנהלותנו בעולם. גם מי שמאמין במעורבות כזאת מתנהל במישור המעשי כאילו אינו מאמין בה, שהרי יש את "חובת ההשתדלות". אבל נראה שבכל זאת ניתן למצוא לה השלכות מעשיות.

ישנו סיפור ידוע על הרב הרצוג בתחילת מלחמת השחרור, ששמע שהרב מבריסק עומד לעזוב את ירושלים וחשש מנפילה מוראלית. הוא הלך אליו לשכנע אותו שלא יעזוב, ואמר לו שמקובלנו כי בית שלישי לא חרב.[1] הרב מבריסק ענה לו: ואני מקובלני מבית אבי אבא שכשיורים צריך לברוח. אני לא נכנס לתוקפן של ההמצאות שנתלות במסורות עלומות כגון זו (כמו המסורת שלעתיד לבוא תיפסק הלכה כבית שמאי), אבל עובדה היא שרבים מאמצים אותן. בכל אופן, בעיניי הסיפור הזה הוא מאלף בכמה מישורים.

ראשית, הוא משקף את ההבדל בין האידאולוגיות הציונית-דתית לבין הפרגמטיות החרדית. אבל לענייננו חשובה יותר ההשלכה לגבי שאלת ה'השתדלות'. החרדים אמנם מצהירים שהכל בידי הקב"ה (חוץ מהקמת המדינה שזה מעשה ידיו של הסיטרא אחרא כמובן), אבל כשיורים הם מקפידים לברוח. כלומר תפיסת ההשגחה הטוטלית שלהם לא סותרת את "חובת ההשתדלות", שמרוקנת אותה מתוכן. זה מזכיר לי את ההודעה שקיבלנו בזמן מלחמת המפרץ השנייה שעומדים לסגור את הישיבה הקטנה שבה למד בננו בגלל סכנת הטילים. כתבנו אז למשגיח שחשבנו לתומנו שלימוד התורה הוא שמגן על כולנו מפני הטילים, אבל זה כנראה לא שכנע אותו (אם זה ברי היזקא איני יודע מה אינו ברי היזקא). בכל אופן, בפועל, אלו שמצהירים על כך שהכל בידי הקב"ה מתנהלים כמו אחרון הלא מאמינים. אבל זה מה שראינו למעלה. מה שרלוונטי יותר לענייננו הוא דווקא מה שקורה מהצד הציוני-דתי של המתרס. ניתן כאן לראות השלכה מעשית נדירה של האמונה במעורבות אלוהית. הרב הרצוג בעצם מציע לא לנקוט בהשתדלות המתחייבת מן המצב, והוא נתלה בכך שיש הבטחה אלוהית שלא נפסיד במלחמה. כלומר האמונה שלו במעורבות אלוהית גרמה לו לנקוט במדיניות מעשית שונה. זהו מצב נדיר. אני מניח שהוא לא היה מורה כך לאדם פרטי (שיתפלל במקום ללכת לרופא), אבל אמונתו בתהליך הגאולה של כלל ישראל הייתה מספיקה כדי להתעלם מצו ההשתדלות הפרקטי.

המצב כיום

בסערת הוויכוח על הרפורמה המשפטית נוצר מצב שבו מומחים שונים מתריעים מפני התדרדרות של המדינה, בהיבטים כלכליים, משפטיים, מדיניים, ביטחוניים וכמובן חברתיים. 80% מחברות ההזנק החדשות נרשמות בחו"ל. ערך השקל יורד, הבורסה צונחת, התרעות מפני ירידה בדירוג האשראי. אנשים מוציאים כספים ומשקיעים מושכים את ידיהם מהשקעות בישראל. מומחים מתריעים שאנחנו על סף מיתון כלכלי חמור. יחסי החוץ שלנו על הפרצוף (בפרט עם ארה"ב ומדינות הסכמי אברהם). אנשים יורדים מהארץ ורבים אחרים שוקלים זאת. הצבא בסכנה קשה של כשירות ובמשבר לכידות. הקרע החברתי נראה לא ניתן לאיחוי. ועוד לא הזכרתי התרעות (בעיניי מפוקפקות) מפני קץ הדמוקרטיה ודיקטטורה מתהווה. כל אלו הן תוצאות שיהיה קשה מאד לתקן אותן, וחלקן כבר מתהוות היום. אלו לא רק התרעות על העתיד. בעתיד עלול להיות גרוע עוד יותר כמובן.

חשוב להבין שאינני מתכוון כאן רק לחוקי הרפורמה. כתבתי לא פעם שהרפורמה אינה הדיון העיקרי כאן, אלא מדיניות הממשלה ושיקוליה. לא מעטים כבר מבינים זאת בימים אלו. ההשלכות שתיארתי אינן תוצר ישיר של הרפורמה אלא של המדיניות הכללית המופקרת של הממשלה הזאת (רק אתמול הודיעו שהם עושים קיצוץ רוחבי כדי להעביר עוד 165 מיליון ₪ לחרדים ולישיבות).

חשוב גם לשלול את הטענה שזהו רצון הרוב, ואין לתת למיעוט קולני להכתיב מדיניות ולבטל את הבחירות. כדאי לראות את ממצאי הסקר שפורסם בישראל היום (לא באירופה שלשום, או 'הארץ' מחר), לגבי תמיכת הציבור בצעדיה של הממשלה (כדאי לראות את התוצאות במלואן כאן):

זה כמובן רק סקר אחד מיני רבים. התוצאות הללו הן עקביות לגמרי לאורך חודשים, וכאמור הן לא נערכו ולא פורסמו בבמת שמאל טיפוסית. על רקע זה ברור שהשיח על מימוש רצון הרוב הוא דמגוגיה בגרוש. נכון שזכותה של ממשלה לממש מדיניות גם אם אין לה רוב באותו רגע, אבל כאשר מדיניותה שערורייתית גם מצד עצמה וגם בעיני הציבור, לא עומדת לה ההגנה של תמיכת רוב הציבור. שלא יאמרו לי שהם מממשים את רצון הבוחר, כי הם ממש לא עושים זאת.[2]

חשוב להבין שגם אם צודקים אצלו הטוענים שכל אלו הם בעיקר תוצרים של המחאה ולא רק של מדיניות הממשלה והחקיקה (גם לדעתי יש בזה אמת), זה לא ממש משנה. בפועל התוצאות הן תוצאות שכולנו נסבול מהן, ולממשלה יש אחריות להתנהל תוך התחשבות בכל הגורמים שעל הלוח. היא לא יכולה להטיל את האחריות על מישהו אחר.[3] מעבר לזה, אני גם לא מבין כיצד מישהו חושב שהרווח המגוחך בהעברת צמצום עילת הסבירות (שאין לה כמעט שום השלכה משפטית) שווה בנזק המלך.

אחרים טוענים שכל ההתרעות הללו הן פייק שמאלני (אין בעיה, טלי גוטליב כבר הסבירה לנו שהגולנצ'יקים יכולים גם הם להיות טייסים). לפעמים הם אפילו מביאים מומחים אחרים שטוענים אחרת. אולי הם צודקים, אם כי אני בספק רב (אם לנקוט אנדרסטייטמנט). אבל צריך להבין שאדם פרטי יכול לגבש עמדה באשר לרצינות ההתרעות הללו כרצונו. לעמדתו אין שום חשיבות ואין לו כל אחריות לתוצאות. אבל ממשלה שמגבשת מדיניות ואחראית לתוצאות צריכה להיות בטוחה מעבר לספק סביר שכל ההתרעות הללו הן אכן פייק. כמעט כל הפקידות הבכירה (שבחלקה מונתה על ידיהם) מתריעה כנגד מדיניות הממשלה, וכדי להתעלם מכל אלו עליהם להיות בטוחים שמדובר בפייק פוליטי. האם יש בסיס מספיק להערכה כזאת? האם ההערכה הממשלתית שאין ממש בהתרעות הללו היא לא פוליטית? אני בספק רב.

ושוב להשגחה

מכיוון שלדעתי על אף שהקואליציה הזאת היא כלילת החסרונות ואין מום שלא תמצאו בה (כולך יפה רעייתי, ואין מום שאין בך), לא כולם בממשלה שלנו טיפשים גמורים. אני מניח שלפחות חלק מהם (ובפרט ביבי) יודעים שיש ממש בהתרעות הללו, או לפחות לא בטוחים שלא. אז למה הם בכל זאת מתעקשים להעביר בכוח איזו עילת סבירות ריקה מתוכן ולשאת בכל המחירים הללו? האם הצורך לא להיכנע ל'פוטש הצבאי', כהגדרתם הדמגוגית וחסרת השחר, שווה את התוצאות הללו? האם שווה להם להכניס את כולנו לסכנה ממשית של חורבן? לטומטום שלהם כבר התרגלנו. לשמרנות ולפרימיטיביות – כמובן. לשקרים ולשחיתות – ברור. לאינטרסנטיות הדורסנית ולחוסר האכפתיות שלהם – זה מאפיין היסוד של הקואליציה הזאת. אבל חוסר האחריות והתוצאות שהם עצמם יהיו אחראיים להן, איך לזה הם לא חוששים? האם הם בונים על הציבור המטומטם שימשיך לבחור בהם גם אם המדינה תהיה באבדון גמור? האם באמת גם ממצולות הים רובנו נמשיך להשליך לקלפי פתקים עם 'ביבי', 'דרעי', 'בן גביר', 'גולדקנופף', 'סמוטריץ', או 'אבי מעוז'? למען האמת, לאור מה שהיה עד עכשיו אינני יכול לשלול זאת.

יש כאן שילוב מופלא של ציניות וציבור בוחרים מטומטם, מבית מדרשו של הליכוד, ציבור שבוי של המפלגות החרדיות שהצבעתו אליהן לא תלויה בשום צורה במעשיהן ובהישגים שלהן, ולגבי המפלגות הציוניות-דתיות כנראה הן וחסידיהן נוקטים כאן בדרכו של הרב הרצוג ז"ל. הם בונים על ההשגחה.

אך למותר הוא להזכיר לכולנו שיש לנו מסורת מוצקה שבית שלישי אינו חרב, ולכן אל לנו להירתע מהבעיות הכלכליות, המדיניות, החברתיות והביטחוניות. מכיוון שאנחנו בדרך הבטוחה לגאולה השלימה, ומכיוון שכל מעשיה של הקואליציה הזאת אינם אלא לשם שמים (כלומר למען חילול שמו הגדול ית'), הם בטוחים שהקב"ה כבר יטפל בבעיות והכל יסתדר. כבודם של המומחים במקומם מונח, והערכותיהם כנראה ממשיות, או לפחות אי אפשר לשלול אותן בוודאות, אבל זה רק בעיני הבשר החילוניות של ההמון הנבער והרציונלי. בעיני הבדולח הרוחניות של רבותינו הצדיקים מצוקי ארץ (כלומר כל אלו שאחראים לחילול השם הגדול ביותר מאז בריאת העולם), ברור שבכל זה אין ממש, שהרי כך היא גאולתם הבטוחה והבלתי הפיכה של ישראל. שום דבר לא יכול לעצור תהליך מיסטי על היסטורי ועל טבעי כמו גאולתנו השלימה. בטח לא שיקולים כלכליים או ביטחוניים קטנים וארציים יוכלו לעצור את תיקון (כלומר קלקול) העולם במלכות שד-י.

אין לי שום הסבר אחר לחוסר האחריות המשווע הזה. נראה שזוהי תוצאה של אמונה עיוורת בכך שמדינת ישראל לא יכולה להיפגע בלי קשר למה שנעשה, ובוודאי אם עושים זאת "לשם שמים" (כלומר שוד הקופה הציבורית כדי להחזיק ולהנציח את הפריזיטיזם החרדי שהורס ויהרוס את כולנו). הוסיפו לאידאולוגיה הציונית-דתית הזאת את האינטרסנטיות וחוסר האכפתיות החרדי ואת העובדה שביבי והמעטים מבין חבריו בליכוד שעוד נותרו שפויים נשבו לבין אוסף האידיוטים ההזויים הללו, ותקבלו את ההתנהלות השערורייתית של איחוד הזוועות הזה.

שתי הנחות שגויות

ברקע המדיניות ההזויה הזאת מונחות שתי הנחות שונות: א. הקב"ה אחראי למה שקורה. ב. המדיניות שלו נהירה לנו, והוא מוביל אותנו בבטחה אל הגאולה. משתי ההנחות הללו ניתן לגזור את המסקנה שבמקרה של בעיות הוא יסדר עבורנו את העניינים. שתי ההנחות הללו נדרשות כדי לחיות בתמונה ההזויה הזאת, שהרי גם אם הקב"ה מעורב בכל מה שקורה, מניין לכם שהמדינה לא תיחרב על ידו? בסך הכל הוא (?) כבר עשה זאת לפחות פעמיים בעבר. שימו לב שהמסורת שאותה הזכרתי אחראית להנחה השנייה (לכן הרב מבריסק, ששותף להנחה שהקב"ה אחראי לכל מה שקורה, עדיין לא בטוח שהמדינה לא תיחרב, או שלא נינגף במלחמה).

כדאי לזכור שבכל פעם שקרה לנו, או לכל עם אחר, אסון, אני בטוח שכמה שנים קודם אף אחד לא האמין שהוא יקרה. לפני חורבן הבית אני בטוח שכולם חיו בשלווה, ולא האמינו שקטסטרופה כזאת יכולה לקרות להם ובימיהם. גם לפני השואה זה היה המצב, וכך גם בימינו. זוהי טעות רווחת, שכן אנשים מניחים שהמצב המוכר להם הוא הכרחי ולא יכול להיות אחרת. להערכתי, בניגוד להתרעות קודמות, בימים אלו בהחלט יש סיכוי שאינו אפס לחורבן או לפחות לקטסטרופה ממשית במדינה שלנו. זה כבר לא מופרך.

אני נזכר באירוע שהיה באלקנה, שם גרתי עם הוריי ואחיי עד נישואיי. אבי ז"ל, שהיה זקן העדה, וחווה בנעוריו את השואה בבודפשט הונגריה, הוזמן לרב שיח בנושא האם תיתכן עוד שואה. הדוברים האחרים הסבירו בביטחון שבית שלישי אינו חרב, ושוב שואה לא יכולה לקרות. אבל הוא כמי שחווה את השואה, אמר כמעט באדישות: איני רואה שום סיבה ששואה לא תוכל לקרות שוב. כדאי לקחת בחשבון שהמצב בו אנחנו שרויים אינו מובטח ולא הכרחי. נראה שמרכיבים רבים בקואליציית הזוועה שלנו לא באמת לוקחים את האפשרות הזאת בחשבון.

מהי משיחיות

רבים מאשימים את הממשלה  הזאת (ואת פורום קהלת) ב'משיחיות'. בדרך כלל, כוונתך למגמה להשליט כאן מדינת הלכה ובכך להביא את המשיח. זהו כמובן שיח מנותק. אף אחד ממרכיבי הקואליציה לא כולל מטרה כזאת בין מטרותיו בטווח הקרוב. הם בהחלט רוצים לכפות יותר יהדות ולהדיר רעיונות אחרים, אבל זה לא באמת הולך לכיוון של מדינת הלכה, לפחות בטווח הקרוב (בקדנציות הקרובות).

בעבודה שעשתה בתי, ברוריה, בעזרתי, היא עמדה על המאפיינים המשיחיים של הציונות-הדתית. לשם כך יש להגדיר את המושג משיחיות, ולהבחין בין מרכיביו השליליים והחיוביים, ולזה בכוונתי להקדיש את הטור הבא. כאן רק אומר שהמרכיב העיקרי בהתנהלות משיחית הוא התבססות על שיקולים מטא היסטוריים והתעלמות (גם אם חלקית) משיקולים ריאליים-היסטוריים. זה מה שאנחנו רואים כאן. זה נכון בעיקר למרכיבים הציונים-דתיים של הקואליציה (סמוטריץ, בן גביר, וחלקים בליכוד), אך כפי שהסברתי הם גוררים אחריהם גם את כל השאר, כל אחד משיקוליו הוא (אינטרסנטיות וחוסר אכפתיות של החרדים, או אילוצים קואליציוניים של ביבי).

לכן אני דווקא מסכים שיש מרכיב משיחי מאד חזק במדיניותה של הקואליציה הזאת. המשיחיות שלהם לא באה לידי ביטוי בחתירה למדינת הלכה, אלא בהתעלמות משיקולים ריאל פוליטיים, והתנהלות לפי שיקולים מטא היסטוריים. מה שתיארתי למעלה משקף את התפיסה וההתנהלות הזאת. לצערי, זו לא רק השלכה מעשית לתפיסת ההשגחה הפעילה, אלא מדיניות שעלולה להוביל את כולנו לאסון.

"התנהלותו הגאולית" של סמוטריץ

אתמול בלילה, תוך כדי כתיבת הטור הזה, נפלה לידי הכתבה הזאת שבה הרב מנוביץ, ראש ישיבת הגולן, משבח את סמוטריץ על 'התנהלותו הגאולית'. בניגוד לביבי שמתנהל מתוך מודעות היסטורית (זה לגמרי נכון לדעתי, ולכן קשה לי ליישב זאת עם מדיניותו העכשווית, האנטי היסטורית בעליל), הרי שסמוטריץ ומפלגתו מתנהלים באופן 'גאולי'. אל תטעו, בעיני הרב מנוביץ וכנראה רבים כמותו, זהו שבח ולא גנאי. לא רק שהם מתנהלים כך, הם גם לא מעלים בדעתם את הטעות המטורפת שיש בהתנהלות כזאת. זה נחשב בעיניהם כשבח.

הרי לפניכם שתי פסקאות ובהן תמצית הכשל:

הוא נתן שיעור שלם על משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, לא חשוב הלימוד ולא חשוב שבקיא בדברים האלה כי הוא בן תורה, כל זה לא חשוב, מה שחשוב שהוא אומר לעצמו ולנו: תראו, מה שמעניין אותי זה מה התפקיד שלי בתהליך הזה, אני לא חי עם תודעה היסטורית אלא אני חי עם תודעה גאולית ושואל עצמי: מה ריבונו של עולם רוצה ממני בתהליך הזה?.

אין פה בבית המדרש שלנו אין אף אחד, לא תלמיד ולא רב שחושב שאנחנו ערב חורבן, אין דבר כזה, אנחנו תלמידים של הרב והרצי"ה, חושבים שיש פה תהליך גאולי. ההבדל בינינו לבין אנשים ששמחים על מדינת ישראל אבל לא מבינים שיש תהליך גאולי, זה הבדל שמים וארץ. אנחנו חושבים שיש פה תהליך שהקב"ה מוביל אותו ואנחנו מצטרפים אליו".

אני בטוח שהשיעור של סמוטריץ על משיח בן יוסף ובן דוד היה מאלף ועמוק, הוא הרי מבין בזה (טוב, אף אחד לא באמת מבין בזה. מה שלא מפריע לכולם לתת שיעורים מקיפים בנושאים אלו), אבל הייתי ממליץ לו להתמקד בשיעורים הללו במקום להוביל את כולנו לאסון. אין אף תלמיד בבית המדרש שחושב שייתכן אסון וחורבן, אבל זאת גופא הבעיה. הקיבעון הגאולי הזה שבו שוטפים את המוח לנוער, והתוצרים שלו בסוף מגיעים להיות מנהיגים פוליטיים ורבניים. הרב מנוביץ גם מחנך את תלמידיו להתנהל באופן 'גאולי', וברוך השם יש לזה תוצאות. כך בדיוק נוצרה המשיחיות בה חוזות עינינו כעת. אוסף פרחחים ילדותיים מיישמים את תורת רבותיהם בהכוונתם והנחייתם הפעילה, ומובילים את כולנו לתהום. אם זו אינה משיחיות, איני יודע משיחיות מהי.

אגב, הרב מנוביץ שם לא שוכח לשלם את המס המתחייב ל'חובת ההשתדלות':

הרב מנוביץ' הדגיש בדבריו כי אין הדבר אומר שלסמוטריץ' יש תעודת ביטוח. "אל תשאלו את השאלה אם יש פה תעודת ביטוח, האם אתה אדם כמו שר האוצר, שאני לא מכיר אנשים פרגמטיים כמוהו. גם המתנגדים הגדולים שלו מדברים על קצב הלימוד שלו במשרד התחבורה, המהירות שלמד מה זה המשרד, המהירות שלמד את המערכת הכלכלית. אף אחד לא חושב שהוא מקבל מסרים אלוקים וחי לפיהם".

הוא מעיר שה'גאוליות' אינה מונעת ממנהיגינו הנערצים לשקול שיקולים ריאליים, ועדיין הגאוליות היא שמנחה אותם. אבל בפועל נראה שהם בהחלט מתעלמים מהשיקולים הללו. ואין בכך כל פלא, שהרי תזת ה'השתדלות' היא באמת מופרכת. אם מאמצים את תפיסת המעורבות על שתי הנחותיה הנ"ל, אזי מתבקש לא להשתדל במובן הריאלי. אם אף אחד לא חושב שיהיה כאן חורבן ואם הגאולה מובטחת, כפי שאומר הרב מנוביץ, אז מדוע לחשוש מפניו ו/או לפעול כדי למנוע אותו?! אם אין תעודת ביטוח אז מניין הביטחון?! יש לו משהו נגד לוגיקה?! האם גם בשיעורי העיון שלו הלוגיקה נראית כך, לומר דבר והיפוכו במשפט אחרי משפט? לסיסמתיות הדתית ולשניות המחשבתית פתרונים. אבל הבעיה שלי אינה הלוגיקה של אנשים. לזה כבר די איבדתי תקווה. הבעיה של כולנו היא התוצאות המעשיות של ה'לוגיקה' התימהונית הזאת.

[1] לא שאני מבין מדוע ההבטחה הזאת, גם אם לא לוקחים אותה ברצינות, מבטיחה שהרב מבריסק לא ימות מכדור, או אפילו שירושלים לא תיפול. ירושלים העתיקה כזכור כן נפלה, עד שהגאולה חזרה והתאוששה תשע-עשרה שנים לאחר מכן, במלחמת ששת הימים.

[2] וכבר הסברתי (ראו למשל בטור 553) שגם אם זה כן היה רצון הבוחר, אין בכך כדי להוריד את הלגיטימציה מהמחאה וההתנגדות לשינוי כללי המשחק.

[3] מה עוד שהקואליציה העכשווית בהיותה באופוזיציה ניסתה לטרפד בעצמה, לפעמים בהצלחה, צעדים של הממשלה, גם כאלה שהיו לרוחה ולטובת המדינה גם לשיטתה שלה (כמו הדרכונים לארה"ב והחלת החוק הישראלי על מתנחלים בשטחים, מס על חד פעמי ומשקאות ממותקים ועוד הרבה). ועוד לא דיברנו על אי קבלת תוצאת הבחירות, שזה לא  מענייננו הישיר כאן.

88 תגובות

  1. אפרופו תודעה גאולית, ממליצה בחום לקרוא את רשימתו של ר' (פרופ') יואל אליצור, איש יקר מאד. התודעה שממנה נכתבה הרשימה היא תודעה של השגחת ה' בשיבתנו לארץ, ועוד. הנה:

      1. אכן, הברנש חי בסרט אמתי. מספיק רק לראות את הציטוט הזה שמובא כתמיכה לקואליציה הנוכחית:
        עם ישראל צריך לרשת את הארץ שיועדה לו, ולהיות סגולה מכל העמים, העילית והמופת המוסרי של העולם כולו.

        1. לא ראיתי את הסרטון אבל מישהוא כמוך שמדבר על אנשים שחיים בסרט לוקה בחוסר מודעות עצמית קיצונית. כן. השמאל ישר ומוסרי. אין בכלל אכיפה בררנית. אין שקרים ואין הנדסת תודעה. אנשים אחראים ועדינים ולא אלימים בכלל. ממש מופת לעולם כולו

          1. השמאל ישר מוסרי – הבעיה נמצאת בהשטחה שאתה עושה למרחב הדעות. כל מה שהרב טען כאן לא שקול בשום צורה לטענה שהשמאל ישר מוסרי.
            הנדסת תודעה – הרב העיר שלדעתו יש הרבה בפעולות המחאה שגרם להיווצרות הרוב בסקרים נגד הרפורמה (אם אתה מתכוון להנדסת תודעה במובן העמוק, סטייל ערוץ 14, אנחנו לא במצב שמאפשר בכלל לדון על משהו)
            אכיפה בררנית – איך זה קשור למשהו ממה שקורה בפוסט הזה? (אולי לתת הסבר לעצמך למה ראוי לשנוא שמאלנים)

            1. בטח שזה קשור למוסריות (שאין) של השמאל
              מלכתחילה הרי כל התירוץ למחאה הוא שהממשלה המושחתת תעשה ככל העולה על רוחה . וזה מניח שהצד המוחה הוא נעלה מוסרית מעל הממשלה ומצביעיה. רק שבעבר החבר'ה הללו הם אלו שהמציאו את הפנקס האדום. אולי הם מפחדים שאנחנו נעשה מנקס כחול כנקמה. הפחדים שלהם מצביעים על מה שהם היו עושים אם הם היו בשלטון באופן מלא. כמו הערבים שברחו ב48 כי חשבו שנעשה להם את מה שחשבו לעשות לנו. אמנם ימי הפנקס האדום עברו אבל המנטליות לא עברה ורק התחזקה עם השנים. הם בכלל לא רואים את הימין. הוא קיים מבחינתם.

              ערוץ 14 הוא חובבן בהנדסת תודעה במה שאתה קורא לו "המובן העמוק" יחסית לשאר הערוצים. הוא אומר את מה שהוא חושב ישירות. השאר ( כמוך) מנסים להחדיר את המסרים להם כאמירות אגב צדדיות שאמורות להיות מובנות מאליהן לכל "ברדעת" ו "שפוי" ואין בכלל מה לדון אליהם.

  2. אני בהלם מכמות הכעס והרעל שלך
    "יש כאן שילוב מופלא של ציניות וציבור בוחרים מטומטם, מבית מדרשו של הליכוד" (וזו לא האמירה היחידה בסגנון)
    זו אמירה שמתאימה לציניקן ניהיליסט תל אביבי, לא זכור לי שדיברת כך בעבר, אתה שוקל לרוץ לפוליטיקה?
    לא ברור לי למה הרפורמה שיבשה את דעתך עליך אבל זה מצער לקרוא

    1. הראשון שהרפורמה שיבשה את דעתו הוא הח"כ הליכודניק המצוי.
      בשונה ממה שכותב מיכי, ציבור הבוחרים לא מטומטם, לפחות ממי שאני מכיר – לא מעט מהאנשים שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות (ובשונה ממה שהשמאל מנסה לצייר – הצביעו תוך ידיעה ברורה שהולכים לנסות לבצע רפורמה במערכת המשפט), עם כל זה – מאוכזבים קשות מההתנהלות של המפלגה.
      בוא רק נתחיל מההתבהמות התקשורתית שלהם. עובר ל0 הגמור ביכולת לשלוט על הקואליציה. אי-שימת-מעצור לחזירות החרדית (שמשתוללת אפילו בלי הנהגה פנימית שתמתן קצת, למי שלא שם לב – למעשה היום התקשורת החרדית (הנוטה לימין קיצוני) היא זו ששולטת בח"כים, אין 'מרנים' משמעותיים בכלל) וכו' וכו'.
      אם הם רק היו מתנהלים ביישוב הדעת, אני אפילו לא מדבר על הסכמה בדברים מסויימים עם האופוזיציה (לכל הפחות לגבי כללי המשחק בנוגע להפרדת הרשויות זה מתבקש, לגבי שאר הדברים (גיוס חרדים ותקציבים, התנחלויות, תקשורת, וכו') – האופוזיציה יכולה לדבר ללמפה (וכך זה תמיד היה ויהיה), הרי בסופו של דבר אלו דברים שלשמם התכנסנו ביום הבוחר, ולאחר מכן המפלגות עשו את הדילים שלהן, עם כל הצער שבדבר – מה שאין כן לגבי עצם כללי המשחק (שלמותר לציין שלא נותר מכל המערבולת שרצו לעשות ברפורמה – דבר וחצי דבר. דה פקטו המחאה ניצחה. נותר רק לאסוף את השברים בדמות ממשלת אחדות, שתהיה לצערי פריטטית לעילא ולא פרקטית בכלל, אבל זה מה שנגזר עלינו מההשגחה העליונה), הם היו קונים את עתידה של הממשלה – לא לעוד 4 שנים של ימין על מלא מלא מלא, אלא לעוד 8 ויותר (היינו גם בבחירות הבאות). אבל החזירות הרגה את החתול.

      1. מתוך הנחה שאני מבין שאתה איש ימין "שפוי": אתה אומר שיש מצביעי ליכוד שחושבים באמת שהקול שלהם שווה פחות ( וגם פחות מזה של הערבים) ? זה נראה לך הגיוני? הם סתם מנסים למצוא חן בעיניך. מנסיוני אנשים כמוך ( יותר אנשי שמאל) הם אנשים קשים ומרים ולכן מצביעי הליכוד שאתה מכיר יגידו לך את מה שהם רוצים לשמוע אבל זה לא מה שהם באמת חושבים בסתר ליבם. הרי הם הצביעו ליכוד אחרי כל המלחמה של הפרקליטות והתקשורת בביבי והם לא באמת מאמינים שהוא אשם ומן הסתם הם כבר יודעים כמה הפרקליטות ומוסדות המדינה מושחתים. אתה חושב שמצביע ליכוד ( או איזה בנאדם נורמלי כלשהוא ) יהיה אכפת לו מהחזירות החרדית ומזה שנציגיו בכנסת ( שהוא מכיר מצוין) אומרים מה שהם באמת חושבים בתקשורת ולא שומרים על ארשת ממלכתית מזויפת, יותר מזה שהם ימשיכו להישאר אזרחים סוג ב' ? שהם יבצעו מהלכים שישווו את הקול שלהם רק בהסכמה של הצד השני…..? שהצד השני יסכים שהקול שלהם שווה ? שוויון אמיתי לא מקבלים. לוקחים אותו בכוח על אפו וחמתו של הצד השני

        גם בסביבתי יש (אנשי שמאל) שמנסים להנדס לי את התודעה כמוך. אני נותן בהם מבט מצמית ושותק. מהר מאוד הם אלה שכבר מנסים למצוא חן בעיני….. המחאה תנח רק החכ"ים יבהלו. אבל זו מלחמת העצמאות של הימין ( ובעצם של העם היהודי).

    2. זו בעיניי גדולתו. בניגוד להרבה פחדנים שלא מעיזים להביע דעה נחרצת וכנה, הרב מיכי אומר את הדברים בצורה, ישירה בוטה ולדעתי נכונה. מה קשור ציניקן, ניהליסט ותל אביבי? צריך להיות עיוור כדי לא לראות את מחדלי הממשלה הזאת. השואה התרחשה אתמול במונחים היסטוריים ונראה שלא למדנו כלום.

  3. 3 תמיהות:
    1. בעניין הפרגמטיות החרדית – היכן היא נעלמת כשמנהיגיהם הקיצוניים (רובם ככולם, אם לא כולם) מכניסים את כל הציבור שלהם לסד-עינויים של עוני, בערות, ושליטה? כשאברך מתקיים מכלום כסף, זה יותר 'תפיסה גאולית' מאשר 'מקובלני שכשיורים – בורחים'…

    2. על מה שכתבת בשורה האחרונה בהערות למאמר: ועוד לא דיברנו על אי קבלת תוצאת הבחירות, שזה לא מענייננו הישיר כאן" – מחילה, אבל אז (בכנסת הקודמת) כן היום, התוצאות היו על הקשקש עם נטיה קלה לטובת הימין. ואילו מה שהטה את הכף לטובת "ממשלת השינוי" הייתה ההחלטה של בנט, שמצא את עצמו כלשון מאזניים (מה שהחרדים היו פעם) והוא החליט ללכת על כל הקופה כי אין לו "מועצת" שתמנע ממנו לקחת תפקיד ביצועי, והמזל שיחק לו. הוי אומר – בכנסת הקודמת, המורת-רוח של הימין היתה כנגד עצם המשחק הפוליטי ולא תוצאות הבחירות, וגם היום המורת-רוח של השמאל והמרכז היא כנגד צורת המשחק (שאינה מלוכלכת, אלא גמלונית, חזירית, רבולוציונית ולא אבולוציונית, ומתבהמת עם נטיה טנטטיבית לדחוף אצבע בתוך שתי העיניים של המחנה היריב, ונראה שללא כל יכולת שליטה, אבל למרבה הצער היא בהחלט בתוך הכללים, לדעתי, ובניגוד לדעתך במאמר זה ובמאמרים קודמים).

    3. לדידי, כל הפוליטיקאים כולם נגועים בתפיסות משיחיות, איש איש וזרמו הוא, אחרת הם לא היו נישאים ע"ג הרעיון שלהם עד שהגיעו לכנסת… הגע עצמך, בן גוריון לא היה משיחי ועם פולחן אישיות? הסוציאליסטים (ועסקני המחשכים החרדים) והפרוגרסיבים שחושבים שהכסף גודל על העצים – אינם בעלי תודעה משיחית הרסנית? אנשי השיחות והמו"מ המדיניים למיניהם, אינם כהנים משיחיים שמהלכים עד ארכובותיהם בדם הקרבנות?? מכל מה שאני מנסה לגרד מאי-שם איזו מפלגה שהיה נטו-פרגמטית, ולא פרגמטית-לצורכי-התברגות-והשתלטות (מישהו אמר מפלגות ערביות?), אולי אולי הציונים הכלליים אי שם בערפילי קום המדינה. אז מה אתה מתרגש מסמוטריץ'? כי הוא בשלטון? כי אליבא דיריביו השיטה שלו מזיקה? צא נא וראה מי הם יריביו – אלה שמוכנים לעשות הכל אבל הכל למען הכרה ביןלאומית, כולל קרבנות השלום וכו'. אז זה נבלה וזה טריפה. משהו מגלומני ורע עובר על כל הימין, אבל קודם לכן הוא עבר גם על השמאל. אין אחד נקי וחף ממגלומניה, והיה סמוך ובטוח כי גם ממשלת ה"שינוי" זכרונה לברכה, אם הייתה מאריכה ימיה, הייתה מתחילה ואולי ממשיכה ומסיימת לפלרטט עם רעיונות 'שלום' נוסח אוסלו וקמפ-דייויד. אז אולי זה יישמע כל מה שכתבתי כמו וואטאבאוטיזם, אבל האמת ניתנה להיאמר, שפוליטיקאים מעצם טבעם רובם ככולם הם משיחיים, זה לצד אחד וזה לצד שני. אז המילה "דיקטטורה" נורא נורא מפחידה (בהתחשב בזה שהדיקטטור בימי השקיעה שלו, לרפואה שלמה) את כולנו, אבל כנראה הזיכרון שלנו מאוד קצר, כי רוב הפעולות האלה על קיצוניותן היו קיימות כאן בעבר בארץ (ונכון שאין באמת סיבה להחזירן, אבל המינימום המתבקש מהחבר'ה המבוגרים שמוחים – להביט במראה), ומאידך גם מדיניות שמאל משיחית היא נורא נורא מפחידה, ועולה לנו בדם.

    1. 1. פרגמטיות היא פונקציה של המטרות. המדיניות הזאת נועדה לשמר את החרדיות המתבדלת ולכן היא לגמרי פרגמטית. החרדים יוותרו על כל ערך פרט למה שמאיים על החרדיות (קיומה, לא ערכיה).
      2. לא אכנס שוב להשוואות הנואלות הללו. כרגע הממשלה לא מייצגת את הציבור ולכן מדיניותה אינה רצון הבוחר.
      3. הסברתי את המשיחיות של הקואליציה הזאת. את כל השאר אתה שופט על אמירות ולא על מעשים.

      1. 2. אלו לא השוואות נואלות. זו המציאות. שתי הממשלות, זו והקודמת, התבססו על אותם דילים קבוצתיים למעשה (ביבי-חרדים-צה"ד מצד אחד, ופצועי-ביבי מצד שני), וב"הסרת המונע" של בנט זה מה שהתקבל. לגופם של דבריך – אכן הממשלה רחוקה מלייצג את בוחריה (אפילו את החרדים), כל אחד מושך לכיון שלו, אחד לונדטה ארוכת השנים שלו מול המערכת, השני לחלץ את עצמו ממשפט (אם כי זה לא סביר כ"כ), השלישי לשפוך בנזין על המדורה וכמה שיותר, ושאר המוקיונים הסובבים את השושנה העליונה – לצבור לעצמם כמה שיותר זמן אוויר בתקשורת, אך אין זה נוגע ל"תוצאות הבחירות", שהן, כאמור, וכמו שטורחים בתקשורת כיום להזכיר – כמעט שקולות זו לזו.

        3. לא נכון. לשפוט את המשיחיזם של הפקידים והשרים בממשלות רבין או ברק זה על אמירות ולא על מעשים? את הסמי-דיקטטורה של מפאי זה לשפוע על אמירות ולא על מעשים? את האידאות ההרסניות של הפרוגרס השמאלי (ותאומו בדמות הפוריטניות החרדית) זה אמירות ולא מעשים?

        1. אין מה להשוות את הפרוגרס לשום דת. גם לא לחרדים הכי קיצוניים שיש ( נטורי קרתא). היא דת הכי משיחית שיש. והכי אטומה ופנאטית. זו דת שאין לה אלוהים ( חוסר קיומו הוא האל שלה (שהוא גם האל של דת האתיאיזם) . הוא מזוהה אחדותית עם האלוה הרשמי שלה שהוא אל השוויון הריק. כלומר שניהם מופעים של אותה יישות)

      2. 2. הממשלה מייצגת את רצון הציבור הנוכחי כמעט בהגדרה. כל מי שמצביע לכנסת גם מצביע על כך שהקול שלו שווה לזה של אחרים. אז בוודאי שהציבור הצביע בעד הרפורמה בבחירות ואל הציבור הזה הממשלה מחויבת. היא לא מחויבת לסקרים ואף אסור לה להתבסס על סקרים. חוץ מזה אם אכן יש מצביעי ליכוד שנגד הרפורמה. זה אומר שהבחירה לא להיות עבדים של השמאל לא שווה להם את המחירים שיש לרפורמה (שגורמים להם האדונים מהשמאל) . כלומר בוחרים בעבדות בשביל שקט. יש מישהוא שחושב שמצביעי הליכוד המזרחים שמהווים רוב ככל של המצביעים לליכוד לא אכפת לו מהכבוד שלו ? במיוחד כשמדובר על כבוד בסיסי וחיוני ? אני לא רואה אפילו אשכנזים שלא אכפת להם

    2. השמאל הרבה יותר משיחי והמשיחיות שלו הרבה יותר מפחידה מזו של הימין. היא חורגת הרבה מכסף על עצים. תחשוב על הקומוניזם ותכפיל בעשר. והקומוניזם היה גרוע מהנאציזם בעצמו. ואם מדברים על מעשים ולא על אמירות אני מפנה לפרעות בסיאטל של הפרוגרסיבים שם. ואין לחלק בין הפרוגרסיבים דהתם (ששם) לאלו דהכא (שפה) כי מכיוון שהפרוגרסהוא אנטי לאומי פרו גלובלי, ביחס לפרוגרסיבים "סדנא דארעא חד הוא" (כולם אותו דבר)

  4. איך לא הוזכר הציטוט על שריפת חווארה? שילוב מופתי של משיחיות וטימטום שלא נראו פה מאז קום המדינה לדעתי. שר אוצר שלא מוכנים להכניס לפגישה באף מדינה מערבית..

    לגבי ביבי והתודעה ההיסטורית: זה אולי היה נכון ב-2015(וגם פה אני בספק). היום התודעה השלטת היא של הרעייה והילד(עוד יכתב בספרות ההיסטורית כמה סבל עברה המדינה בגלל הברנשית והברנש). הבנאדם מחסל את מדינת ישראל בעיניים פקוחות. ובגלל שהוא חכם מאוד, וגם ליברל אמיתי(קפיטליסט שמאמין מאוד בביזור כוח גם בנוגע לעליון), ומשיחיות זרה לו מאוד אין לי ספק כי הוא בהחלט יודע כמה הוא שורף פה את העתיד הכלכלי עם החרדים הטפילים והשיסוי בעם שהוא לגמרי פרי יצירתו המפוארת. לכן המסקנה היא שהוא רשע.

    1. כבר ראינו כמה האשימו אותו בשחיתות, מה לא תפלו עליו, והכל מתברר כתיק תפור. הפוליטיקאי היחיד שבאמת מבין בכלכלה.
      גם ירון זליכה שאינו משועבד לשטיפת המח של השמאל טוען שהרפורמה לא מזיקה לכלכה

      1. להיפך . ירון זליכה טוען שהיא תועיל. וזה סתם שכל ישר. לא צריך להיות כלכלן בשביל זה

    2. אני גם בעד לשרוף את חווארה. מה משיחי בזה ? סתם שכל ישר וצדק ישר. צריך לשאול את השאלה עליך.
      חוץ מזה המדינה ( אוסף המוסדות הפקידים והמבנים) קיימת בשביל עם ישראל ולא להיפך . אם עם ישראל יזכה בחירות על חשבון הרס המדינה אז כל הכבוד לביבי שהיה לו את האומץ לעשות את זה. זה יהיה מהלך מנהיגותי ממעלה ראשונה. זה בסדר. מבחינת השמאל גם בגין היה רוצח. הרס המדינה ( בשביל בניית עם ישראל) פחות גרוע מרצח , לא ?

      חשבתי שמטרת שר האוצר להיות לטובת העם היהודי ולא בשביל להתחנף למדינות המערב הצבועות. הגיע הזמן להפסיק להיות שנוררים. אחרת אין שום כבוד בקיום המדינה

      1. המדינה קיימת בשביל כלל אזרחיה, לרבות מי שאינו בכלל "עם ישראל"

        1. לא אגן בדמי על מדינה כזו ואף יהודי גם לא צריך . או בכלל על כל מדינה שהיא. אני לא נלחם עבור מוסדות אני מוכן רק להגן על עם ישראל (שלא מתבייש במושג הזה ושהחטא הכי גדול אצלו זה גזענות). חוץ מזה אם זה כך אז המדינה היא כמו רוסיה. אתם חושב שהיהודים היו צריכים להתגייס למלחמות של הצאר ?

          ולא . המדינה קיימת בשביל העם היהודי. זה המקום היחיד שלו בעולם. זר שלא חושב ככה מבחינתי אפשר לשלול לו את האזרחות (לא מעוניין לתת אזרחות לערבים וגם לא לעולים הלא יהודים מרוסיה (מועילים ככל שיהיו) ). לא ישלם מיסים ולא יצביע לכנסת.

        2. תושבי חווארה אינם אזרחי המדינה בשום צורה שהיא. הייתי שמח אם היו מחילים ריבונות ביהודה ושומרון, אבל זה עוד לא קרה.

    3. נ ( ? ) – תתעדכן – השיא של סמוטריץ נשבר על ידי דן חלוץ .
      ( חפש במרשתת – חלוץ, טיטוס ) .
      ובענין המשיחיות – היו אנשים שאמרו שאפשר לכרות ברית עם עראפת.
      וגם כאשר ראו את דברי עראפת על "הסכם חודייבה" לא פקחו עיניים –
      וכבר הסביר רבנו איך אנשים חיים בשניות מחשבתית.
      אז מי המשיחי ומי המשחית ? הימין או השמאל ?

  5. הרב מיכי בפאניקה. וברכות על קבלתך למאפיה השמאלנית

    בוודאי שזה רצון הרוב. ובטח שלא מנהלים מדיניות לפי סקרים. בצורה פשוטה מי שמתנגד לרפורמה פשוט אומר שהקול של מצביעי הקואליציה שווה פחות. חד וחלק. הרפורמה היא פשוט מימוש הבחירות . זו לא הבטחת בחירות. זה חלק מתהליך הבחירה. על מנת שתהיה לה משמעות. אז הרב מיכי אומר לנו שיש ממצביעי הקואליציה שחושבים שהקול שלהם שווה פחות . לא רק משל הצד השני אלא גם מקולתיהם של הערבים. אפילו במקרה שבאמת היום המיעוט תומכים ברפורמה ( וזה לא מיעוט בקרב הציבור היהודי) גם אז צריך להעביר את הרפורמה כי הרוב לא יכול להחליט שקול של פרט מהמיעוט שווה פחות מקול של המחנה שלו ( ביחס לבחירות בעתיד). אני די בטוח שאם אני אסביר את מה שאמרתי כרגע לכל מי הצביע בבחירות לקואליציה תקבל רוב . ואולי כן. אולי יש חלק ממצביעי הקואליציה שהבינו שהקול שלהם במצב הנוכחי שווה פחות והם החליטו לעבור למחנה בו הקול שלהם (?) שווה יותר. כלומר, הם החליטו להחליף את אמונתם המקורית ב"אמונה" שתעניק להם יותר רווח וכבוד. כלומר אין להם אמון בעצמם היות וככה החליטו האדונים מהשמאל : "תאמינו בנו כי בעצמכם אסור לכם לתת אמון. אבל אם אפשר לנסות להנדס את תודעת הקוראים אז למה לא. זה מה שקורה למהנדסי תודעה . גם הוא היה כזה (השפעת הסביבה . הכלי הכי חזק לעיצוב מחשבות של אנשים).

    נכון. מה שהרב מיכי בעצם אומר זה שיש מצביעי הליכוד בעצם לא מאמינים בעצמם ולכן בוחרים ונותנים אמון באנשים שהם חושבים אסור תת להם אמון ולכן מתנגדים שלא יהיה על בחירותיהם פיקוח של קבוצת אנשים מהגזע העליון שלא נבחרים על ידיהם ושלא חולקים את אותם ערכים כמוהם ושחושבים בעצמם שהקול שלהם שווה פחות ועוד פחות מזה של הערבים (!) ושגם מזלזלים בהם ושונאים אותם. למה לא

    בלי שום קשר יש סיכוי טוב שהסקרים מהונדסים. זה לא משנה מי המזמין את הסקר ( אגב זה ידוע בקרב קוראי ישראל היום הוותיקים שהוא כבר ממש לא ימני מאז ממשלת בנט מאז שביסמוט עזב והגב מרים אדלסון החליטה לשנות כיוון , אבל הרב מיכי לא יודע כלום) אלא מי עורך אותו. הרבה תלוי איך מנסחים את השאלות. ולא לשכוח שאנשים שעובדים בתחום המדיה הם שמאלנים מעצם מהות המקצוע שלהם ( כמו כל מקצועות החיצוניות והתדמית : אנשי שיווק מכירות פרסום עורכי דין אנשי תקשורת ועוד…) ובעת הזאת שהיא עת מלחמה וייהרג ובל יעבור (כמו שהארץ העיפו את גדי טאוב בגלל הרפורמה) הרי כל שקר מוצדק. וגם הרב מיכי ייצטרף לזה במלוא אונו.

    וכמובן השקר האחרון והגדול.האזהרות השקופות הרפורמה פוגעת ותפגע במדינה . אז לא. מה שפוגע אלו המחאה ההתפרעות וחוסר היציבות . זה מקרה קלאסי של האשמת הקורבן: "יש לכם פרצוף יפה. לא חבל שתהרסו אותו ?" אלו בעצם האזהרות.

    אין שום עניין שתהיה מדינה שבה נהיה עבדים ועוד נשפוך דם על קיומה. הרעיון של הקמת מדינת ישראל שעלה ועולה דם והרבה יזע וכסף הוא של עם יהודי חופשי בארצו ולא של עם יהודי משועבד בארצו. החרדים חכמים וקלטו את זה כבר מההתחלה.

    ממש חולה נפש

  6. מה יהיה ר' מיכי? עד שאתה חוזר לכתוב על נושאים חשובים ,קופץ עליך קלי' הפוליטיקה? נישט גפערלאך…
    בקשר להשתדלות: 1) זה ודאי מועיל פסיכולוגית, אני עושה מה שאני יכול עד הסוף, ואם לא הולך, אני משלים עם המציאות, הרי מי שחי כך, מחוסן נוירוטית.
    2) להבנתי, כשאומרים שהקב"ה מתערב בתהליכים היסטוריים, הכוונה לסכום מצטבר. רואים מה התחולל כאן כלכלית ובטחונית ב75 שנה האחרונות, ועוד לפני כן עם כל העליות וכו' ומרגישים שהתוצאה ענקית מסך חלקיה. גם חילונים מתייחסים למדינה כפלא (חוץ מליבוביץ שלשיטתו כבר לפני 20 שנה המדינה היתה צריכה לקרוס. ללמדך..).
    מעשה ידי אדם, עם ארומה שמימית. הארומה היא המעורבות.

    1. 1. השאלה אינה האם זה מועיל פסיכולוגית אלא האם זה נכון. מי שמאמץ תפיסת עולם הזויה כי היא מועילה לו פסיכולוגית – יש לזה שמות אצל פסיכולוגים. אבל בוא רק נאמר בעדינות שהוא ילדותי.
      2. לא עסקתי כאן בוויכוח ההוא (האם הקב"ה מעורב בעולם או לא). רק הצבעתי על השלכות בעייתיות של התפיסה הזאת.

    2. מכיוון שרוב הקהל הקדוש באתרא הדין נמנה על חניכי ה"ציונות הדתית" שינק משיחיות עם חלב אימו אזי היכולת שלהם לקבל שמשיחיות יכולה להוביל לחורבן דומה ליכולת של גרמני בשנות השלושים להבין שהרייך של 1000 השנים יקרוס 988 שנה לפי המועד.

      הם אזרחים סוג אאא ולכן אם רובם הצביע שהשמש תזרח במערב ותשקע במזרח זאת זכותם וכל מופע אחר של השמש יהיה הוכחה נוספת שהם סוג ב מדוכא.

  7. 1. האם לדעתך אין מקום לשיקול דומה לזה של "הרוצה בשלום ייכון למלחמה"? לאמור, אם הימין כל הזמן יתפשר על בשביל הפשרה ולא להרוס את המדינה הוא לא יגיע לכלום. כל פעם הוא ייכנע לבריונות ולא יהיה אפשר להתקדם.
    2. זה נושא צדדי בטור שיכול להיות שהתייחסת אליו בעבר אבל בכל זאת ארשום זאת. לגבי הטענה שלך ללוגיקה הלא הגיונית של הרב מנוביץ'. לכאורה אלה ממש דברי מרדכי לאסתר "אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (אמנם שמעתי פירוש שהחלק הראשון של המשפט הוא שאלה רטורית אבל זה פחות נשמע ככה, והאות "ו" לפני המילה "את" פחות שייכים, בכל מקרה הפירוש של הפסוק פחות מעניין אותי אלא היחס לאינטרפרציה הקלאסית). כלומר, באמת תהיה הצלה כללית לעם ישראל והסוף יהיה טוב, זה לא אומר שעכשיו יהיה טוב אם לא תפעלי. מה הבעיה בלוגיקה הזאת?

    1. 1. יש מקום לשיקול כזה, וגם הזכרתי אותו. אבל יש שכל ישר ופרופורציות. ולא מדובר בכניעה של הימין. יש רוב ברור בציבור נגד המהלכים השערורייתיים הללו, וחלק גדול מהימין גם שם. ולא רק הימין שהצביע לסער ובנט וליברמן ויועז הנדל, אלא גם הימין שהצביע לליכוד. ראה בנתונים שהבאתי. הימין גם לא נכנע כל פעם לשמאל. יש צעדים מסוימים שבהם ראוי "להיכנע" (בעצם להבין שטעית). הרצון לנצח בכל מחיר הביא להעברת חוק חסר כל משמעות מעשית (צמצום עילת הסבירות) במחיר נורא, ואגב, גם במחיר של שאר סעיפי הרפורמה שהם יותר משמעותיים וכעת יהיה קשה יותר להעבירם.
      2. כתבתי לא פעם שאיני עוסק בתנ"ך. אני רק תוהה לשיטתך למה למרדכי היה כל כך חשוב שאסתר תפעל אם בין כה וכה לא תלוי בזה כלום?
      לענייננו, הבעיה כאן היא המקרים (הבודדים) שבהם יש התעלמות משיקולים של ריאל פוליטיק. בפרט כשזה נעשה למטרות שלא קשורות בשום צורה לשם שמים אלא להיפך (לחילול שם שמים). שאל את עצמך: אם הכלכלה תתמוטט והצבא יתפורר ויחסי החוץ שלנו יקרסו והחברה תיקרע ואנשים רבים יעזבו את הארץ, אבל רווח והצלה יעמוד לנו ממקום אחר בעוד חמישים או מאה שנה, זה שווה את צמצום עילת הסבירות? ואולי הרווח וההצלה יהיו במדינה שתקום בעוד חמש מאות שנה, אחרי שכולנו נטבע בים. גם זה שווה את צמצום עילת הסבירות?

      1. יש גם יש כניעה של הימין. מילא שאי אפשר לספור את המצביעים לאופזיציה כימין ( איזה מן ימין זה מי שתומך בבגץ ובמדינת כל אזחיה שלו ובהעדפה מתקנת לערבים ? מי בעד ארץ ישראל אבל נגד עם ישראל. אני הייתי חוזר לקווי 48 תמורת הרפורמה ושתהיה מדינה יהודית מובהקת שבה יהודים מעדיפים יהודים על פני זרים מבלי להתבייש או להתנצל על כך) אבל אפילו נניח לצורך הדיון שבאמת ( למרות שזה לא הגיוני בכלל) יש מצביעי ליכוד שמתנגדים לרפורמה. האם אני כמצביע סמוטריץ' לא אשתמש בכוחי כחלק נחוץ להחזקת ביבי והליכוד בשלטון בשביל שהקול שלי לא יהיה שווה פחות מהקול של שאר הציבור ? הרי בעניין זה אין משמעות לרוב הציבור. הוא לא יכול להחליט (במידה ואני תורם ככל יכולתי לחברה) שהקול שלי שווה פחות( לעניינים עתידיים ובחירות עתידיות). האם אני צריך לוותר עליה כי יש לה מחירים ? זה מה שעשו החרדים . אבל בדיוק אתה בא אליהם בטענות שהם לא מתגייסים ולא תורמים במיסים כאשר הם עבדים במדינה הזאת. הם בחכמתם הרבה השכילו לנצל את המצב לטובתם והחליטו למכור את קולם למרבה במחיר. אתה מעוניין שכל מצביעי הקואליצה גם יהפכו לחרדים ?

      2. 1. נדמה לי שניתן להעריך שרוב הגדול של מצביעי הימין תומכים בצמצום עילת הסבירות (חוק חסר חשיבות, אני בכלל לא מבין למה יש להתנגד אלא אם כן חוששים שזה תחילת חקיקת שאר החוקים). למה צריך להיכנע לבריונות לגבי חוק כזה?
        אגב, לדעתי ביבי העביר את החוק הזה בשביל לזרוק עצם לימין ונגמר הסיפור של הרפורמה המשפטית. אבל ימים יגידו.
        2. התנ"ך לא היה העניין. כבר נתתי פתח להסביר את הפסוק אחרת. התכוונתי שהפסוק מסביר בהבנה זו מסביר את ההיגיון שבו אנשים פועלים. כפי שאמרתי, זה לא נכון לומר שלא תלוי בזה כלום. "את ובית אביך תאבדו" משמעותו שכן יהיו אנשים שייפגעו מכך שאסתר לא תעשה משהו. אבל בסוף עם ישראל יתגבר על הבעיה.
        יכול להיות שזה לא שווה את צמצום עילת הסבירות. אבל הכוונה היא שיהיה לאדם שקט נפשי מסוים, שגם אם לא עכשיו אז עד חמש מאות שנה או פחות או יותר, רווח והצלה יעמוד ליהודים. לא באתי לדון בפרטים של המקרה דנן, רק לומר שזה ההיגיון של הביטחון והרוגע.

  8. הצעת ביניים
    בהרבה דברים אני מסכים עם הרפרומה המשפטית
    אולם המפלגות החרדיות והדתיות עשו כל מאמץ להראות שהמטרות אינן צדק משפטי אלא ג'ובים וכסאות.

    1. מה הבעייה במפלגות הדתיות ? לא תורמים למדינה ? לא עובדים ? לא משרתים בצה"ל ?

    2. למה לשקר. סמוטריץ' הסכים לוותר על תועלת מגזרית וג'וב וכסא על מנת שלא תקום ממשלת ימין עם ערבים. גם בן גביר היה עושה אותו דבר. הם הכי רחוקים מג'ובים שיש. אפילו מירב מיכאלי אמרה על סמוטריץ' שהוא אדם ערכי.

    3. כתבתי לא פעם שגם אני מסכים לנחיצותה של רפורמה, אם כי לא בפורמט שהם מנסים לקדם, ובשום פורמט זה ממש לא אקוטי. זה בטח לא הנושא הכי חשוב על סדר היום ולא שווה את המחירים המטורפים שאנחנו משלמים על האין רפורמה הזאת.

  9. שירות לציבור: הטור לא עוסק בשאלה אם הרפורמה טובה או מי אשם במצב שהגענו אליו. דברים אלו מוזכרים בקושי בהערות צדדיות לא מהותיות לעניין. הטור עוסק בכך שבהינתן המצב הקיים שהמשך החקיקה גורם נזק (לא משנה באשמת מי), בעייתי להמשיך רק מתוך מחשבה שגויה ש"יהיה בסדר".
    חבר'ה אתם חייבים לשתות כוס מים ולקרוא מה כתוב לפני שמגיבים בזעם, חבל על הבריאות שלכם.

    1. הערה יפה. קול שפוי אחד בסדום המוטרפת. רק יש להוסיף את ההיבט התיאולוגי שהוספתי כאן.

      1. חשבתי שזה מיותר כי זה עיקר התוכן של הטור, אבל כיוון שהרב מבקש:

        שירות לציבור 2: עיקר הטור עוסק בהפרכת גישת "יהיה בסדר". הרב טוען שזה מגיע בעיקר ממחשבה תאולוגית שהבית השלישי לא יחרב. המחשבה הזו בעצם מורכבת משתי הנחות: א. הקב"ה מתערב בנעשה בעולם וכופה את רצונו. ב. אנחנו יודעים את רצונו ורצונו הוא שמדינת ישראל לא תיחרב. הרב חולק על שתי ההנחות, אך גם לטעמו של מי שמאמין שהקב"ה מתערב בעולם (הנחה א'), עדיין הנחה ב' מופרכת, וראיה לדבר משיטת הרב מבריסק והתנהלותו הפרגמטית של הציבור החרדי בכלל. לכן ההנחה ש"יהיה בסדר" ומדינת ישראל לא יכולה להיחרב שגויה, ולכן אסור לסמוך עליה כדי להמשיך ולחוקק את הרפורמה.

        אולי הרב צריך למצוא עורך שיתמצת את עיקר הטיעון בטורים הפוליטיים, זה יחסוך כאב לב רב למגיבים הכועסים ולקוראים 🙂

        1. מי אמר לך שיהיה בסדר הכוונה לא לטווח הארוך ? ברור שיש מחירים בטווח הקצר. חוץ מזה מלחמה עבור חירות תמיד הועילה. אפילו מרד בר כוכבא שנכשל במחיר דמים רב גרר שהרומאים יותר לא גזרו גזרות שמד על היהודים עד קץ האימפריה ( ועליהודי הארץ אף לא היו שום גזרות כאלה עד קום המדינה)

        2. אגב .החלקהלא עיקרי במאמר הוא לא פחות חשוב מבחינתו. הוא הרי טורח וחוזר פעם אחרי פעם על הזלזול שלו ( המטופש להחריד) בימין האמיתי ולא מפספס הזדמנות .אני חושב שאת המסר הזה לא פחות חשוב לו להעבירמאשר המסר שהיה אמור להיות המסר המרכזי של הטור. אולי הפוך .אולי המסר המרכזי של המאמר היא שוב להשמיץ את הימין ולהנדס תודעה ( מתוך תקווה נואשת ופתאטית שמישהוא אולי יעבור צד אחרי העלבונות) והחלק המחשבתי הוא רק כסות ומעטפת לזה והוא הדבר הצדדי פה.

    2. האם החירות של הציבור הימני לא שווה את הנזק שהמחאה גורמת ?

      אולי לא יהיה בסדר בטווח הקצר. אבל מי שנכנע לעבדות יחמיר את המצב שלו בטווח הארוך גם בתחום עבורו הוא נכנע לעבדות הזאת. ככה למדנו מהשואה ומיהודי אירופה. ולהיפך , הקמת המדינה עלתה בדם ובכסף רב אבל בטווח הארוך דווקא מסתבר שהשקעה הזאת החזירה ( לפחות לאנשי השמאל) טאת עצמה + תשואה נאה.

  10. כפי שאחד המגיבים כתב פה מאוד יפה עיקר המלחמה היא האם לאיש ימין יש קול שווה פחות מזה של איש שמאל ,ואם תאמר של חרדים אכן שווה פחות אז יש לך את הערבים כנגדם, שקולם שווה עוד פחות מזה של החרדים. כלומר זו מלחמה על חירות של הימין מול שעבוד תחת אנשי שמאל

    עכשיו האם לדעתך זה לא מצדיק את כל המחירים שהחירות הזאת עולה ? ( הרס הכלכלה, הצבר וכו') .לתומתי למדתי שאנשים נלחמו למוות על חירות וכך ראוי מי שיאכל את הדגים המסריחים בסוף גם יגורש מהעיר. כלומר דווקא בטווח הארוך הכלכלה תפרח וכו'. זה נראה לי שיקול ריאל פוליטי מאוד

  11. אין סתירה בין השתדלות לבין אמונה שאלוקים משגיח.

    בצלאל סמוטריץ' יכול בנפשו להיות בטוח שהכל מאלוקים, ומצד שני לעשות השתדלות (מבלי להשתגע).
    המצב הנפשי של מי שמאמין + עוצמת ההשתדלות מראה על השגחה מהבורא.

    אם נביא את זה לעולם המעשה של כל אחד ואחד מאיתנו-
    אם קיבלתי אבחון מסוים מרופא (זו ההשתדלות), איני הולך לחוות דעת שנייה ושלישית ורביעית וכו' (לא חסרים אנשים שמרוב השתדלות כבר הלכו למספר עצום של חוות דעת).

    עוד: היתי בראיון עבודה, עניתי כמיטב יכולתי והבנתי (זו ההשתדלות). איני הולך עכשיו לדאוג ולהיות בלחץ מתי יחזרו אלי. איני הולך להתקשר למראיין/מגייס מידי כמה זמן ולשאול אותו "האם קיבלתם אותי" (ובטח שאיני הולך להחניף כדי שיקבלו אותי)

    כל העניין הזה הוא מערכת האיזונים השונים בין ההשתדלות, לביטחון בה', לעמדה הנפשית שבו אני נמצא.

    לי זה מאד פשוט ומסתדר. כל מה שצריך זה לא להציג את בשחור ולבן, ואז הכל מסתדר.

      1. אני מבין שיש קושי להתמודד עם הטיעון שהבאתי (שהוא די פשוט), להגחיך את התגובה שלי, ולהמשיך לדבוק ו"שחור או לבן", אבל זה לא משנה את העובדה שהטיעון שלי נכון –

        השתדלות בלי השתגעות = אמונה אמיתית באלוקים.

        אבל נראה לי שאחרי תגובה או שתיים הבנתי את הראש ומיציתי את ביקורי באתר.

        שיהיה בהצלחה

  12. לגבי השאלה מה ביבי חושב, די ברור לי שהוא מבין טוב טוב את המצב ושאין לו שום כוונה להעביר רפורמה משמעותית. כמו שכתבת בעצמך, אין הרבה משמעות לצמצום עילת הסבירות והוא עבר רק כדי לייצר תחושה שעושים משהו, בשביל המצביעים שהם בעד (גם אם הם מיעוט, זה ודאי מיעוט משמעותי שמצביע למפלגות של הקואליציה). כבר הרבה בתוך הליכוד אומרים שלא יצביעו בעד חוקים אחרים בלי הסכמה רחבה. מיד שהרפורמה תיעצר, או שמשהו יעבור בהסכמה ובלי הפגנות נגד, העולם יבין שהכול היה סערה בכוס תה.
    כמובן, לגבי המעשים של הממשלה שלא קשורים לרפורמה המשפטית, אתה צודק שהם נוראיים, אבל ה'רפורמה' מהווה מסך עשן ואף אחד לא שם לב לזה.

  13. הרב כול הזמן מתלונן על כך שאנשים חיים על תאוריות לא מבוססות כגון השגחה אני ממליץ לרב שבזמנו הפנוי יצפה בסדרה "איך להפוך למנהיג כת" שם הם סוקרים בצורה מקצועית כל מיני כתות עם כול מיני תאוריות הזויות ולא מבוססות ואז הרב יראה שהמצב אצל אנ"ש לא כ"כ קשה

  14. האמת שקצת מצחיק הטור שלך. בעוד רוב הטורים מנומקים לעילא, נשאלים על עקרונות מוסריים ופילוסופים
    הטור הזה בדיוק הפוך, הוא מסמן את המטרה, הדברים שאתה לא אוהב, ואז גוזר אחורה את ההוכחות.

    אדרבה, בוא נתווכח על תשתית החלטת הרוב בבחירות לכנסת, מהות הסקרים והשפעה על החלטות ציבוריות בעקבותם.
    ועל סקרים (ומה הראיה שלך? ״סקרים בבמה לא שמאלנית״. זה בערך רמת האינפורמציה שרבנים ממוצעים גוזרים ממנה החלטות ציבוריות הרות גורל)

    גם אני לא אוהב הרבה מהאמירות הצבוריות, והטמטום שיש בחלקים נרחבים בחברי הכנסת, אבל זאת טענה אופרטוניסטית ולא טענה עקרונית

  15. א. הטענה שחשיבות עילת הסבירות לא מצדיקה את הפגיעה שהיא מביאה בעקבות המחאה כלפיה, נכונה באותה מידה גם לכיוון השני. אתה הרי תומך בכל אותם צעדים שפוגעים בכלכלה ובצבא. אולם, אם עילת הסבירות כל כך לא משמעותית זה לא אמור להצדיק פגיעה כזאת.
    מסתבר שתענה על כך שהתמיכה שלך באותה פגיעה משום שעילת הסבירות היא רק הפרוסה הראשונה בשיטת הסלמי, או בגלל שכלל פעולות הממשלה רעות בעיניך. אך אותה טענה משמשת את תומכי הממשלה באותה מידה. הם מבינים שהמחאות נגדם נועדו לשלול את הלגיטימציה שלהם למשול (כפי שרואים בסרטון של מובילי המחאה בפורום 555 מלפני שלוש שנים, הרפורמה אינה הרקע למחאות אלא רק הטריגר), ולכן מתעקשים גם על חוקים שאינם כה משמעותיים כשלעצמם, בשל ההשלכות האסטרטגיות. זאת שקילות.
    ב. להבנתי אתה טוען שבתקופת המקרא הייתה השגחה והתערבות, האם לדעתך חזקיהו מלך יהודה יכל לעשות מה שירצה מאחר שבהינתן נבואת השגשוג שקיבל אין טעם בהשתדלות? מסתבר שלא, מכיוון שהנבואה אינה תעודת ביטוח אלא נאמרת בתנאים מסוימים (אם חזקיה היה קופץ מהגג מסתבר שהנבואה שמוסיפה לו חמש עשרה שנה הייתה מתבטלת). מאחר שכך, אין מניעה שאדם יאמין שהקמת המדינה היא חלק מתהליך הגאולה, בלי שזה יפגע בהתחשבות שלו בשיקולים ריאלים. ככל שאני מתרשם זהו המצב גם אצל סמוטריץ', גם אם יהיה רב שיקשט עליו כל מיני קישוטים. אם לא מצאת הסבר הגיוני, הצעתי לך בסעיף הראשון אחד כזה, גם אם אתה לא מסכים איתו, יש מי שכן.

        1. אין לי מידע. הסברתי בטור למה אני חושד בכך שלפחות לגבי ה"גאולה" יש לו ביטחון מלא. כמו לרוב ככל הציונות הדתית וכפי שגם מניח בביטחון מארחו, ראש ישיבת הגולן.

  16. "כדאי לזכור שבכל פעם שקרה לנו, או לכל עם אחר, אסון, אני בטוח שכמה שנים קודם אף אחד לא האמין שהוא יקרה. לפני חורבן הבית אני בטוח שכולם חיו בשלווה, ולא האמינו שקטסטרופה כזאת יכולה לקרות להם ובימיהם. גם לפני השואה זה היה המצב, וכך גם בימינו. זוהי טעות רווחת, שכן אנשים מניחים שהמצב המוכר להם הוא הכרחי ולא יכול להיות אחרת. להערכתי, בניגוד להתרעות קודמות, בימים אלו בהחלט יש סיכוי שאינו אפס לחורבן או לפחות לקטסטרופה ממשית במדינה שלנו. זה כבר לא מופרך."

    זה בדיוק מה שהיה לפני ההתנתקות – כמה האמינו באמת שזה באמת יקרה?

  17. נדמה לי שיש גם שיקול כאילו-פרקטי שמאפשר לאנשי הציונות הדתית – ובעיקר לחרד"לים – להתעלם מההתנהלות השערורייתית של הממשלה. אני חושב שרבים מהם פשוט הגיעו למסקנה (בדרך זו או אחרת) שכדי למנוע את האוסלו או ההתנתקות הבאים, מותר לבלוע כל צפרדע ואפילו לתת לחרדים לעשות כרצונם. כמובן שהמשיחיות שתיארת מאפשרת להם להשלות את עצמם שלא יהיה לזה מחיר.

  18. תאוריה יפה.
    התיאוריה היא – יושבים אנשים בממשלה שעושים מעשים מטופשים עת תוצאות הרות אסון.
    הסיבה שכך מתנהגים אנשים חכמים – כי הם מאמינים בהשגחה המטופשת לטענתך.
    וואו!!!
    הרי, אם היו ה'משיחיים' מהאנרכיסטים בהפגנות בקפלן, או במסרבי המילואים, או במוציאי השקעותיהם לחו"ל – התאוריה הייתה נשמעת טוב יותר. למה הורסים את המדינה? זה מה שצריך לעשות, לא נחשוב על הנזקים.

    אבל, מה לעשות שה'משיחיים' נמצאים בצד שמחפש הידברות. בצד ההוגן שרוצה לממש את רצון הרוב!
    טוב תעזבו, עובדות לא ישנו את המציאות.
    אפרופו הסקר המהולל, אני מאמין שזה משקף את האמת. אבל הוא מייצג מצג שווא!! ואפרט.
    "מי תומך בחוק יסוד לימוד תורה"? ברור שלא הרבה. בפרט במצב הנוכחי. מה הקשר?
    "מי מבין את המשתמטים"? אם נוסח השאלה היה "האם צריך להעניש משתמטים" אז היה משתקף תוצאות אמת, שלדעתי אחוז גבוה חיובי. מה הקשר ל"להבין אותם"???
    "האם תומכים בצמצום עילת הסבירות" – ברור שכל מי שבאופוזיציה נגד, עוד 10% מהקואליציה חושבים שצריך הסכמה רחבה יותר. בסדר. רוב הבוחרים טוענים שזה בנפשם.
    "האם הרפורמה מחלישה" – ברור שהיא מחלישה. אבל אי אפשר להיכנע לאנרכיזם שבמהותו הוא נגד הממשלה. נזק גדול יותר יהיה בלי העברת הרפורמה.
    "מה לעשות אם שאר הרפורמה" – רוב גדול חושב שהיא רצויה. בריכוך בהסכמה רחבה.
    סקר שהשאלות שלו מכוונות לרוב שיצביע נגד. ע"ע שיטת ביבי "פרס יחלק את ירושלים".
    זה מצג שוא כביכול הממשלה כושלת. המפגינים נמצאים בצד האור לעומת חושך הממשלה.

    ואם השאלות מוטות, אני די חושד שגם תוצאות הסקר מוטות.

  19. מספיק לנו להיזכר בקביעה "היה לא תהיה" שהביאה המון מאמינים(ואני בכללם) לעשות צעדים מופרכים והפך ההיגיון כדי להראות דוגמא. אנשים קנו בתים, זרעו שדות וכו' כאילו שום דבר לא יקרה. שלא לדבר על ההכנה הנפשית שלא הייתה למבוגרים, נוער וילדים שכל עולמם השתנה מול עיניהם. מי ישפוט את משפטם? מי ידון את דינם?

      1. מה לא ברור? מתוך אמונה עיוורת ומשיחית, המשיכו אלפי אנשים להתנהג כאילו לא תהיה התנתקות. הרבנים וההורים שהעדיפו לעודד את ההתכחשות למציאות, אחראים במידה רבה לסבל שנגרם לילדיהם.

        חלק לא קטן מהסבל שעברו תושבי גוש קטיף נגרם מחוסר נכונותם להפנים שהם הולכים להיות נעקרים מבתיהם, "על אמת", מהסיבות שתוארו ע"י הרב מיכאל. בין היתר, זה גרם להם לא לשתף פעולה עם הגוף שהוקם ע"י המדינה במטרה לפצותם ולתת להם כסף/בית חילופיים. ברור שגם המינהלת לא הייתה מושלמת – היא הייתה גוף ציבורי וביורוקרטי – אבל היה ברור בזמן אמת שהרבה אנשים סבלו הרבה מעבר למה שהיו צריכים, עקב אי-נכונותם לדבר עם המינהלת.

        1. ישראל – אתה חי בישראל ?
          המנהלת פעלה גרוע מאוד – ויתרה מזאת – הממשלה הבטיחה לבית המשפט
          שהכל תקין , לכל אחד יש פתרון – מה שהתברר כעורבא פרח .
          לא אני קבעתי – קבע מבקר המדינה.
          (בית המשפט העליון היה יכול הבין שחצי שנה ואפילו שנה הם זמן קצר מדי
          אבל אז זה היה סביר – מסביר למה אין אמונה ב"עליונים" )

          1. רק בזכות בית המשפט העליון המפונים קיבלו הרים של כסף. ממליץ לקרוא את הכתבות של נחמיה שטרסלר בנושא(וגם מכיר ממקור ראשון, הסכומים שהן קבלו ממש מטורפים)

            1. איזו ליצנות. אנשים לא מתנגדים לבתי משפט אלא לאקטיביזם שיפוטי. אין פה מקרה של אקטיביזם שיפוטי.

  20. השאלה היא כמה השיקולים שאתה מגדיר כ'ריאל פוליטיק' הם אכן כה קטסטרופליים, ואנחנו אכן על סף חורבן, או שמא יש פה בעיקר *אווירת* קטסטרופה. זה לא סוד שהרבה מהמוסדות החזקים בחברה שלנו נשלטים בידי אנשים שיש להם התנגדות אידיאולוגית עזה מאוד לכל צמצום בסמכות של בית המשפט העליון. הציבור העממי, שאתה כה בז לו, מצליח להבין את זה, וגם אנשים פחות עממיים כתבו ממש על זה (למשל: שמואל טריגנו, "האידאולוגיה הדומיננטית החדשה: הפוסט-מודרניזם", 2012 – למעוניינים). בהינתן שלמוסדות החזקים האלה יש שני אינטרסים מקבילים כרגע: 1. לא להחריב את המדינה שהם מתקיימים בה דיי בעוצמה 2. לעצור את הרפורמה המשפטית – הרעיון של תיאוריית האווירה-אך-לא-באמת-קטסטרופה הוא לא כל כך מופרך. עכשיו, איך יודעים אם זו אווירה, או שאכן פנינו אל מול השלכות ארוכות טווח? מפעילים שכל בריא. אכן, השוק הכלכלי מגיב. אבל מגיב למה? הוא מגיב למחאה ההיסטרית והמוגזמת הזו, שמתבססת על כלום ושום דבר, בפרט כשההצעות הראשוניות ירדו מהפרק. אז כשהרעש יגמר, הדברים יתאזנו. אין לי ספק שלא יהיה מורכב לאתר תקופות אחרות בהיסטוריה שלנו במהלכן השוק הכלכלי הגיב לדרמות חברתיות. אבל מי ירצה להראות את זה? אף אחד. מה שמביא אותנו לנקודה האחרונה, שחזרו עליה כמה וכמה פעמים בתגובות כאן (ברוך השם, יש שפויים בסדום!): שוטפים לאנשים את המוח. מפמפמים להם 24/7 שאנחנו לקראת אסון, מצטיידים באנשים עם חליפות והרבה סמכות שמפמפמים את זה גם – והופ, הנה הגענו למצב הזה. ושלא ישקרו לכם: זו לא קונספירציה. אנחנו חיים בעידן של תקשורת המונית אולטרה ליברלית מגויסת מלא מלא, וזה קורה גם במקומות אחרים בעולם.

    לצד העובדה שיש סיבה טוב לחשוב שאנחנו באווירת קטסטרופה, ולא בקטסטרופה של ממש, יש עניין נוסף: יש כאן ציבור של אנשים שרוצים לסתום להם את הפה. לך זה לא חשוב, כמובן, כי הם עדר של שוטים ובלה בלה בלה ציניות ציניות זלזול זלזול…..
    ציבור שלם של אנשים שסט הערכים שלהם לא חופף לשל בג"ץ, בטח לא דרכי האיזון בין הערכים השונים האלה. יש להם מה להגיד על ההתמודדות עם המסתננים, על הלגיטימיות של הפרדה בין נשים לגברים במוסדות שונים, על עונש מוות/גירוש למחבלים, ועוד ועוד ועוד. והם מעוניינים להשפיע על האופן שבו המדינה שלהם מכריעה בסוגיות האלה, ולא רוצים שיסתמו להם את הפה. דמוקרטיה, וכו'! זה שיקול חזק מאוד למה כן להמשיך עם הרפורמה, גם אם לא במתכונת שהוגיה בחרו לה במחשבה תחילה.

  21. התקופה הסוריאליסטית בה אנו חיים גורמת לי להזדהות עם עמדה שבעבר חלקתי עליה, שמערכת המשפט לא זוקקת תיקונים כרגע בכלל. ההתנהלות של הפוליטיקאים שלנו גורמת לי לחשוב שצריך אפילו עוד יותר לרסן אותם. מה גם שאם מתקנים את מערכת המשפט, כדאי לתקן הרבה לפני כן עיוותים גרועים בהרבה במערכת המשטרית שלנו, כמו הרבנות הראשית, הפרדת דת ומדינה, תרבות שלטונית מושחתת וכו'. למה שנתקן קודם את מערכת המשפט דווקא? אנחנו רוצים להתאבד?! אם חפצי חיים אנחנו, עלינו לדרוש שלא מאזנים את המערכת המשפטית ללא טיפול העיוותים קשים בהרבה הקיימים במערכת שלנו מימים ימימה.
    ימים אלו כשדווקא כנופיה כל כל מושחתת מקדמת תיקונים במערכת המשפט, מספקים את התעמולה הטובה ביותר אודות חשיבותו של בית משפט חזק במחוזות הלבנטיניים שלנו.

    1. אבל בית המשפט, הפרקליטות, והמשטרה הם הכנופייה המושחתת מימים ימימה. כנופיית שלטון החוק. שופט שפוסק לא לפי לשון החוק אלא מכניס לתוכו את האג'נדה שלו הוא פושע. על הפרקליטות והמשטרה אין בכלל מה לדבר. הבחירות הן האיזון לפוליטיקאים. התחושה שלך שהןם עושים מה שהם רוצים זו שטיפת מוח של השמאל והרב מיכי. בממשלה הקודמת השמאל עשו ככל העולה על רוחם ( מינויים פוליטיים ,חוקים נורבגיים, חוקים פרסונליים ( חוק הנאשם), החזרת שטחים שוב על דעת עצמם). הפרקליטות בכלל כבר משנות ה90 מתנקשת בכל מועמד לשר ( מהימין כמובן) שלא מוצא חן בעיניהם ע"י פתיחת חקירה שבסופה יצא הנחקר זכאי אך מינויו מסוכל . אכיפה Supercalifragilisticexpialidocious בררנית. המשפטנים הם אויבי העם היהודי. במצב כזה בוא נאמר גם לצד השני יש הרגשה שמותר לו מה שמותר לצד אחד. עצם העובדה שאתה מתעלם מכל זה מראה שהשקר הזה שגדול מכל שחיתות כלשהיא ( היות והוא מלווה בשכנוע עצמי עמוק שכל מה שתעשה הוא אמת כי אין אמת וצדק ( תפיסת הפוסטמודרניזם. הדת של השמאל)) מראה שגם אתה איש שקר. למעשה מערכת המשפט לא דורשת תיקונים אלא D9 . הרס מוחלט . אבל אנחנו שמרנים ולא אוהבים מהפכות (אני גם חושב שהיה צריך להעביר את חוקי הרפורמה בשקט לאט לאט מבלי להכריז על שום דבר. כמו שבג"ץ עשה. אבל אף אחד לא האמין כמה לא הגון השמאל יכול להיות) אנחנו לא מחריבים עולם ישן עד היסוד לפני שבונים משהוא במקומו. כי מצד האמת היה צריך להדיח את כל השופטים האקטיביסטים אם לא להעמיד אותם לדין על פעולה בחוסר סמכות.
      מה שאתה אומר זה שצריך מלך חזק שיטיל ווטו על הפרלמנט כמו שרצו בתקופת המהפכה הצרפתית. איזו טיפשות

  22. כמה הערות על דברים שכתבת:
    1. לגבי תוספת התקציב לאברכים שהזכרת, הבנתי מהתקשורת שמדובר בתוספת שנבעה מקלה טכנית של טעות חישוב ולא מתוספת יזומה חדשה כלשהי
    2. ייתכן שהעברת החוק לצמצום עילת הסבירות דווקא יקרב את הפשרה בין חלקי העם בכך שישדר לאופוזיציה שהם לא יכולים להמשך להתעקש רק על מה שהם רוצים במו"מ, כלומר זה תרגיל במו"מ‎.
    3. המומחים שמזהירים על פגיעה בכלכלה יוצאים מנקודת הנחה שהרפורמה תביא לפגיעה בדמוקרטיה ולכן גם הכלכלה תיפגע, אבל זו בעצם הנחת המבוקש. גם הימין יסכים שאם הדמוקרטיה תיפגע אז גם הכלכלה תיפגע. הם פשוט חלוקים על נקודת המוצא של הפגיעה בדמוקרטיה. וזו כבר שאלה שלמומחה כלכלי אין יתרון יחסי בה.
    4. אם הממשלה תיסוג מהעברת חוק צמצום עילת הסבירות, ייתכן שיתעוררו מחאות מצד ימין, והממשלה צריכה להרגיע גם אותם. במיוחד שהעצם שהיא זרקה להם היא מאוד קטנה, כפי שכתבת.

    אשמח להתייחסותך

    1. לגבי 3: הספרות המדוברת בכלכלה לא עוסקת במשהו ערטילאי כמו פגיעה בדמוקרטיה, אלא בדברים ברי-כימות כמו ריכוז כוח, יכולת ומוכנות של מחזיקים בכוח לקבל החלטות לא ענייניות, שימור זכויות של קבוצות מיעוט, חשיבותן של זכויות קניין בעיניי השלטון וכדומה. במדדים של תכונות אלו כל בר דעת יכול לראות שהממשלה הנוכחית וחבריה נמצאים במגמה לזוז לכיוונים פחות טובים, ואני עדין בדבריי. הלכך שאזהרת המומחים לגבי מעללי הממשלה במקומם ויש להסכית לה.

    2. 1. לא נכנסתי לפרטי התוספת הזאת. אבל מדוע זה משנה אם זה הובטח כבר קודם? עדיין מדובר בכסף בעייתי מאד. עוול ישן אינו עוול?
      2. אני מקווה שאתה צודק.
      3. לא נכון. הבעיה אינה רק הדמוקרטיה אלא מדיניות הממשלה שהרפורמה רק מאפשרת אותה ביתר קלות. מעבר לזה, ההערכות אם יש או אין דמוקרטיה לא פחות חשובות מהמצב עצמו. כידוע, בכלכלה הציפיות הן חלק מהנושא עצמו.
      4. חכם לא נכנס למצבים שהפיקח יודע לצאת מהם.

      1. אז לגבי 4, אם אני מבין אותך נכון, המהלך של צמצום עילת הסבירות הוא מהלך פיקח בהינתן המצב הנוכחי?

        1. לא. כתבתי בדרך אם תמצי לומר: לדעתי זה לא חכם, אבל גם אם זה היה חכם, חכם אמיתי לא היה נכנס למצב כזה.

  23. אם אתה מוריד את הערבים מהמשוואה רוב הציבור כן תומך ברפורמה. הרבה יותר מ64 מנדטים.

    1. משיקולים דומים להורדת הערבים מהמשוואה יש להוריד גם את החרדים וחלק מהדתיים. והופ רוב הציבור מתנגד לרפורמה.

      1. שיקולים דומים למה?

        ישנו היגיון סביר ביסודות המכוננים של מדינת היהודים לתת רק ליהודים השפעה (סטייל מלך 'מקרב אחיך') גם אם מדובר במדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות לבני כל הלאומים ובפרט שמדובר באוייב אידיאילוגי של מדינת היהודים. חרדים וחלק מהדתיים -עד כמה שבדקתי- הם יהודים.

  24. בדקת את הסקרים על ניסוח חוק השבות, הסכמי אוסלו, פינוי גוש קטיף, הסכם הגז עם לבנון וכו׳?
    ומה לגבי מדינות אחרות? רפורמת הפנסיה בצרפת אומרת לך משהו? היכן אתה חי? חדש דמוקרטיה של משאלי עם ונדבר אחר כך

  25. פתרון נוסף כשירות לציבור: דיאטה רצינית בצריכת החדשות (לא משנה אם אתם טיפוסים של 12 או 14) ושטיפת המוח – ובא לציון גואל. פתאום מתברר שהכל סבביק:)

  26. בס"ד ו' באלול פ"ג

    שלא כדברי בעל הפוסט, אמונתו של הגרי"א הרצוג ששיבת ציון בדורנו היא הכנה לגאולה – היא שדרשה ממנו חובת השתדלות יתירה. כמנהיג ראה עצמו מחוייב להיות עם עמו בעת מאבקו. לכן שב לארץ להיות עם הציבור בעת סכנת הפלישה הגרמנית; ולכן נשאר בירושלים הנצורה כדי לחזק את הציבור הנצור, ובשתי ההחלטות – זכה המאמין לראות בישועה. הארץ לא נפלה בידי הגרמנים, וירושלים לא נפלה בידי הערבים.

    בברכה, פיש"ל

    ברם, במצבים שנראו בעליל חסרי-סיכוי, כגון גוש עציון בימיו האחרונים – פעל הרב הרצוג, לפי מה שזכור לי שקראתי – והשתדל אצל השלטונות הבריטיים והישראליים, לאפשר פינוי מסודר של מגיני הגוש, כדי למנוע את נפילתם בידי האוייב. ראייה אופטימית של המהלך בכללו – אינה סותרת את חובת הזהירות בפרטיו.

    1. לדבריי (בפיסקה האחרונה) – ראו (לפי שעה) ב'תאריכון גוש עציון' (באתר בית ספר שדה כפר עציון) ד' באייר תש"ח: 'לאחר נפילת כפר עציון בקרב, הורה דוד בן-גוריון בהתייעצות עם הרב הראשי הרצוג, להסדיר את כניעת מגיני הגוש'.

      בברכה, פיש"ל

      1. יוזמתו של הרב הרצוג לפנות את מגיני הגוש, החלה יומים לפני כן, כתיאורו של דב קנוהל: ' "בלילה ההוא" שבין יום שלישי לרביעי (אור לג' באייר) נדדה שנת רבים בירושלים. הרב הרצוג פונה למטה המחוז ומבקש אישור לפנות ל'צלב האדום' כדי לפנות את מגיני הגוש. נאמר לו שעל כך יש לקבל אישור מהמטה הארצי בתל-אביב' (גוש עציון במלחמתו, עמ' 460-461).

        הצעה אחרת שהועלתה ע"י מטה המחוז, ואף היא נדחתה, היתה לשלוח כוחות מירושלים לסייע למגיני הגוש, תוך הפרת הפסקת האש בירושלים. מה שכן נעשה היה ניסיון שלא צלח לסיוע מהאויר בהפצצת כוחות האוייב והצנחת תחמושת למגינים (שם). רק אחרי הטבח בכפר עציון בד' באייר הורה בן-גוריון (בהתייעצות עם הרב הרצוג) למגיני הגוש להיכנע ללגיון הירדני.

        הוראה זו סימנה שינוי במדיניותו של בן-גוריון, שמתחילה התנגד לכל פינוי של יישוב יהודי, ובהמשך הורה ב"ג גם לפנות את עטרות הנצורה מתוך הבנה שאין טעם לנהל מאבק חסר סיכוי. מי שחלק על ב"ג היה מפקד מחוז ירושלים דוד שאלתיאל, שסבר מעיקרא שיש לפנות את מגיני הגוש לירושלים.

        לעומת מפקד המחוז, סברו קמב"ץ המחוז בן ציון אלדד ומפקד הגוש מוש זילברשמידט, שסברו שיש לגוש תפקיד חשוב בהגנת ירושלים ע"י עיכוב התחבורה הערבית המביאה כוחות לאוייב הצר על ירושלים והסחת כוחות האוייב. מוש אירגן את הכוחות להתקפה קבוע על התחבורה הערבית לירושלים, וקיווה שעם הכרזת המדינה יוכל הגוש להוות 'קרש קפיצה' להסרת המצור על הנגב. אסטרטגיה שהתבררה כבלתי אפשרית עם הקרב בכ"ה בניסן שבו נכנסו להתקפה על הגוש טנקים וארטילריה של הלגיון.

        עכ"פ הרב הרצוג המאמין היה יותר פראגמטי מבן גוריון…

        בברכה, פיש"ל

        החומר שהבאתי והניתוח מתבסס על עבודתה של לבנת ורדי (בהנחייתו של ד"ר חיים שלם ממכללת אפרתה), שהתבססה רבות על מאמרו של מוטקה גולני בקובץ 'גוש עציון עד תש"ח'.

        1. על הנחיות הלכתית של הרב הרצוג לנצורי גוש עציון, ראו במאמרה של קרני אלדד, 'הלכה במצור', באתר 'מקור ראשון'.

          בברכה, פיש"ל

        2. בתגובה 'ולפני כן', בשורה האחרונה
          … במאמרו של מוטקה גולני, 'מטה מחוז ירושלים וגוש עציון בתש"ח', בקובץ 'גוש עציון – מראשיתו עד תש"ח' (בהוצאת יד יצחק בן-צבי, ניתן לצפיה באתר 'כותר').

  27. עכ"פ גם מתוך ראיית תהליך התקומה בדורנו בשלב בדרך לגאולה, יש מחד מקום לשאיפה שהמדינה תהיה יותר 'יהודית', אך מאידך חלק מההכנה הוא ביצירת אחדות וגיבוש לאומי, מה שמזמין על פניו שאיפה ליצור שינוי דווקא בהסכמה נרחבת.

    מאידך, הכניעה למתפרעים המנסים באלימות ובאיומים לגרום לקריסה כלכלית ומדינית – גם היא לא מתאימה להתנהגות ממלכתית. מה עוד שסביר שה'אליטות' לא מעוניינות באמת לממש את האיומים, שהרי קריסה כלכלית לא תיטיב עם אנשי הממון, וייתכן שהאיומים אינם אלא מטקטיקת 'דילמת השפן' שנועדה ל'כופף את היריב'.

    מעניין מאמרו של הרה"ג יעקב אריאל, 'המועצה לאחדות העם' (ב'בשבע', פרשת שופטים) בו הוא מציע שיתחברו אנשי רוח מכל המגזרים, כדי לנסח 'אמנה חברתית' שתפיג את החששות משני הצדדים, אלה החוששים להקצנה ב'יהודית' ואלה החוששים מהקצנה ב'דמוקרטית'.

    בברכה, פיש"ל

    לענ"ד, מה שעשה נתניהו, בראותו שנסיונות השיח המוסכם אינם מתקדמים – הוא להעביר חוק מצומצם של 'ביטול עילת הסבירות', מתוך צפיה שיגיע לבג"ץ. כשבפועל, שנשאל בא כוחו ע"י בג"ץ אם יציית לפסק הדין – השיב בחיוב.

    בכך גלגל נתניהו את הכדור לעברו של בג"ץ, שגם שופטיו מבינים את הבעייתיות שבפסילת חוק יסוד. בכך 'כיסה את עצמו' ממה נפשך. אם בג"ץ יאשר את החוק – הרי אישר; ואם לא יאשר – הרי יבהיר נתניהו לשותפיו שהוא עשה את ההשתדלות…

  28. טוב לקרוא את הדברים החדים והברורים נגד ההפיכה המשטרית הזו, ולא אוכל שלא להסכים לגבי הניתוח התאולוגי המסביר את הלך הרוח של בוחרי הימין הדתי ונציגיהם. היה מעניין לקרוא איך הכותב תופס את הקשר בין ההתנחלויות לאידאולוגיות המשיחיות.

  29. כתבת בעבר טור יפה מדוע לאוקראינה אסור להתפשר על רבע ס"מ מול רוסיה – על אף שזה הוביל למלחמה וכאוס וחורבן. עכשיו תעשה העתק הדבק לכאן. אם היו נכנעים בעילת הסבירות, המצב במערכת המשפט לעולם לא היה משתנה. למעשה לא היה אפשר להוביל כמעט שום מהלך ברגע שיש נשק כה פשוט למוטט כל החלטה של השלטון. זה לא ציבור מטומטם, זה ציבור שנמאס לו להיות מושתק בכוח אגרסיבי ומבין שכניעה כאן, רק תחריף את המצב.

    שנית, גם הח"כים של הליכוד למעשה בעד רפורמה בהסכמה (רובם), אלא שכדי להגיע להסכמה צריך להציג עמדה קיצונית (זה למעשה גם היה הרצון מלכתחילה, להציג רפורמה הכי קיצונית, על מנת שיתפשרו בהמשך, מה שהתברר כטעות פאטלית כמובן). אם מלכתחילה תתפשר, הפשרה הבאה כבר תנגוס שלושת רבעי מהעמדה הראשונית שלך (שניים אוחזין בטלית..) כך שבעצם הממשלה מנסה לקדם את דעת רוב הציבור שהיא – לקדם רפורמה בהסכמה, והצורה לעשות זאת, היא דרך הצגת עמדה נגדית קיצונית. בכל מקרה לפי מצב הרתיחה כיום, זה נראה שזה לא יעבור כך או כך.

השאר תגובה

Back to top button