חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

איפה המודל של הרב בנושא ההשגחה והתפילה נתקל בקושי

שו"תקטגוריה: כלליאיפה המודל של הרב בנושא ההשגחה והתפילה נתקל בקושי
משה לוי שאל לפני 13 שעות (03/07/2026 01:34)

שלום וברכה לכבוד הרב מיכאל אברהם שליט״א.

מתוך הערכה עמוקה למפעלך התורני, המהווה עבורי מגדלור של יושר אינטלקטואלי ובירור, ברצוני להציע ביקורת על משנתך בנושא השגחה, תפילה ושכר ועונש בזמננו.

לטעמי, המודל שאתה מציג סובל מכשל מובנה, שבו הרצון לשמור על הוכחות כמה שיותר סטריליות ופילוסופיות מוביל לטעויות עובדתיות.

ההבחנה הכרונולוגית שאתה מייצר, לפיה פעם הייתה השגחה גלויה והתערבות אלוקית בעולם, ואילו בדורנו עזב ה׳ את הארץ (ואולי הוא מתערב באופן ספורדי) – היא מהלך חמקמק ומבריק להפליא. בכך אתה יכול "לנפנף" בהינף יד כל מקור מהתנ״ך או מההיסטוריה. אך אף על פי כן לענ"ד ההבחנה שלך קורסת מול ארבע טענות מרכזיות:

א. הממד הנבואי: הקביעה האלוקית של ה׳ בכבודו ועצמו היא "אני ה' לא שניתי״ (מלאכי ג ו), לא מדובר כאן בתיאור של העבר בלבד. הניסיון לצמצם אותה לעבר הוא דחוק ואינו מתיישב עם סגנון לשון הנבואה ותוכנה. הביטוי מבטא הווה ממושך של הנהגת ה' את עולמו, והצהרה כי מדיניות ההשגחה של ה׳ לא השתנתה ולא תשתנה.

ב. עדות עובדתית מוחשית: במאה הקודמת חי בבגדד אחד מגדולי המקובלים – חכם יהודה פתיה זצ"ל (שנפטר לפני כ-80 שנה בסך הכל).

אקדמים שהדיון כאן אינו עוסק ב"סמכות" (מושג שאינו רלוונטי לטענה דלקמן), אלא ביושר אינטלקטואלי.

כל אדם הגון ובעל ביקורתיות בריאה שיפתח את ספרו המונומנטלי והמצמרר "הרוחות מספרות", המתאר את שיחותיו עם רוחות ודיבוקים, יווכח שלא מדובר בהמצאות, גוזמאות תרבותיות או דמיונות שווא. הוא מתעד שם בגוף ראשון, בצורה מדויקת כיצד דיבר בהקיץ באופן ישיר עם רוחות ודיבוקים שנכנסו בבני אדם. חשוב להדגיש: לא מדובר בחזיונות לילה, משלים, חלומות או מצבי תודעה מעורפלים (אקסטזות), אלא בתיאורים עובדתיים לחלוטין שהתרחשו בהקיץ ממש ובמודעות מלאה.

הוא שמע מהרוחות מידע חשוב על מה שמתרחש בשמיים ממעל. הרוחות הללו מתארות לפרטי פרטים את מסכת העונשים המבעיתה והמדויקת שהן קיבלו על מעשיהן עלי אדמות. כמו כן הוא מתאר כיצד שלח אותן לבית דין העליון שישאלו שאלות בשמו, וכיצד קיבל תשובות.

ראוי להביא את פתיחתו והצהרת כוונותיו של רבי יהודה פתיה עצמו בפתח דבריו:

"ומעתה הט אזניך ושמע מה שסיפרו לי הרוחות בהיותם עומדים לפני בית דין הגדול, ואעתיק אותם לפני הקורא אחת לאחת, ומהם יבין האדם את דרכו ואת הנעשה בו אחרי ימי חלדו."

הנה מקרה מבחן קצר ומבעית מתוך הספר, שמדגים את הדיוק של התיאורים הללו:

אמרתי ליונה (=הרוח שר״י פתיה דיבר איתה): "במה הייתה חטאתך כי נשארת היום חמש עשרה שנים בכף הקלע, ומי יודע שכמה שנים תהיה עוד בכף הקלע על אותו עוון?

אמר לי: לא חטאתי מימי רק פעם אחת בלבד. וכה נפל העניין, כי אני הייתי מסרסר בין הסוחרים המוכרים גלומי משי ותכלת וארגמן ולהיות אמצעי בין המוכרים והקונים, ומזה הייתה פרנסתי ופרנסת ביתי. ולפעמים יזדמן איזה דבר נחוץ, וצריך להשכים לבית הסוחרים עצמם ולדבר עמהם.

ופעם אחת אירע שנכשלתי בחטא חמור, וזה היה עווני, וזה לי חמש עשרה שנים בכף הקלע, ולא אדע עד מתי אהיה בצער הזה כי לא הודיעו לי הבית דין. ומפני זה העוון לבד אני לוקה.״

זו אחת מתוך כמה וכמה עדויות חיות שעולה מהן תמונה חד משמעית: יש דין ויש דיין, יש שכר ועונש, ומדקדקים עם האדם בשמיים על כל מעשה ומעשה; העולם אינו הפקר, וההשגחה והצדק האלוקי חיים ובועטים גם בזמננו.

מי שיש לו יושר ויקרא את העדויות הללו – שערות ראשו תסמרנה, והוא יבין מיד שאי אפשר לפטור עדויות מוחשיות שנכתבו לפני כמה עשרות שנים בסך הכל – כמצג שווא.

אני מרשה לעצמי להזמין את הרב (במידה והדבר לא נעשה בעבר) לעיין בעדויות המרתקות הללו המופיעות בספר ״הרוחות מספרות״, ולבחון את אמיתותן.

אם מקבלים את העדויות הברורות בללו (וניכרים דברי אמת), הרי שהטענה של הרב שדווקא בעשרות השנים האחרונות חל פתאום ״שינוי במדיניות" וההשגחה פחתה עד כמעט לא נמצאת, דורשת אקרובטיקה מחשבתית רק כדי לא לקבל את האמת ממי שאמרה. לא עבר הרבה זמן מאז העדויות הללו, ואיני רואה סיבה רצינית שתחיל שינוי במדיניות האלוהית, במיוחד בהצטרף סעיף א.

עקב מגבלת טקסט, אשלח את המשך השאלה בשרשור נוסף.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שעות (03/07/2026 11:54)

מקווה שהשדר מראשו של המגדלור יגיע בשלום אי שם למטה.

לגבי הטענה הראשונה מהפסוק "אני ה' לא שניתי" – הניסיון להסיק מפסוק זה שאין או לא יכול להיות שינוי במדיניות ההשגחה הוא שגוי. הרי כולם מודים שחל שינוי מהותי באופן שבו הקב"ה פועל בעולם: פעם היו נביאים וכיום אין נבואה, פעם היו ניסים גלויים ולכל הדעות הם נעלמו. פעם היה מקדש והיום אין. אם אתה מודה שהייתה היעלמות של הנבואה והניסים הגלויים, הרי שאתה בעצמך מכיר בכך שיש שינוי במדיניות האלוקית. טענתי היא שבאותה המידה שבה הקב"ה הסתלק ממעורבות גלויה, אין מניעה להסיק שהוא הסתלק גם ממעורבות נסתרת, שכן מדיניותו הולכת ומשתנה לכיוון של השארת ניהול העולם לידינו (כמו הורה שמשחרר בהדרגה את ילדו כדי שילמד ללכת בעצמו). מעבר לכך, אם אתה מוטרד מכך שחל "שינוי" באלוקים עצמו, אתה תמיד יכול לומר שזו הייתה תוכניתו של הקב"ה מאז ומעולם – להנהיג את העולם בשלבים, כך שאין כאן באמת שינוי מהותי ברצונו אלא רק ביישומו לאורך ההיסטוריה. בכל מקרה, כבר הסברתי לא פעם שפסוקי המקרא והנביא יכולים להתפרש בכל מיני צורות שונות, ולכן קשה להסיק מהם מסקנות עובדתיות או פילוסופיות חותכות.

לגבי הטענה השנייה והעדויות מספר "הרוחות מספרות" של הרב יהודה פתיה על בית דין של מעלה, גיהינום, כף הקלע ושיחות עם דיבוקים. אין לי אמון רב בדיווחים כאלה שלא ניתנים לבדיקה בלתי תלויה (אין שם אמירות עם ידע שלא היה אמור להיות בידיו שאני יכול לבדוק). לכן איני מתרשם מאמירות כאלה. יש לא מעט בעלי הזיות, וביניהם גם יהודים גדולים (מגיד מישרים לר"י קארו וחיבורים מוזרים של מהרח"ו). זה בטח לא טיעון שישכנע אותי.

האם זה אומר שאני חושד בהם שהם שיקרו במזיד? לא בהכרח. ישנם אנשים שחווים חוויות פנימיות ומשוכנעים באמיתותן. רוב בני האדם אינם יודעים להבחין בין אינטואיציה פנימית או דמיון לבין עובדות אובייקטיביות. פעמים רבות אנשים פשוט מדברים מהבטן, ואין טעם לעסוק בדיבורים ובהזיות הללו. אפשרות אחרת היא שמדובר באגדות ומשלים שנועדו להעביר מסר חינוכי ולא לתאר מציאות עובדתית, כפי שהרמב"ם מפרש לא מעט תיאורים דומים.

אתה יודע כמה דיווחים כאלה יש אצל גוים, פגאנים ושאר סוגי אנשים, חלקם חכמים מאד. אם אתה לוקח ברצינות דיווחים כאלה שקול להתנצר או להתפגן.

באופן אישי, כדואליסט, הסברא נותנת שיש בנו רוח מעבר לחומר, ולכן ייתכן שיש חיים והישארות הנפש לאחר המוות; אך גם אם יש חיים אחרי המוות – אין לי שום מושג מה קורה שם, וכל התיאורים (המרתקים והמבעיתים ככל שיהיו) הם על אחריותו הבלעדית של המתאר. לדעתי, אף אחד לא באמת יודע. אבל מעבר לזה, מה לדיון על החיים שאחרי המוות לבין מעורבות אלוהית בעולם?

המסקנה שלי כי "עזב ה' את הארץ" (במובנו האקטיבי של המושג) מבוססת על הסתכלות ישירה ופשוטה על המציאות: העולם מתנהל על פי חוקי הטבע, והסטטיסטיקה מראה שדברים מתרחשים בסיבתיות טבעית ללא התערבות אלוקית נצפית. סיפורי מיסטיקה על שיחות עם שדים, רוחות או דיבוקים, אינם עומדים במבחן כלשהו, ואי שאתה מאמין להם או שלא, ולכן אינם יכולים להוות משקל נגד למה שעינינו רואות ולמה שהשכל הישר מחייב.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

יוסי כהן הגיב לפני שעה 1 (03/07/2026 13:23)

תודה רבה על התשובה וההבהרות. ואל דאגה – השדר של המגדלור מגיע.

לגבי הטענה הראשונה, של הלמידה מהפסוקים – אני חוזר בי. אחרי שחשבתי על מה שאמרת, אני מבין שזה באמת עניין הרבה יותר מורכב ולא חד משמעי כמו שחשבתי בהתחלה.

אבל לגבי ספר כמו ׳הרוחות מספרות׳, כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי. כשקוראים את התיאורים שם ברצינות, אי אפשר לפטור את זה כ'דמיונות' או הזיות.
המאפיין הכי בולט בטקסטים האלה הוא האופי העובדתי והכמעט 'משפטי' שלהם. רבי יהודה פתיה לא כותב שם חוויות רגשיות, משלים או חזיונות מעורפלים, אלא תיאורים מדויקים. יש שם שמות של אנשים, מקומות, תאריכים, שושלות משפחתיות ופרטים טכניים מדויקים להפליא. גם אם כיום, לאחר עשרות שנים, קשה לנו ללכת לבגדד ולבדוק פיזית כל פרט ופרט – הוא בהחלט מביא שם מידע ופרטים מדויקים שהוא לא היה אמור לדעת מעצמו. התיאורים מנוסחים בצורה יבשה וישירה, כמו עדות של דיין וחוקר שרושם את המציאות כהווייתה.
תוסיף לזה גם שמדובר באנשים ישרים, כמו הבית יוסף ורבי יהודה פתיה קדושים וטהורים, בעלי שכל צלול וחריף, המסקנה ההכרחית היא שהאירועים והתיאורים האלה פשוט התקיימו במציאות בדיוק כפי שהם תועדו. זו עדות ישירה על עובדות, לא מרחב של דמיון.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה