חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

אשליית האובייקטיביות בפסיקת ההלכה

שו"תקטגוריה: הלכהאשליית האובייקטיביות בפסיקת ההלכה
יוסי כהן שאל לפני 4 שעות (02/07/2026 23:07)

שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א

אני מוצא קושי עמוק באופי המערכתי של פסיקת ההלכה, ואשמח לשמוע את דעתך בעניין.

כשמתבוננים בפסיקותיהם של פוסקים שונים, קשה להתעלם מהעובדה שהפסיקה הפכה למערכת כמעט דטרמיניסטית (צפויה מראש). אחרי שמכירים כמה פסיקות עקרוניות של פוסק מסוים, אפשר לדעת מה תהיה עמדתו (כמעט) בכל נושא עתידי שיעלה על שולחנו, וכן בפסיקות שכבר פסק שלא קראתי.

התופעה הזו, שבה כל פוסק לומד את המקורות מתוך ה"שיטה" או ה״אני מאמין״ הכללי שלו, ולרוב בצורה לא מודעת, פוגעת אנושות לדעתי במושג של "אמת התורה".

אם הפסיקה היא בסך הכל שיקוף של הנחות היסוד האישיות של האדם היושב בדין, היכן עובר הגבול בין "התורה" לבין הסובייקט שמפרש אותה?

הרי לא כל סט של הנחות יסוד אנושיות בהכרח תואם ל"השקפת התורה" האובייקטיבית (ויש דבר כזה).

ואם כל פוסק, בסופו של דבר, "עושה כחפצו" ומכופף את המקורות אל הנחות המוצא שלו – האם אין בכך הודאה שההלכה היא יצירה אנושית-פסיכולוגית, ושמושג האמת שלה התרוקן מתוכן?

ברור שכולם מפרשים את המקורות, אבל בפועל לא מעט מה״פירושים״ הללו מושתתים על הנחות יסוד שאינן נכונות, או שאינן תואמות להשקפת התורה (ואני ממש לא מתכוון למושג ״דעת תורה״ החרדי וכדומה, אלא מדבר על השקפת התורה האובייקטיבית. וגם אם אין דבר כזה ״השקפת התורה״, ברור שדברי האמוראים נאמרו על דעתם, והם לא תכננו שכל אחד יאנוס את דבריהם פרשנית לפי דעותיו הקדומות והנחות היסוד שלו.

ואפשר בצורה חסידית את הפסוק הנודע בתהלים: ״ערו ערו (החריבו ח״ו) עד היסוד (בגלל הנחות היסוד) בה (בגמרא)״.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שעות (03/07/2026 01:03)

נסחפת. ראשית, התמונה ממש לא כל כך דטרמיניסטית. שנית, תפיסת עולמו של הפסוק היא חלק מדעתו שהתגבשה מהלימוד. אז מה הפלא שהוא פוסק בהתאם לה? ושלישית, לא נכון שהכל מביע רק את תפיסותיו של הפוסק. זו פרשנות למקורות שנובעת מתפיסותיו. אבל לא שהן קובעות הכל. הוא מתבונן דרכן על ההלכה. ולבסוף, אתה מניח שהקב"ה מצפה לקליעה לאמת אבסולוטית כלשהי. אבל זה לא נכון. יש ערך באוטונומיה (לעשות מה שאתה חושב). ויש ערך בריבוי דעות גם אם לא כולן צודקות, בפרט שבכל אחת ודאי יש אמת כלשהי ואין כאן צודק מוחלט וטועה מוחלט. יש ק"נ טעמים נכונים לטהר את השרץ למרות שבפועל הוא טמא.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

יוסי כהן הגיב לפני 54 דקות (03/07/2026 02:12)

הרב, יישר כוח על המענה המהיר והמחכים. אולי סגנוני היה נסחף, אך התמונה מציאותית לחלוטין. להלן כמה הערות ממוקדות:
א. פוסק נודע (בעל שו"ת מצליח של מעל 10 כרכים) שח לי בעצמו: כשהוא קורא שאלות שנשלחו לפוסק שהוא מכיר, הוא יודע בדיוק מה תהיה התשובה עוד לפני שפתח אותה.
ב. במחילה, תפיסת העולם של אדם אינה מהלימוד בדרך כלל. אצל רוב הפוסקים, ה"שיטה" מוטמעת מגיל אפס דרך חינוך וסביבה (כמו האתוס החרדי), הרבה לפני הלימוד העצמאי. יתרה מזו, כפי שהרב עצמו אמר בפודקאסט על המוסר – מי שמנסה לגזור מוסר רק מהתורה מגיע לעיוותים.אם הפוסק ניגש לטקסט עם ערכים חוץ תורניים שמשפיעים רבות על הפרשנות, זו הודאה שההלכה מעוצבת על ידי גורמים סובייקטיביים חיצוניים. הרב בעצמו הודה שלא מוצאת חן בעיניו (ובצדק) דרך החשיבה של רבנים מסוימים.
ג. זו לא "התבוננות", זה שינוי. הרב טען שהפוסק רק "מתבונן דרך" תפיסתו, אך בפועל ההתבוננות הזו משנה אקטיבית את שורת הפסיקה. היא הופכת איסור להיתר ומעקמת את כוונת המקורות המקורית (שבטוח לא נכתבו כדי ש"יאנסו" אותם פרשנית).
ג. האוטונומיה מחריבה את האמת. ברור שההלכה לא מצפה מאיתנו לקלוע לאמת אבסולוטית, אבל החתירה אליה חייבת להישאר הערך המכונן. אם נהפוך את האוטונומיה וריבוי הדעות לחזות הכל, ונשלים עם זה שכל אחד פועל לפי האג'נדה שלו שיש בה אמת מועטת – המושג "אמת התורה" מתרוקן מתוכן. ברגע שהציבור מבין שבסוף בסוף הפסיקה מסתכמת בפסיכולוגיה והנחות יסוד של הפוסק, התוצאה היא זלזול משהו במערכת ההלכתית.

רציונלי (יחסית) הגיב לפני 8 דקות (03/07/2026 02:59)

אני לא הרב ואין לי ידע בהלכה ובפילוספיה כמוהו אבל השאלה מה אתה מגדיר מסקנה אובייקטיבית וחשיבה אובייקטיבית קריטי לשאלה שלך

בכל צורת חשיבה אנושית יש מימד מסיום של סוביקטיביות זה נכון .ויש אמת מוחלטת שנעלמת מהעין האנושית שתמיד מוגבלת .זה כנראה גם נכון .מפה ועד לומר שבגלל זה כול צורת חשיבה אנושית היא בהגדרתה שביוה בלולאה סובייקטיבית זה שגוי .יש מסקנות סבירות יותר וסבירות פחות .גם בפסיקת הלכה .גם בניתוח הלכה .וגם בפרשנות הלכה .ויש מסקנות שקרוב לוודאי שגיות לחלוטין ומסקנות שקרוב לוודאי נכונות ומכוונות לרצונו של שמיא -וכל זה למרות שמי שפירש אותם יצא -כנראה תחילה

אני בכלל לא מסכים עם מה שכתבתה למעלה -שרוב פוסקי ההלכה והרבנים פוסקים לפי שיטה של סימון החץ והמטרה מראש -מה שכן נכון כנראה ברוב המקרים זה שלרוב הפוסקים יש איזה קווים כללים של תפיסת עולם ותפיסת הלכה שמנחה אותם בפסיקה -וכנראה רב שכל שכבר שני עשורים מזוהה עם אסכולה של תורה -ארץ ישראל השלמה -צבא -לא יוציא לך פתאום רק בגלל חידוש שהתגלה בפרשנות לרמב"ן שמצוות יישוב הארץ אינננה כלולה בתר"ג מצוות -שמותר לפנות שטחים ומאחזים אם מחר בבוקר הרשות הפלסטינית מצהירה שהיא מחסלת את כל הנשק שלה בשידור חי -והוא יצטרך אי אילו סברות וראיות חזקות יותר כדאי שהוא ישתכנע שיש בסיס לסגת מעמדת המוצא האינטואטיבית והלמדנית שלו -שמגובה לדידו באינספור ראיות –

דוגמא טובה שעולה לי לראש לכך הוא הרב שלמה אבינר

הוא נחשב רב שמרן וחרד"ל אבל אתה תראה בשותי"ם שלו -התייחסות בכל שאלה ושאלה ובכל סוגייה וסוגייה -התייחסות לגופו של עניין -ולא לגופה של אידאולגיה מסיומת ומסקנה מסיומת שנקבעה מראש אלא בחינה של כל הצדדים

כך גם הרב מלמד

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה