מועד לאדם מועד לבהמה
כתוב בבבא קמא ב ב שמועד לאדם מועד לבהמה אבל לא ההיפך, השאלה שלי היא איך מגדירים מועדות, האם הולכים אחר המעשה או אחר התוצאה, כלומר מה דינו של שור שנגח בחוזקה שלוש פעמים שור אחר, נגיחה שהיא מספיק חזקה גם להרוג בן אדם, האם מגדירים אותו כמועד לאדם? או שמא הולכים אחר התוצאה ורק אם הוא הרג בני אדם אז הוא נחשב מועד לאדם.
ההסבר הראשון מיישב לי את הקל וחומר שמוצג בגמרא אבל זה פחות מתיישב עם משמעות המילים מועד לאדם ומועד לבהמה, וההסבר השני יותר מתיישב לי עם משמעות המילים אבל אז לא מובן הקל וחומר
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
נראה לי פשוט שההסבר השני הוא הנכון. הבעיה אינה חוזק הנגיחה אלא נטייתו להרוג אדם. ברור שיש לשור כוח להרוג אדם זה לא הידון. השאלה האם הוא עושה זאת. כל אובייקט שהוא נוגח יקבל יחס מתאים לו ועוצמת הנגיחה תהיה מותאמת. הקו"ח לא קשור לעוצמת הנגיחה אלא לנטייה לנגוח. שור שנוגח בני אדם ודאי שייגח שור אחר, אבל לא להיפך.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני לא מדבר על המסוגלות שלו לבצע את הפעולה אלא על הנטיה שלו לבצע את הפעולה, בגמרא מוסבר שם שהסיבה שהפסוק משתמש פעם אחת ביגח באדם ופעם שניה בנגיפה בבהמה היא שנגיחה היא תקיפה יותר חזקה שמסוגלת להרוג אדם ונגיפה היא נגיחה יותר קלה שמסוגלת רק להרוג בהמה, ולכן ניראה לי הגיוני ללכת אחר המעשה. אני לא מבין מדברייך למה ברור שאם הוא נוגח בני אדם אז ברור שהוא ינגח בהמות ולא להיפך (מה ההבדל)?
לא הבנתי כיצד זה סותר את מה שכתבתי.
רגע תוכל להסביר לי אבל את ההוה אמינא מאחורי הקל וחומר?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer