משכב כזר כפשוטו?

הלינק מוביל לעמוד לא קיים. הרי תשובת המחברת.

הבנת את דבריי באופן שגוי לחלוטין. כשאמרתי "זה אונס לגמרי", ממש לא התכוונתי שהתורה אוסרת רק אונס של גבר אחר (כאקט של כפייה או השפלה כפי שתיארת).

התכוונתי למצבו הפנימי והפסיכולוגי של האדם בעל הנטייה ההומוסקסואלית עצמו. הטענה שלי היא שאדם שזו נטייתו הטבעית והבלעדית, ואין לו שום דרך מותרת הלכתית לספק את יצרו ולחיות חיי זוגיות (בניגוד לאדם סטרייט שמתמודד עם יצר ויכול לשאת אישה), נמצא במצב של אונס. הדחף שלו כופה עליו את המעשה, בדומה לקלפטומן שגונב מתוך דחף שאינו בר כיבוש, או למצבים שבהם "יצרא אלבשה" (היצר כופה את האדם). לכן, מבחינה הלכתית, יש לו טענת פטור של אונס ("אונס רחמנא פטריה"), ולא ניתן לבוא אליו בטרוניה או להענישו, שכן הוא אינו יכול לעמוד בניסיון הזה.

לגבי הפירוש שנתקלת בו – שהתורה אסרה רק אונס של גברים כפי שהיה נהוג כהשפלה בעולם העתיק – זהו פירוש דחוק ואפולוגטי שאיני מסכים לו. פשט הפסוק "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" עוסק בעצם המעשה המיני בין שני גברים (בהסכמה), וכך הבינו זאת חז"ל וכל הפוסקים לאורך הדורות. אי אפשר לקחת איסור הלכתי מפורש ולרוקן אותו מתוכנו על ידי המצאת נסיבות היסטוריות רק כדי שיתאים למוסר המודרני שלנו.

כפי שכתבתי פעמים רבות, יש להפריד בין הקטגוריה ההלכתית לקטגוריה המוסרית. ייתכן בהחלט (וכך אני אכן חושב) שאין שום בעיה מוסרית במשכב זכר בהסכמה בין שני בוגרים, אך מבחינה הלכתית-דתית מדובר במעשה אסור. ההלכה אינה חופפת בהכרח למוסר, והיא באה להשיג מטרות דתיות.

עם זאת, בספרי "מהלכים בין העומדים" (הספר השלישי בטרילוגיה) הצעתי כיוון פרשני מחודש שאולי מתיר את המעשה, אך הוא שונה לחלוטין ממה שתיארת: הצעתי שאולי האיסור בתורה נאמר במקור רק כלפי "אנשים רגילים" (סטרייטים או בעלי נטייה כפולה) שעושים זאת מתוך יצר הרע וחיפוש ריגושים, ולא כלפי מי שזוהי נטייתו המולדת וזה טבעו (ולכן לגביו זה לא חל). אך הבהרתי שם, וגם בתשובותיי באתר, שזוהי רק השערה והצעה עיונית, ושאני רחוק מלהיות בטוח בה להלכה ולמעשה. בין כך ובין כך, ברור שהדבר אינו קשור לפירוש שהזכרת כאילו הפסוק עוסק באונס של אדם אחר.