רלוונטיות של הלכות מסוימות

לדעתי, הלכות שנקבעו על בסיס טעות מדעית או עובדתית מעיקרא, בטלות מאליהן. אין צורך להמתין לבית דין או מניין אחר שיבטל אותן, שכן חל כאן הכלל של "מקח טעות" – אדעתא דהכי לא תקנו או פסקו.

זה לא מנהג אלא הלכה והיא נקבעה על בסיס טעות. אין צורך לחשוש שאולי חז"ל ידעו משהו שאנחנו לא יודעים. חז"ל היו בני אדם, וככל בני אדם הם ניזונו מהידע המדעי והרפואי של תקופתם, שהיה פעמים רבות מוגבל או שגוי. אין שום סיבה בעולם לחשוב שלחכמי התלמוד היו מקורות מידע מוסמכים יותר מהמדע העדכני בענייני טבע ומציאות. הסמכות של חכמים היא בתחום הנורמטיבי (ההלכתי) ולא בקביעת עובדות המציאות. לכן, כשמתברר מעל לכל ספק שההנחה העובדתית שגויה (כמו למשל ההיתר להרוג כינה בשבת, שהתבסס על ההנחה השגויה שאינה פרה ורבה), ההלכה בטלה מאליה משום שהיא יסודה בטעות.