אם הגמנסיה הייתה חרדית

התלמיד הראשון שנדבק בגמנסיה אכן נדבק מחריידי, זה דבר גלוי, ידוע ומפורסם…

העובדה שכעת לא מעיזים לומר שהם לא היו לא בסדר ואם היו חרדים היו שופכים קיתונות שלל בוז מראה קצת פורפרציות, שאף שנכון שהחרדים לא היו בסדר, עדיין הגזימו בהסתה נגדם.

חבל שהרב מתעלם מביקורת על ידי ציניות.
צריך לפעמים להודות על חוסר הפרופורציות הנובעות ממקומות שאינם רציונליים!

מה שניתן לומר על הבר' בגינמסיה, שגם אם הם לא היו חרדים – הרי שכיום, אחרי ההידבקות,הם מאד חרדים 🙂

בברכה, עני וכה-רוח

מה שחבל הוא שה"ביקורת" הזאת היא אווילית. שום חוסר פרופורציה. ואני גם לא מתכוון להסביר.

הגימנסיה לא שמרו על כללי הזהירות של משרד הבריאות ולכן כולם נדבקו!!
לא מדובר כאן על מקרה שקרה בטעות ובתום לב!!
ולכן ההתחמקות שלך כאילו זה שונה מהחרדים היא בגלל נגיעות חמורות כנראה או אי יכולת לחזור בך מהשיסוי מחוסר הרסן בחרדים!!
הטור על הזמרים היה בבחינת מעט האמת שתחזיק את השקר.
אין ספק שאם הגמנסיה הייתה חרדית כבר היו מטילים סגר אף על כל השכונות החרדיות שבתווך !!
כנראה שהאנטישמיות משגשגת כפי איך שהצגת בטורך 290 ומה שנשאר כאן לא מובן הוא איך זה שלא קמים האזרחים ועושים פוגרומים באנשי הגמנסיה "ובצדק"…..

חוסר הנימוק שלך למה הביקורת אווילית מוכיח על בריחה מהאמת על ידי דמגוגיה זולה בגרוש ומחצה אם היה לך תשובה הגיונית לא היית חס על הדיו שבמקלדת והיית שוטח אותה לפני חסידך

תם,
אתה מעמיד אותי בניסיון לא קל. אני גזרתי על עצמי ככל האפשר לא לצנזר, ובטח לא רק בגלל שהדברים מכוונים לפגוע בי אישית ולנצל את הבמה שאני נותן לצורך כך.
יש כאלה שכבר הביאו אותי לחרוג מהמדיניות הזאת, לצערי. למקרא דבריך אני תוהה שוב ושוב האם טיפשות היא עילה מספיקה לצנזורה, ובפרט טיפשות חצופה. בינתיים אני עדיין חושב שלא. אבל טרוליות היא כן עילה, ואתה בהחלט מתקרב לאזור המסוכן.

כללי הזהיריות של משרד הבריאות היו שאין צורך במסיכות.
פתאום הם שינו את דעתם לאחר חודשיים.
אז על פניו משרד הבריאות הוא הפושע המרכזי בסיפור. ולא אף גורם אחר.
ומעבר לכך, משרד הבריאות מפיץ מידע באמצעים החילוניים שהחרדים לא מכירים אז למה הם אשמים במשהו.

מודעה רבא לאתרא.

קצת על ההיסטוריה שלי עם הרב.
1.תחילת היכרותי עם ספרי הרב לפני המון שנים, הייתה לי כמתאור עצום בחושך בו חייתי, וסיפקה מענה עצום לספקותי.
2.הפכתי לסוג של חסיד ומה שלא הבנתי בדברי הרב תליתי בנכותי.
3.רבותי (החרדים) הזהירוני שאברח מאש כמו מהרב, אך לשוטים ופחדנים שמתיהם, בבחינת קבל אמת ממי שאמרה, ואם היה להם מה להשיב היו משיבים.
4.הסרטון של הרב עם ירון לונדון על "קוביות" (ישנו ביוטיוב) גרם לי לשינוי בחשיבה, ירון חתם את הדיאלוג בליצנות אחת קלה שדחתה את אלפי ההוכחות… הוא אמר משהו כמו "אחרי שתסיימו את ספרו הנפלא של הרב תקראו את ספרו של רייצארד דוקינס "יש אלוקים?" כי בדרך כלל מה שקוראים אחרון הוא המשכנע"
נפל לי האסימון שהאדם הקטן כמוני וכמו לא מעט קטנים אליהם פנה ירון, אינם יכולים להתמודד עם טיעונים ( טיעונים בכלל, ובפרט בעניינים שאין להם כמעט מושג ירוק בהם) בגלל חוסר היכרותם עם הנושאים הללו וממילא יכולים בהחלט לחשוב שהם השתכנעו וקבלו את האמת רק בגלל שהיא האמת ובסוף בסוף מחשבתם היא היחידה שגרמה להם להסיק את מסקנתם, ובתכלס הם שבויים ואולי אף מוטעים. הדבר הפחיד אותי, אולי בכל זאת רבותי צודקים,ואשלם על כך מחיר.
5.לקחתי הפסקה די גדולה בת מספר שנים בכדי להתנזר מהחסידות אל הרב, בתקווה שביום מן הימים אחזור (אולי אחרי שאתבגר מעט או שאחכים מעט יותר, הבטחתי לעצמי שעוד אחזור). בכדי לנסות ולבדוק את הדברים בעין אובייקטיבית ככל האפשר.
6.חזרתי וקראתי בצמא את דברי הרב, נמנעתי מלהגיב מחוסר הזמן, ובעיקר מהמחשבה שכנראה לא הבנתי דיי.
7.(אני מאד אוהב פסיכולוגיה).
8.עידן הקורונה, נתן לי המון זמן שלא היה לי בעבר, לקריאה, וכמובן האתר הקדוש עזר לי רבות להנעים את זמני, אך דא עקא יש צחוקים ויש חאלאס כמאמר הנביא, ובטור 290 הרגשתי שיש (כנראה) המון מניעים פסיכולוגיים מאחורי הרציונל של הרב, כך חשבו גם אחרים. בכ"א הגבתי לראשונה, השתדלתי לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון, קיבלתי תגובה נורא מזלזלת ולא עניינית.
9. חשבתי עם עצמי כשהרב אומר דברים שאינם סבירים בעליל (לאיש הסביר) ובורח ומתחמק מהשאלות הנוקבות שנשאל, היו לפני שלוש אופציות. א. להניח שהאינטרס והנגיעות מטות את הסתכלותו, ומביאה אותו להזדהות אמיתית עם דבריו עקב הנגיעות. ב. לחשוב שאני שוטה ואיני מבין. ג. לחשוב שהרב שוטה.
והנחתי כבעבר שכנראה אופציה ג' היא הנכונה, ולכך יצרתי קשר עם הרב טלפונית, הייתה שיחה טובה ובהחלט היו הבנות לפחות על מה סלע המחלוקת (שקרים קדושים בגדול).
10.המשכתי בשקיקה לקרוא את דברי הרב הנפלאים שהיו בעיקר בד"ת, הרב גם נהנה מדברי שם (יש הוכחה בטורים), רק שמכאן והילך כבר הפכתי לטוקבקיסט, התמכרתי.
11.הגיעו טורים הנוגעים ליסודות האמונה על פי הרמב"ם, וכידוע ייסדו לי רבותי ש"נעבעח אפיקורעס איז הוייכעדיקט אפיקורעס" (ובלע"ז גם אפיקורוס אנוס הוא אפיקורוס שמורידין ולא מעלין), וכתלמיד של הרב (כבר לא חסיד אלא תלמיד), רציתי בכל זאת להבין את דבריו של הרב, ומשום מה לא קיבלתי תשובות אלא הערות על ניסוחים שאינם מן העניין ועל חוסר הבנה בהמון מושגים. התגוננתי על ידי התקפה פרי ניסוחו של הרב, מעט ציניות והרבה דוגריות, בעיקר כי אני מכבד ומרגיש סביב השולחן העגול עם הרב.
למרות שמשום מה חשבני הרב לטרול, פניתי אל הרב במייל במטרה לנסות ולהבין היכן הטעות שלי, (בטור על סיבתיות כפולה) כי שוב נטיתי לאופציה השלישית שאני כנראה הבעייתי שלא מבין את כוונת הרב. והרב משום מה אמר לי במייל שאינו מעוניין לשוחח עימי. (הדבר היה לי מוזר נורא, כשל לוגי של אד הומינם מובהק, לא צפיתי מהרב) ובכל זאת הפנתי למספר אנשים שאני מכיר בניהם אנשים חכמים, את טענות הרב ואת טיעוני (כיהשוע ענבל ועוד רבים וטובים, מהם חסידי הרב החפצים כנראה בעילום שמם) והם הסכימו עם טענותי.
12.עקב כך האופציה השלישית (אני שוטה הטוען טיעוני טיפשים) ירדה מהפרק ונשארו להם הראשונה והשנייה, ( א. להניח שהאינטרס והנגיעות מטות את הסתכלותו, ומביאה אותו להזדהות אמיתית עם דבריו עקב הנגיעות. ב. לחשוב שאני שוטה ואיני מבין.) ומכיון שאיני חושב את הרב לשוטה, וככל הנראה אין אף אדם שפוי המחזיק את הרב לשוטה, המסקנה שלי נוטה ל-א.

עד כאן היסטוריה של תם המבין את העובדות אך לא מצליח תמיד להבין את ההשלכות ומנסה להבין את ההשלכות של החכם.

הסקת המסקנות:
מכאן והילך לקחתי כל דבר בערבון מוגבל, משתדל להנות מהאוכל ולזרוק הקליפות, אדהכי והכי הרב עשאני לשוטה גמור עם התבטאויות חריפות כמעט על כל תגובה או שאלה, מבחינתי כל זמן שטעיתי בניסוח הדבר לא חרה לי, על אף שחסידי הרב, (בעיקר לקקנים) כן, יש לו מעט, הפכוני ללעג, וגם את זה בלעתי, בסוף בסוף כשהיה מה להגיב קיבלתי מענה (לא תמיד,בכל זאת זה השפיע) ולכן למרות חוסר התייחסותו של הרב המשכתי עם האמת שלי, למרות הגידופים הרבים, וברגע שהתגוננתי על ידי התקפה קיבלתי תגובה זועמת של הרב, (כנראה אחרי טעות של הרב, שחשבתיה שנעשתה במתכוון, (מחיקת שאלה)).
וביקשתי את מחילת הרב במייל, (איני מחפש להטריל).
אלא שברגע שאחד (כנראה מחסידיו השוטים) הגדיל לעשות בהפוך על הפוך ולהוציאיני שוטה על ידי התחזות לבחורה, הבנתי שאין לי אלא להחליף מדי פעם שמות בכדי לקיים את המג"א שהרב מרבה לצטט. בכדי שאם יש בדברי טעם הם ישמעו ללא השם תם, שיגרום לריאקציה עוד טרם קראו את האמור.

סוף דבר, אצל הרב יש את המיילים העומדים מאחורי השמות, ולכך המג"א לא הועיל לצערי, צר לי כי הרב חורג ממנהגו וחושף את העומד מאחורי השמות הבדויים (כגון הכא) וכנראה שמטרת הרב כהאופציה הראשונה, ולכך על ידי חשיפת ה"תם", הדברים יקבלו משמעות אחרת, אני חוזר ואומר קבל עם וטוויטר, אין כוונתי להטריל, אני בהחלט לא אינטלגנט גדול, אבל תורה היא וללמוד אני צריך, למדתי רבות מהרב ומקווה להמשיך ללמוד עוד הרבה, איני רוצה להיות חסיד של הרב כי זה פרדוקס מיניה וביה, וגם כי חסידות היא אווילות.

אם הרב "באמת" יודע לקבל ביקורת הדברים ייעשו את שלהם ואם לא, כנראה שהרב בפנים בפנים לוקה באי יכולת לקבל ביקורת אמיתית, כפי איך שגם נראה מהטורים האחרונים המציגים את יפרח, מרדכי ושות' בצורה מזלזלת, הטקטיקה עובדת הייטב על החסידים, ומאידך מעצימה אצל האחרים את האופציה הראשונה, וחבל.
אגב בגלל שאני אוהב פסיכולוגיה נראה לי שזו הסיבה שהרב מרבה לתקוף את החרדים על אי יכולת לקבל ביקורת כי כל הפוסל במומו פוסל..!!

בתקווה שנמשיך לקבל מפניני הרב עוד המון תוך, עם מעט קליפות שיהוו את ה"חלבנה" שתעזור לריח הטוב היוצא מהם להתפשט בעוד מחוזות.
מה לעשות הרב אינו אוטיסט, אין מושלם בעולם… (הרב שם, שם)?
שוב,זו לא תחרות, אבל הרב ניצח…
(הציניות בהומור,מקווה לדף חדש)

המשך יום מקסים לכולם, תם.

כמטאור*

עם התקדמות ההודעות גם אני זיהיתי בקלות יתרה שזה אתה. יש סגנון של טענות ושל ניסוח, וכיון שברור מהנימה שזה לא מישהו חדש כאן אז קרוב לוודאי שזה אתה. גם בלי לפשפש במייל.

תם. עם חן.
תמיד היית כך.

תם. בוא אני אגיד לך איך זה נראה מהצד. אני התרשמתי שהדיונים מולך לא הגיעו למיצוי. כלומר אחרי מאות משפטים (ששניכם כתבתם), בטור הבא (או בתגובה מספר 8) מתחילים מההתחלה. אפילו לסדר בבהירות את נקודת המחלוקת לא התאפשר. בנוסף (להתרשמותי) כתבת הרבה מאד תגובות, ארוכות, ובללת הרבה טענות שונות. תופעה כזאת, יחד עם תחושה שכל כמה שכותבים תמיד נשארים באותו מקום, היא מתישה. אם לך באופן אישי התפנה בעז"ה כל כך הרבה זמן אז תשקיע אותו בחידוד וליטוש הביקורת וכתיבתה בצורה מדויקת, עם תשומת לב מקסימלית לתשובות ובלי לחזור מההתחלה בפעם הבאה. בנוסף לא פספסת הזדמנות לעקוץ ולהאשים (לא אחזור כאן על הפרטים). לדעתי אגב דוגמה מאד אופיינית היא ההשוואה בין הביקורת בטורים ההם על הקורונה לבין המקרה של הגימנסיה. אם אחרי כל הדיוקים וההסברים והחידודים אתה לא מצליח לעמוד על ההבדל עד שאתה עומד ומנופף בו בתרועת ניצחון (הפרה מוצהרת של קבוצה גדולה, בריש גלי, בשיא המצוקה, החלטות שמשפיעות על כולם בלי סמכות, קבלת החלטות רשלנית) אז אתה יכול להבין למה פלוניים מסוימים עלולים להיות מותשים מדיון איתך.
בנושאים למדניים-נטו אתה כותב דברים סבירים ככל המגיבים.

גנימין.
איני מעוניין להציק, ובהחלט יכול להיות שתגובותי אינן מסודרות דיים, אשתדל לעבוד על כך, רק אציין שציונך על תגובותי הן הלמדניות, והן האחרות, םחות עושות עלי רושם כי איני מכיר אותך, ואת תגובותך. לא השקעתי מאמץ עילאי להסתיר את עצמי עד כדי שינוי הניסוח, כי בכל זאת מדובר בטוקבקים ולא ברמב"ם, אבל אם "עלית" עלי שאפו ענק.

כבר סיכמתי עם לא מעט שאיני בתחרות…

אינם*

השאלה האם אתה מעוניין להציק או לא היא פחות רלוונטית. השאלה היא האם ההתנהגות שלך דומה מידי להתנהגותם של כאלה שמעוניינים להציק. אני לפחות מאמין לך לגמרי שלדעתך אתה צודק, ולא קיבלת תשובות, והותקפת על כמעט לא עוול בכפך, וכולי וכולי. לדעתי זה מחריף את הבעיה.

ה"ציון" נועד לתת לך כיוון לבדיקה. מהאפשרויות לעיל שמטת את האפשרות הנכונה (לדעתי): לך יש נגיעות (וגם הערכה עצמית קצת גבוהה מידי). אבל התיאוריה היא פחות רלוונטית כי אפשר לבדוק מעשית: האם תוכל להצביע על דיון (לא למדני) ביניכם שהתכנס – במובן שלפחות שני הצדדים הבינו מה כל אחד חושב ומה נקודת ההבדל, ולא חזרו על זה עוד פעם? אם תמצא דיון, שניים, שלושה, כאלה, אודה בטעותי. אחרת – ולא משנה מי אשם – האם תסכים שדיונים כאלה הם מתישים ולא כל אחד מוכן להשקיע זמן בלתי מוגבל בדיונים כאלה?

ולא התייחסתי כאן להאשמות החוזרות ונשנות שלך על מניעים נמוכים (שנאה, שקר וכו'). בזה למשל התייחדת אתה בלבד ולא זכור לי שהאשימו אותך בחזרה. זה מעצבן. חד וחלק. אני מתחיל לחשוב שאמנם הרב לא מושלם אבל אתה די קרוב לזה.

תיקון חשוב, בסיפרה 9 דלעיל
במקום:
אופציה ג' שנכתבה בטעות, כוונתי הייתה לאופציה ב.

כפי הנראה, נוצר בלבול בדברי בין אופציה ב' לג'.

אגב. אם מדברים על ענבל, אז הוא באמת חכם ומוכשר וידען וחד, אבל גם איתו ויכוחים ארוכים נידונים לכישלון. אם ביקרת בעצכח בימים ההם (דינוזאורוס, ואמאי, ועוד כל מיני שמות מגוונים) ונכנסת לתוך גופי מגילותיו (אני עשיתי את זה) היית רואה – או לפחות אני ראיתי והתרשמתי – שגם הוא מעתיר טענות שונות ומשונות, לא נסוגה אחור קשתו משום דבר, דיונים מעטים מאד מתכנסים למשהו נהיר בסוף ורובם שוקעים ביוון מצולה של הבהרות והבהרות להבהרות. כלומר גם אילו הכפלת רמתך ארבעתיים לרמת ענבל, עדיין ידוע תדע שמתיש לנהל דיון כזה. ועם זאת, במאמרים הלמדניים שלו הוא מקצוען אמיתי ומעולה (על שלוש מחלוקות בתולדות ההלכה, על בראון, על הרב שניאור, על המ"ב והחזו"א, על הרב גריינמן, ועוד ועוד. גם בפורום אוצה"ח הוא כתב דברים מעניינים, לא רק בניק המרכזי שלו על שם ספרו (שלא למדתי בו, אבל שמעתי שבחים מכמה ת"ח). אלא שמאז שהוקם בית ועד לחכמים פירש לו לירכתיים שמה)

גנימין יקירי.
בקשר להערכה העצמית הגבוהה מידי, אכן אופציה, אין לי דרך לדעת זאת אני סובייקטיבי.
לגבי ההתשה, מסכים.
לגבי וויכוח בנינו.

עיין בטור על סיבתיות כפולה.
עיין בסדרה על הידיעה והבחירה, וכן בטור על הרב אדלשטיין, לא קיבלתי התייחסות לעיקר הטענה כלפי החרדים.
ועוד…

גנימין.
בקשר לענבל.
אני מכיר אותו אישית שוחחתי איתו רבות אין לי דעה כלפיו, (לגבי התכונות אופי שלו שהצגת) כי גם כלפיו אני נגוע, לדעתי הוא איש ישר, אבל אני סובייקטיבי. מה שבטוח זה שהוא צנוע.
מה שקראתי מספריו בדרך כלל היה נראה לי סביר והגיוני, אבל אני לא מהווה אינדיקציה לכלום, איני אינטלגנט גדול, אף לא קטן, בסך הכל אדם המנסה ללמוד ולהחכים.
את ספריו הלמדניים יורה אורח, למדתי לא מעט. בהחלט מחכים.

ביקשתי הפניות לדיונים שמוצו, כלומר שבהם לדעתך קיבלת תשובה או לפחות אתה יכול לתאר את הדעה החולקת, באופן שאין טעם לחזור על השאלה/קושיה/טענה שוב. לא דן כרגע על מקומות שבהם לא קיבלת התייחסות. האם בטור על סיבתיות כפולה אמצא ויכוח שהובהר?

ולא אמרתי שענבל לא ישר. אני אמנם לא מכיר אותו אישית אבל קראתי ממש-ממש הרבה ממה שהוא כתב (ולא רק קראתי), בכל מיני אתרים ופורומים וכתבי עת. אני בהחלט מעריך אותו (מאד. בעיקר בנושאים תוך הלכתיים ולא במלחמת מצווה להדוף כל מקשה),אבל אין להכחיש שיש בו משהו טרולי ומעייף (או לפחות היה בו. כבר שניםםם שלא נפגשתי בו בפורומים). זה לא בהכרח קשור ליושר. אולי הוא צנוע באופן אישי, אבל אין שום דבר צנוע בכתיבה שלו בפורומים (וטוב שכך). וצניעות לא מעניינת אותי (היא בסה"כ אינדיקציה, ואני מסוגל לשפוט לבד לפי התכנים האם זה מוצא חן בעיני או לא).

נעזוב את שוקי לרגע. הןא בהחלט מעייף.

לא שמתי לב שביקשת טורים שכן הגענו להסכמה, למשל, טור 295 וטורים 306/7
ועוד

יש גם בשות לא מעט

וחוץ מזה, אגב, אני באופן מאד מובהק מעדיף לקרוא אנשים מגמתיים. מבחינתי כמה שיותר מגמתי יותר טוב. שיהיה מגמתי עד השמיים, ואז ימצא כל תירוץ דחוק, כל רעיון כלשהו, יבקר כל פרט קטן, וינסה לשכנע, וכששני מגמתיים מתווכחים זה יותר טוב (בשבילי כקורא מהצד) מאשר שני מאוזנים שמתמקדים רק בעיקר העיקרים ובסוף נשאר דיון על מינונים קלושים. אבל זה בתנאי שהדיון מתקדם.
אבל כמידיין בעצמי במקומות מסוימים, לא תמיד יש לי כח להידיין בצורה טפילית – שבה כל אחד נטפל לכל נקודה קלושה בדברי השני ומעלה אותה על ראש שמחתו ובפרט אם אי-ההבנות (אולי ההדדיות) מתגברות בצורה "אקספוננציאלית".

הנה מהשות ממש לאחרונה. https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa

ועיין בטור 293 בארוכה.
הבטחת שתחזור בך אם וכאשר מר גנימין, מחכה ומצפה לתגובתך.

הולך לראות את טור 295 תודה

נראה כי רוב חסידי האתר היו מעדיפים שאעלם מכאן, ולא מהסיבות שלך, מבחינתי לא להשתמש כלל בציניות, אבל השתמשתי בכך כמגננה.

מילא 'יעקב' אני מבין שהרי היה 'איש תם', אך מה עניין 'הכונס'? הרי בימי קורונה אלה עדיף הפיזור כדי לשמור מרחק, ככתוב: 'ושיזבא ורפואה וריווח והצלה':)

בברכה, ש"צ

ש"צ יקירי.
בעידנא דקורונע דבימינו אלו, שייך לכנוס אפילו בלא נגיעס דרך האתרים, כנאמר ויבוא עמלק דרך האתרים עמלק בדילוג על הוא הר"ת של שמי, וכתגובה בהיפוך הש"צ יגיב לע!?, כלשון העם היושב בציון.
מה לעשות אין לי את זה…

ראיתי את "השות ממש לאחרונה" לגבי ריבונות. יפה. דיון מועיל שהתכנס. (בחלק ההלכתי שלו).

בטור 295 לא נכנסתי עכשיו לכל הפרטים (בעבר קראתי את הכל שם. לא יכול להיכנס לזה עכשיו כי זה ארוך מידי), אבל לא בטוח שהבנתי מה אתה מביא משם. יש שם דיון מתמשך מאד שבו המשיב חשב שהשיב ולדעתו השואל ממשיך לשאול את אותה שאלה. אני מחפש דיונים מוצלחים. כלומר קושיה/טענה שנענית בתשובה או בטענה נגדית. וברור למידיינים ולקוראים מה נקודת הויכוח, ואולי אפילו הגיעו לעמק השווה ר"ל.

בטור 293 יש תגובה שלך ותגובה של הרב מיכי ותו לא. התכוונת להביא משם דוגמה לדיון שמוצה, כלומר שקיבלת את התשובה, או שאתה יודע לתאר את נקודת המחלוקת (ולהצהיר שלא חזרת עליה במקום אחר באריכות, אם כי לציין אותה בקצרה כמובן אפשר גם בהמשך).

וראה. הגזמתי. אני לא אומר בשום אופן שאין אצלך דברי טעם מפוזרים בתוך ההודעות, ולא אומר שאתה שוטה (קל לראות שלא), ולא שום דבר כזה. התחת אלוקים אנוכי. אני כן אומר שיש משהו בדיון ביניכם שהוא בלתי פורה. והאשמה עקבית במניעים נמוכים (בתור תירוץ יחיד להסביר איך ייתכן שחושב דברים תמוהים כאלה) היא גם מעצבנת. העניין הוא שאתה לא בן יחיד כאן. וזה לא האתר שלך. ואתם גם לא באותו מעמד. לכן לפחות לדעתי החובה מוטלת עליך (ועלינו) לזקק ולחדד את הדיון ולחתור למיצוי בהקדם. ובעיקר לתת תחושה לשני שדבריו הובנו ויש שכר לפעולתו (הדרך הכי קלה לעשות את זה היא באמת להבין, אפילו אם לא מסכימים). לא ממקומי להציע הצעות משונות, אבל בתור הצעה – תרצה תיקח לא תרצה אל תיקח – אני מציע לך לשקול את הרעיון הבא. תצטמצם ל1000 מילים בשבוע באתר. זה יכריח אותך להיות מאד ממוקד, ולפחות מצידך לחתור למיצוי וירידה הדדית לסוף דעת השני. לא שאני תמיד מקיים את הנ"ל, וגם עלי נפקו זיקוקין באתרא דעסיקין (כאן עוד לא), אבל נראה לי שאם הייתי מרגיש כמוך ועדיין הייתי רוצה להמשיך להגיב הייתי נוקט בדרך הזו.

אגב אגיד לך עוד משהו. ידוע שכל דיקטטור או מנכל טוב מחזיק סגן שיעשה עבורו את העבודה המלוכלכת ויספוג את ההאשמה הציבורית, כך שהציבור יוכל להמשיך לחשוב שהסגן ועבדיו הרשעים והדיקטטור וכיסאו נקיים. כאן אין אף אחד שיעשה את המלאכה המלוכלכת עבור אף אחד אחר. אין למיימוני מנהלי משנה להסתתר מאחוריהם בענוות חן. ולא שאני אומר שהמיימוני דהכא (בהתנהלות באופן כללי, לא משווה שום דבר אחר) צריך מנהלי משנה, אלא שצריך להבין שהיעדר כזה גובה מחירים.

גנימין היה לי לעונג השיחה עמך.
אחשוב על דבריך ואשתדל לקחת מהם תובנות.
דבר אחד ברור יצא לי מדבריך, שאין עשן ללא אש.
מי העשן ומי האש ישפוט השופט.

כה לחי

.
https://youtu.be/2Kkz3wbPomg

בס"ד יג בסיון תש"פ

ליענקל המומחה לריש פ' הכונס – שלום רב,

מהסוגיא המיוחדת לך תהא למד שדווקא התם צריך שמירה מעולה שיישאר תם ולא יהפוך למועד.גם במקום שהנורמה היא שאין מרבית המשתתפים שומרים על עצמם מלהזיק דרך הילוכם – מוטלת על התם חובה מיוחדת שישמור על תומתו גם מפני 'רוח שאינה מצויה' ולא יירד לרמתה של הסביבה.

וכהונגרי, אציע לך את ה'טיפ' של החתם סופר לויכוחים בבית המדרש.
אין המשתתף בדיון צריך לשאוף שדבריו יהיו 'מילא דמתקבל', שזה כמעט חסר סיכוי. עיקר מטרת הויכוח צריכה להיות הבדיקה העצמית של שיטתו מול טיעוני בר-פלוגתו, כדי שאם ישתכנע – יקבל את עמדת החולק עליו; ואם אחר הקשבה לטיעוני זולתו יישאר בדעתו – הרי הרווי שדעתו כעת מחוזקת יותר.

בדרך זו הדיון הרבה יותר רגוע, כי תמיד מוצא המידיין את סיפוקו בכך שכעת הנושא בהיר ונהיר לו יותר בעקבות הדיון.

בברכה, ש"צ

ולכן גם פחות איכפת למידיין אם בזים לו או מתקיפים אותו. ראשית כל, הוא 'עשה את היומי'ת שלו בבירור הנושא לעומקו.

ושנית כל, בין מאות קוראי האתר, סביר שיש ל מעט שדבריו מתקבלים על דעתם. לא לשכוחשהמגיבים הם מיעוט קטן מאד בתוך קהל הקוראים.

שכוייעח ר' ש"צ.
בכל זאת אביא לינק קטן על כוונתי בשאלה על הגמנסיה.

https://www.kikar.co.il/362632.html